|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
הצופה לבית ישראל |
|
19/10/17 00:43
|
|
|
|
|
|
על חט' 47 מחומס, על גד' הגישור ועוד, פורסם לפני חמש שנים בידי תא"ל עמוס גלבוע מאמ"ן שחקר את הגנרל הסורי.גם ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי פירסם את הסיפור בראיון רדיו לערוץ 7, לפני ארבע שנים, שהוקדש למחקר שלו= "412 התרעות למלחמה" על המודיעין הישראלי ב-1973...
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הצופה לבית ישראל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
19/10/17 09:01
|
|
|
|
|
|
מקמ"ן פיקוד הצפון בזמן אמת וזה מידע קריטי להבנת תפקוד אמ"ן לפני המלחמה וחיזוק להשערת הקונספירציה שמאוד מכעיסה את אנשי הממסד. לסיכום הדברים בתמונה אחת על כל הקשריה מפי חגי מן יש ערך רב להבנת האירועים אז.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חשדנית |
|
19/10/17 01:30
|
|
|
|
|
עדותו של רן פקר, מפקד בסיס תל נוף במלחמת יום כיפור, על היום השני למלחמה:
בני פלד בטלפון. נשמע די נרגש... "המצב בחזית הצפונית חמור ביותר", אמר בני. "משה דיין חזר משם לפני כמה דקות עם בשורות רעות מאוד. הוא טוען שהחזית שם לפני נפילה. אנו נאלצים להפסיק את 'תגר' (במצרים) ולעבור מיד לבצע את דוגמן 5בסוריה. הפקודה כבר בדרך לטייסות...
מבצע תגר לא הושלם. שנתיים תמימות הוקדשו לתכנונו. היקף עצום של מחשבה הושקע, בכל הדרגים הקשורים, לפיתוח שיטה ייחודית שלא היה לה אח ורע בשום חיל אוויר אחר בעולם. היינו בטוחים כי היא תפעל היטב בשעת מבחן אמת והאמנו ביכולתנו לבצעה בתיאום מושלם ובעמידה מדויקת בלוח זמנים על מנת שנוכל לבצע בצורה טובה יותר את משימות הסיוע...אבל האירועים... שינו את התכנון המוקדם ולא איפשרו לחיל האוויר להשיג עליונות אווירית בחזית הדרומית ('יומן מבצעים' עמ' 348-347).
למרות ההפתעה, ניסה חיל האוויר ב-7 באוקטובר להשיג עליונות אווירית בגזרה המצרית והפעיל את תוכנית תגר (במצרים), תוך שהוא מפנה מטוסים גם לסיוע בגזרה הצפונית. מבצע תגר נעצר אחרי מטס אחד (בלבד) בגלל ההיסטריה שתקפה את הפיקוד העליון מהחשש ל"חורבן בית שלישי". המאמץ הופנה בחופזה לצפון והחיפזון הביא לכישלון דוגמן 5 (בסוריה). בסופו של דבר לא השיג חיל האוויר עליונות אווירית לא בחזית המצרית ולא בחזית הסורית, ונאלץ להמשיך ולהילחם בתוך "מטריית הטילים" ולשלם על כך מחיר כבד במטוסים ובאפקטיביות מבצעית.
לאחר המלחמה ולאורך שנים ארוכות, ניהלתי עם האלוף ישראל טל ויכוח נוקב על משימותיו של חיל האוויר ועל מקומו במלחמה. טליק, סגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים...טען כי צה"ל (חיל האוויר) שגה כאשר הפעיל את מטוסי החיל בימי הלחימה הראשונים כ"ארטילריה מעופפת" בחזית הצפונית. המחיר לכך, הוא טען, היה אובדן של מטוסים רבים, אשר הביא את החיל לנקודת "המסה הקריטית", וסיכן בזאת את קיומו של הכוח האווירי של מדינת ישראל. (עמ' 392)
עד כאן מתוך הספר של רן פקר ז"ל.
מסתבר, שדיין הצליח להכשיל את המאמץ המלחמתי של חיל האוויר, בכך שחיבל בתוכניות המלחמה של החיל, שתוכננו ונערכו במשך שנים בדיוק למצב הזה של מלחמה בטילים. המטרה העליונה של דיין הייתה שהמצרים יוכלו לעבור את התעלה בלי הפרעה של המטוסים שלנו. לכן הוא המציא הפחדות נוסח "חורבן בית שלישי" כבר ביום השני למלחמה...
טליק, סגן הרמטכ"ל במלחמת יום כיפור, הבין את זה, אבל לצערנו רק אחרי המלחמה, כשנפקחו לו העיניים.
גם בני פלד, מפקד חיל האוויר ביום הכיפורים, הבין את זה רק אחרי המלחמה. הוא הבין שדיין הוליך אותו באף וסיכל את הכוח של חיל האוויר. פלד ביקש ממשפחתו שאחרי מותו יצלצלו בפעמון ויקראו "מת המשוגע שחשב שהיהודים מסוגלים להקים מדינה". הוא ידע שהיהודי הגלותי ימשיך להיות תמיד העבד של הפריץ, גם אחרי שתהיה לו מדינה. עובדה, משה דיין, העבד היהודי, מכר את המדינה שלנו לפריץ האמריקקי...בדיוק כמו שיוספוס פלאביוס מכר אותנו לרומאים לפני 2000 שנה. 2700 הרוגי המלחמה ההיא על הידיים של דיין ושל זעירא הסייען שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אוונגארד |
|
21/10/17 23:22
|
|
|
|
|
|
במדינה אחרת, היו מעמידים אותו לפני כיתת יורים .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אוונגארד
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ב_שמואל |
|
19/10/17 09:31
|
|
|
|
|
|
ככה לא מבצעים תחקיר למטרת הסקת מסקנות. עיסוק בעצים מוביל להסתרת היער, האם הדבר מכוון, או שהפחד להיות הנער הרואה את בגדי המלך גורם לאנשים להימנע מלראות את "בגדי המלך" וכך הסקת המסקנות נותרת עם האבר הגלוי של המלך. חגי מספר על עצים רבים אך אינו מעז להציג את המסקנות - למרות הדרישה הגלויה ולמרות שהדבר מתבקש על פי שם הפורם. הפחדנות הזו של אדם בכיר כל-כך - היא בושה לכל אדם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
jnhav atuk |
|
21/10/17 14:40
|
|
|
|
|
|
אני לא מכיר אותך כלל -אבל אתה ממש גרוע בתגובתך
אוי ואבוי למה שאמרת
יש קודם כל פרטים -עצים והרבה עצים -ואלה הנתונים שמדברים אלנו
הניתוחים והמסקנות היו הכשל הגדול של המערכת!!!
