|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך  מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
רפרף |
|
20/10/17 14:41
|
|
|
|
|
הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה
עם קום המדינה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית התכונה להשאיר את הפיקוח על הליכים פליליים בידי שר המשפטים. התובע הכללי לא הוזכר כלל, דובר על תפקיד שונה - עובד מדינה שיכונה "היועץ המשפטי לממשלה", שתפקידו להגיש לממשלה על פי דרישתה חוות דעת משפטיות לא מחייבות. עם כינונה של הממשלה הקבועה רצה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון משקל כנגד משרד המשפטים שהיה בידי שר המשפטים פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית. תפקידו היה לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון ליצג את המדינה בפני בית המשפט. כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי ומחזיק כח ריכוזי מאוד, סמכויות רחבות היקף במידה שאין כמותן במשטרים דמוקרטיים אחרים. הוא גם בעל כוח פיקוחי, הוא מבקר באם הממשלה מקיימת את החוק. בידיו סמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות שלטון אחרות. לבקש את יושב ראש הכנסת ליטול חסינות מחבר כנסת. השתלשלות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי הוא ספור השתלטות בית המשפט על שתי הרשויות האחרות.
*היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא (1950-1948), שאף להגדיל סמכויותיו ושכנע את שר המשפטים פנחס רוזן, שעליו להעביר לידיו גם את סמכויות התביעה. בכך ממשלת ישראל העניקה סמכויות נרחבות לעובד מדינה שאינו נבחר ציבור ואינו נושא באחריות כלפי הציבור. זוהי סטיה חדה מהדגם הבריטי אותו התכונה הממשלה לשמר בו היה התובע הכללי חבר פרלמנט שנשא באחריות הציבורית הנובעת מכך. אלא שבתקופה זו עדיין היתה כפיפות וזהות שאינטרסים מוחלטת בין היועץ לממשלה לבין הממשלה אשר היתה רשאית לפטרו.
*חיים כהן (1960-1950) כיהן חודשים אחדים הן כשר המשפטים והן כיועץ המשפטי לממשלה (בטרם הורכבה הקואליציה). משאיבד את משרת שר המשפטים עקב החזרתה משיקולים קואליציונים לפנחס רוזן, ניסה להיות עצמאי ותבע את חבר הכנסת מהקואליציה מבלי להודיע על כך לממשלה. עתון הארץ – זה העתון המצדד כיום ב"שלטון החוק" של היועץ המשפטי ביקר קשות את המהלך בטענה שיש לרסן את היועץ על ידי כך שאו שיהפך לשר נושא באחריות או יהיה כפוף מוחלטות לשר המשפטים.
*גדעון האוזנר (1962-1960), דרש עצמאות מוחלטת, בלחצו קמה ב- 1962 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. הועדה קבעה שהיועץ המשפטי הוא "חופשי ועצמאי" אם כי עליו להתייעץ עם שר המשפטים, במידה והשר חולק על דעתו יש לו זכות וטו וזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו של היועץ המשפטי. יחד עם זאת הועדה ניסתה לכונן את מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה כפקיד ציבור בעל שיקול דעת שיפוטי העומד בראש מערכת התביעה הכללית.. כאן לראשונה נקבעה הזהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כיון שלדעת הועדה או לדעתו של אגרנט, ריכוזיות זו הינה ראויה...בתור התובע הכללי עליו ליצג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק.ולעמוד בראש התביעה הכללית. בתור היעוץ המשפטי לממשלה עליו לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות הממלכתיות האחרות. כמו כן יעוץ וסיוע לממשלה בהכנת חקיקה. לדעת בית המשפט ולדעתו בלבד, על היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת והתביעה וגם היעוץ... למטרות אינטרסנטיות. הנחת היסוד המובלעת כאן היא שלמוסדות השלטוניים הנבחרים להם בלבד אינטרסים אנוכיים, משמע עניינם אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לשיטת בית המשפט משילותן של האליטות השלטוניות הנבחרות היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיים המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה..
