|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
וינטר הניה |
|
31/10/17 14:22
|
|
|
|
|
|
ו"המבקר" העומד בראשו, מתייתרים? או הופכים ל"רשות" חמישית?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
וינטר הניה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חניבעל |
|
1/11/17 07:43
|
|
|
|
|
|
כול עו"ד כושל שאינו מסוגל לפרנס את עצמו, אבל חבר במר"צ=שרץ, או במחנאצ"י, מועמד לשירות של שופט בבית המשפט, כך מגיע לתפקידי שופטים כול הנפלים והעלובים, העיקר שהם חזירים שמאלנים אדומי צוואר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חניבעל
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
7_7_7. |
|
31/10/17 14:35
|
|
|
|
|
|
התשקורת בארץ תמיד הייתה שמאלנית כפי שזה בא לידי ביטוי כאשר ממשלות השמאל הביאו עלינו את אסון הסכמי הדמים של אוסלו ואת אסון גירוש היהודים מגוש קטיף בשנת,2005 בשני המקרים האלה התשקורת השמאלנית תמיכה בהם באופן מלא גם כשהתברר בדיעבד שהמהלכים האלה הביאו עלינו רק מלחמות וטרור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
7_7_7.
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סב |
|
31/10/17 15:24
|
|
|
|
|
|
העיתונאים הקטנים שלי, אלה שעליהם שר אריק איינשטיין, אלה שהשתן עלה להם לראש, זקוקים לרשות נוספת שהיא הרשות לביקורת התשקורת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סב
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שפרירית |
|
31/10/17 15:32
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון לקח לעצמו גם את התפקיד לפרש עקרונות חוקתיים. שופטי ישראל הינם צרי השכלה במיוחד היות ושלא כבשאר הארצות לימודי משפטים נלמדים רק החל מתואר שני בארץ לימודי משפטים הם לתואר ראשון ולרוב השופטים בישראל כולל שופטי בית המשפט העליון תואר ראשון במשפטים בלבד. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק קבע ששילוב בין היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית תעשה על פי מבחן "הציבור הנאור" לשיטתו כמובן! לא על פי ערכיו ושאיפותיו של רוב רובו של הציבור כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות אלא לפי שאיפותיו של מה שהוא מכנה "הציבור הנאור" המועדף ולזה הוא קורא דמוקרטיה. אין רוצים להבין שם שעל התערבותו התחיקתית להשען על הבנת רצון הכלל.זולת ידיעת החוק הישראלי אין לשופטים כל ידע אודות הגות דמוקרטית תאוריה הפוליטית הדמוקרטית או ערכים יהודים. כפי שאין לכלל המשפטנים ידע לא במדעי המדינה או בתאוריה דמוקרטית ולא ביהדות.
החוק אינו מתיר לבית המשפט לפסול חוקים. בדמוקרטיה לאזרחים מבחינה חוקית מותר לעשות ככל העולה על רוחם כל זמן שאינם עוברים על שום חוק. לעומת זאת לאנשי שלטון בתור שכאלה כלומר לא כאשר הם פועלים לעצמם באופן פרטי אסור לעשות כל מה שהחוק לא הסמיכם מפורשות לעשות כך. את זה בדיוק עושה בית המשפט כאשר הוא פוסל חוקים! את חוסר בסוס החלטותיו של בית המשפט על שאיפות וערכי האומה מצדיקים בטענה שתפקידו ללכת נגד הציבור "למנוע עריצות הרוב" – זה יכול להיות נכון במקרים יוצאים מהכלל כאשר ישנן קבוצות נרדפות ולא הן הרודפות המצב איננו כזה בישראל ברוב המקרים וכאשר ישנם קורבנות אמיתיים בית המשפט איננו מקור הישועה.
עקרון הבלמים והאיזונים שבשמם פועל בית המשפט מיושם אצלו רק בכיון אחד. בית המשפט מתנגד לכל ביקורת פרלמנטרית עליו וטוען שהוא מפקח על עצמו. בית המשפט הינו הגוף המושחת ביותר במדינה העושה עולות נוראיות. בתפקידו כבית משפט הוא פועל כגוף טוטליטרי ברמה פאשיסטית. בדמוקרטיה על הגופים הנבחרים לפקח על בית המשפט ולא להפך!
בית המשפט החליט שחוקי יסוד הינם חוקה ובמיוחד בחוק יסוד כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וגם חוק חופש העיסוק אינם מהווה חוקה, חזור א י- נ- ם מהווה חוקה. אלו שני חוקים בודדים שאינם ממפורטים דים והם חסרים.
