|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
|
|
|
|
|
בעז שפירא
נכון לרגע כתיבת שורות אלה מצטיירת התמונה העגומה היא שהחמאס לא הושמד וישראל מצויה במשבר רציני, מאות חללים מסרו נפשם בקרב ואלפים נפצעו
|
|
|
|
|
אלי אלון
ב-7-8 באפריל 1980 בחג שביעי של פסח בוצע בקיבוץ משגב עם פיגוע מיקוח, שמטרתו הייתה שחרור מחבלים הכלואים בישראל  בפיגוע נרצחו 3 ישראלים ובהם חייל צה"ל ו-5 מחבלים חוסלו
|
|
|
|
|
מיכאל דבורין
מי הסמיך את מר לימון לעשות לימונדה מתפקידו ולציין את הרפורמה של הממשלה בצורה נגטיבית?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אלטע קאקער |
|
16/04/18 13:03
|
|
|
|
|
|
1. לפי הסכם פריז כל מדינה קובעת בעצמה את היעדים לקיצוץ בפליטות גזי החממה ולכן כל התיאוריה על זה שכופים על ארה״ב קיצוצים כואבים לא קשורה למציאות. יתר על כן, ארה״ב עומדת ביעדים האלה בכל מקרה כך שהעיוות בטיעון המוצג לעיל הוא אפילו גדול יותר. בהערת אגב, סין דווקא עומדת ביעדים שהציבה לעצמה והיא כבר הפכה למובילה העולמית בייצור של אנרגיות מתחדשות (היא עושה שמות בחברות דניות ואמריקאיות שהיו מובילות בעבר). 2. לא ברור מאיפה ההגדרה של הגלובליזציה שהובאה מעלה, גלובליזציה כאידאולוגיה שמטרתה למחוק את מדינת הלאום היא דבר שקיים רק אצל חובבי קונספירציות ואצל מיני אנטישמים שעבורם גלובליסטים זה שם קוד ליהודים. גלובליזציה כתופעה כלכלית ותרבותית, לעומת זאת, היא ממש לא דבר חדש. למעשה, במונחים יחסיים עדיין לא הגענו לאותן רמות של תנועת בהון, בסחורות ובבני האדם כמו שהיו בעידן הראשון של הגלובליזציה מאמצע המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה. כתופעה תרבותית זה גם לא דבר חדש. 3. לפני שקוראים לטראמפ אנטי-גלובליסט מוטב לבחון את מעשיו. הוא ומי שהוא מחשיב כמילייה שלו, הם הנהנים העיקריים מהליברליזציה הכלכלית. זו שמאפשרת לו לייצר את הבגדים שהוא מוכר ולקנות את הפלדה לבניינים שהוא בונה בזול ומחוץ לארה״ב. כאשר הגיע הזמן לטפל במיסים הוא העניק מאות מיליארדי דולרים לתאגידים על חשבון מעמד הביניים והעניים. בנוגע למסחר, הוא הכריז על מכסי פלדה ואלומיניום ואז פטר יותר מ-70% מהיבוא לארה״ב מהמיסים ובכך רוקן את המהלך מתוכן. אפשר להמשיך עם הדוגמאות כי הדבר היחיד שבאמת ניתן להגיד על טראמפ זה שהוא חף מכל עקביות אידאולוגית או מחשבתית לטוב ולרע. בכל מקרה, אני פשוט שמח שהוא נשיא ומאחל לו להשלים קדנציה ולעמוד לבחירות ב-2020.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלטע קאקער
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
19/04/18 09:37
|
|
|
|
|
1. אתה טועה בנוגע להסכם פריס. ההסכם מגדיר התחייבות של כל מדינה להקטנה שנתית ממוצעת של הפליטה לכל נפש. זו התחייבות שמגובה בקנסות על חריגה ובבונוסים על ביצוע העולה על ההתחייבות. ההתחייבות נקבעה לפי הקצאה לכל מדינה מתוך יעד שנתי גלובלי. ברור שלא ניתן לכפות דבר על המעצמות, אבל ניתן היה להציג תנאים שקבעו איך ובאילו תנאים יכנס ההסכם לתוקף. תנאים אלה כללו גם את ארה"ב וסין, שיחד מהוות 40% מהפליטה העולמית הכוללת, ארה"ב גבוהה מסין במספר אחוזים. רצונו של אובמה להשאיר "מורשת" בתחום שהיה חשוב לו ולמפלגתו אידיאולוגית, גרמה להסכמתו למכסה גבוהה יחסית, שפגעה קשות בכלכלה האמריקנית, במיוחד במדינות (STATES) מפיקות פחם ונפט ולאבטלה קשה. זו הייתה אחת הסיבות להצלחתו של טראמפ בבחירות לנשיאות.
