|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ה.א |
|
20/07/17 21:03
|
|
|
|
|
|
האם פרשנות יכולה לסתור את לשון החוק? האם סמכות שברשות יכולה להפוך לסמכות בחובה, בניגוד בולט ללשון החוק? האם "שיטתנו" מקנה סמכות לבית המשפט להבין את הלשון הברורה של החוק על פי השקפת עולמו של השופט?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
huxh yrunp |
|
20/07/17 23:24
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
נער הייתי |
|
21/07/17 00:51
|
|
|
|
|
|
מה היא מחרטטת ?
במו עיני ראיתיה יחד עם גרוניס משליכים מעל פניהם
אדם מבוגר שבא לפניהם לבקש סעד מפני מעשי נבלה וגזל זועקים
של תאגיד בו עבד עשרות שנים,
לא רק שהם גירשו אותו בבושת פנים בתוך שתי דקות,
לא רק שהם הטילו עליו 20,000 שקל הוצאות לטובת הגוזל,
הם גם נימקו את מעשיהם בכך שהאיש בא לפניהם לפני שההליך הקודם הסתיים, כשעל שולחנם מול עיניהם החומר המראה שההליך הקודם הסתיים לפני שנה וחצי...
הם ידעו שהנוכחים לא יודעים
הם ידעו שהאומלל שיודע יוכל לערער או להתלונן אצל הקיר..
במו עיני ראיתי, בושה
הצדק הוא שעל תמונת הפורטרט שלה שעלותה עשרות אלפי שקלים
יכתבו גם את עוולותיה,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נער הייתי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
21/07/17 02:35
|
|
|
|
|
|
לקרוא אותה מדברת גבוהה גבוהה על צדק, ולדעת שהיא שלחה לשבע שנים לכלא את נשיא המדינה, כשהיא מנמקת את הרשעתו בקביעות המצויות בסתירה מוחלטת(!) לאמת שהיתה גלויה לעיניה, זה פשוט מחזה שאף מחזאי לא היה מעלה בדעתו לכתוב. כי כל מחזאי היה יודע שהצופים יחשבו שהוא מציג תמונה בלתי אפשרית, שהיא אפילו לא משל של המציאות. אבל זאת המציאות, שרק קצה הקרחון שלה מוצג במאמר שלהן: סדום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
לוגי |
|
21/07/17 10:16
|
|
|
|
|
|
השופטת קובעת בצורה יהירה שדעתה על מהו צדק, עדיפה על דעות העם כפי שבאות לידי ביטוי אצל ניבחרי העם. מהות מערכת המשפט היא לשפוט לפי חוקי המדינה. אנחנו מדינת חוק ולא מדינה בה קומץ אנשים בעלי אג'נדה מונוליתית שופט לפי השקפת עולמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לוגי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אזרח מנוסה |
|
21/07/17 10:45
|
|
|
|
|
|
סתם מברברת. בישראל,צדק הוא רק שם של כוכב. הדיקטטורה המשפטית היא הקובעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח מנוסה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ש. משולם |
|
21/07/17 12:39
|
|
|
|
|
|
האם לא די בפורומים הרבים שהלז מתבטאת, שחייבים אנו להחשף לדברי הבלע של בני העוולה מהעליון גם כאן ? ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ש. משולם
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
פנחס |
|
21/07/17 12:45
|
|
|
|
|
|
העליון שופט לא על פי החוק אלא על פי נטיות ליבו.
כתוב בחוק לילה העליון מפרש יום. כתוב בחוק יום העליון מפרש לילה. והשאר זה משחק של מילים יפות. וכמובן נטיות הלב הן תמיד שמאלניות
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
ראובן גרפיט |
|
21/07/17 13:56
|
|
|
|
|
|
במערכת המשפטית המסואבת ולכן אני מאד חושש לדמוקרטיה שמא תיפול כמו בפולין הונגריה ועוד מקומות.
