|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישת טלוויזיה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישת טלוויזיה, עיתונאית ושחקנית.
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
דן ה |
|
26/02/17 09:00
|
|
|
|
|
|
ומה זה אומר עליך איתמר
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דן ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ברוך שטיין |
|
26/02/17 09:31
|
|
|
|
|
|
קשור למאמרו של איתמר לוין ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברוך שטיין
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אזרח מזועזע |
|
26/02/17 09:54
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אחדאחד |
|
26/02/17 11:12
|
|
|
|
|
|
לא שאין לי ביקרות קשה על הפרקליטות שי ניצן היה צריך לעוף הביתה ממזמן . חקירה היתה צריכה להיפתח במשרד המבקר על תיקיה של רות דוד שעשתה חסד עם חברות כמו דובק ועוד וסגרה להם פינות ועיסקות מקלות . אבל גם התקשורת לא נקייה מתרגילים ואחד מהם זה הסיפור של תנצ אפרים ברכה . בעולם של המושחתים שלנו ויש רבים מהם , גם אם אפרים ברכה ז"ל טעה היה בקנה מידה כללי - איש טוב .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחדאחד
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שפרירית |
|
26/02/17 12:55
|
|
|
|
|
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה
בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוהה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ישי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוהה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. בישראל לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.
בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.
הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו את רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שפרירית |
|
26/02/17 14:59
|
|
|
|
|
בג"ץ הינו ערכאה ראשונה ואחרונה ועותרים אך ורק לערכאה העליונה הם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות וללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה אין זכות ערעור. כך בג"ץ מחליט על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.
בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.
בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך בולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.
נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
שפרירית |
|
26/02/17 15:07
|
|
|
|
|
דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.
עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית - כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה.
בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
צרעה |
|
26/02/17 15:15
|
|
|
|
|
חונכנו להאמין שהמשטרה אחראית נגד פשיעה ויש למשטרה ענין בהפחתת עברינות ופשיעה. אכן תפקידה הרשמי של המשטרה הוא לדאוג לבטחון הציבור, לטפל בפשיעה ולעשות הכל כדי למנוע אותה ולהציל אנשים מפני פושעים ולמצא את החשודים בפשעים שנעשו להפחתת הפשיעה. אלא שהמשטרה איננה ישות כי אם אירגון המורכב מפרטים ועניינם שונה מהמטרות שהוצבו למשטרה כאירגון. ענינם העיקרי הוא להראות כמתפקדים כדי להחזיק במשרות בפרנסה, בטובות ההנאה ובתנאים הסוציאליים. ארגון המשטרה גם אינו מפוקח. כאשר התוצאות האמיתיות אינן מעניינות, יש לכך השלכות על אופן התנהלותם. כאשר שלום הציבור אינו מענין ואילו קיומו של האירגון והמשרות הוא הענין, המשטרה מציגה מראית עין שהיא עושה את תפקידה. היעד הקל ביותר להצגה הוא כמות ההרשעות בתחומים שונים. לראשי המשטרה החשוב מכל הוא הסטטיסטיקות כדי להראות תפקוד. במשטרה מלכתחילה נקבעים יעדים סטטיסטים ובהתאם לכך הפעילות. אוי למי שיצא נגד שגרה זו של ראשי המשטרה מלעסוק כמעט בלעדית בסטטיסטיקות. חבר הכנסת והרמט"ל לשעבר רפאל איתן המנוח עמד להיות שר המשטרה. הוא התכון להנהיג רפורמות מרחיקות לכת במשטרה. אלא שראשיה לא אהבו זאת כלל, בשליטתם שאינה יודעת גבולות תוך שיתוף פעולה עם הפרקליטות אשר גם היא עובדת לפי תוצאות רצויות שנקבעות מראש "סידרו" כתב אישום נגדו. לא נותר לו אלא לותר על משרה זו.