כבר במסע הבחירות שלו הבטיח טראמפ לתקן את המעוות, גם כמהלך פוליטי וגם כמהלך אידיאולוגי, המשנה את סדר העדיפויות הלאומי כך שהאינטרס האמריקני בראש הסולם. הסיסמא: "MAKE AMERICA GREAT AGAIN" והסיסמא: "AMERICA FIRST", ביטאו זאת היטב.
במהלכים אלה ובהבדלי העמדות בין הממשלים ובין מסעות הבחירות של מועדי הרפובליקנים והדמוקרטים ב- 2016,השונות באה לידי ביטוי בנושאים נוספים לא מעטים, ובכללם הגירה, מעבר מהסכמים קבוצתיים להסכמים בי-לטרליים, חלוקת האחריות הביטחונית והכלכלית בין מדינות המערב ב- NATO ובבריתות הגנה נוספות ועוד.
2. הערך המצרפי של מהלכים והכרזות אלה, מבטא בברור גישה המעדיפה את מדינת הלאום (במקרה זה ארה"ב) על הזירה הבינלאומית, שבה דעת הקהל הבינלאומית (המשתקפת במכניזם פלורליסטי של קבלת החלטות) היא פקטור מוביל.
מציע לך לקרוא, למשל, את מאמרו של פרופ' בני מילר מאוניברסיטת חיפה: "The Concept of Security: Should it be re-defined?" . בכדי להבין את מהות הטענה שגלובליזם מודרני כבר איננו פתרון לצורך ספציפי, ליותר מקורות חומרי גלם או שווקים או שניהם, כבתקופת המהפכה התעשייתית והטכנולוגית. כיום הוא אידיאולוגיה ההופכת את הצורך הישן למטרה "חדשה".
3. הדיון איננו בטראמפ ומדיניותו הכלכלית. הדיון מתמקד בגישתו ובחירתו העקרוניות בין האידיאה הרואה במדינת הלאום מסגרת עדיפה על מערכות בינלאומיות רופפות, ליצירה וקיום של מסגרות חיים יציבות (מדינות). אמנם, לטיפול בבעיות דוגמת זיהום-אוויר, נחוץ שת"פ בינלאומי, בגלל אופייה חוצה הגבולות של התופעה שאיננו שולטים בה. מאידך גיסא, בנושאים אחרים, שרובם נשלטים ע"י בני האדם, המדינה היא מערכת שליטה וניהול עדיפה בכל הנוגע ליכולת לספק לאזרחיהן את צרכיהם מביטחון אישי וקולקטיבי דרך סביבה חברתית, כלכלית ותרבותית לשם קיום איכותי.
לכן, אני עדיין סבור שהניתוח והאבחנה שהצגתי לגבי טראמפ, נכונים, וכי הוא נציג נאמן של הגישה הקונסרבטיבית יותר, המעדיפה קואופרציה של מדינות על דיס-אינטגרציה של ארגונים, ששימור קיומם הוא מטרת-העל שלהם.
במה שנוגע לישראל, אני מסכים שבינתיים הוא בהחלט טוב ליהודים, אם גם כאן יש מקום לשיפורים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלטע קאקער |
|
19/04/18 15:23
|
|
|
|
|
|
1. קרא את הסכם פריז (הוא מאד קצר) אין מנגנון אכיפה יש רק מנגנון מעקב (סעיף 15)כך שאין סנקציות ואין קנסות. יתר על כן, מוזכר עשרות פעמים שהיעדים נקבעים ע״י המדינות עצמן. אתה יכול לטעון שאובמה התחייב ליותר מדי אבל זה לא קשור להסכם עצמו אלא לפולטיקה של דמוקרטים-רפובליקנים. 2. איך המאמר של מילר קשור לטיעון שלך שיש ״גלובליסטים״ שמחזיקים בעמדה אידאולוגית של ביטול מדינות הלאום או אפילו רק שמים דגש על הקהילה הבינ״ל על פני המדינה שלהם? מילר יוצא נגד תפישות מרחיבות של מושג הביטחון לא יותר ולא פחות. זה מאמר שנכתב לפני 17 שנים לפחות, שכתוב רע. זה שהוא בן 17 רלוונטי כי יותר מעשור שנגמרה האופנה לטעון שהמדינה נעלמת ולכן הוא לא מסוגל לשקף איזשהו דיון עכשווי גם אם היה בו את התוכן הרלוונטי (אין בו). וזה שהוא כתוב רע רלוונטי כי קראתי אותו וזה היה מייגע. הדבר החשוב פה, שמתקשר לסעיף הראשון: כדאי שתהיה קצת יותר ביקורתי במקורות המידע שלך. הטענות לגבי הסכם פריז (הכריחו את ארה״ב, יש קנסות וכד׳) ניתנות להפרכה בקלות. הבעיה מתחילה ברגע שאתה ממחזר טיעונים שמשרתים תנועות אנטישמיות. מילא תיאוריות הקונספירציה, אם זה מחמם לך את הלב שיהיה