1.במצב הנוכחי מאות אלפי אזרחים חפים מפשע נחקרים נעצרים במשך תקופות ארוכות לעיתים שנים.גם פסיקה של חף מפשע הינה עונש חמור כי במהלך שנים אלה הנחקרים אבדו את הונם, בזבזו סכומי עתק לקחו הלוואות לכסות הוצאות המשפט, כבודם, אובדן מקום העבודה, הרס חיי המשפחה וחייהם האישיים נהרסו. אז נפסק והם יצאו זכאים !!!
2. אנשי הציבור שמעשיהם חמורים ואנונו בפרשת גילוי האטום, (הוא לא גרם שום נזק לדמוקרטיה ולחברה בניגוד לאולמרט, קצב, שופטים שסרחו, אנשי ביטחון, ראשי עיריות שנתפסו ושלא נתפסו). השופטים אשר פסקו להם עונשים קלים (צווארון לבן וחלק מהקליקה) , לדעתי הינם שותפים להפצת והרחבת לשחיתות הציבורית ולכן גם הם מנוולים מלשון עוולה, כי הם הם גרמו לכך שהציבור הרחב בז, מתעב את מערכת החוק והמשפט בכללותה.
3. תנאי הקבלה והסיום ללימודי המשפטים פחותים משמעותית ממגוון תחומי המדעים, הרפואה, ההנדסה ועוד. תנאי הקבלה ללימודי המשפטים ועשרות אלפי המשפטנים ועורכי הדין מוכיחה שדי ביכולות בינוניות לקבל תואר עורך דין וכמובן עם פרוטקציה להיות שופט עם קביעות עד גיל 70.
והנה לאוכלוסייה בינונית + שבחרה בתחום המשפט משיקולי רדיפת בצע כסף, יוקרה, כוח מעניקים את הפריווילגיה לקבוע את אמות המוסר הציבורי? אבסורד!
לסיכום: להקים בית עליון של אנשי מוסר בני גילאי 50+ אנשים מכל שכבות הציבור שהוכיחו עצמם לפסוק לנו בכל תחומי המחלוקות והמוסר הציבורי.
אנו בתקופת חירום כי אבדנו אמון: לסלק מהשורות ובהקדם (ללא רחמנות וללא תהליך ממושך ,יש חשש אין חשש) עובדי ציבור בכל התחומים, במשטרה, בפרקליטות, שופטים, וכוח עזר בתחומים אלה אשר במעשיהם או במחדלים כשלו עקב אי רצון או אי יכולת לשמור על נורמות ציבוריות גבוהות. וכן למרות הספקות ,לקצר תהליכים ו להיעזר בגלאי אמת, בFMRI או ציוד אלקטרוני אחר. המצב הנוכחי נורא ואיום כי מה שהתפרסם ונחקר הינו כאין וכאפס לעומת המציאות היומיומית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
לולן |
|
21/07/17 18:27
|
|
|
|
|
אחיזת עיניים הינה מעשה רמאות המבוסס על הטעיה חזותית. קוסם, להטוטן גורם לקהלו להביט על דבר אחד, בעוד הוא עושה דבר אחר שהקהל אינו שם לב אליו. כך בהשאלה ניתן ליצור התרשמות מסוימת בעוד שהנעשה שלא במסגרת חזות זו הינו שונה. בית המשפט יוצר רושם כאילו יש בקרה על הליכים משפטיים בעזרת שגרות היוצרות חזות זו. אלא שאין להן השפעה כי אינן מלוות במנגנוני בקרה אמיתיים אלא באמצעי חבלה בכל מה שעשוי לגלות את המציאות האמיתית. פיקוח ובקרה על השופטים קיים רק כביכול.
פומביות הדיון – ככלל שמם של נאשמים בפשעים ועברות חמורים, האשמה המיוחסת ופסק וגזר הדין מתפרסמים. ברוב המשפטים מותר לציבור הרחב להיות נוכח בדיונים. במציאות הציבור אינו עוקב אחר הדיונים. גם לו רצה היה זה קשה מאוד, כי אלו אינם מתקימים באופן רצוף, אלא מפוזרים על פני תקופה ארוכה. בדרך כלל הנוכחים הם מי שמזומנים או מלוים במשפטים אחרים. כיון ששופטים הם הקובעים את מועד הדיונים ובתוכם את סדר תורי המתדינים, הם יכולים לסדר גם דיונים עם פחות נוכחים. מה שקורה בדיונים מתועד כפי ששופטים רוצים וזה אומר גם שכתוב הנעשה ללא קשר למציאות. זה כולל מצד השופט מצג שוא של התנהגות הוגנת ותגובות מתאימות לנעשה בעוד התעוד משמיט ומסלף את שהתרחש. הציבור גם אינו יכול להשות בין הנאמר לכתוב וגם אילו יכל, הוא חסר סמכות, אינו יכול להוכיח כיון שאסורות הקלטות ואין בפני מי להתלונן שיבדוק אי התאמות.