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
רפרף |
|
20/10/17 14:50
|
|
|
|
|
כך בהקצנה עיוות את מהותה של הדמוקרטיה, בית המשפט הוא הגוף אשר מעצם הגדרתו הינו לא דמוקרטי אשר כופה את דעתו הבלעדית. תוך כדי פסילת המערכת המדינית עשה את שהוא פוסל באחרים נטל את השררה. באשר לכפל התפקידים של היועץ, משרתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה דומה לזו של התובע הכללי במדינות בהן היא קיימת וטעות היא להשוות בינהן. התובע הכללי שם הוא אישיות פוליטית והוא חלק מהממשלה. אחריותו היא בקביעת מדיניות תביעה ולא בידיו ההחלטות חקירה והעמדה לדין של מקרים מוגדרים.
*מאיר שמגר (1975-1968), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. בשנת 1968 הוכנס לחוק יסוד הממשלה תיקון בו נקבע כי "שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה". זמן קצר לאחר מכן, נסע שמגר בשליחות ושר המשפטים שפירא התכון כנהוג להחליפו. שמגר טען שסמכויות היועץ המשפטי לממשלה הנן "בעלות אופי שיפוטי", והשר אינו יכול ליטול אותן לעצמו. התפישה לפיה העומד בראש התביעה (כיון שהיועץ הוא גם תובע...)– שהינה צד ובעלת עניין בכל תיק פלילי גם ממלא תפקיד שיפוטי ולא תפקיד של עריכת דין, זרה להגדרה של משפט. השר שפירא ויתר על הזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו, ובכך השמיט מידיו אמצעי חשוב להבטחת הכפפותו של היועץ לממשלה. לשמגר נתאפשר להנהיג שינוי מהותי בהגדרת המשרה: לפיה היועץ הינו שופט שומר צעדי הממשלה. לפי השקפתו, היועץ המשפטי ממלא תפקיד שיפוטי ועליו להיות הפוסק שלה בענייני משפט. אם דעתו אינה נוחה מצעדי הממשלה, הרי שזכותו לסרב לייצגה או אף לשלול מעורכי הדין האחרים במשרדו רשות לעשות כן. בשל אותה תפישה החליט שעליו אף ליזום מהלכים. על כן, נהג לפרסם את חוות דעתו המשפטית, והפיצה כנורמה מחייבת. כך צבר מאות חוות דעת משפטיות המשמשים את פקידי משרד המשפטים. מעורבות היתר שלו בפיקוח על פעולותיה של הממשלה גם הובילה אותו לתחומי הפעילות העיקריים של הממשלה אלו הם דוקא התחומים הפוליטיים ובהמשך אף הדיפלומטיים ולא שיפוטיים, אשר הושא לא היה אמור לעסוק בהם, שעד אז היו סגורים בפני היועץ המשפטי אלא אם כן נדרשה חוות דעתו. דרך פעולה זו התאימה לו מבחינת העוצמה שהוא החזיק אך גם לרצון בית המשפט להשתלט על עניני המדינה, ושלתוכו הוא עתיד להשאב בתיזמון המתאים על פי שיטת הותק להיות לימים גם נשיא בית המשפט העליון.
*אהרן ברק (1978-1975) המשיך בהרחבת התפקיד. הוא נקט בהליכים הפליליים נגד כמה מן האישים בצמרת מפלגת העבודה . כך נשתרשה הדעה –שרק יועץ משפטי בלתי תלוי באמת, וחף מכל שיקול פוליטי, מסוגל להילחם בשחיתות השלטון. אותה פעולה היא תפקידו של התובע הכללי ללא כל קשר להיותו או כמוטב אי היותו יועץ משפטי. אלא שלדעת אהרון ברק, סמכותו של היועץ המשפטי הינה לפסוק מה חוקי, וגם לאכוף פסיקתו. כאשר הגיש כתב אישום נגד אישיות ציבורית ממפלגה בקואליציה, הודיע על הענין לשרים הנוגעים רק לאחר מעשה. כפועל יוצא מתפישתו את תפקידו: שופטים אינם נועצים בפוליטיקאים לקבלת ההחלטותיהם. לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977 ברק נאתר לבקשת ראש הממשלה החדש מנחם בגין להשאר בתפקידו. עניין זה נוצל מאוחר יותר על ידי הממסד המשפטי להגדרת תפקיד היועץ כא-פוליטי שאינו בר החלפה על ידי ממשלה מכהנת. בשל שיקולי הרכבת קואליציה מנחם בגין שמר את תיק שר המשפטים זמנית לעצמו אך האציל את סמכויות הניהול בידי היועץ ברק שהוזמן
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
רפרף |
|
20/10/17 14:55
|
|
|
|
|
בשל שיקולי הרכבת קואליציה מנחם בגין שמר את תיק שר המשפטים זמנית לעצמו אך האציל את סמכויות הניהול בידי היועץ ברק שהוזמן להשתתף בכל ישיבות הממשלה. ברק מיהר לנצל את המצב לכדי קביעת המדיניות הממשלתית כולל בענייני החוץ.
