|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא  עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מראה קריסטלית |
|
9/03/17 10:47
|
|
|
|
|
שוחחתי פעם עם שופט עליון, כשנתיים לאחר שנכנס לתפקיד, ומדובר בשופט שקודם לכן שימש שופט מחוזי ועוד קודם שופט שלום. הוא סיפר שהעומס בעליון הוא בלתי ניתן להשוואה לעומת העומס שהיה בתפקידים הקודמים.
נקודה נוספת היא האנרגיה של כל שופט. שופט שמגיע לבית המשפט העליון מגיע בגיל 55-60 לרוב. מדובר באנשים מבוגרים, על גבול הזקנה, עם ראיה המתחילה להיחלש, וכמות החומר שעליהם הם צריכים לעבור היא בלתי נתפסת לכל מי שלא חווה אותה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מראה קריסטלית
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
9/03/17 11:48
|
|
|
|
|
|
על העובדה שדנציגר התגלה כצדיק היחידי בסדום במשפטו של הנשיא קצב כבר כתבתי מזמן. ואילו כאן אני מעלה השערה שאת הסתירות הפנימיות בפסק הדין בערעורו של קצב, שעליו חתומה הנשיאה מרים נאור, ניתן להסביר בכך שהעוזרים המשפטיים והמתמחים כתבו קטעים מפסק הדין, ואחד מהם איחד את הקטעים האלה באמצעות "העתק הדבק", כשהוא אינו שם לב לעובדה שהוא מציג לעינינו מצד אחד את האמת, ומצד שני את ההפך ממנה. כך קורה שבפסקה השלישית לסעיף 215 בפסק הדין מצוטט קצב שאמר "לא נשארתי בפארק", ובסעיף 223 נכתב "נוכח דברי המערער עצמו לפיהם נשאר למעשה בפארק". יש לשער שמי שכתב את סעיף 223, שבו נכתבו הדברים המנוגדים לאמת, לא קרא את סעיף 215. באורח דומה, יש לשער שמי שכתב בסעיף 222 לפסק הדין ש"בהחלט אפשרי" שא' וקצב היו במשרד בבית הטכסטיל בשעה 17:58, לא קרא את סעיף 220, שבו נכתב שא' לא הפסיקה לדבר בטלפון עד השעה 18:20, ושלכן קצת מגוחך לחשוב שקצב ישב לידה בבית הטכסטיל וחיכה 22 דקות כדי שהיא תגמור לדבר בטלפון והוא יוכל לאנוס אותה, וזאת במיוחד לאור העובדה שא' תארה בפרוטרוט את כל מה שקרה במשרד מהרגע שנכנסו אליו, לא הזכירה אפילו שיחת טלפון אחת, והעריכה שכל שהותם במשרד נמשכה 15-10 דקות (סעיף 210 לפסק הדין).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
בן הארץ |
|
9/03/17 16:08
|
|
|
|
|
|
ברק פתח את נושא "זכות העמידה" לכל אידיוט
כדי שהוא יוכל להביע דעה על כל דבר בעולם
והפך את בג"צ לנותן פקודות ופוסל חוקים
שיאכלו את מה שבישלו
וכמו כלי חרס
תקנתם היא שבירתם
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בן הארץ
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
טנא |
|
10/03/17 08:12
|
|
|
|
|
בית המשפט בעד פשעי המשטרה והתביעה המשטרתית