קודם כל אוספים נתונים
ואחר כך מנתחים אותם -ואם צריך בשביל זה להסתכל על הפרטים -אז מסתכלים
ולא אוטרים הכל בסיסמה נבובה חסרת תוכן
אם יש הרבה עצים אז יש יער
והיה צריך לספר לנו בזמן אמיתי שיש הרבה עצים
וגם לספר מה הם
שלחו אותנו ליער הזה -כאשר היה מידע על כל העצים ולא טרחו להגיד לנו
ובסוף להגיד ידענו הכל -אבל מרוב חוכמתנו השארנו את המידע הזה אצלנו
על כך שילמו כל הלוחמים בשטח
וחבל לשמוע מישהו כמוך חמיז להתבטא באופן הזה
שמעתי את חגי מן
ואני יכול להגיד לך שהוא האדם האחרון המנסה לשים הרבה עצים כיער שמסווה מציאות
נהפוך הוא
אתה מיצג את המתנשאים שהיו חייבים לראות את העצים ולדווח עלהם
ולא להטעות את כולנו בזמן אמיתי
הבעיה שכל עץ בסיפור הזה הוא נתון אמיתי שהינו חייבים לראות
ולא המצאה כדי לטשטש אחריות או מציאות
ניתוח של אנשים כמוך הוא אחד הגורמים העקריים למה שקרה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
jnhav atuk
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
חשדנית |
|
19/10/17 09:40
|
|
|
|
|
מתוך העדות של ישראל טל בוועדת אגרנט 13.1.74:
ב-16.6.1972 הגיש אהרון יריב, אז ראש אמ"ן, לסגן הרמטכ"ל, ישראל טל, את הערכת המודיעין שלו לשנה הקרובה. ההערכה הזאת אומרת כך:
"בשנת 1972 הערכת המודיעין הייתה שמצב הסטטוס-קוו יימשך לפחות שנה ובתום השנה הזאת הם מעריכים כי הערבים יבחרו בהכרח באופציה הצבאית. יתר על כן, בהערכה הזאת המודיעין גם מתאר נכון איך תיראה האופציה הצבאית, והמודיעין בעצם תיאר את מהלך מלחמת יום הכיפורים כפי שתהיה כולל אפילו סדר כוחות ושמות היחידות. לדוגמא - אחרי שהמודיעין קובע שהאלטרנטיבה שהערבים יבחרו באופציה הצבאית, מתארת הערכת המצב שלו איך גם תיראה האופציה הצבאית של המצרים - צליחת התעלה לכיבוש שטח סיני עד למעברים. דרך זו מועדפת במחשבה המצרית כלקח מכישלון מלחמת ההתשה. עיקרי הקונספציה המצרית למלחמה כזאת הם: צליחה של 5 דביזיות חי"ר תוך שילוב יחידות קומנדו לתפישת מאחז ויצירת ראש גשר בעומק 10-15 ק"מ. במקביל - נחיתה מהים בעוצמה חטיבתית באיזור רומאני. צליחת שתי דביזיות שריון ועוד שתי חטיבות טנקים עצמאיות ושתי דגיזיות ממוכנות להשתלטות עד למעברים, וכוננות להמשך כיבוש סיני. כיבוש מרחב שלמה, מרש"ל וכן הלאה, הפעלת 8 גדודי קומנדו ושלוש חטיבות צנחנים לתפישת ראשי חוף. השתלטות על תוויי קרקע חיוניים, חסימת צירים עיקריים, פשיטות וכחלק אינטגרלי לתפישה זאת - תקיפת חיל האוויר הישראלי בבסיסיו הראשיים כדי לנטרלו. כלומר, לא רק שהערכו של ראש אמ"ן יריב בתחילת 1972 שהערבים יבחרו באופציות צבאיות וששנה שלמה לפחות יישאר הסטטוס קוו, אלא גם בעצם העריך המודיעין וידע מה יהיו מטרות המלחמה, המטרות האופרטיביות, היעדים האופרטיביים, ומה בערך תהיה התכנית."
עד כאן מתוך עדות ישראל טל בוועדת אגרנט, עמודים 19-20/115 (או עמודים 33-34 בדף עצמו), ישיבה 55.
הבנתם ? מסתבר שראש אמ"ן הקודם, אהרון יריב, ידע בדיוק מתי תפרוץ המלחמה וגם את התכנית הכמעט מדוייקת שלה. אבל כשהגיע אלי זעירא לפיקוד על אמ"ן הוא התעקש שהסבירות למלחמה נמוכה, אפילו עד הבוקר ההוא ממש שבו התחילה המלחמה.
נשמע לכם מוזר ? ברור. אלי זעירא ביחד עם דיין עשו הכל כדי להרדים את צה"ל לקראת תבוסה יזומה במלחמה...
הדוגמא של מן מפיקוד צפון היא אחת מרבות. זעירא נתן הוראה לא להעביר אף ידיעה לקמ"ן פצ"ן בנוגע למלחמה הקרבה ללא אישורו. מי שבכל זאת העביר ידיעות לצפון - ננזף על ידי זעירא.
החכמים ביותר במלחמה ההיא היו אלה שהתעלמו מהפקודות של הבכירים מעליהם, כי הבינו שהן שגויות ולכן עשו רק מה שבעיניהם היה צריך לעשות לטובת עם ישראל. בין האנשים האלה: מפקד חיל הים רותם, אריק שרון בדרום, ינוש בן גל בצפון, מפקד חיל הקשר, ובסוף המלחמה גם טליק-ישראל טל.
עוד פרטים כאן:
news1.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
ישראל עם רם |
|
19/10/17 09:55
|
|
|
|
|
|
די עם הבכיינות. לאורך כל שנת 73 היתה ברמה"ג סידרה של ימי קרב וארועים נוספים, חלקם מוזרים כגון "עריקת" נהג טנק עם הטנק שלו אל שטח ישראל בשלהי הקיץ. כל יום קרב כזה הסתיים במאזן מוזר למדי של נפגעים: בצידנו, חרף ההפגזות הכבדות ושדרות הטנקים הסוריים ששעטו לכאורה אל הגבול, לא נרשמה אף אבידה, בעוד בצד הסורי השמידו הטנקים של חטיבה 188 כמויות טנקים בסד"ג של פלוגות.
כל יום קרב כזה נגמר במעין סיכום קצר שבו תוארו האירועים וטפיחות עצמיות על השכם, אחר כך חולקו בקבוקי שמפניה וויסקי למפקדים המהוללים.
היה זה מתפקידו של הקמ"ן הפיקודי ועמיתיו למטה כולו לגרד קצת בפדחת ולשאול את עצמם מה בצע חוזרים הסורים שוב ושוב על המתווה המוזר הזה של ימי קרב, שאגב הלכו והפכו אלימים יותר במרוצת הזמן, תוך שהם מקריבים עוד ועוד כלים וחיי אדם.
מהשטח הועברה לפיקוד תמונה אמינה של מערך סורי מעובה, פרוש למתקפה על פי הדוקטרינה הרוסית. במטות החטיבות התגוללו חוברות אמל"ח אויב ירוקות, ובהן תיאורים מפורטים של טילי סאגר החדישים, נגמשי BMP, טנקי טי. 62 ועוד. עדרי צאן שהרועים שלהם לא השתלטו עליהם מפני שהיו עסוקים בתצפיות על שיגרת כוחותינו הסתובבו לאורך כל הגבול מול כל המוצבים.
כמובן, בחכמה לאחר מעשה, כל המתואר לעיל היה חלק מההכנות הסוריות למלחמה. במדע החומרים ישנם שני סוגי בדיקות: בדיקת הרס (בה מחבלים בכוונה בדגימה) ובדיקת אל-הרס. הסורים בחרו למפות את עמדות הטנקים (רמפות), הארטילריה, מהירויות התגובה, תפקוד המפקדות ואת המוכנות למלחמה בכללותה באמצעות בדיקות הרס חוזרות ונשנות, שאת מלוא משמעותן הבנו רק לאחר המלחמה. אבל מקמ"ן פיקודי צריך לצפות שלא יהיה רק תחנת ממסר בין אמ"ן מחקר לאלוף הפיקוד אלא יפעיל גם גלגלי שיניים ושיקול דעת קרטזיאני משל עצמו, לפחות ברמה של סגן סימן טוב.
אילו היה מתכלל את כל המידע שלפניו המסקנה לא היתה יכולה להיות שאין סבירות למלחמה, כי ריח המלחמה ותחושות הבטן של החבר'ה בשטח זעקו כבר לפחות מראש השנה: מלחמה. ולמצער, כל מפעל החפירה העצום של תעלות הנ"ט משך שנת 72 ו - 73 למה נועד אם לא להגנה במקרה של מלחמה כוללת. אז לבוא ולטעון שבגלל שבפאזל חסר חלק כזה או אחר התמונה אינה ברורה זה קצת לעג לאינטליגנציה. כולנו התבגרנו מאז ורק החבר'ה מהמודיעין דבקים בטיעונים שכבר בוועדת אגרנט העלו דוק של עובש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישראל עם רם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
19/10/17 11:37
|
|
|
|
|
|
עוד עצים ועוד עצים ומה הסיכום? איך מתקשרים העובדות לתוצאות? מי אלו שהימצאו את הרעיון "ההפתעה" כשברור שלא הייתה הפתעה וכל-כך רבים ידעו שלא הייתה הפתעה ושתקו ושותקים עד עצם היום הזה. מדוע ממשיכים מומחים לנתח בתקשורת את המלחמה על פי הגורמים: "הפתעה" "קונספציה" ואף אחד לא מהסה אותם? האומנם מישהו בתקשורת מכוון את הזמנת המומחים ה"נכונים" לתוכניות או שאחרים חוששים לדבר? אולי אלו היודעים ולא מדברים - יודעים כמה מסוכן לדבר. אולי זו הסיבה שגם אז - בשעת אמת - הם לא דברו למרות שידעו?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
19/10/17 21:57
|
|
|
|
|
האמריקקים שומרים על דיין וזעירא. גם היום לא ניתן להעמיד את זעירא לדין מפני שהאמריקקים מתנגדים. הנה תקרא (מתוך המאמר של אדם רז):
1. בחשיפה בשנת 2002, העלה העיתונאי שלמה נקדימון את הדרישה לחקור את זעירא כאשם (בעניין חשיפת שמו של מרוואן), אולם היועץ המשפטי לממשלה אז אליקים רובינשטיין נענה לדרישת 'המוסד' שלא להציב את הפרשה על סדר היום הציבורי, והעניין בה דעך
2. לקראת אוקטובר 2004 פנו צבי זמיר, תת–אלוף (בדימוס) עמוס גלבוע, בעבר ראש חטיבת המחקר באגף מודיעין של צה"ל, ואלוף משנה (בדימוס) יוסי לנגוצקי מאגף מודיעין [אמ"ן] אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ודרשו לחקור את זעירא בחשד כי הוא
האיש שהדליף לחוקר אהרן ברגמן את שמו של הסוכן, והביא לחשיפת 'המרגל' הטוב ביותר למדינת ישראל.
