|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מגיב ותיק |
|
12/10/18 11:29
|
|
|
|
|
|
אגב, הלך המחשבה הזה עדיין מנחה את השמאל הישראלי וגורמים משפיעים ממנו על צה"ל, הפרקליטות ושאר השמאל הישראלי.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
קיבוצניק |
|
12/10/18 19:43
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יואל שר |
|
13/10/18 14:31
|
|
|
|
|
|
גם במאמר, גם בשם של הפורום, כתוב "פלשתינים".
ראה מאמרו של פרופ' שמעון שמיר מ-2005 - מדוע
אנו מזיקים לעניננו כשטיננו מקפידים לכתוב פלסטינים:
שמעון שמיר
נוח בשבע שגיאות
איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב
את שמם של יריבינו במאבק על הארץ הזאת כותבים אצלנו בשמונה צורות.
פלשתינה הוא שמה של ארץ הקודש כולה. זו הגרסה העברית של השם הלועזי Palestine אשר היה רווח מימים ימימה בהתייחסותן של אומות העולם לארץ זו. ארכיאולוגים, נוסעים, דיפלומטים ואחרים בכל ארצות המערב, ומעבר להן, התייחסו לארץ בשם הזה. יהודי הארץ והעולם העדיפו כמובן את השם "ארץ ישראל", אך לעתים, בשל אילוצים או נסיבות שונות, השתמשו בשם הלועזי המעוברת "פלשתינה", כשהם מקפידים לאיית אותו בשי"ן שמאלית ובתי"ו מתוך נאמנות למקור ההיסטורי של השם, שהוא ארץ הפלישתים. כך קיבל היישוב היהודי מן הבריטים את השם "פלשתינה" כשמה של הארץ בגבולות המנדט, ואילו השם שהיה מועדף עליו - "ארץ ישראל" - נדחק לסוגריים ולראשי תיבות בלבד, לאמור "פלשתינה (א"י)". היהודים בדרך–כלל לא אהבו זאת, אך בהקשרים מתאימים השתמשו אף הם בשם "פלשתינה". כך, למשל, הוקם "בנק אנגלו–פלשתינה" כמכשיר הכספי של התנועה הציונית (שהפך אחר–כך ל"בנק לאומי לישראל"), וגם מוסדות ציוניים אחרים נדרשו לשם "פלשתינה".
השימושים האלה בעברית בשם "פלשתינה" לא יוחדו כלל לערביי הארץ ולא לתנועתם הלאומית. נהפוך הוא: במידה שהשם לא התייחס לכלל תושבי הארץ הוא הדגיש דוקא את תושביו היהודים. מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נקראו "פלשתינאים". שוב, הם היו מעדיפים להיקרא חיילים עברים או יהודים, אך כל אימת שדובר במתנדבים הפלשתינאים מן הארץ היה ברור שהכוונה היא בעיקר ליהודים. מרצון או מאונס, תושבי הארץ היהודים אכן היו "פלשתינאים".
פלסטין הוא עניין אחר. אם "פלשתינה" הוא גלגול לעברית של מושג לועזי מערבי, "פלסטין" הוא מושג ערבי המעוגן בהוויה הערבית, ולפיכך יש לשעתקו לפי כללי התעתיק מערבית: בסמ"ך ובטי"ת, וכמובן בפ"א רפויה. כיום ה"פלסטינים" מוגדרים כתושבי הארץ הערבים אשר גיבשו לעצמם במרוצת השנים זהות לאומית "פלסטינית". בהתאם לכך, למשל, נקראים מוסדותיהם "הארגון לשחרור פלסטין" ו"הרשות הלאומית הפלסטינית" - בכתיב זה ולא אחר.
אמנם בראשית הדברים לא היה אימוצה של ההגדרה "פלסטין" על–ידי ערביי הארץ חופשי מבעיות. כשם שיהודי הארץ חשו מורת רוח על כך שהמנדט התקרא "פלשתינה", כך היו בין ערביי הארץ רבים שעיינו את ההגדרה Palestine שנכפתה על–ידי הבריטים. במקרה שלהם היו הסיבות לכך שונות לחלוטין. בנוסף להסתייגויותיהם הפוליטיות הם חשו שבהסדרי השלום בעקבות מלחמת העולם הראשונה מופיע המושג Palestine כשהוא טעון במשמעויות האירופיות, שיש להן זיקה ברורה לתנ"ך ולבני ישראל. לדידם, אי–אפשר היה להפריד את השם הרשמי Palestine מהצהרת בלפור ליהודים ומכתב המנדט שהתייחס אליה וקבר את חלום הממלכה הערבית הגדולה. כבר בהסכם פייצל-וייצמן ב–1919 - שהבריטים סייעו לנסחו - מסתמן המושג Palestine כמציין את הצד היהודי העומד מול הצד הערבי. ואכן בשנים הראשונות אחרי מלחמת העולם, ערבים רבים דרשו שהארץ תוגדר כ"סוריה הדרומית" אשר בירתה בדמשק. מכל מקום, מפת הגבולות הפוליטיים עשתה את שלה ובארץ צמחה תנועה לאומית ממוקדת במושג הערבי "פלסטין", וזו הלכה והגבירה את אחיזתה בקרב תושבי הארץ הערבים ולאחר 1948 גם בקרב תפוצותיהם.
תהליך זה הסתייע בעובדה שאכן ניתן היה למצוא בהיסטוריה שורשים למושג הערבי "פלסטין". כ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל שר
|
|
|
|
|
|
|
