רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
על פי החלטותיו של הנשיא לשעבר ברק, בערעורים על סירוב שופטים לפסול עצמם, המסקנה היתה כי אפשר לפסול, כמעט, רק שופט שירה בבעל-דין, שאנס את התובעת או שהיכה נפש את הנתבע. כל נימוק אחר לא התקבל, ברוב הגדול של המקרים.
כאשר בעל-דין חולה, על פי רוב הוא מתקשה להשיג מיד אישור רפואי. לעיתים קרובות, החולה מקבל תור לרופא המשפחה בקופ"ח, במיוחד בעונה של שפעת, רק כעבור ימים אחדים.
שופט בעל הגיון, כאשר אין לאותו בעל-דין היסטוריה של זלזול בהליכי המשפט וכאשר הנזק שתגרום הדחיה הוא אפסי או לא-גדול, נעתר לבקשה ודורש כי תעודה רפואית כדין תוגש בתוך פרק-זמן סביר, למשל בתוך שבועיים.
התובע (ולא הנתבע!) מבקש לדחות את הדיון כי הוא חולה.
השופטת שוללת את זכותו של התובע לחקור על תצהירים שהגיש הנתבע, והתצהירים מתקבלים בתיק כראיה שאין עליה שום ערעור שכן איש לא חקר את המגיש שלהם.
התוצאה היא ניצול ציני של מחלת התובע כדי להכשיר תצהיר כאילו היה עדות אמינה שאין שום מחלוקת לגביה.
וביניש קובעת שזה לא משפט מכור... אז מה זה משפט מכור אם לא סיוע של השופט לאחד הצדדים להכשיר עדויות בתיק באמצעות קומבינה שתשלול מהצד השני את האפשרות לערער על העדויות ולהטיל בהם ספק???
לו הייתי התובע הייתי בודק כמה שוחד קיבלה השופטת בתיק והאם הבעל של ביניש שותף לקומבינה.
מישהו חייב לשים גבול לטימטום ולרשעות הזו. זה נורא!
הערעור נסב על אי הסכמת השופטת לפסלותה ולא על עצם החלטתה לא לדחות את הדיון!
בצדק קבעה בייניש כי אי שביעות רצונו של צד לדיון מהחלטה שיפוטית אינה מהווה עילה לפסילת השופט, אחרת נגיע למצב אבסורדי של בקשות לפסילות עקב החלטות שאינן לרוחו של צד זה או אחר.
ההתמקדות צריכה להיות על עצם החלטתה של השופטת שסרבה לדחות את הדיון ולא על החלטת בייניש - מעניין אם לעורך הדין שחלה אין עו"ד אחרים במשרדו שיכלו להופיע.....