מאוקטובר 2004 עד יולי 2012 נבחנה הפרשה ונדונה בפן המשפטי, וגם זכתה להתעניינות רבה בתקשורת ובאקדמיה. בנובמבר 2007 דווח בהרחבה באמצעי התקשורת שפרקליטות המדינה שוקלת לפתוח בחקירה פלילית נגד זעירא, אולם הנושא נאלץ להמתין לתשובתו של היועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין.
3. ביולי 2012 החליט יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, שלא לחקור את אלי זעירא, ראש אמ"ן בעת מלחמת יום הכיפורים, באשמת חשיפת שמו של 'המלאך', הסוכן המצרי 3 אשרף מרואן
4. עם היוודע דבר ההחלטה אמר זמיר: 'הטיפול ב"קייס" הזה...היה מבוסס על למשוך את העניין'.
'הבדיקה' בעניינו של זעירא נמרחה עשר שנים !!! ובסופה הוחלט שאפילו לא יחקרו אותו !!!!
בקיצור, האמריקקים ממשיכים לשמור על זעירא, בחייו. אבל המצב יכול להשתנות אחרי מותו. ועל זה אמרו חז"ל: טוב שם טוב משמן טוב. אצל זעירא זה לעולם כבר לא יהיה שם טוב ואת הידיעה הזאת הוא יקח איתו לקבר. או לעולם הבא - שם יחפשו אותו כל אלו שעברו את התופת והגיהינום של המלחמה בגלל ה'סבירות הנמוכה מאוד' שלו...ואולי שם יקבל את העונש המגיע לו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
20/10/17 06:14
|
|
|
|
|
|
אני לא חושב שלאמריקאים אכפת לפתוח את הנושא של הסוכן. האמריקאים (כולל קסינג'ר) בצעו פעולה לטובת ארה"ב ועל זה אין להם שום סיבה "להתבייש". לעומת זאת, פתיחת המסמכים בישראל - תעמיד את המחתרת השמאלנית בפני אשמת בגידה במדינה ורצח מכוון של לוחמי התעוזים בתעלה. הסתרת המסמכים האלו מלמדת על כך שישנם בינינו אנשים שיודעים מה כתוב בהם - והם שותקים למרות שיתכן שמישהו מילדיהם מת עקב הפשע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
חשדנית |
|
19/10/17 21:36
|
|
|
|
|
זעירא הכין תעודת ביטוח למקרה שמשה דיין או האמריקאים או ישראל יאשימו אותו בבגידה בצה"ל בעת מלחמה. הוא הבין שדיין יזרוק אותו לברקודות אם רק יוכל ולכן הקליט את דיין בחשאי.
על כך נודע לנו מפיו של זעירא עצמו בכנס של אמ"ן אחרי המלחמה. הנה עדותו של זעירא בנאום שנשא בכנס:
"זעירא קבע כי ההקלטות המדוברות אינן אלא תעודת הביטוח שלו, שכן המערכת חוששת שהדברים ייצאו לאור. הוא אמר שם שההקלטות נמצאות כבר מעבר לים, בכספות מיוחדות, שם הן שמורות. הוא אמר שישנם אנשים שהוא הודיע להם שאם יקרה לו משהו יפתחו את הכספות וידאגו לטפל בהקלטות כפי שהוא רואה לנכון.
מקור:
ההיסטוריון אדם רז
in.bgu.ac.il
תוספת - השקרים של אלי זעירא/אורי בר יוסף
inss.org.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
חשדנית |
|
19/10/17 23:32
|
|
|
|
|
דיין רצה להחזיר את הגולן לסורים באמצעות בישול הפסד במלחמה, בדיוק כפי שעשה עם מצרים.
מתוך הספר על ינוש:
ב-06:47 בבוקרו של יום ה-7 באוקטובר 1973, היום השני למלחמה, נחת מטוסו של שר הביטחון משה דיין במנחת פיקוד צפון בהר כנען לפגישה גורלית עם האלוף יצחק חופי. דיין נותן הוראה לקציני מטה הפיקוד להיערך לנטישה מיידית של רמת הגולן ולארגן קו הגנה שני על הירדן ולהתכונן לפוצץ את הגשרים שעל הנהר. פקודת הביצוע הועברה למפקד החטיבה המרחבית אלוף משנה צבי ברזאני. כשינוש בן גל קיבל את ההוראה לפנות את הגיזרה הוא סגר את מכשירי הקשר ובמשך זמן מה לא ניתן היה להשיג אותו ברשת החטיבתית והפיקודית. גם מח"ט גולני אמיר דרורי ניתק את עצמו מרשת הקשר. שני מפקדי החטיבות היו נחושים להמשיך ולהגן על רמת הגולן ולא היו מוכנים לשמוע על נסיגה.
מאוחר יותר תגיע פקודת ביטול.
עד כאן מתוך הספר של אילן כפיר ודני דור "ינוש" עמ' 139-140.
מסתבר שמשה דיין נתן פקודות ישר לאלוף הפיקוד ופעל כל הזמן מאחורי הגב של הרמטכ"ל כדי להוציא לאור את התוכניות שלו להפסד יזום במלחמה. מאוחר יותר תגיע לפיקוד הצפון פקודת ביטול להוראה של דיין לא ברור למה. ייתכן שהרמטכ"ל דדו התערב וביטל אותה. בכל אופן, בעדות של דיין בועדת אגרנט הוא טען שלא נתן פקודות ישירות למפקדי הצבא ולכן אין לו חלק בתבוסה של צה"ל במלחמה אבל אנחנו רואים פעם אחר פעם שהוא כן התערב וכן פעל מאחורי הגב של הרמטכ"ל ונתן פקודות בשטח. לדוגמא, לאלוף אדן להכניס את הכוחות לעיר סואץ (אפילו ברן אמר שזה יהיה סטאלינגרד), לגורודיש לבטל את פריסת הכוחות בתכנית של שובך יונים בדרום, למפקד פיקוד צפון לסגת מרמת הגולן עד הירדן, לסגן של האלוף טל בפקוד דרום לתקוף את ג'בל עתקה מאחורי הגב של טליק (אחרי שבר-לב חזר לממשלה) ועוד ועוד....
עוד פרטים כאן:
news1.co.il
העדות של יאנוש:
מתוך הספר "ינוש"/אילן כפיר ודני דור, עמ' 177
עוד פרטים כאן:
news1.co.il
"אחרי ליל הלחימה הראשון שבו בלמנו את השריון הסורי בצפון הגולן, אמונתי התחזקה שאפשר יהיה להחזיק מעמד. לתדהמתי, הנהגת המדינה והפיקוד הצבאי הבכיר לא היו שותפים להערכתי. לא הייתי מוכן להשלים עם הוראת הפיקוד, אחרי פגישת דיין וחופי ביום השני למלחמה, לסגת מרמת הגולן ולפוצץ את גשרי הירדן. אמרתי לעצמי - החבר'ה האלה לא יודעים מה קורה. עברתי לרשת חטיבתית אחרת כדי שלא ימצאו אותי ולא ייתנו לי פקודת נסיגה לנטוש את רמת הגולן. ידעתי שאם ניסוג לא נוכל לחזור."