* יצחק זמיר (1986-1978) קיבל כמובנת מאליה את משרה בעלת עוצמה על הנורמות שהשאיר אהרון ברק והתערב בהחלטות ממשלה גם כשלא היה בהן דבר שנגד את החוק. גם הוא ניצל את היותו המיצג המשפטי להטלת מורא. כך בתוקפנותו ניצל מעמדו למעשים פוליטים משהוזכר לו כי תפקידו לעזור לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה בדרך חוקית , הגיב כאילו אין זה מן היושר. הוסיף לדרישה הקודמת להתיחסות אל דעתו כאל פסק דין, את זכותו לא ליצג את המדינה אם תסרב ואת האיסור לשכור עורך דין אחר. זאת למרות חוסר הסיס החוקי לכך.
*יוסף חריש (1993-1986) ב1993 הוגש כתב אישום נגד שני חברי ממשלה ממפלגה בקואליציה. היועץ דרש לפטרם ראש הממשלה יצחק רבין סרב מאחר שרוב נבחרי הציבור נדרשים להתפטר רק לאחר הרשעתם, ושום חוק אינו קובע מפושות מתי על שר להתפטר. גם חוק שהיה אמור להיכנס לתוקפו קבע כי שרים יתפטרו רק לאחר שהורשעו. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש סרב ליצג את ראש הממשלה בבג"ץ על שום אי חוקיות עמדתה לדעתו. על פרקליטת המדינה דורית בייניש הוטל תפקיד כפול לייצג הן את היועץ המשפטי והן את ראש הממשלה. אהרן ברק שהיה בעת ההיא סגן נשיא בית המשפט העליון, קבע שהשאלה אינה באם חרג חריש מסמכויותיו בסרובו לייצג את הממשלה, אלא האם החוק מתיר לראש הממשלה להתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי.. הממשלה טענה שכפל תפקידים זה מונע את יצוגה הנאות. אהרון ברק טען שהממשלה זכתה הייצוג מיטבי, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו. לשיטתו היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה... אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. בית המשפט העליון הגדיר את היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי והכי חשוב: היועץ הינו כפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד תוך ביטול שיקולים פוליטיים של השלטון. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. כנהוג עד אז אם עניין אי חוקיותו של מהלך זה או אחר אינו חד משמעי ולדעת הממשלה אין במעשיה דבר עברה היא יכלה לא לקבל המלצותיו ולהגן על עצמה בבית המשפט, שכן גם בין משפטנים קימים חלוקי דעות. משבית המשפט העליון קבע את מוחלטותה של חוות דעת היועץ, הוסרה גם מגבלת הצניעות של בעל משרה המודע לשיקולים אחרים. בפסיקתו השתלטנית של אהרון ברק וחזרתם של משפטנים על כל דבריו, החסרונות: או שהיועץ כמי שמקורב אצל הרשות ומייעץ לה יתקשה בחקירתה או בהעמדה לדין, או כפי שמתגלה במציאות, יועצים משפטיים מונעים להראות עצמאיים ובכך אינם מסייעים לממשלה להשיג מטרותיה במסגרת החוק ואינם מייצגים אותה כראוי בבית המשפט.