כאשר הפעילות איננה מכונת מטרות אלא רק מראית עין של תפקוד יש לכך השלכות על כל הבט של התפקידים. על כן פעולות אחרות נדחקות הצידה למשל מניעת עברינות ופשיעה וגם הצלה. לדוגמא ברוב המדינות הדמוקרטיות, כאשר שוטר רואה אדם שיכור שהולך אל רכבו, הוא מזהירו ועושה כדי למנוע ממנו לנהוג. בישראל שוטר רואה אדם שתוי, הוא ממתין שיתחיל לנהוג ואחר כך דולק אחריו, כך הוא תופס אותו בשעת מעשה. לגבי עברות ופשעים שכבר נעשו, המשטרה טופלת חשדות על מי שנוח לה. כל שקר וכל זיוף כשרים כדי להביא לכך שיוגש כתב אישום וכדי שתיהיה הרשעה. לגבי תלונות במיוחד עם המוסר בדה מספיק אודות אנשים מסוימים, המשטרה נוהגת באותה הדרך. בכל המקרים הללו הנחקר יכול להסביר בכל דרך שלא קימת אפשרות שעשה את המיוחס לו. דבריו יכולים להיות הגיונים ואמיתיים אך את המשטרה זה אינו מעניין כלל. הוא יכול להמשיך להסביר כדי שיאמינו לו, אך מצד המשטרה זה איננו הענין. "חוקרים" עושים הכל כדי לטפול אשמה ולא משום שאינם מאמינים לנחקר אלא משום שמפקדיהם רוצים תוצאות של אשמה והם גם למדו שיטות להשיג זאת. כל אזרח הינו בכח מי שבהזדמנות יטפלו עליו אשמה כלשהי עלפי הנסיבות.
תלונות מעלילים יכולות להיות מופרכות ביותר, "חוקרים" כלל אינם מתיחסים לחוסר ההגיון, וגם אינם טורחים לאמתן כדי שלא יצטרכו להפריכן. במקום זאת טורחים לבנות תרחיש לא הגיוני ולהדביקו לנחקר. כך המשטרה מעודדת עברינות באמצעותה. לדוגמא ביום תאונות דרכים שלא קרו הפכו מזמן למכת מדינה. העברינים הכבדים יותר נעזרים באלימות או באיום באלימות כלפי קורבנם. לקורבנות אלו אין כל סיכוי שהמשטרה תחוש לעזרתם. לפעמים אותם עברינים אף ממשיכים להתנכל והם מחבלים ברכבי הקורבנות. עברינים אף הורסים כלי רכב מבלי שהמשטרה תנקוט כל פעולה. בכל מקרה וודאי שלא עוזרים למואשמים בגרימת תאונה גם כשזו לא היתה כלל. זו רק דוגמא אחת מני רבות לאי העזרה מצד המשטרה לפונים אליה במצוקתם. אם כפי שהמשטרה מתימרת לתת שרות לאזרח שומר החוק, היא אינה טורחת כלל לברר מיהו שומר החוק ומיהו העבריין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
צרעה |
|
26/02/17 15:25
|
|
|
|
|
מה עוד שאין זה מתפקידה של המשטרה להעניש. המשטרה אחראית לשלומם ושלמותם של שומרי חוק ופוראי חוק או החשודים בכך כאחד. אלא שבמשטרה החליטו לעסוק בענישה.אפילו של חשודים בלבד. כך למשל עוצרים במפתיע אדם "לצורך חקירה" כי במשטרת ישראל מעט מאוד יודעים על חקירות ללא מעצר, מסיעים את החשוד למקום מרוחק עשרות או יותר קילומטרים ממקום מגוריו, ושם משאירים אותו. הוא יכול להיות ללא כסף לחזור, ללא אדם שיבא להחזירו וגם אם, יש לא מאפשרים להתקשר אם אין למשתחרר טלפון עובד משלו. אך את המשטרה אין זה מענין. גם במעצר רגיל המשטרה לעולם אינה דואגת להחזיר אדם לסביבתו. בתי מעצר נמצאים במקומות שכוחים מחוץ לכל ישוב על כן ראוי לצפות שבאותה מידה שלוקחים לשם שיחזירו.