מסתבר שצה"ל ניצח במלחמה הארורה ההיא רק בזכות מפקדים שסירבו פקודה - ינוש ודרורי בצפון, אריק שרון בדרום ואחרי כן גם טליק. הלקח הוא, שכל מפקד צבאי בדרגים שמאוגדה ומטה צריך לקחת בחשבון שהמפקדים שמעליו או טועים או בוגדים ולכן בשעת צרה צריך לפעול על פי השכל הישר ועל פי מצפונם ולא על פי פקודותיהם של 'העליונים', גם אם התוצאה תהיה בסוף הדחה (ע"ע הפקודה של אהוד ברק למאו"ג גיורא לב שבעקבותיה החלו האירועים של קרב סולטאן יעקוב).
מסתבר שהפיקוד העליון יכול לבגוד בעם ישראל ובחיילי צה"ל ללא כל נקיפות מצפון. זה היה נכון אז, וזה נכון היום ע"ע הפקרת אלאור עזריה בידי רמטכ"ל המספריים. כמה נכון אמרו חז"ל 'מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו'. עם ישראל צריך ללמוד להיזהר מהם ולא לשתף איתם פעולה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ישראל עם רם |
|
20/10/17 13:20
|
|
|
|
|
|
הפקודה להיערך לפיצוץ גשרי הירדן ניתנה - ובצדק רב - כבר במהלך ליל הלחימה הראשון במוצ"ש, כשאי-הוודאות בשיאה. כי הצעד הראשון בהגנה על מכשול מים צר הוא פיצוץ הגשרים עליו. הבעייה שבכך אתה מקשה על העברת תגבורות שלנו אל רמת הגולן והעובדה היא שבסופו של דבר הגשרים לא פוצצו. כעקרון, בקע הירדן מהמקורות ועד צפון הערבה הוא קו הגנה מן המעולים בעולם, ואין זה מופרך להקים קו הגנה משני ממערב לירדן, כאשר דיוויזיות האוייב זורמות אל תוך מעברים הכרחיים והופכות עצמן למטרות קלות. קרב הגנה כזה ניתן לנהל בהצלחה רבה גם ביחסים גרועים בהרבה מ- 1:3 (ר' גם 14.10 בסיני וקרב וואדי מבעוק כמה ימים מאוחר יותר).
הבעייה העמוקה בימים הראשונים היתה שפיקוד הצפון לא קרא כראוי את תמונת המלחמה. ולכן זו הצטיירה קודרת ביותר, בעיקר בגלל גורלה של חטיבה 188 ונפילתו (המיותרת! של מוצב החרמון). אורי שמחוני, ק. אגם צפון במלחמה היכה על חטא בראיון לפני מספר שנים על כך שלא ריכז את הטנקים לאגרופים בקווי הגנה טובים יותר (אם גם טבעיים) במקום להטיח אותם אל תוך השטפון (הם למעשה הטיחו עצמם במסגרת התרגולת לפיה - כמו בשובך יונים בסיני - כל הטנקים היו אמורים לחבור למוצבים כמעט ללא השארת עתודה).
בעייה נוספת היתה שאוגדה 36 למעשה לא שלטה על המתרחש בגזרה הדרומית, ועברה להתמקד בניהול הקרב בגזרת חטיבה 7. למעשה, בבוקר יום ראשון מצאה עצמה מפקדת האוגדה לכודה בבונקר בנפח ויצאה משם בעור שיניה ברגע האחרון לעבר המפקדה החלופית בתל אודם. משהגיעה לשם התרופף מאוד הקשר עם הטיבה 188 שהופקרה לגורלה.
לסיכום: אילו בחמ"ל פיקוד צפון היתה אווירה עניינית תוך הכרה עמוקה של תמונת הקרב והלכי הרוח בקרב המפקדים בשטח, היו מניחים שם יד על כתפי שר הבטחון ומלווים אותו למנחת המסוקים. אבל (וכאן יש להביא דברים בשם האלוף מוסה פלד, שהזדמן בליל הראשון לחמ"ל צפון ועל התיאור שלו את האווירה והתנהגות הקצינים שם אפשר לקרוא בארכיוני העיתונות), כאמור, פיקוד צפון בשלב הבלימה כמעט לא בא לידי ביטוי, טקטית ומערכתית כאחד. מי ששמר על רוח צה"ל וביצע את תפקידו היו המפקדים בשטח: מפ"ים, מג"דים וכמובן מח"טים ובראש כולם רפול ומוסה פלד שהצילו את רמת הגולן וצה"ל מתבוסה.
לסיכום: לא ממש משנה כעת אם היתה קנוניה אמריקאית-ישראלית או לא, על פיקוד מרחבי להוציא לפועל את המוטל עליו. לשבחו של חקה ייאמר שעמד על רגליים אחוריות עד שקיבל את חטיבה 7 בראש השנה, שאם לא כן המצב היה הרבה יותר חמור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישראל עם רם
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חזקי שנאן |
|
21/10/17 19:01
|
|
|
|
|
|
הרמטכ"ל דדו: בדיעבד הסתבר שצדק בכוננות כחול לבן מה שהיה לו לרועץ מכיוון שאמ"ן לא רצה להבין בהנחיית אלי זעירא, מה מנע ב 15 למאי 73 את התקיפה המצרית אז. יש לציין שלמרות המצב, בפועל הוא לא נשבר ולא איבד עשתונות, אבל מאידך היה רצף של קשיי שליטה על מגוון הכוח הן ביבשה והן באוויר תוך זה שאינו מזהה חדירת זיהומים לתשדורת הפקודות כמו אלו של משה דיין שהינו אזרח ואינו רשאי לפקד ישירות על שדרת הצבא.
אלי זעירא: לפני שהתמנה לראש אמ"ן היה נספח צה"ל בארה"ב וקנדה. עוד בשנות ה 50 השתלם בארה"ב בקורסים צבאיים. תמהני האם השהויות הללו בארה"ב יצרו כר פורה לגיוסו של זעירא למען אינטרסים זרים מכורך או מרצון. לי אישית אין הסבר להתנהגותו הדוגמית באשר להערכת הסבירות למלחמה. יואל בן פורת טוען כי כבר במאי 73 טעה זעירא ומצרים התכוונה והתכוננה למלחמה. סאאדת הסביר לעיתונאי מוסא סאברי כי התפתחות בין לאומית לא הלמה את המהלך ולכן לא בוצע אז.
משה דיין: הייחוס הקונספירטיבי לדיין מעניק לו תחכום יתר שלא ניחן בו כלל. התחכום העיקרי של דיין היה בענייני נשים ובעיקר נשואות ואף לקצינים שיכל לשלוח לשירות במרחקים.
ראייה ארוכת טווח לא הייתה מהתכונות של דיין, ראייתו יותר התמקדה בתילי עתיקות בהם אפשר לחפור ולגזול מהמדינה והחברה.
דיין סבל מאז הפציעה של חדירת המשקפת לארובת עינו כאבים תמידיים שלא אפשרו לו ריכוז רב.
לכן הוא לו ירד לעומקם של דברים וכדי להסתיר זאת נקט לשון סתומה הנחזית לחכמה או לשון דו משמעית המותירה לשומעיו פרשנות לכאן ולכאן. כל אמירותיו היו סלוגנים שאין מאחוריהן עומק רעיוני אלא מה שנראה לו לדיין שיישמעו טוב לאוהבים לשמוע.
התנהגותו לאחר פרוץ הקרבות הבליטה את חוסר יציבותו, זה לא איש של קונספירציה מדינית אלא איש רווי פחדים שחי בעיקר את הרגע ותו לא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חזקי שנאן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
21/10/17 20:02
|
|
|
|
|
למפקדים מעל הראש של הרמטכ"ל דדו. דדו לא הבין ולא עצר בזמן את הביזיון של "חדירת זיהומים לתשדורת הפקודות כמו אלו של משה דיין שהינו אזרח ואינו רשאי לפקד ישירות על שדרת הצבא". דדו כנראה לא הבין את ההטעייה של דיין וחשב שהפקודות שלו באו מכוונה טובה. הוא לא התקומם נגד דיין והפקודות שנתן בגלל לחץ המלחמה וגם בגלל שהיה מאוד לויאלי לדרג המדיני שמעליו. הוא היה אדם ישר אבל גם נאיבי והולך בתלם.
חלק מהפקודות של דיין, לדוגמא:
1. ההוראה לחופי מפקד פיקוד צפון לסגת לגשרי הירדן ולפוצץ אותם. ההוראה הזאת לא קויימה גם על ידי ינוש בן גל ודרורי ומאוחר יותר בוטלה על ידי הרמטכ"ל.
