s1 News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
דלג
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו    התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
רון בריימן
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב    אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא    עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
חיים רמון
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ    בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
חיים כצמן [צילום: יח"צ]
איש עסקים, משקיע נדל"ן
אייל זמיר
מנכ"ל משרד הביטחון
אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
 יעל אלמוג זכאי [צילום: יח"צ]
אשת עסקים
יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
העצמאות השיפוטית - מאבני היסוד במשטר דמוקרטי
מאת: אסתר חיות   |  14/05/2019
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
מה שחיות לא סיפרה
  עובד 1   14/05/19 14:15
כבודה משבחת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ממליץ לקרוא שוב את הדברים הנוגעים לכך בנאומה), אך אינה טורחת לספר למאזיניה שאין בחוק שום הגדרה מהו "כבוד האדם" הזה ומהי "חירותו". פשוט אף מילה. היא גם שוכחת לציין שאין בחוק הנ"ל שום הגדרה מהי הפרה "סבירה" של כבוד האדם וחירותו הבלתי מוגדרים הללו, ומהו שיקול "מידתי" שיאפשר להפר אותם. כל המילים שניתנו כאן במרכאות - כבודו, חירותו, סביר, מידתי - הן מילים שאין להן כשלעצמן שום משמעות פרטנית חוץ מאמירה כללית סובייקטיבית לגמרי, שכל אדם מ-7 מיליארד תושבי כדור הארץ יכול לפרשה אחרת ממישהו אחר והפירוש יהיה נכון באותה מידה. אבל מבין 7 מיליארד התושבים הללו של כדור הארץ יש 15 שהינם נעלים מכולם, מלאכי עליון נשגבים שחכמתם, המוסר שלהם והערכים שלהם נקבעו בידי השכינה בכבודה ובעצמה, ולגמרי במקרה כל ה-15 הללו יצא להם לשבת בירושלים באולם בית המשפט העליון. ולהם ניתנה (כנראה בידי אותה שכינה) זכות הפירוש הבלעדית למושגים האלה, ולאף אחד אסור לערער על נכונות הפירוש שלהם, כי אם יעשה כן יוגדר כפשיסט, גזען, לאומן ואויב הדמוקרטיה. אילו היתה נשיאת העליון מספרת למאזיניה את הפרטים הללו, אזי כל אדם עם קצת שכל בקהל יכול היה להבין מיד מה קורה כאשר חוק שערורייתי כזה נופל בידי בית משפט אימפריאליסטי תאב-שררה ושלטון, ואיזה כוח חסר פרופורציה זה נותן בידיו, עוד לפני שבית המשפט הזה נטל לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו ושינה את שיטת המשפט כדי שתתאים לאימפריאליזם השיפוטי שלו. כל השאר דברים בטלים.
כתוב תגובה ל- עובד 1
זאת ועוד,
  BBBB   15/05/19 15:12
הדמיון בין בית המשפט העליון בישראל לבית המשפט העליון בתקופת ויימאר, דווקא מחזק את הטיעונים של אלה הגורסים שאל לו לבית המשפט העליון להיות אקטיביסטי ואגרסיבי מדי בדריסת זכויות הרוב בלאום.
כתוב תגובה ל- BBBB
קומץ שופטים שולט בעם
  ממש "דמוקרטיה"   15/05/19 17:19
"שמירה על עקרון העצמאות ואי-התלות של השופטים היא מאבני היסוד לכל משטר דמוקרטי".. אז למה בארה"ב הדמוקרטית החוק לבחירת שופטים שונה מאצלנו ??
כתוב תגובה ל- ממש "דמוקרטיה"
2
כבוד האדם וחירותו....אני מסכים
  קובגר   14/05/19 15:45
אבל קודם כל בארץ שלי שאני ושכמותי נלחמנו כמה וכמה מלחמות כדי שהיא תשרוד, תשמרו על כבוד הציבור הזה ולא על הורים לרוצחים פלסטינאים ולא על מסתננים שפלשו ללא רשות ואתם בעליון שומרים על כבודם ואותה "סטודנטית" מה BDS שלמרות שהורה השר הממונה לגרשה, אתם שומרים על כבודה ומתערבים בהליכים של הרשות שאנחנו בחרנו בה שתנהל את המדינה ולא בכם, אז כדאי שתשמרו קודם כל על כבוד אזרחי הארץ הזו ותחזרו להיות השופטים שלפני המהפכה המטופשת של ברק שהכל שפיט !!!!!
כתוב תגובה ל- קובגר
אם הכל שפיט, גם הכל אפשרי
  בבר   14/05/19 19:05
בחקיקה, לבטל את המינויים ולגרש את אלה שנתנו לעצמם סמכות דיקטטורית שיפוטית ולסלקם מהעמדות שכבשו.
וכן להגדיר את דרך מנויים, תקופת ישיבתם בכס השיפוט ושכרם של כל בעלי התפקידים והמנויים בשרות המדינה בהתאם לדרגות השכר של ראש הממשלה ושריה.
כתוב תגובה ל- בבר
3
לא הבנת כלום!לא נכון!אבן היסוד
  היא עצמאות העם   14/05/19 16:07
לבחור את אלו שקובעים את גורלו לכי חפשי לך עם אחר שיבחר בך ויתן לך ולחבריך את המפתחות לעולמים עד ואתם תשכפלו אותם ותחלקו בין החברים הקרובים
כתוב תגובה ל- היא עצמאות העם
4
מסתננים לא גרים בשכונת השופטים
  אילו היו גרים...   14/05/19 18:25
כתוב תגובה ל- אילו היו גרים...
5
הכל שפיט כולל השופטים ושיפוטם!
