|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב  הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
למרות שאיילת שקד אינה נושאת בתפקיד ציבורי, היא חייבת לתת הסבר לציבור על השיחה המביכה שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
|
|
|
|
|
תומר ישראלי
אם הייתה הנהגה בישראל, היא הייתה מכוונת ל"מצב סיום" רצוי ונוקטת פעולות בדרך אליו מכיוון שההנהגה בישראל פוחדת מ"מצב סיום", היא עסוקה אך ורק בשימור והמשך המצב הנוכחי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
שאול אבידור |
|
8/10/20 14:53
|
|
|
|
|
ישנן שתי רמות של מערכות יחסים בין מדינות :
1. הסכמים בין פוליטיקאים משני הצדדים, ישראל והערבים.
2. יחסים בשטח, במציאות היומיומית בין האוכלוסיות היהודית והערבית. יחסים גרועים ביותר בלשון המעטה.
כל ההסכמים בין פוליטיקאים באו ביוזמת ארה"ב ונוגעים רק לאינטרסים שלה באזור.
במערכת היחסים היומיומית העוינות של הערבים כלפי היהודים קיימת בכל עוצמתה !
השטח של סיני (שהיו בו 23 ישובים של יהודים אחרי 1967) נכבש יותר מפעמיים. לכן, לפי הנוהל הבינלאומי, סיני הייתה צריכה להישאר בשליטתנו... (לפחות עד 10 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ)
היה קו אוטובוס פעמיים ביום בין ת"א לקהיר. מה קרה עם קו זה ?...
זוכרים את ההתנפלות של המון מצרי על שגרירות ישראל בקהיר ב 2020 ?
כבר 73 שנים "מדינת ישראל" נמצאת ב"הסגר" "מדינת בית סוהר"... האם לשם כך הקמנו כאן מדינה יהודית ?
ב 1967 סוף סוף "הר הבית בידינו"... אך האמת היא שהר הבית לא בידינו. "זרקו" אותנו למטה, צמוד לכותל המערבי. בלי הר הבית בידינו אין לנו מה לעשות בארץ ישראל. הרחבה מול הכותל אינה מקום קדוש כלל וכלל !
יש בתוכנו ערבים בעלי תעודת זהות כחולה. עיוור מי שלא רואה את השינאה העזה שלהם כלפינו, כולל חברי הכנסת הערבים.
למה אוכלוסייה יהודית גדולה מאד אצלנו המבט שלה מופנה תמיד מערבה לעבר אירופה, דרום אמריקה וצפון אמריקה במקום לעבר ירושלים והר הבית ?
למה אוכלוסייה גדולה אצלנו שועטת בטירוף לעבר העיר אומן במקום לעלות להר הבית ?
יכולתי לכתוב עוד ועוד.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שאול אבידור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
10/10/20 09:33
|
|
|
|
|
|
שאול אבידור, שלום
אתה מעורר שאלות נכונות, שעליהן ניתנו כבר בעבר הקרוב והרחוק לא מעט תשובות, אולם דומני שאף אחת מהן אינה יכולה להיחשב כ"פתרון". על מנת "לשבור את הקרח" דרושים זמן ומאמצים ניכרים, שגם אם נשקיע אותם שוב, סיכויי ההצלחה אינם גדולים. העיסוק הנוכחי שלי הוא במאמרי אקטואליה או זיקה לאקטואליה ולא ביסודות הפילוסופיים או הערכיים של שאלות היסוד. הנחת העבודה שלי היא שמושגי-יסוד שכיחים מוכרים לרבים וגם אם לא הכל מסכימים על פרשנות אחת, די בהם לצורך העיסוק הנוכחי.