ידוע שביום השני למלחמה היתה ישיבה אצל הרמטכ"ל בנוכחות שר הביטחון דיין ואחריה הודיע דיין שהוא הולך לראות מה קורה בפיקוד צפון. וכדי להרדים את דדו אמר שהוא לא הולך לתת שם פקודות אלא רק לראות את המצב. אבל למעשה כשהגיע לשם נתן את הפקודה לחופי לסגת מהגולן עד הירדן ולפוצץ את הגשרים כך שגם אנחנו לא נוכל לחזור לשם עם הצבא ועם הטנקים כשהמצב היה איכשהו מתהפך...מזל שהפקודה שלו לא בוצעה בזמן כי אחרי זה היה יכול להיות קשה מאוד להקים גשרים חדשים תוך כדי המלחמה.
2. דוגמא שנייה - ההוראה לגורודיש בפיקוד דרום לבטל את פקודת שובך יונים.
3. הפקודה לברן מפקד האוגדה בסיני לא לבצע את המהלך של ה-8 באוקטובר. האוגדה של ברן הייתה צריכה לנסוע לאורך כל הקו ולהשמיד את הטנקים של האוייב. את האוגדה של שרון דחפו למעברים. הוא נסע לשם כל הלילה על הזחלים של הטנקים ולמחרת אמרו לו לחזור. הרבה שעות הלכו סתם פארש בגלל הפקודה הזאת לשרון ליסוע למעברי הג'ידי והמיתלה ולחזור למחרת לתעלה. כל הסיפור היה כדי למנוע משרון להתערב במהלך של ה-8 באוקטובר.
4. משה דיין נתן לברן את הפקודה לתקוף בסואץ שזה היה מעשה התאבדות. אפילו ברן אמר לדיין שזה יהיה סטאלינגרד. אבל בסוף הוא עשה מה שדיין אמר לו. למה ? אולי הבטיח לו את הרמטכ"לות. (מסתבר שדיין הבטיח את זה לכמה וכמה אנשים לדוגמא - זעירא, אלוף ישראל טל וגורודיש).
5. הפקודה של דיין לאלוף טל לתקוף את ג'אבל עתקה. בשלב הזה טל כבר הבין את הרמאות של דיין וסירב פקודה. הוא טען שהפקודה לא חוקית משום שדיין הוא אזרח ואת הפקודות טל צריך לקבל רק מאגם מבצעים ובכתב, אחרי שהדרג המדיני יאשר אותה.
אחרי המלחמה, כשהתברר לדדו שדיין וזעירא הוליכו אותו שולל, הוא רצה לכתוב ספר עם הגירסה שלו למלחמה. בערב פסח 1976 הזמין לפגישה את סופר הצללים חנוך ברטוב שהיה אמור לעזור לו לכתוב את הספר. עד אז הוא אסף את כל החומר שהיה צריך בשביל הספר. למחרת, הוא מת בבריכה. באופן פתאומי. אמרו לנו שזה היה שבץ. רצחו אותו. זה מה שהיה שם. כמו את ג'ו אלון לפניו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
חשדנית |
|
21/10/17 20:29
|
|
|
|
|
ב-24 באוקטובר מתקיימת פגישה אצל גולדה עם גלילי, דיין, הרמטכ"ל דדו, זעירא ויריב. על השולחן - הדרישה של קיסינג'ר שישראל תיסוג לקווי 22 באוקטובר. מה שעומד מאחורי זה - הכיתור של הארמיה השלישית שישראל הצליחה לבצע אחרי 22 באוקטובר. סאדאת פונה לקיסינג'ר ואומר בתנאים האלה אני לא מוכן להפסקת אש כי יש פה תבוסה לצבא המצרי. קיסינג'ר לוחץ על הממשלה לסגת מכיתור הארמיה. גולדה אומרת - בשום אופן לא ! דיין מסכים אתה. אבל, מאחורי הגב הוא נותן פקודה לגורודיש להזיז את הכוחות כדי לשחרר את הארמיה השלישית מהכיתור. גורודיש מסרב. כאן מתחיל הנתק בינו לבין דיין. אחרי המלחמה גורודיש רצה לרצוח את דיין על כל מה שעולל לו במלחמה.
מקור - מתוך הספר 'דדו' של חנוך ברטוב על הפגישה ב-24 באוקטובר
jpress.org.il
מקור - העדות של גורודיש:
rotter.net
גורודיש:
הקרע בינינו התחיל כשדיין אמר לי, במלחמה, תתקוף את 'ליטוף', אני צריך את זה מבחינה פוליטית, להחזיק את שני הצדדים של האגם המר. ואני אומר לו, אני לא הולך ל'ליטוף', יהיה אסון שם. כולם יושבים, 14 או 16 קצינים. אתה מכיר את תת-אלוף אשר לוי? היה נוכח, תשאל אותו. את דוד גדליה אתה מכיר? הוא היה נוכח, תשאל אותו. זה ישנו ביומן רל"ש שלי. היומן איתי כאן, בבאנגי. הנה הוא. תקרא בעצמך. אז דיין אומר לי, אני רוצה שתיתן לאריק לתקוף את החיץ ואז הוא מוסיף: למה אריק לא תוקף. הפיקוד הוא מאורה פוליטית. כולכם נגד אריק. אני לא הייתי חבר מערך, לא אחדות העבודה, לא חירות, לא בעד אריק, לא נגד אריק. לשלוט בריק, אני לא יודע מי יכול. אני לא. גם דיין לא. אריק לוחם, אבל הוא לוחם מה שהוא רוצה, לא מה שאומרים לו. אז אני אומר לדיין, אנחנו לא ניקח את החיץ. אני צריך להוציא אוגדה מכיתור הארמיה השלישית בשביל ללכת לחיץ. אני לא מוציא אוגדה מהכיתור. פקודת הכיתור היתה פקודה שאני נתתי, יש לי ההקלטה. כולם אמרו לי: לא. הרמטכ"ל לא אישר, ואני אמרתי, אני עושה כיתור. בגלל הכיתור השגנו את התנאים שהשגנו. אז דיין אומר לי, האמריקאים לא ששים לפתוח בשיחות עם 'המפה החדשה'. אני רוצה, אני מבהיר לך, אני רוצה שאריק יצלח לחיץ ושתיקח את 'ליטוף'. אמרתי לו: לא. אז הוא אומר, אז אתה לא שומע לי. אמרתי לו: לא. הוא קם ללכת לא ליוויתי אותו. זה היה הריב. התחלת הקרע. מכאן החלה העריפה שלי".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
חשדנית |
|
21/10/17 20:48
|
|
|
|
|
בליל ה-24 באוקטובר, לקראת הפסקת האש, סאדאת לא מרוצה מהמצב. הארמיה השלישית מכותרת, צה"ל עבר את התעלה וכבר בדרכו לקהיר. סאדאת רוצה תמונת ניצחון בסוף המלחמה. דיין מבשל את תמונת הניצחון עבור סאדאת:
ב-0700 בבוקר דיין מתקשר ישירות לאלוף ברן (אדן), מאחורי הגב של הרמטכ"ל, ואומר לו - תקוף את סואץ. ברן בהתחלה מסרב - זה יהיה כמו סטאלינגראד. 3 שעות מתווכחים. אמ"ן נותן להם תמונת מודיעין שגויה - בסואץ יש רק גדוד קומנדו מצרי אחד. אין בעיה להיכנס. בסופו של דבר ברן מתקפל ונותן את ההוראה. השעה 10.00 בבוקר. התוצאה - טבח בלוחמי השיריון והסיירת. 80 חיילים נהרגים באותו יום. פצועים רבים. לוחמים נלכדים בתוך בתי העיר. המאמצים להציל אותם נמשכים עד ה-25 לחודש. ב-26 באוקטובר נכנסת לתוקפה הפסקת האש. תמונת הניצחון של סאדאת הושלמה.
עוד פרטים מתוך הספר "דדו"
jpress.org.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 00:50
|
|
|
|
|
והאשים את גורודיש...
