|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך  מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אהרון שחר |
|
27/07/17 20:36
|
|
|
|
|
|
התחלתי לקרוא את הספר של גרוסמן. קראתי וקראתי. וקראתי וקראתי. כל הזמן איזה סטנדאפיסט מופרע מבלבל את הביצים. לא היה לי סבלנות להמתין שהספר יתחיל. כשהגעתי לאמצע נכנעתי.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
28/07/17 05:58
|
|
|
|
|
|
לא נכנס אליהן. ממש לא במקרה הבנתי שהאנטישמיים האלה נתנו לגרוסמן את הפרס כי הם היו נורא מבסוטים מזה שסופר ישראלי ידוע מנבל את הפה כמו חוליגן אנגלי שיכור בבר של אוהדי קבוצת כדורגל מליגה ג'. מה לי ולתרבות הנחותה והדוחה הזאת? היד שלי לא תיגע בספר המבחיל הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
28/07/17 12:10
|
|
|
|
|
|
עוקצני מדי. לעניות דעתי, סופר כמו גרוסמן שספריו ונאומיו וכל פרסומיו תקניים מבחינת השפה מראה לנו כאן יכולות אחרות. אלמלא זה היה גרוסמן, לא היית אפילו מתקרב לספר שכולם יודעים שהוא מלא בניבולי פה. ולא רק שיש לגרוסמן יכולות אחרות, יש לו גם אומץ לברוא עלילה שכזו כדי לגעת בקהל. לחשוף אותנו לחייו העלובים של כל בדרן. ראה מקרה רובין וויליאמס.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
29/07/17 01:50
|
|
|
|
|
|
לפני המון שנים, עוד לפני שגרוסמן היה מפורסם, הבאתי לחברה שלי שעלתה מאמריקה את הספר "חיוך הגדי", שנורא התפעלתי ממנו. רק אחרי שנים היא אמרה לי בשקט שהיא לא קראה כי היא לא יכולה לקרוא ספרים בעברית. מאז קראתי אי אילו ספרים של גרוסמן שממש אהבתי אותם, וגם את "עיין ערך אהבה" שבניגוד לרבים, בכלל לא. אבל אני פשוט לא סובל שפה מלוכלכת, וקראתי כבר המון ספרים שהעשירו את עולמי מבלי להשתמש בשפה כזאת. אני יש לי אינטואיציה, והאינטואיציה שלי אומרת שאנשים מעוותי נפש מתרבות נחותה שמחים לגלות שיש אנשים כמותם, שמייצגים כביכול תרבות גבוהה. אין לי מושג למה גרוסמן, שנראה ונשמע כמו סמל לעדינות נפש, ירד לשפל הזה, אבל זה גם לא כל כך מטריד אותי. את לא חייבת להסכים איתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
28/07/17 12:04
|
|
|
|
|
|
הבידור הפך למשהו אחר. הקומי הפך לטרגי. בשביל זה לא משלמים כרטיס כניסה לפאב כדי להנות ממופע סטנדאפ.
למרות זאת, גרוסמן זכה בפרס בינלאומי ע"ש מאן בוקר.
השופטים חשבו שזהו רומן מקורי בעל מבנה ספרותי יצירתי. אילו גרוסמן היה ישיר יותר, והיה ממלא דפים של ספר בסיפור טרגי הוא לא היה מקבל פרס.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהרון שחר |
|
29/07/17 20:43
|
|
|
|
|
|
באמת קראתי. במקרה אמא שלי קנתה אותו, הסתקרנתי ורציתי לדעת על מה המהומה. לא הצלחתי. חשבתי שזה יתחיל באיזה קטע שאיזה סטנדאפיטס מקשקש קצת, אבל הוא לא מפסיק. חצי ספר הסטנדאפיטס הזה לא סותם את הפה, ומדי פעם קורים עוד כל מני דברים, ובאמת לא הבנתי את הרעיון. אפשר להגיד לי תקרא עד הסוף, אבל יש גבול להתעללות העצמית. היה לי את זה עם סרטים, בסוף החלטתי שאם אחרי חצי שעה של סרט אני לא מבין על מה הסרט עדיף לסגור, כי רוב הסיכוים שגם אחרי שעה וחצי ושעתיים לא אבין. אז מה הרעיון של הספר? את יכולה לתת איזה תמצות? תודה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
31/07/17 10:12
|
|
|
|
|
|
ולא העלילה עצמה. הקורא מצפה לדבר אחד ומקבל דבר אחר. כמו הקהל במופע שמתואר בספר, גם הקורא מצפה לערב מדהים ומצחיק שמתרחש בפאב בנתניה.
גרוסמן זכה בפרס בינלאומי לספרות לאחר שתרגום ספרו לאנגלית נקרא וקיבל ציון גבוה על ידי שופטים מומחים לספרות.
העובדה שציבור רחב של קוראים אינו מתחבר לספר איננה מפתיעה אותי. זה בדיוק מה שגרוסמן ניסה להשיג. הוא רוצה להפתיע ולזעזע. למעשה גרוסמן מאפיין כאן את חייהם של כל הבדרנים בעולם.הוא מלמד את הקהל שגם חייו של בדרן אינם גן של שושנים.
זה הרעיון. דובל'ה ג'י, הסטנדאפיסט הוא אדם ככל האדם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
2/08/17 02:01
|
|
|
|
|
|
לו אני כתבתי את הספר הזה, לא הייתי מוצא מו"ל שיוציא אותו, ולו הוצאתי אותו על חשבוני, לא היו מתרגמים אותו לאנגלית, ולו תרגמו אותו לאנגלית על חשבוני, אף שופט לא היה קורא אותו, ולו איזה שופט היה קורא אותו, הוא היה מעיף אותו מהידיים הרבה לפני שחר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
|
