|
|
|
דן מרגלית
אם למרות הכל עסקת החטופים לא תצא לפועל - האם בני גנץ יפרוש?  האם ביבי יודח? זה סוף שלטון הליכוד?
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חיפוי |
|
26/04/17 18:19
|
|
|
|
|
נאור: "במערך האיזונים והבלמים - שאף הוא מעקרונותיה החיוניים של הדמוקרטיה - מסור התפקיד להבטיח את מימושן של הזכויות הלכה למעשה למערכת בתי המשפט, ובראשה לבית המשפט העליון" רק את בית המשפט אסור לבלום היא ועמיתיה מתנגדים לכל פיקוח עליהם!
כך למשל מוסד הערעורים כ"בקרה העצמית" של בית המשפט: מוסד הערעורים.
גולת הכותרת של "הבקרה העצמית" של בית המשפט היא מוסד הערעורים. אלא שבית המשפט עושה מלכתחילה כדי למנעו. במשפט אזרחי בית המשפט לוחץ על הצדדים לפשרה "משכין שלום" תכופות פשרה שהוא עצמו קבע ואין לצדדים כל אמירה לגבי טיבה. במשפט פלילי השופט/ים מניחים לתביעה לקבוע או להגיע עם הסנגור לעסקאת טעון "להקל", כשהברירה הרשעה ללא עסקא הינה גרוע לאין מונים. לאחר שבעל הדין "הסכים" לא ניתן לערער. גם ללא אלו על ערעור רבים חייבים לותר. בפלילים הערעור הוא או נגד ההרשעה או נגד העונש או חומרתו. אמנם הערעור הוכר כזכות בסיסית לכולם אלא שזכות זאת בדרך כלל או שאינה מתממשת או שאינה משפיעה בגלל מגבלות ואבני נגף רבים שבית המשפט הציב.
העלות – ישנה אגרה והעיקר הוצאות יצוג. לא כל טעון ניתן להעלות בערעור על כן ערעור חייב להעשות באמצעות עורך דין. בדחיית הערעור בית המשפט עלול לפסוק תשלום עבור הוצאות ההליך.
הזמן המוגבל - בכל מקרה ניתן זמן מוגבל מאוד לערעור בפלילים רשאי המורשע לערער רק תוך ארבעים וחמישה יום. שופטים מושכים משפט במשך שנים אך כאשר מדובר באזרחים אצה לבית המשפט הדרךאין זמן לתת לו לממש את זכותו כחוק. אם הבקשה צריכה להיות תוך ארבעים וחמישה ימים בבית המשפט, זה אומר שעם טווח בטחון הערעור צריך להיות שם קודם לכן, ויש להתחיל להכינו מיידית אחר סיום המשפט בערכאה הראשונה. לכן קשה עד בלתי אפשרי להחליף עורך דין גם אם לא מרוצים מאופן יצוגו או התנהלותו. גם זה עשוי לגרום לויתור על הגשת ערעור.
כך מלכתחילה בית המשפט מנפה פניות אם מלכתחילה מוציא מכלל אפשרות או באמצעות הגבלות אחרות. במילים אחרות אומר לציבור על תטריחו אותנו. ערעור גם אינו מעכב את בצוע גזר הדין אלא במקרים יוצאי דופן כאשר אי עיכוב ירוקן את הערעור מתוכן, למשל מאסר קצר ממשך הזמן עד תחילת הערעור.
השפעה מוגבלת מאוד – ערכאת ערעור אמנם דנה גם בפסיקה, ברוב המקרים ההלכה המשפטית היא היות ולא מתקימת שמיעת עדים ואין מתרשמים מהם ישירות, גם לא מובאים מוצגים, לכן העובדות אינן נבחנות, ולא נשקלת המהימנות ומשקלן של הראיות שהוצגו בעראה הדיונית. כעקרון כל טענה עובדתית או משפטית שנטענה כבר בערכאה הראשונה לא ניתן לטעון שנית בערעור. זה כולל גם מקרים בהם בית המשפט בערכאה הראשונה נתן אמון בעדות אשר אינה מתאימה לחומר החקירה. זאת כיון שהחשובה מכול לפי סעיף 53 לפקודת הראיות אשר בית המשפט דאג שיועבר ולפי ההלכה המשפטית בעקבותיו - היא ההתרשמות. לפי בית המשפט יתכן שתחושותיו של השופט בערכאה הדיונית אינן מבוטאות בפרוטוקול.