הנה הפרטים:
ההוראה הישירה של דיין לברן נחשפה בסרט התיעודי של יואל שרון 'קרב אחד יותר מדי' שהוקרן בספטמבר בערוץ 10. מסתבר שדיין לחץ על ברן להיכנס לסואץ במשך 5 שעות מ-07.00 בבוקר עד 10.00 שאז ברן נתן את הפקודה. מדוע ברן הסכים ? לא ברור מה שכן ברור שהיה ויכוח גדול על עצם הפקודה, ויכוח שנמשך 3 שעות עד שהפקודה הועברה למפקדי הצנחנים בשטח.
את הפקודה של דיין לברן רואים בתוך יומן המבצעים האורגינלי שנמצא בארכיון צה"ל. זה קורה ממש לקראת סוף הסרט, בתור החשיפה הגדולה של התחקיר:
fresh.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 13:27
|
|
|
|
|
מפקד האוגדה - אלוף מיל. אברהם אדן "ברן" (מתוך ספרו "על שתי גדות סואץ" עמ' 103-9) "...לדעתי לא היה בכיבוש סואץ כדי לתרום לכיתור עצמו של הארמיה [ה-3], ואינני מקבל את דברי דיין בספרו שכיבוש העיר היה מביא לכניעת הארמיה. אף כי הייתי שותף פעיל ליוזמת הזינוק דרומה ולגמר הכיתור של הארמיה, לא יזמתי את כיבוש העיר שכן חזיתי שכיתור הארמיה יתקיים גם בלעדיו. אולם כאשר ניתנה הפקודה לא הבעתי התנגדות, בעיקר משום שהכיבוש היה מחזק את שליטתנו לאורך כל תעלת סואץ בגזרתי ומגביר את ניתוק הארמיה שבגדה המזרחית ממקורות המים. יתר על כן, המשימה לא חייבה לכבוש, אלא לנסות, ילך – טוב! ילך קשה – נרפה מזאת!... הפקודה אמרה "לכבוש את העיר סואץ אם אינה סטלינגרד"... לאור סימני ההתפוררות של הארמיה [השלישית], שסימניה נראו בשטח יום קודם, מניחים במפקדת הפיקוד, כי כבוש העיר אפשרי ללא הסתבכות בקרב קשה. ההנחה הזאת הייתה מקובלת גם עלי – סבלנו אבידות קשות במלחמה זו, ואם יתברר שהאגוז קשה, מוכנים לוותר על השגת המשימה – כך הבנתי את הפקודה... כיום אני מצטער על כך שהמשימה הוטלה ועל שלא התנגדתי לקבלה..."
מקור:
fresh.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
חשדנית |
|
21/10/17 21:04
|
|
|
|
|
ביום הכיפורים, 04.30 בבוקר ראש לשכת הרמטכ"ל מתקשר לדדו שישן אז בביתו. שר הביטחון הודיע כי המלחמה תתחיל היום ב-18.00 בערב. חצי שעה לאחר מכן גם זעירא מתקשר לרמטכ"ל. המלחמה תתחיל בשש בערב. אחרי המלחמה מנסה דדו להתחקות אחרי הטעות הזאת. מסתבר שהידיעה דיברה על שעות אחר הצהריים, כלומר בשעה 14.00, השעה שבה באמת נפתחה המלחמה. אצל דיין וזעירא זה הפך לשש בערב. 4 שעות התארגנות אבדו. דדו ניסה לבדוק את מקור השיבוש אבל לא עלה בידו.
מקור:
jpress.org.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 01:25
|
|
|
|
|
התאריך המדוייק של התחלת הקונספירציה ביחד עם דיין קיסינג'ר וסאדאת היה - 11.12.1970
במועד הזה היה משה דיין בארצות הברית ונפגש עם נשיא ארה"ב, אז ריצ'ארד ניקסון. דיין נפגש גם עם קיסינג'ר. במהלך הפגישה תוכננה הקונספירציה. דיין היה אז שר הביטחון.
תמונה מהפגישה עם ניקסון:
he.wikipedia.org
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
הגוי.. |
|
22/10/17 02:01
|
|
|
|
|
|
מלחמת יום כיפורים התה ונותרה עסקה בין מצרים לארהב. נקודה. הביון האמריקני ישב יפה וטוב מאד בצהל ובפוליטיקה הישראלית ויש להודות הצליח לשתק את שניהם.. האינטרס של ארהב לסלק ממצרים את הרוסים כי השולט במצרים שולט בעולם הערבי. סעודיה לא נחשבה אז בכלל ולארהב חוץ מסעודיה ומעט ירדן לא היה כאן למעשה מאום..תלותנו בארהב + אופוריית ששת הימים ומטוסי הפנטום וטנקי הM60 ותותחי ה175 וה203מ"מ וכמויות הנשק שהיו בגדר חלום עד ששת הימים נפחו בנו ביטחון ואמון בארהב והיות ו"גבינה בחינם אוכלים רק במלכודת העכברים", אנו עד היום לא מבינים כי גם היום לא יצאנו ממלכודת זאת..האמריקנים הרעיפו עלנו נשק ו"אהבה" ולמעשה הכינו בעבורנו את המלחמה הבאה בה נצטרך להתגונן על מנת לספק להם את האינטרס שלהם במצרים וכל השאר היסטוריה..אנו והמצרים והסורים הפסדנו במלחמה ההיא בעוד ארהב ניצחה אותה בלי לאבד אף לא חיל אמריקני בודד אחד. חברה תצאו מהתרדמת בה ממשיכים אתם לאכול האחד את השני באמצעות הד"ר מילשטיין אשר עושה את מלאכת המרדים הלאומי נאמנה, תלוי למי..הCIA עשה מבצע מבריק, כבש אותנו ואת מצרים ללא אבדות והרוויח מאות מיליארדים במצרים ובישראל אם לא טריליונים ואתם תמשיכו לאכול האחד את השני כיאה למטומטמים מחושמלים כי "גבינה חינם יש רק במלכודת העכברים".. תודה. הגוי..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הגוי..
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
22/10/17 08:37
|
|
|
|
|
|
הגוי, כיצד האמריקאים יכלו לבצע את המזימה בלי עזרת ישראלים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הגוי.. |
|
24/10/17 22:42
|
|
|
|
|
|
הכל אפשרי.. בזמן שחשנו כי אלהים עמנו ואנו על הגובה והנס זה עתה התחולל לנגד עינינו הימרנו את האל ואת הצלחת והניצחון הצבאי בתלות ובנשק ובארהב ואת ההצלחה לכישלון שבא לידי ביטוי ב1973, היינו מלחמת יום הכיפורים.. הקונספציה הצבאית שלנו. של ששת הימים, הוחלפה ל"קונספציה" צבאית אמריקנית בה הוחלפה קונספציית ההגנה של צבא "קטן" ולוחם בצבא "גדול" שקיבל המון נשק ומטוסים ושולט (עם דגש על "שולט") על שטחים נרחבים וגדולים מיכולתו לשלוט עליהם ובהם בעוד כמות אוכלוסייתו לא השתנתה ולשם כך הועלה זמן השירות הצבאי משנתיים וחצי ל 3 שנים, משמע מס' חיילי צהל לא השתנה ואותו סדר גודל אנשים ניפרש על הרבה יותר כלים ושטח והצבא מצהל הפך להיות עוד צבא אמריקני (דובר עברית) שנהרס ונשחק בימי מלחמת יום כיפורים עד שצהל הקטן והמקורי יצא מתוכו ללחום בשיטות הישנות המקוריות, היינו על פי הקונספציה הישנה ועצר את האויב. נס? אולי ואולי כלל לא אלא עובדה ומציאות..נ.ב. את הדברים איני כותב לך אלא לקורא ולמי שראוי להם. בך אני רק משתמש כשליח לדברי היות ואחרי התכתובת האחרונה עמך, אתך, אין לי על מה לדבר. אתה לי לא אח ולא רע ולא חלק מעמי. אתה מבין, אתה מעם אחר אשר אני מכבד את זכות הדיבור שלו ובמקרה זה גם את שלך.. תודה. הגוי..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הגוי..