לבריאות. אבל להתחיל לדבר על גלובליסטים ללא נאמנות למדינה? לא ברור לך שבסוף כל משפט על גלובליסטים מופיע בנקאי יהודי? לא ברור לך שבסוף כל תמיכה בישראל הלוחמת במוסלמים מצד פולין, הונגריה או אלטרנטיבה לגרמניה תגיע הכחשת השואה והסתה נגד יהודים? וזה לפני שהגענו לטפל בטראמפ. הוא כל כך לא קונסיסטנטי שזה יהיה בזבוז זמן לנתח אותו. קח כל עמדה שאתה חושב שהוא מחזיק ומובטח לך שיש לפחות עוד שתיים בהתאם לנסיבות. אם אתה רוצה לטעון בזכות אנטי-גלובליזם, לך על זה. רק אל תייחס לטראמפ את מה שאין בו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלטע קאקער
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
באום |
|
16/04/18 19:07
|
|
|
|
|
|
אם "שוחרי האקלים" היו באים מכל המגזרים ומכל הדעות הפוליטיות,היה אפשר להניח שמטרתם היא באמת האקלים,אבל כאשר אותם "שוחרי אקלים" נושאים באמתחתם גם את הליברליזם,גם את הנאו ליברליזים, גם עולם ללא גבולות,גם חיסול מדינת הלאום וגם שיוויון אחווה רעות וכל השאר, אז בנקודה הזו אתה מתחיל לשאול את עצמך אם כל "האקלים" הזה הוא לא איזה כיסוי ומעטפת אלגנטית שבתוכה מסתתר אותו "עולם ישן עדי היסוד נחריבה" הישן והטוב.אז אם הקומוניסטים רצו להחריב את הלאום ,את הדתות ואת האינסטינקטים האנושיים בדרך אלימה שלא הצליחה, בואו אנחנו נתחכם ונעשה את זה בספורט אלגנט.
אז איך מפיצים בעצם את העולם החדש שיבנה על חורבות העולם הישן? מוצאים נושא מאחד שכולם מסכימים איתו,האקלים,יוצרים אירגוני אקלים חזקים שמתפרשים על פני הגלובוס,שולחים את מיטב בני האליטות לעבוד באירגונים האלה תמורת הטבות ניכרות, הם ניכנסים לתוך המערכות במדינות השונות,קושרים קשרים,מפעילים לחצים, עושים תעמולה,חודרים לתקשורת ולמערכות החינוך ,יוצרים קרנות,יוצרים אירגונים ועמותות שבוחשות בסיר החברתי בכל מדינה ומדינה וכך משנים את העולם בדיוק כמו שהקומוניזם רצה לעשות אבל כאילו בלי אלימות.ולמה כאילו?משום שדווקא בתקופה של אובמה,נביא השלום ואחוות העמים,פרץ האלימות בעולם הגיע לשיאים חדשים מה שמזכיר נביא שלום ואחוות עמים אחר מההיסטוריה,יוסף סטאלין שמו, מה שמזכיר נביא שלום אחר שבישר לנו על מזרח תיכון חדש, שמעון פרס שמו, שגם בגללו פרץ האלימות בארץ הגיע לשיאים חדשים.אם הסטאליניזם רצה להוריד את אמריקה מגדולתה באמצעות טיפטוף שיהפוך לשיטפון של רעיונות קומוניסטים,הרי שהאובמהיזם רצה ורוצה להוריד את אמריקה מגדולתה באמצעות הפיכת "אמריקה העובדת" לעניה.כך חשב וחושב "אובמה" לערער את יסודות החברה האמריקאית,לחסל את הגרעין הקשה והשמרן שמאמין בלאומיות ובאלוהים ולהביא לעולם בשורה חדשה של עולם ללא גבולות,ללא לאום וללא דת וכל זה במסווה של התחממות גלובלית.אבל הבעיה שעולם כזה לא יכול להגיע לפני שהאדם עצמו יעבור מטמורפוזה, כי אחרת,כאשר אין סינכרוניזציה בין האדם לרעיונות,קורה מה שקרה ברוסיה של סטאלין. אז האדם טרם עבר מטמורפוזה,ספק אם הוא יעבור וטראמפ מבין את זה. טראמפ יודע שבניין בונים עם חומרים שיש לך,לא עם חומרים שאין לך, וגם עולם בונים עם אנשים שיש לך ולא עם אנשים שאין לך. במילים אחרות,אין רעיונות/אידאות/תאוריות טובים/ות וכאלה שלא, יש מה שמסתנכרן עם המציאות ועם האדם ומה שלא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
19/04/18 11:45
|
|
|
|
|
"שוחרי האקלים" בדומה לשוחרי כל עניין אחר, בחלקם הם אנשים שמבינים את הנושא (או לומדים אותו על מנת להבין) ובחלקם הגדול יותר עוסקים בו מפני שהוא "IN"!