הפרוטוקול של הדיונים – לכאורה הפרוטוקול אמור לשקף נאמנה את הנעשה בדיונים. בפועל הפרוטוקולים משקפים רק את מה ששופטים רוצים שיהיה כתוב, כדי שיצדיק את החלטותיהם. על כן הם מתיחסים בכובד ראש אל הפרוטוקול, כי רק כך יהוה אסמתכתא. הסילופים בפרוטוקול מגיעים לדרגת מיומנות גבוהה ביותר. למען השגת התוצאה הרצויה ישנן שיטות שונות החל מהפשוטות ביותר השמטה של מה שלא רצוי והוספה של מה שרצו, תיקון הנאמר והפרעת והפסקת העדות במקום שמתאים לשופט דבר המקל ליצור רושם כאילו העד אמר את מה שהשופט רצה , עריכה מחודשת כמו יצירת רושם בכתוב כאילו העדות ניתנה ברצף ונסתימה, וגם שינוי סדר הנאמר לקבלת משמעויות חדשות ורצויות יותר. הם כמובן לעולם אינם רושמים את הערותיהם ואת התפרצויותיהם באמצע העדות. אם מתאים להם, הם רושמים רק את תגובת העד כדי ליצור את הרושם הרצוי מעדותו. כך כשלא מוברר מהכתוב שדברי העד היו במענה, יכולים הם להראות מחוץ להקשר, מבולבלים. זהו גם אמצעי ליצרת רושם מוטעה, למשל אם כיון שהושמטה התערבות השופט והעד כביכול מחוץ להקשר הכחיש מעשה כלשהו, יראה הדבר כביטוי לתחושת אשמה. אין שום גורם שיש לו יחדיו סמכות ורצון לאמת את מידת מהמנות הפרוטוקול למתרחש.
פסילת שופט – במקרה הטוב שופט לאור נסיבות אוביקטיביות מחליט לפסול את עצמו. בעל דין זכאי לבקש משופט לפסול את עצמו בשל אותן סיבות ולעיתים שופט נענה. אלא שבית המשפט העליון לא תמיד מגבה אותו, תכופות אף מתנגד בשל עיכוב הליכי משפט. הסיבה השכיחה לרצון לפסול שופט היא היותו נושא פנים. גם אז בעל הדין חייב לבקש זאת מלא אחר מהשופט עצמו שבידו גם ההחלטה. היה וכצפוי הוא מסרב, ניתן לערער על כך בבית המשפט העליון בתשלום והחלטתו נקבעת על פי הפרוטוקול שאותו שופט עצמו כתב. משמע קיים הליך של פסילת שופט, אך הכל נעשה כדי שלא יתממש. בית המשפט הלעליון אף מטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על המערער שבהתאם לאופן שבודק גם קובע שהערעור אינו מוצדק. המסקנה אין דרך להשיג פסילתו של שופט לא ראוי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לולן
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
לולן |
|
21/07/17 18:37
|
|
|
|
|
ערעור – עיקר הבקרה העצמית של בית המשפט הוא מוסד הערעורים. אלא שגם כאן בעוד רשמית קיים ערעור, נעשה הכל כדי להוריד מעוקצו ואף למנוע את קיומו.במשפט אזרחי שופטים לוחצים ללא לאות לפשרה כביכול כדי "להשכין שלום". הצד הצודק יוצא מקופח עוד יותר, ואיך יהיה שלום? תכופות מלבד ריב זה הצדדים אינם מכירים. במשפט פלילי שופטים מניחים לתובעים ללחוץ להודאה, בלי או עם עסקאת טיעון כביכול כדי "להקל" בעונש גם כאשר הנאשם כלל לא חטא. בשני המקרים באם בעלי הדין הסכימו הם אינם יכולים לערער. בנוסף להוצאות יצוג, אגרת משפט שלא כולם יכולים או מוכנים לעמוד בהם שופטים עוד עלולים לפסוק הוצאות משפט כבדות. ניתן זמן מועט להגשת ערעור פלילי תוך חודש וחצי כתב הערעור חייב להיות בבית המשפט. את עקר העקרים קביעת עובדות, ערכאת הערעור כלל אינה בודקת אלא מיחסת לערכאה הקודמת תקינות. כך רשמית קיים ערעור אלא שברוב המקרים אין לזה כל השפעה.