קיומה של חוקה איננו מחייב חזור א י נ נ ו מחייב התערבות בית המשפט העליון בפסילת חוקים.
קיומה של חוקה הינו תנאי הכרחי במידה וניתנת לבית המשפט העליון הזכות לבטל חוקים.
בישראל אין חוקה לא מתקיים התנאי ההכרחי.
לא קיים חוק המסמיך את בית המשפט להתערב בחקיקת חוקים.
בית המשפט לקח לעצמו בלא כל הסכמה זכות לבטל
בדמוקרטיה על השלטון להיות למען העם ואילו בית המשפט הינו תמיד לרעת עם ישראל ולמען מי שאינם עם ישראל גם אם הינם אויבים מרים כמו ערביי יהודה ושומרון וכם אם נעשות עולות נוראיות ליהודים תושבי השטחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שפרירית |
|
31/10/17 15:39
|
|
|
|
|
|
יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה! הקושי - הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. באמצעות תפירת התיקים בפרקליטות על פי צו בית המשפט (הפושע). תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור - לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט! חייבים גם לדאוג להפרדה מוחלטת בין התביעה לבית המשפט. מי שבוחר בקריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. הפרדה זו גם מצוינת למען ההתמצאות הכללית של השופטים לא כמרשיעים בלבד. (חוץ מהעובדה שיש לעבור לשיטת חבר המושבעים)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אברהם שלום |
|
31/10/17 15:49
|
|
|
|
|
|
מנ היה דבר יותר חמור בנאומו. הוא מנה את התכונות הנדרשות על פי התורה מן השופטים והזכיר גם את ההבטוי ולא תגורו. אמר שזה דבר חדש שיש לדים לו לב בימים אלה. בכך רמס למאבק מול הכנסת ושרת המשפטים. ההוראה בתורה היתה לא לפחוד מן המתגינים או הנאדמים במשפט. איש אינו מטיל אימה על השופטים. אבל שופטי בגץ בהחלטותיהם בגללם חוששים תושבי דרום תלז׳ז׳ אביב ללכת ברחובות מפני המסתננים . בגץ מנע גרושהמסתננים הללו אשר אלימותם מטילה מגור
על ון האזרחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם שלום
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ספי סגל |
|
31/10/17 16:51
|
|
|
|
|
|
למה שרק התקשורת תשתתף בחגיגה? למה לא האקדמיה? והפרקליטות? ואמהות בשחור? ויש דין? ועדאללה? כולם חזקים מאוד בביקורת הרשות המבצעת, אז למה שלא יהיו רשויות שלטון נוספות? הרי כולן תומכות בשמאל.
יאללה בלאגן מבית מדרשו של האדמו"ר ברק, אבל ההוא לפחות היה מתוחכם. יורשיו -פאתטים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ספי סגל
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
באום |
|
31/10/17 18:21
|
|
|
|
|
|
הציג מלצר את התקשורת כרשות הרביעית משום שבג"צ חייב הרבה לתקשורת שבלעדיה הוא לא יכול לממש את רצונו להיות השליט וגם התקשורת חייבת הרבה לבג"צ משום שבלעדיו היא לא יכולה לממש את האג'נדה שלה,כלומר של השמאל.כיוון שהתקשורת ובג"צ מהווים ביחד את הכח והמגן של האליטות הישנות,הרי חובה על בג"צ לשמור על התקשורת ולשדרג אותה לרמה של רשות וחובה על התקשורת לשמור על בג"צ ולצאת בזעקות שבר כל פעם שמישהו מטיח עליו ביקורת.