במקרים מיוחדים כאשר לא ניתן היה להביא ראיות מסוימות והן עשויות לשנות את פסק הדין מותר להביאן. לא קיים איסור על בחינת הגיונה של עדות באם קימות בה סתירות באותה הדרך שהערכאה הראשונה יכולה לכן מותר לערכאת הערעור להתערב בשאלות של מהימנות. במקרים של עדות פגומה או סתירות בין גירסאות לראיות מותר לבחון באם לפי ההיגיון ולמרות ההתרשמות הערכאה הדיונית, את עמידות הקביעה העובדתית. באם אינה עומדת מותר לפי ראות עיניו של השופט בערכאת הערעור להתערב משיקולי צדק. מיעוט של שופטים חושב שזו חובה מבחינה מוסרית לבחון את שיקולי ההגיון ואם אין הם ע
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
27/04/17 16:47
|
|
|
|
|
|
עומדים בפני עצמם על ערכאת הערעור להתערב משיקולי צדק. אין בית המשפט העלין מחייב זאת!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חיפוי |
|
26/04/17 18:25
|
|
|
|
|
באופן חריג בית המשפט רשאי להתיר הבאת ראיות נוספות, לבקשת בעל דין, אם הדבר דרוש לעשיית צדק. על סנגורו של בעל הדין לבקש זאת באופן מיוחד בעת הגשת כתב הערעור! בית המשפט אינו מחויב לעשות זאת ואף אינו עובר על חומר הראיות הקיים אלא רק אם נענה לבקשה וגם כאן אינו חייב, על פי ההלכות המקובלות ערכאת הערעורים חייבת להצדיק את התערבותה בממצאי המהמנות במיוחד לאור הדגש על התרשמות ישירה ולא על ממצאים חסרי פניות.
בשים לב לכך שבכל מקרה בערכאת הערעור יוצאים מהנחה שכל מה ששופט עשה או החליט בערכאה הדיונית הינו תקין גם כשהעובדות סותרות את פסיקתו! על פי השכל הישר וביחס לכל אדם אחר שאיננו שופט המסקנה צריכה להיות הפוכה – אם ממצאים מורים על כיון הפוך ולאדם אין נימוק אחר מאשר "התרשמותו" כנראה שהעובדות הן אחרות (שנאמר אם זה נראה כברוז, הולך כברוז, משמיע קול ברוז – זה כנראה ברוז.) אמנם ישנו מיעוט של שופטים הגונים אשר רואים חובתם להתערב כאשר מתגלת טעות מהותית או התעלמות מהותית בחומר החקירה, אך רשמית מטעם המערכת אינם מחויבים לכך וברוב המקרים אינם עושים כך!
על כן ערעור נסוב בעיקר על "טעויות משפטיות". טענה משפטית יכולה להיות או הנמקה לקויה אלא שגם כאן כאשר ההרשעה נקבעה עקב "הודאה" גם אם המורשע התכחש לה או עקב "התרשמות" השופט ההנמקות הן בדרך כלל חסרות תוכן ממשי זולת הפרעה וסילוף עדותו. שכיחה התעלמות מראיה עובדתית בערכאה הראשונה. על כן ערכאת הערעור אינה משנה את פסק הדין. שני עקרונות אחרונים אלו מצביעים על גמישות רבה ביכולת ערכאת הערעור לנהוג על פי כללים שונים, כיון שישנה עמימות לגבי העקרון מתי לקבל את העדפת הערכאה הראשונה את עד התביעה על פני חומר החקירה ומתי להחליט שבערכאה הראשונה התעלמו או טעו משפטית בהערכה. מה שבטוח הוא ששופטים בערכאת הערעור יכולים לאמץ כללים שונים ובדרך כלל באופן שהפונה יפסיד. מכאן הסיכוי הקלוש להפיכת פסק הדין. במשפט פלילי על כן רוב הערעורים הם על חומרת העונש כשהטיעון שיכול להתקבל הוא סטיית בית המשפט ממדיניות הענישה המקובלת. אלא שגם כאן קיימת בעיה אם המורשע לא הודה במעשה ונגזר לו עונש חמור כעונש על אי הודאתו, אין סיכוי רב שגם בערכאת הערעור יפחיתו מעונשו.