משפט חוזר - למראית עין קיים כאמצעי בקרה גם משפט חוזר. אלא שמאז קום המדינה וכינונה של המערכת המשפטית בארץ, היו משפטים חוזרים בודדים בלבד. כמעט בלתי אפשרי לנהל משפט חוזר היות וחומר החקירה מפוזר בין גורמים שונים וחלקו הגדול אובד או מושמד. מוצגים בהוראת בית המשפט מושמדים. בניגוד לפעילותם של שופטים בקידום חקיקה המקלה על הרשעות, שופטים מעולם לא פעלו לקידום חובת שימור החומרים, למרות הצהרות בית המשפט על שמירה על זכויות האזרחים. מה שבית המשפט כן מקדמים הינו תילי תילים של הגבלות על משפט חוזר. לדוגמא צריך להביא ראיות חדשות כי כידוע לא יתכן שבית המשפט הגיע למסקנות שגויות מהחומר שהיה לו שלא או שכן מרצון. הראיות צריכות להיות חדשות לא רק לבית המשפט אלא גם לנידון. אם ידע עליהן ולא הציגם, לא יזכה במשפט חוזר, גם אם זו היתה הבחירה של מיצגו ולא שלו וגם כשבית המשפט הוא זה אשר מגביל את כמות הראיות והטענות שהוא מוכן שיוצגו. גם לא מספיקה הוכחת חפות אלא צריך להוכיח טעותו של השופט! שופטים ממשיכים להמציא מני הגבלות בפני קיום משפט חוזר, אם כי רשמית הליך זה של "בקרה עצמית" קיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לולן
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
לולן |
|
21/07/17 18:58
|
|
|
|
|
נציבות תלונות הציבור על שופטים - עוד אמצעי של "בקרה עצמית". מוסד שלא שופטים חשבו אי פעם ליזום. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק התנגד לו בתוקף והגיב כנעלב עמוקות מעצם הרעיון. הוא טען שבית המשפט מבקר את עצמו. בשלב מאוחר יותר הסכים לקיום נציבות כזו אך רק אם תהיה בחסותו ובפקוחו ולא בידי הכנסת כדברו "כדי לא לפגוע בהפרדת הרשויות". אולי אמירתו של היא מחוסר הבנה?... בשל עקרון הפרדת הרשויות, הפיקוח חייב להיות מטעם רשות אחרת ולא מאותה רשות עצמה. התוצאה היא שהנציב נבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שבית המשפט ונשיאו שולטים בה. הנציבות נמאת במרות הנהלת בית המשפט הנמצא במרות בית המשפט העלין. בית המשפט העליון הוא גם קובע אילו סוגי תלונות לבדוק ובאיזו דרך. כך נקבע שתלונה יש לברר רק מול השופט הנלון, ומה שקובע הוא תשובתו שלו. מובן שכך ניתן להתלונן רק על מה שניתן להוכיח בכתובים כמו המשכות ההליכים או צוים שהשופט רשם. כך לא ניתן לברר על התנהלותו מידת הגינותו וכדומה. כלומר השופט יודע שבעל הדין שאת ענינו הוא מברר התלונן נגדו. הוא זה אשר פוסק גם בענין המשפט וגם לגביו עצמו. בעל הדין כל אותה העת ממשיך להשפט אצל אותו שופט. כך גם אין שום הגנה על בעל הדין התלוי בשופט. זה גם מתקשר ל"אמצעי בקרה" אחר שהוזכר – פסילת שופט. נשיא בית המשפט העליון עשה הפרדה בין תלונה על שופט אצל הנציב לבין בקשת פסילת שופט אצל השופט עצמו או ערעור על סרבו רק אצל נשיא בית המשפט העליון. דבר זה הוא בנגוד לכל הגיון. אם הכונה היא באמת ובתמים לאפשר ברור בלא שהמתלונן יפגע מכך יש לקשור את שני ההליכים יחדיו.