לא רק לעצורים משוחררים המשטרה אינה עושה שרות זה. גם למותקפים שסובלים מחבלות ואינם יכולים בכוחות עצמם להגיע לביתם. על אלו להסתמך על טוב לבם של העוברים ושבים כי המשטרה כ"כח הצלה" אינה מצילה. כאשר סיירי המשטרה פוגשים נפגעי עברינות וחבולי גוף הם אינם מסוגלים לקחת בו במקום תלונה. במקום זאת פוקדים להגיש בדחיפות תלונה בתחנת המשטרה. כמה הכשרה נדרשת כדי לדעת לרשום עדות נפגע? אם אינם יודעים לשאול שאלות הבהרה כיצד יכולים הם להענות לנזקקים לעזרה? אין זה מספיק להחליט שהמשטרה הינה חלק מ"כוחות ההצלה" על השוטרים להיות קשובים וערנים ומעל הכל בעלי הכשרה מתאימה כזו שבשעת פקודה יוציאו לפועל את סיבת קיומם. המאישים את מוקד המשטרה המיועד להענות לקריאות מצוקה של הציבור נשארים אדישים וחסרי מעש. אדם הפונה אל המוקד, ככל שמצוקתו והדחיפות גדולים יותר, ככל שקשה יותר לפונה לדבר כך ההענות פחותה. המתקשרום בקריאת מצוקה נענים בהסטת תשומת הלב מהשיחה ודיבור עם אחרים גם אם מוקדנים חוזרים אל הפונים, גם אז בחוסר ריכוז תוך המשך בדיבור עם אחרים, הם אינם מקפידים לרשום את המיקום ואחר כך השוטרים "אינם מוצאים" אין זו תופעה חד פעמית.
באשר למניעת פשעים לכך צריך הרבה שיטור וזהו תפקידה העקרי של המשטרה. אלא שלא רואים כמעט שוטרים ברחובות. רוב השוטרים מרוכזים בתחנות ואם רואים שוטרים בשטח, הרי הם בתוך ניידות החולפות ביעף. בדרך זו הם יכולים לראות מעט מאוד מהנעשה וגם אינם מכירים את השטח היטב. נוכח הטפלותם לאנשים בחוסר כל גישה והכרה בתפקידים, ובאין כוח אדם מתאים כיון שלא מכשירים אותם כנדרש, מוטב כך מאשר שהאוכלוסיה תהיה מאוימת מהקלגסים כל עוד אינם יודעים שרות לאזרח מהו. כבר היה במרשתת שוטר אשר הגיב בכעס למגיבים וטען שאם המשטרה תהיה יעילה יותר, אנשים יפחדו לצאת לרחוב. על כל אלו כמובן שמהמשטרה יכולים לטעון שאין מספיק כח אדם עי אין מספיק תקציב, אך לתביעה המשטרתית הענקית הגדלה ללא הרף יש ויש. כמו כן גם לאנשי יחסי ציבור ולצביעה מחודשת של כלי הרכב המשטרתיים כל כמה חודשים שכך מקוים לשיפור התדמית.
השרדות הארגון וכוחנות הפכו למרכיבים המרכזיים. הציבור חדל להיות מי שיש להעניק לו שרות אלא להפך, הצבור הינו נתין של המשטרה מי שהמשטרה כארגון משתמשת בו כדי להפעיל עליו את כוחה ואלימותה. לאזרחים אין כל בטחון, לא מפני העבריינות הקיימת ומהמשטרה שאינה מושיטה עזרה, ולא מפני המשטרה התופרת תיקים והאלימה. לעיתים אלו משולבים יחד באותם המקרים. הנפגע מעבריינות הופך לקורבן של המשטרה ובעקבותיה של שאר "רשויות החוק".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
צפריר |
|
26/02/17 16:15
|
|
|
|
|
רומן זאדורוב - הרשעה חסרת שחר
אין אף ראיה ממשית חיצונית לנאשם!!! מה שניסו לזייף ומובן שזהו זיוף נפשע היא סימן הסוליה שמכמה וכמה סיבות מובן שהיא זיוף! הכנסו אתם ל ערוץ 1 מבט שני והסכיתו! ישנן הוכחות ממשיות שלא יכל להיות הרוצח: אין טביעות אצבעות, אין DNA שלו וגם לא עקבות שלו על הרצפה או בשום מקום אחר זולת אותו זיוף! חסרונום של אלו מעיד שהוא לא היה שם! בידיה של תאיר ראדה נמצאו שערות בלונדיניות ראוכות תאיר נאבקה ותלשה שערות של הרוצח הן אינן של זדורוב, . גם שני אנשים השתתפו ברצח. גם בית המשפט מסתמך על "מומחיותו" של איש המשטרה ובקיצור הוא מסתמך עליו בגלל סמכותו ולא ענינית. מעדיף את עדות המדינה על פני הסנגוריה ויהי מה!מומחיותו של איש המשטרה מקלה עליו מאוד לזייף. על כן לקח זמן עד שגילו שהעקבה בנוסף לאי היותה העקבה של נעלו של זדורוב היא בכלל אינה עקבה . אצל הפרקליטות מצאו צילום של תחילת זיוף הטביעת הנעל, כאשר עוד לא הצליחו לתת צורה של נעל ורואים שם שזו בכלל איננה נעל! הפרליטות כמובן לא מסרה לבית המשפט את אותו צילום אלא מסרה רק צילום השלב המתקדם יותר של הזיוף כשכבר קיבל יותר צורה של נעל! אלא שאז בית המשפט דחה טענה זו בתירוץ שאמרוה מאוחר מדי. הכאילו נעל גם לא יכלה להשאיר כזה סימן היות וחלק מהכאילו עקבה בכלל נמצא מאונך לרצפה מצדה של הרגל. אז לפי זה היה למי שהשאיר כזאת עקבה שאיננה למעשה עקבה של כף רגל ונעל שמסוגלת להתכופף בזוית של 90 מעלות! ואילו יכל לעשות את הבלתי אפשרי – היה נגמר בנפילתו!!