בנסיון לתקן את המעוות מינה שר המשפטים צחי הנגבי ועדה בראשות לא אחר מהשופט מאיר שמגר, אותו מאיר שמגר שבהיותו היועץ המשפטי היה האחראי לחלק מהותי מהקילקולים. הוא החזיר את קביעתו של השופט אגרנט שהסמכות האחרונה בשאלת מדיניות היא של הממשלה, ועצתו של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה עוד קודם להכרעת בית המשפט. אלא ששמגר פסל חלוקת תפקידים כיון שלדעתו חלוקה של סמכויות עלולה ליצור תחרות של מאבקי כוח מיותרים וסירבול ואף כפילויות וחוסר עקיבות במערכת.. לפתרון הבעיות ה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
רפרף |
|
20/10/17 15:04
|
|
|
|
|
במצב כיום במדינת ישראל מוענקת לאדם אחד ליועץ המשפטי שאינו נבחר ציבור ושאינו מחויב לתת את הדין, הזכות החוקית לבטל מדיניות ממשלתית או אף להכתיב מדיניות משלו. סמכותו חלה על כל ההבטים של השלטון. הוא הקובע מי רשאי לכהן כשר במשרד מסוים ומי לא. כך התגלגלו העניינים בלא כל תוקף חוקי. הממונה על "שלטון החוק" פועל ללא כל סמכות חוקית. זהו אחד העיוותים הרבים של הדמוקרטיה הישראלית בידי מערכת משפט. עו"ד דוד ליבאי, פרופסור למשפטים ועורך דין פעיל שכיהן כשר המשפטים מטעם מפלגת העבודה, טען כי כל ניסיון להחליש את היועץ המשפטי "מערער את שלטון החוק" זוהי טענה של איש הממסד המשפטי ולא פוליטיקאי שמחוייב בראיה רחבה של השלטון. נשווה את הממשלה לאדם פרטי או בעל תפקיד או גוף מוסדי כלשהו, האם יבחרו אלה עורך דין ליעוץ או ליצוג אם הוא גם תובע? ועוד יותר אם הוא גם שופט? חמור מכל זהו חסול זכותו של בעל דין ליעוץ וליצוג משפטי לפי נקודת ראותו, זהו קעקוע יסודות המשפט. כיום אי מתן זכות לטיעון וליצוג נאות הינה נורמה בכל הערכאות. שופטים פוקדים על באי כוח של בעלי דין מה לטעון ומה לא בהתאם לתוצאה הרצויה להם במשחק המכור מראש, מעל לראשם של אלו האחרונים. כיום בישראל משפט ראוי לשמו על פי רוב כנורמה אינו קיים.
יש להוציא את משרת היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים. המצב דומה לזה שהיה לבן גוריון מול המפלגה הפרוגרסיבית ששלטה במשרד המשפטים ולכן הקים בן גוריון את משרת היועץ כנגד משרד המשפטים. ניתן לכפיף למשל את המשרה למשרד ראש הממשלה. בכל מקרה יש לחזיר את המשרה לקשורה לכל ממשלה כפי שהיה עד אהרון ברק שהיה מקרה יוצא דופן כאשר מנחם בגין בקשו להשאר, וחסל סדר כהונת שבע השנים. גם כמובן להפרידה ממשרת התובע הכללי! על כל פנים אין לחזור על אותו דבר ההבל של הקמת ועדה בראשות שופט, לא מכהן ולא גמלאי. לשופטים אין כל כישורים וידע לא במנהל ציבורי לא במדינאות וניהול מוסדות מדינה, וגם אין להם ענין בכך. כל שמענין אותם הוא האדרת כוחם ויוקרתם, ולהם הערמה להשיג זאת בהנתן להם הזדמנות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
רפרף |
|
20/10/17 15:23
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי אינו מפקח על המשטרה
על פי ההגדרה ובתפקידו הכפול של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מייצג את האינטרס הציבורי בתחום המשפטי ובתחום החקיקתי. תפקידו להגן על אינטרס זה במידה וחקיקה כלשהיא מבקשת לפגוע בו. הטענה היא שסמכויותיו הנרחבות הן למען האזרחים. סמכויות אלו מעולם לא נדונו וגם לא הוגדרו בחוק. אלא תולדה של לחצים והשתלטות. כיון שכך לא העם ולא נציגיו העניקו לו סמכויותיו. היועץ המשפטי גם אינו נגיש במיוחד לאזרחים, עד לא מכבר משכנו לא פורסם ברבים, לאחר פניות פורסם, אך ללא דואר אלקטרוני נגיש לציבור. בולט העדר פיקוחו בתחום המהותי של מגע בין השלטון לאזרח – פיקוח על המשטרה, למרות שרשמית קיים לעניין זה משנה ליועץ. לאור הטענה כי למען האזרחים נועד פקוחו של היועץ המשפטי, כיצד הפכה להמשטרה לארגון פשע מפלצתי נגד האזרחים אשר איבדו כל תחושת בטחון?
