|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
הירונימוס |
|
23/09/18 16:20
|
|
|
|
|
|
נגד כל מני תופעות (כגון עסקי בנק דיסקונט) ועוד שלל סיפורי מעשיות על כלי תקשורת ועל מעורבות הציבור ולבסוף הגעתי אל הלב הפועם של כל הקשקשת - התמיכה בעבריין המושחת וברעייתו הכבודה.
משטרת ישראל המליצה להעמיד את ביבי לדין בגין שני תיקי שוחד והפרת אמונים חמורים ביותר שכמותם לא נראו עדיין בישראל. כמו כן המליצה המשטרה והחליט היועץ המשפטי להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה בגין גניבה של מאות אלפי שקלים מקופת המדינה (וזאת לאחר שסגר לה בסיטונות תיקים אחרים), ואז פתאום מתעוררת הדאגה של הכותב לגורל הדמוקרטיה.
לדידו המפגינים נגד הסחבת של היועץ המשפטי בשאר תיקי נתניהו הם הם הסכנה החמורה לדמוקרטיה שהרי העם רוצה את ביבי למרות כל פשעיו וחטאיו.
וכהערת אגב, הייתי מצפה מהכותב להסיר את הכובע כשהוא מדבר על עיתון הארץ ומלחמתו האמיצה בטייקונים וקונגלומרטים כלכליים וכל זאת על חשבונו הפרטי של עמוס שוקן שלא נרתע מסנקציות כלכליות ואיומים אישיים כשהוא נלחם נגד תופעות של שחיתות כלכלית והעדפה בלתי ראויה לבעלי הכיסים העמוקים.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הירונימוס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
24/09/18 09:28
|
|
|
|
|
|
כבר הסכמנו שאיננו מסכימים כמעט באף נושא פוליטי. מהיכן החוצפה לדרוש ממני או לצפות שאפעל לפי אמונותיך ודעותיך ולא לפי אמונותי ודעותי?
במקום להזיל דמעות תנין, נסה להתמודד עם הדעות ולהוכיח שאינני צודק. כך אולי תביא בכ"ז מעט גאולה לעולם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שפרירית |
|
23/09/18 19:19
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון לקח לעצמו גם את התפקיד לפרש עקרונות חוקתיים. שופטי ישראל הינם צרי השכלה במיוחד היות ושלא כבשאר הארצות לימודי משפטים נלמדים רק החל מתואר שני בארץ לימודי משפטים הם לתואר ראשון ולרוב השופטים בישראל כולל שופטי בית המשפט העליון תואר ראשון במשפטים בלבד. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק קבע ששילוב בין היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית תעשה על פי מבחן "הציבור הנאור" לשיטתו כמובן! לא על פי ערכיו ושאיפותיו של רוב רובו של הציבור כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות אלא לפי שאיפותיו של מה שהוא מכנה "הציבור הנאור" המועדף ולזה הוא קורא דמוקרטיה. אין רוצים להבין שם שעל התערבותו התחיקתית להשען על הבנת רצון הכלל.זולת ידיעת החוק הישראלי אין לשופטים כל ידע אודות הגות דמוקרטית תאוריה הפוליטית הדמוקרטית או ערכים יהודים. כפי שאין לכלל המשפטנים ידע לא במדעי המדינה או בתאוריה דמוקרטית ולא ביהדות.
החוק אינו מתיר לבית המשפט לפסול חוקים. בדמוקרטיה לאזרחים מבחינה חוקית מותר לעשות ככל העולה על רוחם כל זמן שאינם עוברים על שום חוק. לעומת זאת לאנשי שלטון בתור שכאלה כלומר לא כאשר הם פועלים לעצמם באופן פרטי אסור לעשות כל מה שהחוק לא הסמיכם מפורשות לעשות כך. את זה בדיוק עושה בית המשפט כאשר הוא פוסל חוקים! את חוסר בסוס החלטותיו של בית המשפט על שאיפות וערכי האומה מצדיקים בטענה שתפקידו ללכת נגד הציבור "למנוע עריצות הרוב" – זה יכול להיות נכון במקרים יוצאים מהכלל כאשר ישנן קבוצות נרדפות ולא הן הרודפות המצב איננו כזה בישראל ברוב המקרים וכאשר ישנם קורבנות אמיתיים בית המשפט איננו מקור הישועה.
עקרון הבלמים והאיזונים שבשמם פועל בית המשפט מיושם אצלו רק בכיון אחד. בית המשפט מתנגד לכל ביקורת פרלמנטרית עליו וטוען שהוא מפקח על עצמו. בית המשפט הינו הגוף המושחת ביותר במדינה העושה עולות נוראיות. בתפקידו כבית משפט הוא פועל כגוף טוטליטרי ברמה פאשיסטית. בדמוקרטיה על הגופים הנבחרים לפקח על בית המשפט ולא להפך!
בית המשפט החליט שחוקי יסוד הינם חוקה ובמיוחד בחוק יסוד כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וגם חוק חופש העיסוק אינם מהווה חוקה, חזור א י- נ- ם מהווה חוקה. אלו שני חוקים בודדים שאינם ממפורטים דים והם חסרים.
קיומה של חוקה איננו מחייב חזור א י נ נ ו מחייב התערבות בית המשפט העליון בפסילת חוקים.
קיומה של חוקה הינו תנאי הכרחי במידה וניתנת לבית המשפט העליון הזכות לבטל חוקים.