בג"צ והתקשורת/שמאל עובדים בשיתוף פעולה הדוק וזכורה אימרתו של יוסי שריד כל פעם שמשהו לא נראה לו בהתנהלות הממשלה,"נתראה בבג"צ",שזה אומר "בג"צ כבר ינקנק אותכם".בשכונה היו אומרים "לא כוחות" וזה המצב למעשה בקרב בין הכנסת והממשלה לבג"צ והתקשורת.משום שבכנסת ובממשלה יושבים כל סוגי האג'נדות ולכן הן די מפוררות ומתקשות לתפקד.אין פה חבר מביא חבר וסדר הכוחות נקבע על ידי הבחירות.לעומת זאת בג"צ תקשורת הם מקשה אחת,מי שנכנס לשם נבחר בקפידה וחייב למלא אחר ההוראות של הנהגת הבג"צ והתקשורת ואם לא,הוא מסולק.(הנדל חטף צעקות מחיות בגלל עמדתו בנוגע למרכולים).יש פה קרב בין בג"צ תקשורת שהוא כח מובנה,יציב וחזק לבין ממשלה כנסת שזהו כח לא ממש מיומן,רובם חדשים בעסק,הם רבים בינם לבין עצמם כל הזמן וחלק ממנו תומך בכלל בבג"צ תקשורת.לבג"צ תקשורת יש גם צבא כלומר משטרה שבאמצעותה היא יכולה לזרוע פחד בליבו של היריב.לממשלה כנסת אין צבא ואת אלה שהיו אמורים להיות הצבא שלהם,הם הפקירו וזנחו לאנחות.מה שבגין ושמיר הבינו,נתניהו עוד לא למד. כך שברור שבג"צ תקשורת מנצחים.אז מה עושים ואיך מנצחים.הופכים שולחן.זו הדרך ואין בלתה.הפיכת שולחן מדהימה את היריב,אין לו תשובה כי הוא לא נערך ואז אתה ממשיך במומנטום,מפורר את היריב ומנצח במערכה.למשל,החלטת ממשלה בנושא מסוים שבג"צ לא אמור להתערב בו והוא כן התערב,שאומרת שהממשלה אינה נשמעת לפסיקת בג"צ וניתוק מגע מידי מכל היועצים המשפטיים.מה בג"צ יעשה?הוא יכנס להלם,הוא לא ינסה אפילו להפעיל סמכות משפטית כי הוא יודע למה זה עלול לגרום ויעשה חישוב מסלול מחדש.הרעידות במערכת יהיו כל כך חזקות שמישהו יבין שהוא הלך רחוק מדי.יש כמובן עוד דרכים אבל אם לא יתהפך שולחן,בג"צ ינגוס עוד ועוד ועוד ופשוט יעשה ככל העולה על רוחו ולא רק במערכת הפוליטית המדינית בטחונית,גם בזו העסקית,החינוכית,התרבותית והסוף מי ישרונו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודי מפוכח |
|
31/10/17 19:49
|
|
|
|
|
|
בוועדה לבחירת שופטים יש תשעה פוליטיקאים. שלושה מהם הם גם שופטים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודי מפוכח
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ספי סגל |
|
1/11/17 09:40
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עובד 1 |
|
1/11/17 12:38
|
|
|
|
|
|
ובייחוד החלק האחרון, שמציע שהממשלה והכנסת פשוט יתעלמו מהחלטות מטופשות, הזויות או בלתי חוקיות בעליל של בג"ץ. למעשה מתחילים כבר יותר ויותר להישמע קולות כאלה, והם ילכו ויתרבו. כיום ברור כשמש מה שהיה ברור לכמה אנשים כבר בתקופת אהרן ברק - שבית המשפט העליון כורה קבר קודם כל לעצמו. קריסת המערכת המשפטית היא בלתי נמנעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עובד 1
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
דברי המאמר נכונים |
|
31/10/17 18:26
|
|
|
|
|
|
אין לצרף את הגורם הרביעי הזה - התקשורת, לחלק המשפיע והמבקר. אין זו תפקידה של תקשורת. זה אנטי-דמוקרטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דברי המאמר נכונים
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
צרצר |
|
31/10/17 18:51
|
|
|
|
|
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
צרצר |
|
31/10/17 18:58
|
|
|
|
|
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
צרצר |
|
31/10/17 19:08
|
|
|
|
|
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
אחד העם |
|
31/10/17 19:24
|
|
|
|
|
|
הכינוי רשות רביעית לתקשורת אינו אלא ביטוי לחשיבות התקשורת בעולם המודרני, ולציון תפקידה כמבקרת השלטון. אף אחד לא מדבר על שינוי מצב חוקי של התקשורת כך שלפני נאומו של השופט ולאחריו לא השתנה כלום.
אבל בריימן לא יפספס הזדמנות לתקוף את מערכת המשפט...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודי מפוכח |
|
31/10/17 20:26
|
|
|
|
|
|
אחד העם האמיתי היה בוודאי מתהפך בקברו אם היה יודע שאתה נושא את שמו לשווא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודי מפוכח
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ליהודי לא פיכח |
|
31/10/17 22:59
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
31/10/17 21:15
|
|
|
|
|
|
מדבר על שינוי חוקי במעמד בג"צ ומבחינת החוק הממשלה צריכה לנהל את המדינה ובכל זאת בג"צ מנהל אותה.חשוב מה קורה בפועל ולא מה כתוב בספר.בספר כתוב שערוצי הטלוויזיה,גלי צה"ל ו"כאן" שייכים לכל הציבור אבל בפועל הם שייכים לשמאל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד העם |
|
31/10/17 23:05
|
|
|
|
|
|
האם תוכל להראות כיצד ומתי בג"ץ ניהל את המדינה???