עד לא מכבר רוב האזרחים חשבו שהם חיים במדינה דמוקרטית בה לרשויות יחס הוגן כלפי האזרחים. המשטרה נתפשה כמי שעושה כדי להלחם בעברינות גם אם ללא הצלחה יתרה בשל חוסר השתדלות יתרה, ובכל זאת מטרתה לתפוס עברינים למטרת הגנה על האזרחים. אזרחים ברובם חשבו שבבואם אל המשטרה הם מגיעים אל החוק ולא ידעו שהם מגיעים אל אירגון פשע. גם לא ידעו שמטרת כל חקירה משטרתית היא להביא בשכל מחיר להרשעתו של נחקר בלא להתחשב אם ביצע או לא עברה כלשהי. האזרחים לא ידעו שהמשטרה שניתנו לה סמכויות רבות להפעלת שליטה על אנשים מנצלת סמכויותיה לפשיעה. אי לכך האזרחים ההגונים ביותר שחשבו שהמשטרה באמת ובתמים מחפשת עובדות אמיתיות, והיו חסרי מודעות לסכנה הנשקפת להם, שלא ידעו להתגונן מפני פשיעתה של המשטרה. אדם יכול להיות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון להיות בסביבה שבה התבצעו עברה/פשע או בסביבה שבה אדם נחשד על ידי מישהו לפי סימנים או החלטה שלו, או אף במקום שבו עבריין עושה כדי להעליל, להטיל אשמה מסיבות שלו כגון נסיון סחיטה. "תודות" למשטרה הקורבן עלול להנזק מאוד אף חייו עלולים לההרס. כל האמצעים שנועדו להבטיח מהימנות משמשים למשטרה אמצעים לזיוף מראית עין ככזו. המשטרה נוהגת ככל העולה על רוחה, מתנכלת לאזרחים תמימים, טופלת עליהם האשמות שוא. מה שמענין את המשטרה הוא להראות כביכול השגים בעוד ששלום הציבור ולוחמה אמיתית בעברינות ובפשיעה אינם מעניינה. תמיד ישנה פשיעה חדשה וזה משמש לה כסות להטלתה אשמה באנשים הלא נכונים.הפרות חוק של המשטרה הם בתחומים מעצרי שוא מתוך כונה להטיל אימה לגרום לחשודים להודות. אי שמירה על זכויות הנחקר. למשל לנחקר תם שלא בצע עברה אי הודעה לו שהוא נחקר באזהרה. אי נתינה לנחקר להתבטא לחץ על נחקר לחתום בלא הקראה של מה שנכתב ובלא מתן אפשרות לקרא.
ישנן שיטות חקירה אסורות כיון שאלו אינן עוזרות להגיע לאמת אלא מעוותות אותה. דוקא באלו משתמשת המשטרה כדי להגיע לתוצאות עליהן החליטה מראש, כדי להשיג כביכול "הודאות". חוקרים מפריעים לנחקרים להעיד או אף לענות על שאלות, מייד בגסות מתפרצים לתוך דבריהם כאשר חשים שיש לנחקרים הסבר הגיוני. חוקרי משטרה מתשאלים מספיק כדי שיוכלו להשלים ולהחליף בנתונים משלהם המתאימים לבניית תיק, יהיה זה לפי ספור מראה לתלונה או לפי תרחיש שהגו. שואלים עם התניות עם קביעה מראש מה קרה, גם מפעילים שיטה של התעלמות מתיקון הנחקר וחזרה והתשה על הקביעת שהחליטו עליה ורישום כפי כקביעתם. משלימים את רישום העדות לבד כאילו מסכמים את הנאמר, אלא שחוקרים רושמים את רצונם ובאופן שיותיר רושם כאילו הנחקר אמר זאת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
רפרף |
|
20/10/17 15:35
|
|
|
|
|
לדוגמא חוקר רוצה שהחשוד יאמר דבר מה הוא מנסה להשיג זאת על ידי שאלה מתנה אם לא קיבל את התשובה הרצויה הוא חוזר רבות על קביעתו ואם לא הלך הוא רושם זאת בסוף העדות בחלק השאלות כאילו שאל והנחקר ענה מרצונו בדיוק את התשובה הרצויה. כך יוצרים פסיפס בין עדות הנחקר לקביעותיהם ברמות שונות של השארה או שינוי ועיוות אמירות הנחקר. אלו יכולים להיות לא רק אמירות אלא כל דבר עדות, למשל גם ציורים שהנחקר מתבקש לצייר. גם כאן תחבולות שונות להשיג עדות מפלילה. למשל הגשת דף והחזקתו בדרך מסויימת המשרתת את מטרתם והוראה לנחקר לצייר מזוית מסויימת – הנחקר אינו יודע את הסיבה לכך ומציר אחר כך מתברר שהחוקר מחזיק את הדף ומסתיר בידו את הנייר בנקודה הכי חשובה כדי שהנחקר לא יוכל לצייר במדויק, או בקשה מהנחקר לתאר בטרם יציר כך החוקר יודע מה ברצונו לשנות, אחר כך חטיפת הדף מידיו וציור על ידי החוקר תוך שינויים כביכול קלים כשלמעשה הם מהותיים ביותר להתאמה לתרחיש המעוות.