ה- FAKE NEWS של טראמפ איננו מונח שטחי כפי שיכול להתקבל בטעות. כאשר מעיינים בו היטב, מבנים שהוא סימפטום של תקופה. בתקופה שבה מבחנם של דברים הוא "מי אומר מה" ולא "מה נאמר ומדוע", האקלים הוא רק נושא אחד, לא הכי חשוב, שיש להיזהר ממנו; להיזהר אך לא להתעלם.
במציאות ל ריבוי מקורות מידע, שחלקם מגיעים מפני שליוצריהם היו מקורות מימון להזמין את כתיבתם ופרסומם, השאלה מה נכון ומה אינו נכון ולכמה זמן תקף כל פרסום, היא שאלה קרדינלית (תחום הבריאות הוא תחום אופייני לבעיה זו).
בעולם "הגלובליזציה המחשבתית", השאלה שניסיתי להציף במאמר ולהאיר על קצה המזלג, נראית בעני חשובה לא פחות משאלת האקלים, למרות שהיא זוכה להרבה פחות "רוח וצלצולים" בתקשורת שמנווטת את השיח הציבורי. בני האדם הוכיחו לא אחת שיכולתם להרוס גדולה בהרבה מיכולתם לתקן, ומה שהם הורסים, אפילו הטבע מתקשה לתקן. בעוד הטבע הוכיח שהוא יודע לנהל את עצמו גם ללא בני אדם, בני אדם מתקשים לשמר מה שהשיגו, חרף העובדה שהם רואים עצמם כ"פאר היצירה" "ומתקדמים".
אינני מתנגד לבחינה מתמדת של סוגיית האקלים. סביר שיש כאן דילמה שראוי להתייחס אליה. השאלה האמיתית עד כמה היא אמיתית ודחופה עד שיש להזיז מפניה כל דבר ועניין ועד כמה "סערת היצרים" סביב הנושא היא אופנתית ומלאכותית.
טענתי היא שטראמפ רואה את הדברים דרך אותה משקפת, וגורס שהמנגנון לטפל בבעיה הוא המדינה, כשאת הבעיות האינטגרטיביות יש לנהל מתוך שת"פ בינלאומי, בלי לגרום נזקים קשים למדינות עצמן. (אין פרוש הדבר שראיה מדינתית נקיה מאינטרסים צרים, אבל היא אינה משרתת רק את נושא האקלים). שום טובה לא תצמח לבעיית האקלים אם ארה"ב תקלע למשבר כלכלי-חברתי, שיוריד אותה על ברכיה. הסיכוי להתמוטטות של מעצמות ומדינות בגלל משברים פנימיים, גדול בהרבה מזה של אסונות טבע קולוסליים; כך מלמדת אותנו ההיסטוריה האנושית. לכן, הוא מוכן לייחד מאמצים ומשאבים לסוגיית האקלים, אבל כאשר השאלה היא סדר העדיפויות הלאומי? - ארה"ב קודמת.
אינני משוכנע שאובמה ביקש להרוס את ארה"ב. זווית הראיה שלו הייתה בעיקר משפטית-עיונית (קונסטרוקטיביסטית); אצל טראמפ היא פוליטית-כלכלית-מעשית (ריאליסטית).
בתודעת השמאל האמריקני, שרובו מסונף למפלגה הדמוקרטית, חופש הביטוי הפך לחופש האנרכיה: הכרעת דמוקרטיות לאומיות מתקבלות ברחוב והכרעות ריבוניות כפופות למשמעתם של ארגונים ואמנות בינלאומיים. פרשנות "פוסט-מודרנית" זו היא סכנה לדמוקרטיה וסכנה ליציבות.
נראה שטראמפ חוזר לרעיונות "הישנים", שיש לבנות חיים לאומיים ובינלאומיים יציבים על תשתית מדינת-הלאום, ולפתור בעיות בי-לטרליות או מולטי-לטרליות על בסיס של שותפויות מרצון בין מדינות. עובדה זו היא אולי קרש ההצלה האחרון של ארה"ב, בטרם תישטף לנצח בזרם "פירוקלסטי" מכלה, של גלובליזציה אמורפית וחסרת עמוד שדרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|