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
1/11/17 02:59
|
|
|
|
|
|
נושא המסתננים למשל.בג"צ לא נותן להעיף אותם ובכך הוא לוקח מהממשלה (ומהעם) את היכולת לקבוע איזה דמות תיהיה לעיר ת"א,מה יהיה המצב הדמוגרפי בארץ היום ובעוד הרבה שנים,כספים רבים שילכו לתוכניות רווחה שאנחנו נשלם וכמובן שבג"צ לא אומר במפורש שהוא רוצה לשנות את פני המדינה אבל הוא פועל בדרכים שלו לממש את האג'נדה שלו.ההחלטות שלו על כניסת ערבים לישובים יהודים גם זה לא בסמכותו ובכך הוא הולך נגד רצון העם והממשלה.הוא רצה גם לאפשר למאות אלפי ערבים מיו"ש להיכנס לארץ באמצעות חתונות עם ערבים ישראלים ובנס אבל ממש נס לא היה לזה רוב.זה אגב גובל כבר בפשע.הוא הורס בתי מתנחלים כאשר היה אפשר למצוא פתרונות אחרים וכל זה כדי לממש מדיניות שמאל וגם זה לא בסמכותו.הוא למשל החליט שהוא יכול לשנות חוזה בין אנשים או בין חברות אפילו אם החוזה כתוב ברור כשמש בטענה של רוח החוזה ופרשנות על כוונותיהם של החתומים .תחשוב איזה השלכות ואיזה פתח לשחיתות יש פה,זה אומר שכל חוזה שלא תחתום,בג"צ יוכל לשנות אותו ואתה תצטרך או לשלם מתחת לשולחן או לבצע עבור בג"צ משימות במידה ואתה איש בעל השפעה וכל זה על מנת שהוא לא ינקנק אותך.כך עובד שליט דיקטטור וזה מה שבג"צ רוצה להיות.הוא רוצה לקבוע את מתווה הכותל,לא בסמכותו.הוא רוצה לבטל הסכמים קואליציונים בנוגע לחרדים למשל,לא בסמכותו.הוא רוצה לקבוע איזה מיגון יקבלו ישובי העוטף,לא בסמכותו.הוא רוצה לקבוע שיטות לחימה של צה"ל,לא בסמכותו.הוא רוצה לקבוע אם ממשלה תפצל או לא תפצל תאגיד כזה או אחר,לא בסמכותו.הכל כמובן תחת המסווה של זכויות אדם וחופש העיסוק.תבין,חוק כבוד האדם וחרותו נותן לבג"צ אפשרות להתערב בכל דבר ודבר משום שבכל דבר קשורים אנשים שיש להם נגיעה לכבוד וחרות.זה אומר שבכל רגע שהוא ירצה,הוא מעיף אותך מהבית שלך ותסמוך עליו שהוא יתנסח בצורה כזו שבתקשורת יהיה כתוב שאתה פוגע בזכויות של מישהו כל הזמן ובכל זמן.בג"צ תקשורת ועל הקשר שלהם כבר דיברנו.דמיוני? תחשוב טוב.יש כמובן עוד אבל נסתפק בזה.בג"צ הוא זרוע ביצועית של אג'נדת שמאל כרגע,בעתיד,אם לא נתעשת,אנחנו כולנו ניהיה זרוע ביצועית שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
1 העם |
|
3/11/17 19:38
|
|
|
|
|
|
ציטוט: "נושא המסתננים למשל.בג"צ לא נותן להעיף אותם" - להד"מ. תקרא את פסק בג"ץ ואין בו כל מגבלה. אתה מוזמן להביא ציטוט המראה את שאמרת. אתה בדיוק התוצאה של שקרים שמפיצים מספר ח"כים ושרים. תתחיל לבדוק ולחשוב לבד...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
1 העם
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
שמאלן לשעבר |
|
31/10/17 19:39
|
|
|
|
|
|
הלואי והיינו.
יש כאן דיקטטורה של בג"צ והתקשורת. שניהם פועלים יחד ומכופפים את 2 הרשויות האחרות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמאלן לשעבר
|
|
|
|
|
|