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
25/10/17 02:20
|
|
|
|
|
נכון שאנחנו נשלטים על ידי האמריקאים ותלויים בהם ולכן, לכאורה, צריכים לעשות מה שהם אומרים לנו. אבל, בין זה לבין הכשלה במתכוון של צה"ל כדי שיפסיד במלחמה יש הבדל ענק. לדוגמא - גולדה נאלצה להסכים להוראה של קיסינג'ר שלא להתחיל במתקפת מנע כי הוא איים עליה בסנקציות. אולי היא חשבה שצה"ל בכל זאת יצליח להתגבר על המכשלה הזאת בלי הרבה מאמץ ולכן לא נלחמה על זה. ואילולא הקונספירציה ייתכן שהייתה צודקת בהחלטה שלה. אבל בין זה לבין הפקודות שדיין הוריד למפקדי צה"ל כדי להכשיל אותם בכוונה תחילה ולגרום בכך לתבוסה לצה"ל - יש מרחק ענק !! המרחק בין מנהיג שאיכפת לו מהעם שלו לבין מנהיג שפל שבוגד בעם שלו בכוונה ומשקר לכולם!!
עובדה היא שאחרי שגולדה ראתה את מצב במלחמה היא ידעה גם להגיד לקיסינג'ר לא ! (לדוגמא, היא לא הסכימה לדרישה של קיסינג'ר לרדת מהכיתור של הארמיה השלישית)
אגב, זה לא משנה אם הספונסר הוא קיסינג'ר או סטאלין או פוטין. הם תמיד יחשבו על האינטרסים שלהם ולא על האינטרסים שלנו כמובן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הגוי.. |
|
25/10/17 14:33
|
|
|
|
|
|
על חשבון ישראל. נקודה. לטארהב חשוב היה לסלק ממצרים את הרוסים ולתפוס את מקומם אף יותר מישראל..מצרים בזמנו, משמע העולם הערבי כולו ו או רובו ורוסיה בעולם זה הופכת מיעוט וזה מה שחשוב ולא ישראל. על ישראל אפשר לוותר לטובת עניין כה גדול. אריק שרון קילקל לארהב הכל (זאת גם הסיבה למה חטף שטף דם במח מאוחר יותר בהיותו רוה"מ ישראל. האמריקקים פשוט ידעו את עמדתו ביחס להם ומאז שוב יושב בובה שלהם על כס המלכות הישראלית. זה לכאורה מביא ליציבות אך יציבות זאת היא רק למראית עין). שרון גרם לארהב להתחשב בו ובמדינת ישראל ומאותו הרגע ארהב למעשה נאלצה לספק לנו נשק ולהתחשב עמוקות באינטרסים שלנו כך שמי כאן תלוי במי יותר זאת שאלה בפני עצמה כי לארהב אין אלטרנטיבה ולנו, איך אומרים בעברית "יש"?.. זוכרים את האולטימטום של בוש האבא לשרון עם ששת מטוסי הF16? זוכרים מה אמר שרון? אזכיר לכם, ציטוט:"אנו נדע לאיפה לפנות אם יהיה צורך" והמטוסים נחתו באותו שבוע בארץ הקודש..להזכירך זה היה במלחמת לבנון כאשר באמריקה חשבו שהלכנו בלבנון רחוק מידי עם האינטרסים שלנו לטעמם ואת האינטרסים שלנו שהתמוססו בינתיים בעזרת ארהב, השגנו אז בכל מקרה..היום יש ביבי חמוצים בדוכן פלאפל אמריקני באזור, חוץ מסוריה כי שם יש רוסים והסיפור רחוק מלהגיע לסיום "מוצלח" בלשון המעטה..המלחמה היא בין ארהב לרוסיה והשאלה היא איך אנו שורדים בגטו האמריקני הנוח הזה שזהו הגטו היהודי האחרון ושמו מדינת ישראל.. אז יגידו לי שאני קומוניסט שמאלני, עוכר ישראל, אז יגידו, אז מה? הם יכולים לקפוץ לי באותה המידה בה הם קופצים במציאות מול המציאות שמשתנה ממש עכשיו מתחת לאפינו לכיוון אליו היא אמורה היתה לשוט כבר מיזמן בים הזמן והעת..תודה. הגוי..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הגוי..
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
28/10/17 10:49
|
|
|
|
|
|
קלקל לא אריק שרון אלא בן גוריון שבניגוד ללחצו של שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל הכריז על הקמת המדינה ואחר כך פיתח נשק גרעיני, שבעזרת טילים מתוחכמים וארוכי טווח, וצוללות מהווה איום קריטי על כל מי שמנסה להשמידנו. כך הפך בן גוריו את ישראל למדינה ה-50 של ארה"ב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 10:24
|
|
|
|
|
העניין הוא כזה - זעירא רצה למנוע כל מידע גם מהאזרחים. לכן אסר על פירסום כל ידיעה בעיתונות עד פרוץ המלחמה ממש. האזרחים ידעו לראשונה על המצב בחזית רק באזעקה ביום כיפור.
כל זה עולה מעדותו של יעקב ארז, הכתב הצבאי של עיתון מעריב. ארז מספר כי אחיו, יעקב ארז, שהיה מפקד גדוד 53 של חטיבה 188 ברמת הגולן הזמין אותו לחזית כמה ימים לפני המלחמה. הקצינים אמרו לו שם - "כל צבא הסורי על הגבול". ארז ניסה לפרסם את הידיעה הזאת בעיתון מעריב אבל הצנזורה פסלה אותה. עוד קודם לכן זעירא נתן הוראה להאזין לטלפון הפרטי בבית של העיתונאי יעקב ארז וכך גילה את זהות הקצינים שסיפרו לו על המצב בחזית. זעירא החליט להעמיד את הקצינים האלה לדין אבל אז פרצה המלחמה והוא לא הספיק. אחד מהקצינים האלה היה כנראה אחיו של יעקב ארז, שנפצע קשה ביום השני למלחמה.
מסתבר שבחודשים שקדמו למלחמה היה זעירא עסוק במלחמת חורמה נגד קצינים ששוחחו עם עיתונאים.
העדות של יעקב ארז כאן:
rafimann.wordpress.com/
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 10:42
|
|
|
|
|
מסתבר שרגע לפני המלחמה הוחלפו כמעט כל הקצינים הוותיקים של פיקוד צפון בקצינים חדשים. כל זה נעשה כדי להחליש את הפיקוד ואת הביצועים שלו וזה מה שקרה בפועל במלחמה.
1. חטיבה סדירה 188 ("ברק) -
כל צמרת החטיבה הוחלפה כמה שבועות לפני שפרצה המלחמה. המינויים החדשים: מפקד החטיבה-יצחק בן שוהם, הסמח"ט דוד ישראלי וקצין אג"ם-בני קצין. שלושתם נהרגו ביום השני למלחמה.
2. חטיבה מרחבית (חטמ"ר) 820 -
כל צמרת החטיבה הוחלפה כמה שבועות לפני שפרצה המלחמה.
המינויים החדשים: מפקד החטיבה-ברזני (שהחליף את צורי), ק. האג"ם וקצין המודיעין
3. מפקדת הפיקוד -
היה ניסיון להחליף את יצחק חופי רגע לפני המלחמה
קצין המודיעין - חגי מן, מינוי חדש כמה שבועות לפני המלחמה
4. הגדודים -
מפקדים חדשים מונו רגע לפני המלחמה.
במהלך המלחמה-
דיין דרש להחליף את מפקד פצ"ן יצחק חופי (חקה) ואת מפקד אוגדה 36, רפאל איתן (רפול), עוד במהלך המלחמה, בטענה שאין להם מושג בשיריון. הרמטכ"ל דדו התנגד בכל כוחו והדרישה ירדה מהפרק.
מקור:
haaretz.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 11:47
|
|
|
|
|
1. גם בחטיבת המילואים של פיקוד צפון, חטיבה 679, היו מינויים חדשים. אורי אור מפקד החטיבה מונה לתפקידו כמה שבועות לפני פרוץ המלחמה
2. קצין התותחנים הפיקודי בפיקוד צפון, אברהם בר דוד, מונה לתפקידו חודש לפני המלחמה
בתום המלחמה לא בוצע תחקיר של צה"ל על המלחמה בצפון אבל ספרים אישיים של הלוחמים פורסמו. אורי דרומי מביא רשימה (חלקית):
haaretz.co.il
אגב, פורסם טוקבק שבזמן המלחמה זעירא היה עסוק בבניית הוילה שלו והוא דאג שרכב צבאי יביא את הציוד הנדרש לבניה במהלך המלחמה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ישראל עם רם |
|
22/10/17 13:53
|
|
|
|
|
|
אבל מה שעולה מדברייך הוא שדדו היה משת"פ של כל הקנוניה הזו מפני שאישר חילופי תפקידים רבים כל בפרק זמן דחוס ובמיוחד לאחר מאי 73.
