|   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות    מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
דן מרגלית
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם    איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
כדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מפגן הצביעות של נאור
מאת: איתמר לוין  |  27/09/2017
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
מאמר מצוין
  מגיב ותיק   27/09/17 12:39
וכשצריך לשבח את לוין אז יש לשבח, יישר כוח.
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
די בכך שלוין כותב:
  לא כל כך מצויין   27/09/17 21:07
"אחת השופטות הטובות ביותר בישראל" - כבר איבד המאמר את טיבו. זו השופטת ש-85% מפסיקותיה היו מוטות לצד אחד, זו השופטת ששיקרה במצח נחושה במשפט קצב ושלחה אותו לכלא 7 שנים! ועוד עיוותים וחוסר יושר לא מעטים - כיצד אפשרי לומר שהיא אחת הטובות בישראל? ובמקרה הנדון - היא נקטה עמדה ללא בושה.
כתוב תגובה ל- לא כל כך מצויין
2
BDS
  Joe_Camel   27/09/17 13:02
התנהלותו האחרונה של בית המשפט העליון בראשות כבוד הנשיאה נאור יאות לשם אחד BDS
כתוב תגובה ל- Joe_Camel
3
שופט העליון נעם סולברג ישתתף
  כתושב אלון שבות   27/09/17 13:33
יש לא מעט שופטים מהמגזר הסרוג והם עשויים להשתתף לא כשופטים אלה כתושבי ישובים, אז מה הם יקבלו הוראה לא להשתתף? לנשיאה נאור אין טיפת אור ולא בפעם הראשונה.
כתוב תגובה ל- כתושב אלון שבות
4
שוֹפטֵי הַעָם בּ"ארֶץ צֶדֶק":)
  א. וינשטיין   27/09/17 14:14
ושוב לצערי אקטואלי השיר: שוֹפטֵי הַעָם בּ"ארֶץ צֶדֶק", שפורסם במסגרת "בלוג" שירי סאטירה רלוונטית מפרי עטי "באלה האח"מ ננוחם?!" בעיתוננו NEWS1. להלן ציטוט מהבית האחרון: "... הַאִם אוֹתָם / שופטים יַשכִּילוּ / לראות / כֹּל הַקוֹרֶה סבִיבָם / אוֹ אֶת / כּוחָם הַרָב / יפעילוּ; / בּלֵהַחליף שָם / אֶת הַעָם ?!". להלן ההפניה למקור: news1.co.il . בתקווה לשינוי מהותי ומהיר בקשרי האמון ובכבוד ההדדיים בין מערכת השיפוט לבין רוב העם, אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי
כתוב תגובה ל- א. וינשטיין
אהבתי!
  אלברט שבות   27/09/17 19:55
גמר חתימה טובה
כתוב תגובה ל- אלברט שבות
תודה, שנה וחתימה טובה!
  א. וינשטיין   27/09/17 21:11
כתוב תגובה ל- א. וינשטיין
5
אתר גלובס מוחק תגובות ומצנזר.
  חופש הביטוי   27/09/17 14:38
כתוב תגובה ל- חופש הביטוי
6
קשקשת צבועה ומתחסדת
  הירונימוס   27/09/17 15:27
יש הבדל ברור, גדול, חד משמעי ושאין בו שום ספק בין דיון משפטי לבין נוכחות או השתתפות באירוע פוליטי ציבורי. ברור שעל השופטים לדון בכל נושא שהוא בתחום סמכותם, ברור שאסור להם להשתתף באירוע פוליטי בנושא הנתון במחלוקת החמורה והקשה ביותר בתולדות המדינה ואולי גם של העם היהודי
כתוב תגובה ל- הירונימוס
תגובה אופיינית לשמאלן הזוי
  זוועה גלונסקי   27/09/17 17:38
נאור היא יו"ר סניף מר"צ=שרץ ירושלים, וכנציגת השמאל הקיצוני ואנרכיסטי, היא אינה מוכנה להופיע ביו"ש, בגלל אקיבוש, אקישקוש, שמאלנים מאוסים.
כתוב תגובה ל- זוועה גלונסקי
נושא פוליטי ושנוי במחלוקת?
  הג'וקר   27/09/17 18:56
אם כך הגיוני שאסור לבית המשפט להתייצב. כמו שאסור לו גם לפסוק בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת. הגיוני בסך הכל- כאשר בוצעה ההתנתקות בג"צ דחה את העתירות בנימוק שמדובר בנושא פוליטי ולפיכך החלטת הכנסת היא שקובעת. זו מתנת הפרידה של נאור- הכרזה שאינה משתמעת לשני פנים- ההתיישבות היא נושא פוליטי שאין לבית המשפט מקום להתערב בו, בודאי לא לקחת צד. בודאי לא לפסוק.
כתוב תגובה ל- הג'וקר
7
מדוע אינך מבין
  ארי כספי   27/09/17 15:32
ה"נשיאה" נאור מסיימת את תפקידה ועתידה הכלכלי מובטח. אבל כמו קודמיה, יש לה בודאי חשק להמשיך ולהופיע בכותרות : בועדות חקירה, באקדמיה, בראיונות בתקשורת או השד יודע איפה. התיצבות לצד הגורמים ה"מתאימים" בודאי שלא תזיק לה. לא ברור לי מדוע הכותב הנכבד גם מעריך אותה למרות שצביעות אינה תכונה כל כך מוערכת.
כתוב תגובה ל- ארי כספי
אוי לנו באם אכן הצדק בדבריך!..
  א. וינשטיין   27/09/17 16:24
כתוב תגובה ל- א. וינשטיין
8
תגובה הולמת לנאור
  הצעה   27/09/17 16:24
לאור התנהגותה הבוטה של "השופטת" נאור הממשלה צריכה לנקוט בצעדים הבאים : 1. לבטל את הזמנתם של נציגי בג"צ לכל (!!) הטקסים הממלכתיים. גם אלו שבהם הם רוצים מאד להיראות. 2. לבטל את הדרכונים הדיפלומטיים שהונפקו להם. לתת דרכונים כאלה רק למי שמתנהג בממלכתיות. וזו רק ההתחלה
כתוב תגובה ל- הצעה
9
אתה צריך לשלוח לה פרחים
  אלטע קאקער   27/09/17 17:41
מר לוין, ההתנהגות שלך היא כפוית טובה. נאור בסה״כ מנסה להמשיך עם העמדת הפנים שהרשות השופטת בישראל היא לא שותפה לפשעי מלחמה בכדי להגן על ישראלים. נכון, החומות הבצורות של ברק שקשקש עצמו על הדעת בדבר חשיבותן של זכויות אדם כאשר הכשיר כל שרץ שהוצג בפניו נסדקו. אבל לא שווה להעמיד פנים שבית המשפט העליון בישראל הוא רשות עצמאית בכדי שלפסיקותיו תהיה תקפות גם מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל? אתה צריך לשלוח לה פרחים, למרות שזעקות השבר שלך ושל דומיך משרתות היטב את המטרה של נאור שמוכנה לשלם את המחיר. לגופו של עניין, ראוי שתייצג את פסיקות בג״ץ באופן מדויק. בכל הנושאים שמנית הקו המנחה של הפסיקה היה אי התערבות בהחלטות הרשויות המחוקקת והמבצעת. רק במקומות שבהם העמדת הפנים שישראל היא דמוקרטיה נפגעת קשות ישנה התערבות בקול רפה ובכל זאת עיקר הפרויקט האתנוקרטי נשמר. שער בנפשיך שבג״ץ יהיה בצלמם של האחים היהודים, כל הקישקושים על ישראל כחלק מהמערב או כזו ששונה במאומה מהעולם הערבי יתאיידו. אפילו העמדת פנים לא תישאר. על פניו, עדיף לא לתחזק אשליות ולכן כדאי שגם אתה תפסיק עם הדיבור הכפול. כל פעם מחדש אתה ״מופתע״ איך ישראלים תומכים באנטישמים וניאו-נאצים ברחבי העולם, אבל אין שום דבר מפתיע בזה. הם יודעים לאיזה צד הם שייכים זה אתה שלא מסוגל להחליט.
כתוב תגובה ל- אלטע קאקער
10
של ממשלת ישראל.
  מפגן ההיתממות   27/09/17 18:11
לא שחרור ולא זכות אבות, אלא קולוניאליזם, נישול, טיהור אתני ופשע, שנמשך עשרות שנים. הממשלה הזו מנסה להלביש על עניין פוליטי מחלצות ממלכתיות ויפה עשתה נאור כשהיא סרבה שיהפכו אותה לסמרטוט של רגב ובנט, שבו הם ינגבו את עיניהם הדומעות מהתחסדות. כך בדיוק רוצה לעשות רגב גם עם טקס המשואות של יום העצמאות, שבמצוות אדונה המושחת מבלפור היא רוצה להפוך אותו לפוליטי. גם פה היא תגלגל עיניים לשמים בשבח הממלכתיות והעצמאות של ישראל. news.nana10.co.il
כתוב תגובה ל- מפגן ההיתממות
11
ברצותו מפקח על תקינות1
  שפרירית   27/09/17 20:35
בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוהה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ישי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוהה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.

בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.

הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו את רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות.
כתוב תגובה ל- שפרירית
12
ברצותו מפקח על תקינות2
  שפרירית   27/09/17 20:43
בג"ץ הינו ערכאה ראשונה ואחרונה ועותרים אך ורק לערכאה העליונה הם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות וללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה אין זכות ערעור. כך בג"ץ מחליט על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.

בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.

בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך בולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.

נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון".
כתוב תגובה ל- שפרירית
13
ברצותו מפקח על תקינות3
  שפרירית   27/09/17 20:50
דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.

עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית - כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה.

בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
כתוב תגובה ל- שפרירית
14
בפסיקתה זו נאור נוקטת עמדה
  העליון ונטייתו   27/09/17 20:53
ולא קשה לשער איזו עמדה. וזה בלבד חמור מאד.
כתוב תגובה ל- העליון ונטייתו
15
לוין כהרגלו - שנאה לבג"ץ
  הזהו קו NEWS1?   28/09/17 10:36
ציטוט: "עצרת לציון שחרור יו"ש", שיחרור יו"ש??? כלום המשפטן לוין לא יודע שיו"ש הינה מחוץ לגבולות ישראל? מה ממלכתי בעצרת המתקיימת מחוץ לגבולות המדינה? כל הסיפור נועד ליצור עוד הכפשה והסתה נגד בג"ץ, ולוין ו-NEWS1 נוטלים חלק בזה.
כתוב תגובה ל- הזהו קו NEWS1?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il