גולת הכותרת של "הבקרה העצמית" של בית המשפט אינה משפיעה במיוחד על עיקר העיקרים במשפט – קביעת עובדות לאשורן על פיהן נפסק הדין! כלומר ההבדל בין זוכה למפסיד בין זכאי למורשע/נידון. "בקרה עצמית" זו גם אינה בוחנת באם השופט עשה עבודתו נאמנה או שחלילה שיקר, רימה – מה שרוב השופטים אכן עושים באין מפריע. ערכאת הערעור גם אינה בוחנת אם שופטי הערכאה הראשונה מנעו זכויות דיוניות הפריעו לעדות ולחליפין הדריכו עדים ושפרו את עדותם. ממילא שופטים סדרו לעצמם חסינות מוחלטת לכל דבר זדוני ופלילי שנעשה על ידי שופט תוך כדי שפיטתו, לכן גם אין טעם לבחון זאת. נקודת המוצא של "בקרה עצמית" זו, היא שכל שנעשה על ידי ערכאה נמוכה יותר הינו תקין לחלוטין. ערכאת הערעור בהתנהלותה מיתרת את עצמה, פה ושם יש חריגה מהרגל זה ומקרה כזה הינו חדשה! בעתונות מדווח כאשר באופן חריג שופט בחן ונבר המסמכים וכתוצאה מכך החליט להפוך את הפסיקה על פיה ולמשל לזכות את המורשע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
פסח |
|
26/04/17 20:00
|
|
|
|
|
|
מעמידה את עצמה ואת חבריה מעל העם. גם אם העם החליט ברוב קולות החלטה מסוימת זו ,לטעמה, אינה דמוקרטיה. דמוקרטיה כמשתמע מדבריה היא החלטת בית המשפט העליון שמורכב מחמישה עשר אנשים שהגיעו לשם, בעיקר בזכות הוותק שלהם במערכת המשפט.
הפילוסופים מגדירים זאת במילים "הכוח-משחית" והחבר'ה בשכונה במילים "השתן עלה לה לראש".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פסח
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ישע |
|
27/04/17 08:30
|
|
|
|
|
|
ש מערכת שיפוטיות / עורך דין ריבלין
דיקטטורה תקשורתית פושעת מזלזלת
ב אזרחי המדינה היהודים.חובה לעמיד
לדין את השליטים שלא מכבדים את
האזרחים היהודים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישע
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שפרירית |
|
27/04/17 17:02
|
|
|
|
|
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה
בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוהה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ישי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוהה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. בישראל לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.
בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.
הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו את רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
שפרירית |
|
27/04/17 17:10
|
|
|
|
|
בג"ץ הינו ערכאה ראשונה ואחרונה ועותרים אך ורק לערכאה העליונה הם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות וללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה אין זכות ערעור. כך בג"ץ מחליט על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.
בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.
בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך בולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.
נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
שפרירית |
|
27/04/17 17:20
|
|
|
|
|
דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.
עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית - כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה.
בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
3/05/17 09:40
|
|
|
|
|
|
של הדמוקרטיה' לקדושה יותר מנפש יהודי הומיה כאן בארץ חמדת אבות?
כיצד קדושת'זכויות אדם' הפכו לקדושת זכויות פרא האדם והטרוריסט המתחזה ל'פלסטיני' המרצח בנו מאז שעשיו שונא ליעקב?
הכיצד יתכן ש'כבודו':"אהרן ברק מוכן ש-30-50 אנשים (יהודים)יתפוצצו (בתקופת האוטובוסים) ולא לפגוע בזכויות האדם"?
(לעדותו של מישאל חשין 'הארץ' 5/06)
הכיצד עם ישראל הפך ל'כובש' בארצו? וממתי?
הכיצד הפך השמאל הקיצון למנגנון תעמולה של מבקשי נפשנו כתוצאה מעלילות אנטישמיות נגדנו במסווה של פעילי 'זכויות אדם' וגם להתפרנס מזה?
אין לי אלא להסכים לדבריו של ג'ורג' אורוול:"שמאל המעלה על נס את ערכי הדמוקרטיה כמוהו כפרוצה המתהדרת בטוהר מידות".
ומחילה מכבודה.
אודה לכבודה אם תשיב לי על כך, זכות הציבור לדעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