אם כך הם פני הדברים, צדקה ועדת אגרנט במסקנותיה לגביו. כי רמטכ"ל שכופים עליו פעולות בלתי הגיוניות בתקופת מתיחות והוא אינו מוחה; רמטכ"ל שמבקש מהלומה מקדימה ולא מאשרים לו והוא אינו מאיים בהתפטרות הוא רמטכ"ל שמועל בתפקידו ובאמון חייליו. אני מקווה שזה לא המקרה ומדובר רק בצירוף מקרים וחולשות אנוש.
ולכן אני חוזר על הטעון המרכזי: דרג צבאי צריך לנצח בכל תנאי ולבצע את תפקידו כאילו אין דרג מדיני חלש מעליו. וממשלת ישראל בשנת 73, לעדותו של ויקטור שם טוב היתה ממשלה חלשה, שפוטה באופן מוחלט של הכריזמה של דיין וגולדה. אבל זו בדיוק מהותה של דמוקרטיה, שהיא מביאה לעיתים (מזומנות מידי) אל עמדות הכרעה אנשים שרובם כבר נמצאים בדרג חוסר הכשרון שלהם, כפי שטוענים פיטר והאל בספרם 'העיקרון הפיטרי'.
אורי מילשטיין טוען שכל מצביאי הצבא, כאז כן עתה אינם מוכשרים לתפקידיהם, למזלנו במלחמת יוה"כ מי שנמצא מול קני האוייב עדיין גילה מידה מספקת של כישרון בכדי להפוך הפתעה לנצחון צבאי, אם גם במחיר נורא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישראל עם רם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
22/10/17 18:57
|
|
|
|
|
|
ישראל, בעקרון צדקת באומרך: "צדקה ועדת אגרנט במסקנותיה לגביו. כי רמטכ"ל שכופים עליו פעולות בלתי הגיוניות בתקופת מתיחות והוא אינו מוחה...", אך אין הדבר נכון באופן מוחלט. אני לא יודע מה עבר דדו ואם כפו עליו את הדברים, אך בהנחה שכפו עליו את ההחלפות בניגוד להסכמתו, יתכן וזו גדולתו - שהיה מוכן להמשיך לשאת בעול ולהפריע לקושרים - במה שיכול. לו היה מתפטר, אחר היה מתמנה ואז נוסף לסד"כ עוד מפקד (ראשי) חסר ניסיון. ראש ממשלת ישראל - שכמעט ואין לו ולממשלתו את המשילות שחייבת להיות לממשלה - מוכיח את גדולתו בכך שלמרות שאינו שולט בכל נושא שאמור לשלוט, הוא ממשיך בדרכו ומגן על המדינה למרות הפושעים שחותרים תחת רשויות הדמוקרטיה (שומרי הסף הבוגדים).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
22/10/17 16:00
|
|
|
|
|
1. מפקד חטיבת השיריון במילואים 179, רן שריג, מונה לתפקידו כמה שבועות לפני המלחמה. אחיו, יוסף שריג היה מפקד גדוד המילואים 39 בחטיבה 188 ונהרג במלחמה.
בשתי החטיבות של אוגדת המילואים 36 (בפיקוד רפול) - חטיבה 179 וחטיבה 679, הוחלפו מפקדי החטיבות כחודש וחצי לפני המלחמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
8/11/21 18:32
|
|
|
|
|
|
מינויים חדשים בפיקוד המרכז במלחמת יום הכיפורים: מפקד פיקוד מרכז האלוף יונה אפרת נכנס לתפקידו ימים אחדים לפני פרוץ המלחמה. מפקד חטיבת מחוז ירושלים (חטיבה 16) בפיקוד מרכז, אל"מ זאב עופר, נכנס לתפקידו בחודש אוגוסט 1973, חודשיים לפני פרוץ המלחמה. מפקד חטיבת הבקעה (חטיבה מרחבית 63) אל"מ עמוס מדרוני, נכנס לתפקידו ב-1973. מפקד חטיבה 5 אל"מ יהודה גולן נכנס לתפקידו בזמן פרוץ המלחמה. מפקד החטיבה המרחבית 612 אל"מ יחזקאל רביד נכנס לתפקידו בספטמבר 1973.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
1/01/22 17:37
|
|
|
|
|
|
15.6.73 היה יום ראשון. כמה ימים לפני כן השתתף שמואל גונן (גורודיש) במסיבה שערך אריק שרון בביתו. באותו זמן גורודיש היה מפקד אוגדת מילואים 143 ושרון היה מפקד פיקוד דרום.
באותה מסיבה אריק פתאום מודיע - ב-15.6 אני עוזב את הפיקוד ומשתחרר מהצבא ושמוליק (שמואל גונן) מחליף אותי. גונן נדהם הוא לא ידע על זה שום דבר עד לאותו רגע. הוא נוסע הביתה ומתקשר מיד לרמטכ"ל דדו. הוא מספר לדדו שהיה במסיבה אצל אריק ואריק הודיע שם שהוא משתחרר מהצבא ושגונן הולך לקבל את פיקוד דרום במקומו. גם הרמטכ"ל דדו שומע על זה בפעם הראשונה.
זה מופיע בעדות של גורודיש בוועדת אגרנט. ישיבה קמ"ז 14.8.73 עמוד 72 (מתוך 83)
מה מסתבר ? שר הביטחון משה דיין נפגש עם אריק שרון והודיע לו שהוא מפטר אותו וממנה את גורודיש במקומו. זה היה 3.5 חודשים לפני פרוץ המלחמה. כלומר, משה דיין קבע את המינויים בצבא, רגע לפני המלחמה, מעל הראש של הרמטכ"ל דדו, ואפילו בלי להתייעץ או ליידע אותו. מדהים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
12/10/22 23:40
|
|
|
|
|
|
חודשיים לפני פרוץ המלחמה, באוגוסט 1973, פנה שר הביטחון דיין לחקה והציע לו לעזוב את תפקיד מפקד פיקוד צפון ולהתמנות לראש אג"ם במטכ"ל. חקה לא הסכים כי טען שאין מקום לראש אג"ם כשבמטכ"ל יש כבר סגן רמטכ"ל דומיננטי כמו ישראל טל שכבר עושה את העבודה של ראש אג"ם, מה גם שחקה לא הסתדר עם טליק באופן אישי. במעמד ההצעה שאל חקה את דיין מדוע הוא חושב שעליו לעזוב את תפקידו כמפקד פיקוד צפון באמצע הקדנציה ולחזור לתפקיד מטה במטכ"ל ? דיין ענה בנחרצות שהתפקיד החדש אמור לסייע לחקה במאבק על הרמטכ"לות כשדדו יסיים את תפקידו. זה היה שקר מוחלט כי דיין כבר ייעד את התפקיד למוטה גור, שהיה אז הנספח הצבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון, וכנראה הכיר את התכנית האמריקאית-דיינית. בזמן המלחמה דיין ניסה לעקוף את חקה המנוסה והיעיל ולמנות במקומו את חיים בר-לב אבל בר-לב שהגיע לבור בפיקוד צפון וראה שם את התיפקוד המצויין של המפקדים הבין שאין צורך לעשות שינויים וחזר למרכז. חקה גם שיכנע את דדו להעלות את אוגדה 146 בראשות מוסה פלד לצפון למרות התנגדותו של דיין, שטען שצריך להשאיר את האוגדה במרכז למקרה שירדן תרצה להצטרף למלחמה. זה היה מופרך כי חוסיין מלך ירדן הגיע לישראל באופן אישי כשבועיים לפני המלחמה במיוחד כדי להזהיר את גולדה מפני המלחמה. האוגדה של פלד הגיעה ביום שני והצילה את המצב. התוצאה - המפקד נשאר בתפקידו וידע מה צריך לעשות כי התכונן לכך במשך כל תקופת כהונתו, פיקוד צפון הצליח תוך 4 ימים להדוף את המיתקפה הסורית וגם תקף אותם בשטחם וכבש את שטח המובלעת הסורית שמובילה לדמשק. בפיקוד דרום זה דווקא הצליח לדיין - 3 חודשים לפני פרוץ המלחמה דיין החליט לשלוח את אריק שרון הביתה ומינה במקומו את גורודיש, וההמשך ידוע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
חשדנית |
|
26/10/17 19:33
|
|
|
|
|
|
לדעתי, שלמה מור-יוסף הוא שליח של 'החונטה'
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
|