בישראל אין חוקה לא מתקיים התנאי ההכרחי.
לא קיים חוק המסמיך את בית המשפט להתערב בחקיקת חוקים.
בית המשפט לקח לעצמו בלא כל הסכמה זכות לבטל
בדמוקרטיה על השלטון להיות למען העם ואילו בית המשפט הינו תמיד לרעת עם ישראל ולמען מי שאינם עם ישראל גם אם הינם אויבים מרים כמו ערביי יהודה ושומרון וכן אם נעשות עולות נוראיות ליהודים תושבי השטחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שפרירית |
|
23/09/18 19:30
|
|
|
|
|
|
יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה! הקושי - הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. באמצעות תפירת התיקים בפרקליטות על פי צו בית המשפט (הפושע). תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור - לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט! חייבים גם לדאוג להפרדה מוחלטת בין התביעה לבית המשפט. מי שבוחר בקריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. הפרדה זו גם מצוינת למען ההתמצאות הכללית של השופטים לא כמרשיעים בלבד. (חוץ מהעובדה שיש לעבור לשיטת חבר המושבעים)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
25/09/18 11:41
|
|
|
|
|
|
ראשית, תודה על ההתייחסות העניינית והמקיפה.
הרחבת כאן את הדיון בסוגיות בית המשפט העליון ובצדק. הבעיה אכן רחבה ועמוקה יותר מהשאלה מה אמרו ברק, מזוז או מישהו אחר ומתי. מאחר ואין לדמוקרטיה פתרון בי"ס יחיד, כל מדינה ריבונית מחליטה על שיטתה היא, בין אם היא מומצאת אד-הוק ובים אם היא "נתפרת" מרעיונות הלקוחים ממקורות שונים וקיימים או שילוב של אלה. הדמוקרטיה המערבית עוותה במשך עשרות שנים ע"י שני עקרים: "חופש הדיבור" "וזכויות הפרט", עד אבסורדים המסכנים את עצם קיומה.
כשם שהשיטה הדמוקרטית מחייבת הפרדה ברורה וחדה בין רשויות הממשל ואיזונים הדדיים, כך הדבר גם לגבי עקרונות אידאיים כשהם מגיעים לכלל יישום בעולם המציאות. חופש הדיבור הוא עיקרון חשוב, אבל הוא החופש לכולם. אם איננו רוצים אנרכיה בתחום זה, חייבים לשים לו גבולות – מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה, גורסת היהדות ולא במקרה. זכויות הפרט, גם הן עקרון יסודי וחשוב יותר, אבל קיומו האבסולוטי אפשרי רק כאשר הפרו חי בגפו בג'ונגל. בחיי חברה גבול חופש הפרט של האחד הוא גבול חופש הפרט של כל האחרים – ולהיפך. היכולת לקיים כללים אלה באופן טבעי מבלי להפוך את המדינה למשפטוקרטיה עריצה, או מריטוקרטיה שתיהרס כאשר לרוב יימאס מזכויות היתר של המיעוט "הנבחר" (מטעם עצמו), תלויה בחינוך אפקטיבי ותרבות משותפת.
מאחר ועסקתי בנושאים אלה באופן זה או אחר במאמרים האחרונים, לא ארחיב כאן יותר.
הנקודות העיקריות אותן הדגשתי ואני רואה בהן חלק חשוב מהיסודות קבועים של השיטה, הן:
א. הריבון הוא מקור הסמכות
ב. הכנסת היא זו שהריבון הסמיך לחוקק חוקים, ורק היא.
ג. ביטול חוק, הוא חקיקה.
ד. בית משפט, כאשר הוא פועל כבית משפט לחוקה, רשאי להגיע למסקנה שחוק רגיל אינו עומד במבחן החוקתי, רק אם עומדת לרשותו מסגרת חוקתית, שאושרה ע"י הריבון או נציגו המוסמך.
ה. אחרי 70 שנות עצמאות, הגיע הזמן להסדיר את מערכת היחסים בין זרועות הממשל ולעגן את עקרונות הסדר הציבורי שלנו בחוק-על שאושר ע"י הריבון. אינני רואה מניעה לעשות זאת באחת משתי הדרכים הסבירות: חקיקת חוקה ואשרורה בהליך דמוקרטי מסודר כמקשה אחת; או, חקיקת חוקי-יסוד (חוק על-זמני), שישמש באישור הריבון מסגרת חוקתית עד אשר תוחלף ע"י חוקה שלימה. לאור הקשיים בקידום מהלך זה כד כה, אפשר שהדרך השניה היא המעשית יותר.
ו. בית המשפט העליון איננו נציג המשפט הבינלאומי בישראל (שאלת יחסה של ישראל לבית המשפט הבינלאומי, היא סוגיה לדיון נפרד), אלא שומר הסף של עקרונות השוויון האופרטיבי והצדק ביישום הלכה למעשה של חוקי מדינת-ישראל בתוכה.
ז. בעולם חילוני, אין אנשים ומסמכים "קדושים".
המהלכים הנעשים כיום בכדי לתקן עיוותים ושיבושים במערכת הערכים והתובנות שלנו ובאופן בו אנו מפרשים דמוקרטיה ישראלית במדינת היהודים, חשובים, ראויים והכרחיים, אם הייתי רוצה לראותם אינטנסיביים יותר.
לא עסקתי בצדדים הניהוליים-אירגוניים של המערכת המשפטית, אבל אין ספק שגם הם טעונים תיקון ושידוד מערכות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|