חלק מ"העכבה" בירך האחורית! גם בלי זה אילו עלה על ירך של תאיר לא היה לו על מה להשען כי הי היתה שכובה עם פלג גופה התחתון קדימה מעבר לאסלה וכל מי שהיה עומד עליה כך גם ללא הכיפוף היה נופל. אצל הפרקליטות נמצא מאוחר יותר צילום של אותה כביכול עקבה שרואים שאינה עקבה כלל –צילום אשר ניתן לפרקליטות בטרם הזיוף הושלם! על הקיר היו עכבות של נעליים קטנות שאין לא לשופטים הפושעים ולא לפרקליטות הסבר על זה. בערוץ 1 זה מוסבר! הסכין שבה הרוצח שיסף את גרונה היתה משוננת ואילו התביעה הדביקה את הסכין היפנית שברשותו לצרכי עבודה לסכין הרצח! סכין יפנית הינה בעלת להב חלק. החתך שעל צוארה הוא ברוחים שוים חלקו נקודות עמוקות, וברוחים שוים חתכים רדודים יחסית. חתך שיכול להעשות רק על ידי להב משונן! המשטרה חיפשה בביתו סכינים אך לא מצאה סכין משוננת מתאימה. חוסר התאמה מהותי – גם זה אינו משנה לשופטים. השופט כהן החליט שהמומחה שקבע עובדה שכל אחד רואה אינו פתולוג לכן אינו מוסמך. במשפט החוזר כאשר הביאו פתולוגית משפטית זה לא סיפק את השופט כהן שידע טוב ממנה כדי לקטול אותה. לא מצאו את המכנסיים שהשתמש בהם באותו יום הרצח כיון שזרק אותם כי היו קטנים עליו. בטענה שרומן זדורוב מכנסיו הכביכול מרשיעים שלא נמצאו, התביעה הפכה היעדר ממצא מרשיע לממצא מרשיע בשים לב לסתירה הפנימית של תאור זה. מאוחר יותר נמצאו מכנסיים המתאימות לתאור אך לא נמצא עליהם דם לכן מי להעלים אותם בהעדר הממצא המרשיע המיוחל היתה דוקא המשטרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צפריר
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
צפריר |
|
26/02/17 19:17
|
|
|
|
|
ב "הודאה" רואים איך החוקרים מכריחים אותו והוא אומר כן כן אני... גם אומר בסוף אבל אני לא זוכר עונה לו ה"חוקר" אה היה ל black out – שכחה של מה שקרה, זה קורה... אתה לא זוכר!!! "החוקר" לכן עוזר לו להזכר ואומר לו מה היה שהוא אינו זוכר. ובכן אם הוא אינו זוכר כל ה"הודאה" שלו אינה הודאה!!! גם יש הפסקות ורמויות בהקלטות!!! בית המשפט קובע שההקלטה פסולה רק אם מוכח שהיה זדון בטיפול. עצם העובדה שיש הפסקות ושקטעים שלמים אינם מופיעים וקטענים אינם ניתנים לפיענוח איננו פוסל את ההקלטה גם לא העובדה שההקלטה בוצעה באופן המאפשר שינוי איננה מעידה על זדון בעיני השופטים. גם אילו לא היה זדון ההקלטה אינה מהמנה.