קימות שיטות לודא שהחשוד אכן מסר עדות מפלילה מתוך רצון וידיעה ולא כהסכמה מחלץ. לדוגמא שיחזור המעשה אלא שהמשטרה מתחכמת גם לזה, המשטרה כופה את אופי השיחזור על החשוד ועליו לחזור על הוראות המשטרה. מכאן שלשחזור אין כל ערך. קיים מסדר זיהוי החשוד, מציבים כמה אנשים דומים העונים לתאור ועל המתלונן או העד שראה את החשוד להצביע מיהו החשוד. התחכמות המשטרה היא בדרך שמציבים רק אדם אחד העונה לתאור, הוא האדם אותו ברצון המשטרה להפליל, והשאר אינם עונים כלל לתאור. כך המתלונן או העד יבחר בבחירת המשטרה. המשטרה אף מבקשת מהמעבדה לקשור חשודים לממצאים במקום לבקש בצורה אובייקטיבית לבדוק אותם, תמימות היא לחשוב שפרפסור היס פעל כפי שפעל על דעת עצמו ולא נענה לדרישות.
המשטרה מתעללת ומטילה חיתתה על נחקרים. בין שיטות ה"חקירה" השתלחות הטחת האשמות בחשודים חקירות בצרחות אימים השפלות ואף מכות. במעצרים מניעת מזון וחמור מזה שתייה שינה כפיתה ממושכת ופגיעות גופםניות קשות ואף איומים ברצח. כמה אסירים ועצירים נמצאו מתים ולא ידוע כתוצאה ממשה. הכל כשר כדי לגרום לכך שאלו יתשו ויודו רק כדי שיעזבום. כלומר המשטרה מנהלת חקירות תוך שהיא פורעת כל חוק ומשבשת כל הליכים.
רק חקירות פשעים חמורים מוקלטות, אך גם כאן המשטרה מוצאת דרכים להתחכם. האמצעים: הוצאת נחקר מחדר החקירות ו"חקירתו" או ליתר דיוק הוראה לנחקר מה עליו לומר מחוץ למקום ההקלטה, החזרתו למקום לאחר ההוראות. נוסף על כך המשטרה מקליטה באמצעים המאפשרים עריכה – מחיקה והקלטה מחודשת. גם מפרידה בין הקלטת קול לצילום וכך אפשר לערוך מחדש וליצר תרחיש חקירה שונה. ליועץ המשפטי אין כל השגות. האין זאת כי ועדת השופט אגרנט קבעה שהיועץ אחראי רק בפני בית המשפט וההליך נתון לשקול בית המשפט? בית המשפט יודע לחפות על כל פשע של המשטרה ולהרשיע חפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
"כאן" לא אהוד |
|
22/10/17 06:03
|
|
|
|
|
|
אם שידור ציבורי צריך להתקיים גם אם הרייטינג שלו נמוך, הרי ש"כאן" היא בעלת רייטינג נמוך וגם אינה ממלאה את תפקידה כראוי, דבר שלוין לא נגע בו. והכוונה היא להמשך חוסר האיזון המשווע שיש ברשויות השידור בכל הזמנים. מרבית העם אינו רווה נחת מאופן השידור, מהסגנון, מהתוכן, מחוסר דרך הארץ והנימוסין של שדרני התקשורת הישראלית, וגם שמושקע בהם הון עתק. זה קל לומר "צריך להחליף את מנהליו". אך זה קשה מאד לביצוע, משום ששורה של מוסדות וגופים יעמדו מאחורי מנהלים אלה וימנעו החלפתם. על-כן המצב בנושא זה עצוב ומתסכל רבים בציבור הישראלי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
