|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
רפי לאופרט |
|
13/03/18 08:00
|
|
|
|
|
פרשקר, כך אני מבין מתיאורך, (ולמען הסדר הטוב אני מדגיש שלא קראתי את ספרו) בונה את גישתו על תיאוריה סוציולוגית מוכרת שגורסת ש"הלכידות החברתית" היא הדבק המאחד חברה. לפיכך שרידותה נגזרת ישירות מ"עוצמת הלכידות".
הנשיא ריבלין, קובע, בעזרת המרכז הבינתחומי בהרצליה, שקיימים בישראל 4 "שבטים" שאינם חיים זה עם זה, אלא למעשה זה לצד זה.
מכאן שמדובר ברצוי (לכידות) מול מצוי (שסעים עמוקים), כשהמצב הקיים מבטא שיווי-משקל רופף בין 4 השבטים ומכאן פוטנציאל לאיום קיומי. פרשקר מבקש, אם כך, להציע דרכים לצמצם או לנוון את השסעים וכך להגדיל את היציבות ואת הלכידות.
השאלה הראשונה העולה למקרא דברים אלה היא באיזו מידה ראוי לקבל את התיזה של הנשיא, משום שאם היא אינה משקפת כהלכה את המציאות הפנימית, ממילא כל מי שבא לשנותה או לתקנה לא בהכרח עושה עימנו חסד.
לטעמי, התיאור של ריבלין הוא תיאור מלאכותי. אין בארץ ארבעה "שבטים" אלא שתי קבוצות אוכלוסייה – יהודית וערבית – שבכל אחת מהן שסעים פנימיים משלה, שאינם חופפים אלה את אלה. בנוסף לכך, קיים שסע עמוק בין קבוצת הרוב היהודי (כ-80% מהאוכלוסייה בקירוב) לקבוצת המיעוט הערבית (כ- 20% מהאוכלוסייה בקירוב).
מאז הוקמה המדינה, קיומה ועוצמתה אינם מושתתים על השתתפות ערבית מהותית בהגנתה ובפיתוחה, ועדיין לא ברור אם ומתי תשנה קבוצת המיעוט את עמדותיה ברמה כזו שישה לשינוי זה ערך איכותי מהותי. ברור שבאמירה זו קיימת הבחנה סמויה בין מוסלמים לבין דרוזים, צ'רקסים ונוצרים. אולם אלה קבוצות קטנות יחסית ואופי היחסים היהודיים ערביים המהותיים נקבע מול הקבוצה הערבית המוסלמית.
כמו-כן, אין ספק שלכידות פנימית היא נכס לביטחון הלאומי של מדינה ועשויה ותורמת לעוצמתה הכוללת. אולם מכאן ועד למסקנה שיש סיכונים קיומיים בשסע היהודי-ערבי, המרחק גדול.
השסעים הקיימים בקבוצת הרוב היהודי בין דתיים לחילוניים (דת ומדינה) ובין ימין לשמאל (שסע פוליטי) משמעותיים הרבה יותר ללכידות ולחוסן הלאומי, ובוודאי שנכון לטפל בהם בהקדם ובאינטנסיביות. אבל גם בדיון זה צריך להבחין היטב בין נושאים אזרחיים שההכרעה בהם חייבת להיות דמוקרטית, לבין נושאים אמוניים שההכרעה בהם יכולה להיות רק בדרך של הדברות והתפשרות, כלומר: בתהליכים איטיים ומדורגים. מאחר ורב הציבור היהודי הוא מסורתי ברמה כזו או אחרת, קו החיתוך של השבר ה"דתי" חילוני איננו חד וברור וניתן לצפות שבכל דיון בסוגיה מהותית יוכרעו הדברים ביחסי כוחות שונים.
גם הכרעות דמוקרטיות בסוגיות-יסוד, כגון: דת ומדינה, הסכסוך הישראלי-ערבי-פלשתינאי, יחסי מגדרים ועוד, דורשים הכנה והדברות, אבל קבועי הזמן כאן קצרים בהרבה מאלה שבין חילונים לדתיים. בסוגיות האמוניות, הפתרון קשור בתהליכים חינוכיים ובהכשרת לבבות – ז"א: הסתגלות הדדית – כלומר בתהליכים חינוכיים ממושכים למדי.
לכל אלה יש להוסיף שתי השפעות מהותיות נוספות: א. הדמוגרפיה הפנימית. ב. העלייה. שתי ההשפעות גם יחד עתידות לשנות שינוי נוסף את תמהיל האוכלוסין הפנימי של ישראל, ולפי המגמות הקיימות, שינויים אלה יבואו לידי ביטוי בתהליכי קבה"ח לפני שתהליכים ממושכים כחינוך ימוצו.
לטעמי, אנו עומדים בפני מבחנים אזוריים לא פשוטים ובמקביל גם במבחנים מורכבים מול יהדות העולם ויהדות ארה"ב במיוחד. גם מבחנים אלה יגיעו לשיאם בטרם יבשילו השפעות התהליכים החינוכיים. עלינו להתכונן להתמודד עם כל האתגרים הללו יחד, מבלי לחכות להשפעות החינוכיות, באמצעות חינוך עצמי. מדינה במבחן אינה יכולה לדחות הכרעות קרדינליות לעתיד רחוק שאולי כלל לא יגיע א
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|