על פי החוק תפקיד התביעה הוא להבטיח את האינטרס הציבורי העומד מאחורי הליך ההעמדה לדין של עבריינים. על התובע לעזור לבית המשפט בבירור האמת, בלי לפגוע בזכויותיהם של הנאשם ושל הציבור. מטרתו של התובע אינה אמורה להיות השגת הרשעה בכל מחיר. על התובע מוטלת אחריות מיוחדת של שמירה על הגינות. בפועל זה לא נעשה, לפרקליטות יצא בצדק שם רע. אלא שרוב הציבור אינו יודע שהתביעה הכללית פועלת באמצעות שתי זרועות: הפרקליטות, והתביעה המשטרתית. מכל תיקי התביעה הפלילית בישראל אחראית התביעה המשטרתית שהפכה לגורם העיקרי בהגשת תביעות, על 90% והזרוע עוד נטויה כי האחוזים הולכים וגדלים. שלא כמו התביעה מטעם הפרקליטות התביעה המשטרתית אפילו אינה מתימרת לבחון באם ההוכחות נעשו באופן חוקי ובעיקר אם יש מקום להגיש כתב אישום. התביעה המשטרתית מפרה בבוטות את כל הכללים. בעוד שלתובע מטעם הפרקליטות יש סמכות גם להפעיל בקרה על החקירה ולהורות במקרה הצורך על ביצוע השלמות, התביעה המשטרתית פועלת באופן שאינו תואם את הנחיות היועץ המשפטי ומגישה כתבי אישום במקום שהפרקליטות אינה עושה כן. השיטה היא להציף את בית המשפט בתביעות ובדומה לפרקליטות להאיץ בנאשם שיודה כי הוא מבזבז זמן ומשאבים של בית המשפט. המטרה היא למנוע מבית המשפט דיון לברור, שמא יתברר שלא היה מקום להגשת תביעה, וכך להציג "תפקוד" ו"הצלחה" של המשטרה.
המשטרה קובעת יעדים לכל אחד מתחומי פעילותה כפי שתואמים לה ולקציני אגף חקירות, ובאישורם. כלומר המשטרה מחליטה מראש מה צריכות להיות התוצאות ובהתאם לכך היא דואגת להמצאתם. תחילה אגף החקירות דואג לפתיחתם של מספיק תיקים פליליים על פי המדיניות, אחר כך דואג באמצעות תביעה המשטרתית לכתבי אישום. ליעדים אלו אין קשר לתפקיד התובע - להעמיד לדין רק בהימצא ראיות מספיקות וכשקיים אינטרס ציבורי. התביעה המשטרתית כפופה לאגף החקירות במשטרה. חוקרים במשטרה בדרגת רב-פקד מוסמכים כ"תובע" הם המקבלים כיום החלטות, האם להעמיד לדין בעבירות עוון לכאורה - למרות שהם אינם מקצועיים בתחום, הכשרתם כעורכי דין אינה משנה עובדה זו, תביעה דורשת התמקצעות נפרדת. התביעה המשטרתית אחראית בפני הפיקוד המשטרתי לבצע מדיניותו והיא כפופה ונתונה לחלוטין לרצון מדור החקירות, ואינה נהנית מאי תלות. בארצות דמוקרטות רבות תביעה משטרתית אינה קיימת כלל כיון שזו נוגדת את עקרון הפרדת הרשויות ופיזור הכח. באנגליה למשל בה קיימת תביעה משטרתית היא הוצאה מכפיפותה לאגף החקירות ובתוך המשטרה היא עצמאית ובלתי תלויה באגף זה. לכן אם ההוכחות אינן ממשיות היא משלימה אותן, מתעלמת מכל מה שמפריע למשל אי חוקיות מעשי המתלונן. לעיתים משפצים את התביעה גם במחיר של חוסר תימוכין במה שנרשם כעדות כדי להתאימה לחומר מרשיע. כל אלו משלימים למעשה החקירה שכולה נועדה להביא בכל מחיר להרשעה. רבים מהמובאים לדין ומורשעים הם החפים. 80% מכתבי האישום שמגישה התביעה המשטרתית, הוגשו בלא אישור מהפרקליטות כנדרש בחוק. . להחלטה על הגשת כתב האישום לא מצורפת חוות דעת לגבי בחינת הראיות, ושאר נתונים התומכים בחלטה להגיש כתב אישום. החלטות לא מקצועיות ברישום סעיפים. התביעה המשטרתית רושמת כל סעיף אישום שמצאה בעניין בספר החוקים. לכן נרשמים סעיפים רבים על עבירות שאינם תואמים את התיק. רבים מהמובאים לדין ומורשעים הם חפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