"כאן" לא אהוד
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
ב_שמואל |
|
22/10/17 18:39
|
|
|
|
|
|
מדינה שגוזלת שלוש שנים מבניה - רק כדי להשמיד את תרבותם של החרדים, היא מדינה לא שפויה. צה"ל לא מעוניין בגיוס החרדים. צה"ל לא זקוק לכל החיילים המיותרים ש"חוק השרות" מטיל עליו. הערבים לא מקיימים את "שיוויון בנטל" למרות שמקבלים אזרחות שווה (ויותר) אבל את החרדים רודפים כאלו לא יצאנו מאירופה. עד כמה שנאה יש לאנשים שמוכנים לבזבז שלוש שנים של בניהם ללא הצדקה? לו הצבא היה צריך לשלם משכורת מתאימה לחיילים (דת האנרכיה מחייבת ניצול של בני האדם בלי לשלם להם שכר) "השרות חובה" לא היה מתקיים. מה אנשים מוכנים לעשות כשהם שונאים יהודים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
צרעה |
|
28/10/17 16:44
|
|
|
|
|
המשטרה כמו התביעה רואה את הצלחתה בהבאה לכמה שיותר הרשעות, על כן גם קנה המידה שלה לקידום חוקרים כמו של תובעים הוא שיעור ההרשעות שהביאו לו. כיון שריבוי ההרשעות היא מטרת העל של המשטרה יש להשיגן במהירות ובקלות כדי להתפנות להשגת הרשעות נוספות. אי לכך המשטרה כלל אינה מתעניינת בעובדות האמיתיות אם אינן עוזרות לה להרבות הרשעות אלא מעדיפה שקרים אם אלו מקדמים הרשעות. לפי מטרת המשטרה כאירגון נוהגים גם חוקריה. את החוקרים לא מטרידה השאלה אם החשוד ביצע עברה/פשע אלא איך ניתן יהיה להביא להרשעתו. האבחנה בין חוקר שיודע שחשוד אינו אשם אך מעונין להפלילו ולכן בודה ראיות, לבין חוקר שסבור שהחשוד אשם אך מוסיף ראיות שקריות כדי להיות בטוח בהפללתו, ברוב המקרים אינה עניינית. מה עוד שבדרך כלל אין למשטרה קצה חוט של מושג מה באמת התחולל אם בכלל התחולל. לחוקרים אין דעה, והם פשוט מעוניינים להפליל את מי שהכי קל להפליל. חוקרי משטרה מקבלים גיבוי מלא לשקריהם ומקודמים בשל כך. לגבי המשטרה אמת עובדתית ואוביקטיבית העומדת בפני עצמה ללא קשר להחלטתה אינה קיימת. לגבי המשטרה העובדות הן מה שהיא קובעת. על כן המשטרה אינה מוטרדת אם דיוחה אמת או שקר, פתיחת תיק לחשוד שעבר עברה או חשוד שהוא חף אינה מהוה שיקול. באתר הקודם של המשטרה פורסם שמטרת כל חקירה משטרתית היא כמובן – להביא להרשעת הנחקר, כך על פי ניסוח המשטרה. [באתר החדש הנוכחי זה כבר אינו מופיע - בעקבות גילוי פניה האמיתיות של המשטרה ברבים, היא מעסיקה על חשבוננו עשרות יועצי תדמית ויחסי ציבור והאתר החדש משדר סבר פנים יפות אל האזרח אך מסתיר את רוב המידע אודות המשטרה].