לשופטים כל מיני הנמקות: "אין חולק על כך שהוא היה בבית הספר ביום הרצח" - אמירה זו חוזרת פעמים רבות מאוד בפסק הדין - איזו הוכחה! לשני החדושים האחרים היה אליבי והם ידעו זאת. גם לרומן זדורוב היה אליבי אלא שהוא לא ידע זאת. בשעת הרצח רומן זדורוב המתין בשער למעביר שלו שיקחהו. כך עלפי עדויות השומרים וכך עלפי תדפיסי הטלפון שלו ושל מעבידו. אלא שרומן לא ידע על האליבי לכן לא עמד על בדיקת האליבי שלא כמו החשודים האחרים שלא עשו דבר מלבד להתחנן על בדיקת האליבי. חוקרי המשטרה ידעו זרת הטב לכן הזיזו את שעת הרצח כדי שתבטל את האליבי. לא היה לו כל מניע לכן המציאו עבורו במשטרה ספור מופרך שהיא שאלה אותו אם יש לו סיגריה עבורה והוא אמר לה שלא, כתגובה העליבה וגדפה אותו והוא כנקמה רוצחה, רמה של טעון! ממתי תלמידת תיכון מקללת בגלל סיגריה ממתי אדם רוצח ועוד ילדה בגלל שקיללה? אך תאיר ראדה גם כלל לא עישנה לפי עדות אמה! לכן ניסו טעון אחר שהתקבל בבית המשפט אודות "תסביכיו המיניים" כיון שלא רצה להתוכח עם הבנות שהפריעו בעבודתו. והוא לא התידד עמן - כאילו אדם בוגר מתידד עם נערות בגילן ולכן הוא מתוסבך ולכן הוא רצח! ועוד הם לטענת השוטרים מצאו במחשבו כי היה באתרי פרונו... לא היה דבר מיני ברצח. תאיר נותרה בבגדיה ושום איבר מיני לא נגוע! – ראש הרכב השופטים יצחק כהן עצמו חשוד! וסף לכך הקליטו אמירותיו למדובב, שכל אחד יתאר לעצמו שהוא סגור בתא מעצר אין לו שום אפשרות להפטר ממי שנמצא עמו וגם לא לברוח ממנו, ואותו מדובב אינו מניח מציק ומציק ללא לאות וגם לא נותן לישון.
מה כל אחד היה עושה כמובן מבלי שהוא מודע לכך שזהו מדובב? היה מספר משהו העקר שיניח לו! יכול גם חשוד שכופים עליו תרחיש להתעניין מיוזמתו בתוצאות מעשים אלו גם אם לא עשה אותם. את השופטים כמובן זה אינו מעניין כי אין להם ולו רמה הכי מועטה של יכולת להכנס לנעלי האחר להבין את מצבו כל מה שמעניין אותם הוא מה אפשר להכליל כהוכחה נגד. התברר גם שתרגמו את אמירותיו של זדורוב לא נכון אלא כדי שתתאמנה ל"וידוי". רומן זדורוב הורשע על סמך "הודאתו" שרואים שאינה אמיתית ולא צריך היה לתת לה כל תוקף. זדורוב אמר את מה שה"חוקרים" במשטרה אמרו לו לומר. תוך איום שאם לא יעשה כן, מצבו יהיה הרבה יותר רע ומר. אין זה משנה לשופטים מהן העובדות בשטח הסותרות לחלוטין כל אפשרות שהוא הרוצח! לצורך הרשעה השופטים נעזרו גם בשיטת הרמיזת ל"התרשמות גרועה" על ידי שימוש בהקנטות כמו 'הואיל בטובו.' רמה של תביעה לתובעים רמה של שפיטה לשופטים. הרשאתו נתאפשרה רק משום ששופטים קידמו חוק המאפשר להרשיע על סמך הודאה בלבד ללא התיחסות איך היא נגבתה. גם עוד משהו נוסף שהוא התרשמות שאין צורך לנמקה ואף אפשר רק לרמוז את קיומה!השופטים חוזרים לאורך המשפט כי אין חולק על כך שעבד בבית הספר בו למדה המנוחה
בערעור בבית
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צפריר
|
|
|
|
|
|
|