  א. וינשטיין   15/05/19 17:35
כתוב תגובה ל- א. וינשטיין
6
ביה"מ המעוות מפקח על תקינות1
  שפרירית   15/05/19 20:15
בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ידי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא. ----------------------------------------------------- בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי. -------------------------------------------------- הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות.
כתוב תגובה ל- שפרירית
7
ביה"מ המעוות מפקח על תקינות2
  שפרירית   15/05/19 20:24
ישנם נושאים שכבר עברו לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים כדי לבטל את הכלל לפיו בג"ץ הוא הערכאה ראשונה ואחרונה. אלא שעדיין בנושאים אחרים עותרים אך ורק לערכאה העליונה שם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות. ללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה שבה אין זכות ערעור. כך בג"ץ החליטו על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם. ------------------------------------------- בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים. -------------------------------------------------- בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך גבולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם. ----------------------------------------------- נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון".
כתוב תגובה ל- שפרירית
8
ביה"מ המעוות מפקח על תקינות3
  שפרירית   15/05/19 20:40
שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק. ----------------------------------------------------- עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית - כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה . --------------------------------------------------- בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
כתוב תגובה ל- שפרירית
9
דברי רות גביזון ש ברק סינן
  דוד מהשרון   16/05/19 05:33
רות גביזון, פרופסור למשפטים וכלת פרס ישראל בתחום המשפטים, התבטאה (2005) בסטטוס חריף נגד דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. בראיון שקיים לפני כשבוע עם כתב מקור ראשון ו-nrg, מיכאל טוכפלד, הסביר ברק את הסיבה להתנגדותו הפומבית בעבר למינויה של גביזון כשופטת בבית המשפט העליון. "מה שאמרתי הוא שאדם שיש לו פעילות פובליציסטית שלמען הגשמתה הוא נאבק בזירה הציבורית על דעותיו, אינו יכול לעבור ישר מהפעילות הפובליציסטית לבית המשפט", אמר ברק בראיון. בעבר התנגד ברק למינוי מאחר ולדבריו לגביזון "יש אג'נדה, ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון". גביזון ידועה בעמדותיה הציבוריות הקוראות לשופטים לפעול באיפוק ובזהירות. זאת בניגוד לעמדתו האקטיביסטית של ברק. "כאשר אמרתי 'אג'נדה' לא התכוונתי לדעותיה של גביזון. באותה תקופה היה לה טור בעיתון גדול, שבו היא חזרה ותקפה את בית המשפט בשורה ארוכה של נושאים. אי אפשר לעבור משדה הקרב הציבורי, שהוא חשוב כשלעצמו, לבית המשפט, בלי צינון משמעותי"., הסביר ברק. כעת מגיבה גביזון להסתייגותו של ברק מאמירתו החריפה דאז. "למדתי מהריאיון שבעצם הבעיה לא היתה האג'נדה עצמה אלא דרך פעולתי: נאמר שם שהיה לי טור בעיתון גדול וקידמתי את מטרותיי במאבק ציבורי. לא טוב שאדם המקדם מטרות חברתיות וציבוריות במאבק פובליציסטי יגיע לעליון ללא צינון. וזאת בלי קשר לתכני העמדות או המטרות. לו רק הייתי 'מצטננת' קצת, לא הייתה מניעה", עקצה גביזון. "גם לי, כמו למראיין, לא זכור שזה מה שנאמר אז. גם לא זכור לי שהיה לי טור בעיתון. או שמישהו יעץ לי 'להצטנן' (לא בטוח שהייתי נענית). ידוע שהזיכרון לעתים מתעתע. ועכשיו, כמובן, כל הפרטים האלה לא ממש חשובים", כתבה כלת פרס ישראל. בהמשך הסטטוס כתבה: "אז מה אם הייתה לי אג'נדה? אפשר להעלות על הדעת אדם בכיר כמוני שעוסק בתורת משפט ושפיטה שלא תהיה לו משנה בעניינים של משפט ושפיטה? לברק עצמו לא הייתה אג'נדה מאוד מובהקת? ונכון, תמיד האמנתי שאזרח טוב צריך לא לפעול רק בדלת האמות של האקדמיה אלא לפעול גם במרחב הציבורי. אז אולי הבעיה לא הייתה רק האג'נדה שלי - שלא היה ברור בדיוק מה היא ולמה היא לא טובה בעת ההיא לבית המשפט - אלא ההערכה שאני אצליח לאתגר מבפנים כמה מושכלות יסודיות של בית המשפט?"
כתוב תגובה ל- דוד מהשרון
10
דמוקרטיה זה כשרצון הרוב בוחר י
  קורןנאוה טבריה   16/05/19 06:19
דמוקרטיה זה כשרצון הרוב בוחר ימין ומקבל ימין! - ולא - בוחר ימין ומקבל שמאל בחסות דיקטטורת הבג"ץ - כנהוג בישראל מאז המהפך הקדוש בראשות מנחם בגין!!!
כתוב תגובה ל- קורןנאוה טבריה
11
"ושלא יעבדו עליכם"
  אאאא   24/05/19 20:43
בג"ץ בצו איסור פרסום בשנת 2005, טייח את פרשת הניסויים הבלתי-חוקיים ההמוניים באזרחי מדינת ישראל, קשישים וילדים, בבתי חולים של "שירותי בריאות כללית" בכל רחבי הארץ שבוצעו קרוב לשנת אלפיים, לפי דו"ח מבקר המדינה דאז מר מיכה לינדנשטראוס משנת 2005 שהוסתר מהציבור ע"י בג"ץ לבקשת משרד הבריאות. איך היית קוראת לבית משפט שמטייח ניסויים בלתי חוקיים המוניים ביהודים, הגברת חיות?
כתוב תגובה ל- אאאא
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il