טנא |
|
10/03/17 08:21
|
|
|
|
|
ליקויים חמורים קיימים לא רק בהחלטה להגיש כתב אישום ובאופן רישומו אלא גם ביצוג המדינה בבית המשפט. בשונה מהפרקליטות תיקים אינם באחריות צוות מסויים. תובע אחד רושם כתב אישום אחרים לא קבועים, מיצבים את המשטרה בדיונים השונים של המשפט. כך אף תובע אינו מעז "לקלקל" לאחרים ולבטל את התביעה גם אם כך מתבקש בהתחור מהראיות. כל עדות מצד המתלונן תקינה בעיני התביעה. גם אם העדות מלכתחילה בלתי מתקבלת על הדעת ואף אם היא מעוררת לעג בקרב הנוכחים. גם אם יש סתירות רבות בעדות בדיון עצמו ובינה לבין עדותו במשטרה. השופט אינו מקבל לידיו את חומר החקירה אלא סיכום כפי שרשם אותו חוקר המשטרה. כהשלמה, התובע המשטרתי נוהג להסתיר חוסר התאמה בין עדות המתלונן במשטרה ובין עדות בבית המשפט, במידה וסנגור מבקש להגיש לבית המשפט את עדות המתלונן במשטרה כדי שיתתגלה חוסר ההתאמה תובעים משטרתיים מתנגדים בטוענה שאין סתירות, כך הם מסתירים את חוסר ההתאמה וקיום סתירות. התנהגות הפוכה מזו יש לתביעה המשטרתית בעת עדות הנאשם, כלפיו ההתנהגות גסה ותוקפנית. השתלכות בנאשם הפרעה לעדותו בשאלות טרם זמנם לפני שניתן לו להגיע לאותם עניינים, המצאת סתירות במקום שאינן קיימות ודרישה להפסקת עדותו. שופטים מתיחסים אל עבודת המשטרה כתקינה לחלוטין, מגבים את המשטרה משתפים פעולה עושים ככל חפצה של התביעה ומרשיעים לפי רצון המשטרה. להלכה פעילותה של התביעה המשטרתית זולה יותר משל הפרקליטות בגלל המשכורות הנמוכות יותר, אך לאחר בחינה מתברר שהתביעה המשטרתית דוקא יקרה שאין בפעילות ובהוצאות עליה תועלת רבה נהפוך הוא, משך הטיפול בתיקים הארוך מדי ויש בו נזק רב.
המשטרה מפרסמת שמטרת האגף לחקירות ולמודיעין הינה "חיזוק יכולת התמודדתות המשטרה בתחומי הלחימה בפשיעה והסדר הציבורי לשם שמירת ביטחון בנפש והרכוש, העלאת רמת הבטחון האישי של הציבור ושיפור איכות חיי התושבים"... במציאות אגף החקירות ממציא אמיתות משלו והתביעה המשטרתית מחויבת להשלים את מלאכת הבאה להרשעה. אופן עבודת התביעה המשטרתית גורם עומס מיותר עומס אשר פוגע באכיפת חוק, גורם עינוי דין לחשודים ונאשמים. התביעה המשטרתית לא יישמה כל גישה חלופית להתמודדות עם הבעיה והמשטרה רק ממשיכה לדרוש הוספת תקנים ותקציבים. התנהלות התובעים במשפט חסרת כל מעצורים של מוסר או נורמות. המשטרה מתעללת באזרחים הגונים ומתגמלת עבריינים. פעילות זו העולה לאזרחים ממון רב היא בלתי מועילה ומזיקה ונועדה אך ורק למען המשטרה עצמה והיא בלתי מוסרית על פי כל קנה מידה ובודאי עבור מדינה המתימרת להקרא דמוקרטית. בדוח החריף שפרסם מבקר המדינה הוא כינה זאת הפקרות, רשלנות פגיעה קשה ביותר באזרחים. התביעה המשטרתית מחולקת לתביעה הפלילית ותביעת התעבורה. רוב רובן של תביעות התעבורה מוגשות על ידי התביעה המשטרתית התעבורתית תביעות התעבורה על העברות החמורות ביותר מועברות לפרקליטות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