באותה המידה שהמשטרה אינה יודעת דבר טרם תלונה היא גם אינה יודעת דבר לאשורו לאחר התלונה לפני שיש לה מידע אמיתי. האדם הסביר עד כה לא חשד שבכל מקרה המשטרה תרצה להפלילו והוא לתומו סבר שהמשטרה היא מקום ההגינות והחוקיות, המשטרה גם דאגה להציג עצמה ככזאת לכן דוקא ההגונים נופלים בפח. באתר הקודם של המשטרה נכתב שנאמר לחוקרים לבדוק כיונים רבים באותה הדרך שבה מנסים למצא איזה מפתח הוא המתאים. המציאות שונה בתחליט. ההתיחסות לתלונה תלויה במידת הקושי או הקלות להפליל את החשוד. קורה ובתלונה עצמה או בהשלמתה מתגלות סתירות לעיתים עד כדי רמז עבה להונאה. ההתיחסות לאלו היא בהתאם לנלון: אם הינו תמים וקל להלחיץ אותו המשטרה מתעלמת מאי מהמנות התלונה ופועלת להפללת החשוד. כמו גם להפך אם התלונה מוצדקת ועקבית אך החשוד יודע איך להתנהג במשטרה ומה כדאי לו לומר והמשטרה אינה שאינה חוקרת והיא אינה מצליחה מלאכותית להלביש עליו פרטים מפלילים – היא מטילה דופי במתלונן.
מה שנקרא "חקירת אנשים" איננו אלא חקירה כיצד להפליל בכל מקרה פרטים המרשיעים את החשוד. לצורך כך המשטרה משתמשת בשיטות רבות שהבסיס שלהם הוא מראה הפוכה לשיטות לגילוי האמת למה שלומדים שחקירה אנשים צריכה להיות. על המשטרה לזמן את החשוד ללא כל דעות קדומות כפי שקורה כאשר בא אליה מתלונן. בחקירה תקנית שנועדה לגלות את העובדות לאשורן, בשלב ראשון יש להניח לנחקר לומר את דברו באופן חופשי ולא להפריע לו. לאחר שניתנה לו הזדמנות לספר את ספורו יש לתשאלו להשלמה והבהרה. השאלות צריכות להיות פתוחות לגמרי, כלומר שאלות שאין בהן ולו רמז להנחת יסוד, אין להתנות את הנחקר לכל כיון שהוא. מה שהמשטרה עושה בפועל הינו ההפך המוחלט. עוד לפני זימון החשוד החוקר בונה בקוים כלליים כעין טיוטה לתרחיש שהוא רוצה להלביש על הנחקר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
צרעה |
|
28/10/17 16:57
|
|
|
|
|
"החקירה" היא איך יוכל להתאים מתוך דברי הנחקר, ואם לא יצליח אז תוך הוספת פרטים שלא נאמרו עדות כדי להפללתו. החוקר אינו מניח לחשוד לדבר, כאשר הוא מרגיש שהחשוד מתחיל לומר דבר מה שפועל לטובתו הוא משסעו בגסות, מציג שאלות שקובעות נחרצות "עובדות" שהוא החליט עליהן. אם נענה בשלילה הוא מתיש את הנחקר בחזרה על אותן קביעות ואינו נלאה מלחזור עליהן. אם הנחקר ביאושו ממשיך מתוך תקוה שיסביר וכך יוכיח, החוקר כבר מכליל את קביעותיו ומתעלם מכל מה שאינו מתאים. חוקרי משטרה יודעים גם להסתיר את מעשיהם הם משנים את סדר התיעוד למשל השאלות המתנות שהוצגו בעת עדות הנחקר נרשמות בסוף בשלב השאלות ובודים את התשובה שרצו לקבל.
המתואר אינו רק לגבי פשעים חמורים שמצפים מהמשטרה שתגלה, אלא כל עברה שהיא בין שנעשתה ובין אם לאו כשהמטרה המקודשת היא להביא לכמה שיותר הרשעות . הרמאויות האלו שבחקירות המוטות והמגמתיות אינן נחשפות המשטרה בנתה לעצמה נוהלים אשר מסתירים. הפרקליטות ובית המשפט אחריהם משלימים את מלאכת ההסתרה המגמתית. בשל העקרון המקודש של סופיות הדיון, עוד קודם לכן לפני תחילת הדיון מרגע שיש כתב אישום אף גורם אחר לא יחקור! כך שקרים אינם נחשפים. תכופות המשטרה משתמשת בביטוי זה של "שיבוש מהלכי חקירה" כדי שהציבור התמים באמת יאמין שכל רצונה של המשטרה הוא להגיע לאמת. המשטרה היא המשבשת הגדולה!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