סטטיסטיקה –כאשר בקרה חיצונית כמו תוצאות סטטיסטיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם לגבי השפיטה מאירות עיניים וגורמות לחשש לליקויים חמורים, גם כאן מנסה בית המשפט לאחז את עיני הציבור. לפי הסטטיסטיקה של הלשכה המרכזית שעור הזיכויים ירד עד כדי זיכוי אחד לאלף. לכך יש לבית המשפט פתרונות לסובבה בטענה שהסטטיסטיקאים בלשכה אינם משפטנים ולכן אינם בקיאים בתחום. הם לאומת זאת "יודעים יותר", מבחינתם הוחלט לא לכלול את המודים מרצונם או בדרך כלל באיומים, כיון שהודו, לשיטת בית המשפט אין להחשיב את הרשעתם כהרשעה. בדומה החליטו לחשב את שעור ההרשעות לא לפי נאשמים, אלא לפי סעיפי אישום. כיון שנאשמים אינם מורשעים בכולם, יחשב שעור ההרשעות עלפי הסעיפים בהם הורשעו. זה כמובן בלי להתיחס לעובדה שהתביעה מלכתחילה רושמת עודפי סעיפים כדי שתוכל מתוכם להוריד לצורך מיקוח לקבלת הודאה. כל בר דעת יחשב לפי סכויו של אדם נאשם לצאת זכאי. כאן לא תעזור כל אחיזת עיניים גם לא מיני חלוקות והסברים "סטטיסטיים" מוטים לפי התוצאה הרצויה. כפי ששופטים מתכחשים לאמת והם מכונים על פי תוצאות רצויות לטובת החזק ובמשפט פלילי לצד של מוסדות האכיפה. כך גם "הבקרה" בתוך בית המשפט לפי אותו הלך רוחות, המניח תקינות עבודתם של מוסדות האכיפה, הבקרה כולה נקבעת על פי מה שבית המשפט המבוקר קבע הווה אומר בקרה איתית אינה קימת. כל ההסדרים לא נקבעו כדי לממש את זכותו של הציבור למשפט הוגן, אלא כדי להגן על שופטים ולחזק את שלטונם המוחלט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לולן
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
לא שוכחים לא סולח |
|
22/07/17 01:41
|
|
|
|
|
|
די לקרוא את פסקי הדין שלה כדי להבין את הכשל הנקרא נאור
הנה היא השופטת גרסטל הדנה בטריק בו מנסים כמה חמדנים באגד
למכור את נצבא היא רכושם, פרי עמלם של 4000 חברי וגמלאי אגד השווה מליארדים למיימון בנזיד עדשים,
כב' השופטת גרסטל קולטת מיד מה לפניה, מנמקת ופוסלת את העסקה
המושחתת,
חמדני אגד לא מוותרים, ובכספי החברים הנגזלים ממילא הם מערערים ומגיעים ל...נאור
נאור ברוב רשעות וכסילות, מבטלת מיד את מעשי גרסטל,
היא לא יכולה לראות פסק דין ישר והגון המונע גזל חסכונות של 4000 עמלים
היא פוסקת שאם המנהלים קבעו זה בסדר..
יש לאפשר להם משילות.. מילה אין לה על המעשה הנפסד
של החמדנים, ו4000 בני אדם נזגלים בהיתר של נאור !!
ועם הגיון עקום כזה נאור מגיעה להיות נשיאת העליון
ופלא הוא שהציבור שפעם רק לא האמין, כבר בז לה ולהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לא שוכחים לא סולח
|
|
|
|
|
|
|