טנא |
|
10/03/17 09:00
|
|
|
|
|
משטרת התנועה מחלקת את עברות התנועה/תאונות דרכים לארבע רמות חומרה:
א'. הקלה ביותר כולל דוחות. ב'.ג'. הרמות האמצעיות כוללות פגיעות גוף גם קשות והרס כלי רכב. ד'. החמורה ביותר מות או פגיעות מסכנות חיים. משטרת התנועה מטפלת אך ורק בשתי רמות ד. ממנה אינה יכולה להתעלם, ורמה א'. אין היא מתיחסת לרמות האמצעיות. משטרת התנועה מטפלת באופן פעיל ביותר ברמה א', זו הפחות חמורה, במקרים שנראים כפחות מסובכים ופעילה ביותר להראות כמויות, דוחות על עברות גם דוחות שוא בין בהזדמנות ובין במבצעים. כאן המשטרה אוהבת להראות את כוחה. מטפלת בתאונות קלות גם כאשר אלו לא היו אלא כל הסימנים מעידים שבוימו. מקרים אלו נעשים יותר ויותר נפוצים במיוחד על ידי קטנוענים ורוכבי אופניים. המשטרה תופרת תיקים בשיטות שהיא מלמדת את חוקריה. התביעה המשטרתית עושה הכל כדי שתהיה תביעה, גם בחיר של חוסר תאמה אפילו לכתב ה"חוקר" שכל כך טרח להביא להרשעה. בדרך זו רוב המגיעים לבית הדין לתעבורה הינם נהגים נורמטיביים ואילו רוב הנהגים הפראים והמסוכנים אינם מגיעים לבית הדין.
בין התוצאות החמורות - הסטת תשומת לב הטיפול המשטרתי מעברות חמורות יותר לזוטות אשר לפי הנחיית היועץ המשפטי, יש לשקול נקיטת אמצעים חלופיים להליך הפלילי. כיון שעברות קלות ופשוטות קל יותר לבדות מאשר עברות חמורות הכמויות הן רבות במיוחד בתחום התנועה. מטרת המשטרה להראות שהיא מתפקדת מביאה לדין ולהרשעה – זהו קנה המידה שהיא קבעה להצלחתה. המשטרה מציפה את בית המשפט בנאשמים ובעזרת התביעה המשטרתית וגם השופטים יוצאי התביעה המשטרתית לוחצת בשם העומס על נאשמים להודות. תוצאה חמורה אחרת – חדירה לתחום שאינו של המשטרה לתחום המערכת המשפטית. תובעים משטרתיים חלקם או עוברים לפרקליטות או מתמנים לשופטים ומביאים עמם מהמשטרה את הליקויים ואת הפשיעה. המשטרה הפכה את עיקר פעילותה לתביעות או המלצות לתביעה במקום לבצע תפקידים משטרתיים. את התביעה המשטרתית יש לבטל ואת התביעה המשטרתית התעבורתית חובה לפזר לאלתר, לא יהיה בזה כל נזק אלא רק רווח. פחות התרכזות בזוטות פחות זריקת כספי ציבור והמשטרה תחויב לטפל בנהגים הפראיים. פורסם כי השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) הינו בעד ביטול התביעה המשטרתית אם כך הוא גם חושב ולא רק טוען זה לזכותו, אך יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט דוד רותם (ישראל ביתנו) מתנגד בגלל עוינותו המוצדקת לפרקליטות, אין זו תרופה להחליף גרוע בגרוע יותר. יש לפרק את התביעה המשטרתית היות ולפי מצב הענינים התביעה המשטרתית היא הגורם המסייע ביות לחוסר בטחון התושבים ו"איכות חיים" כמקובל במדינה טוטליטרית המדכאת את תושביה. התובעים המשטרתיים כולל שופטים יוצאי התביעה המשטרתית - הרוב בקרב שופטי התעבורה, הינם פושעים אסור להם להמשיך לתפקד והם אינם ראויים לכל פיצוי!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
|