לגבי יחסים בין מדינות, לדעתי אתה צודק. "הסכמים בין פוליטיקאים", מעוגנים בהסכמי נייר המשקפים אינטרסים אקטואליים לעת כתיבתם. "הסכמים בין עמים", מאידך, שונים ומייצגים סיגול של קרבה אנושית ואמון והגעה אליהם ממושכת ומורכבת הרבה יותר. לעיתים קרובות נבנים הסדרים מדיניים שאנו מכנים "שלום" בשלבים, כשהשלב הראשון הוא הסכם בין פוליטיקאים והשלב המתקדם יותר הוא הסכם בין העמים. אין אלה בהכרח שני סוגים שונים של הסכמים, אלא התפתחות טבעית של מהות הסכם מהסוג הראשון למהות האחרת. יחד עם זאת, חשוב לזכור שכך או כך, הסכמים עשויים להיות מופרים בדרך קצרה, מהירה וקטלנית, משום שבהפרה, בניגוד לשלב קשירת ההסכם, קיימים רצון להפרה, תהליך בלתי נשלט המחולל אותה או שניהם. לנקודת ההתחלה (תנאי הכניסה להסכם), לתרבות הצדדים, למסורת ולנרטיב הלאומי, השפעות מרכזיות בעיצוב התהליכים לטוב וגם לפחות טוב.
כדנים בשאלות של שלום בין עמים, כדאי להתבונן מעט גם פנימה, לתוך החברה הישראלית, ולראות עד כמה מורכב, איטי וקשה הוא התהליך של יישוב מחלוקות וסכסוכים בין קבוצות אנשים, גם כשהן שייכות פורמלית לעם אחד. מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל עצמה, היא תמהיל נוסף של אפשרויות מורכבות, ומבלי להיכנס לעומק הסוגייה, דומני שדי ברור לכל מי שמתבוננן בשינויים ב- 72 שנות העצמאות, מבין שמערכת היחסים הפנימית בין יהודים, משליכה גם על המערכת היהודית-ערבית. דומני, שניתן להסכים שחיים משותפים בכללי משחק מוגדרים ונכונים, מעצבים בתהליך רציף את התוצאה.
מזכיר לך שעם ישראל הגיע לפני כ- 3200 שנים לפתחה של ארץ כנען כשהוא מונה כ- 625 אלף נפש, אחרי 40 שנות נדודים במדבר, בהם עוצבו חוקי יסוד משותפים ל- 12 השבטים. חוקי יסוד אלה יעברו עוד כ- 300 שנות חיים בארץ, במתכונת שבטית בסיסית, כשלכול שבט נחלה טריטוריאלית משלו, וכל אחד לחוד וכולם יחד עוסקים במאבק קיומי ותרבותי ביושבי הארץ ושכניהם, בטרם התגבשו – בלחץ הציבור – לממלכה בראשות שאול. כמאה שנים מאוחר יותר, התפרקה ממלכה זו לשתיים – ישראל ויהודה, וכך החל תהליך החורבן שהתחולל כ- 300 שנה מאוחר יותר, תחילה בישראל וא"כ גם ביהודה.
אין שלום נצחי בין עמים ומדינות; ספק אם בני-אדם מסוגלים לחולל פלא הומני כזה. אני נוטה לחשוב שההתפתחות הטכנולוגית עשויה לחולל תהליכים שייתרו את מצבי המלחמה הקלאסיים – השמדה פיסית ע"י שפיכות דמים מסיבית – אבל זהו תהליך ארוך, ולפי שעה כלל לא ברור אם יוביל לחיים שלווים ורגועים לאורך דורות, או יחליף מאבקים מסוג אחד במאבקים מסוג אחר. אם לשפוט לפי השפעת הופעת פצצת האטום על התנהלות העולם ב- 75 השנים האחרונות, יש בתהליך אלמנטים חיוביים, אבל לפי שעה יש בו גם איומים מסוגים חדשים שטרם למדנו עד תום.
אגב, לצערי עלי לנפץ עוד "אגדה" שאין לה אחיזה במציאות ימינו – החוק הבינלאומי. אין דבר כזה. יש הסכמות בין מדינות על דרכי התנהלות "נורמטיביות". הסכמות אלה הן בערבון מוגבל, ומתקיימות בעיקר כאשר מעצמות עולמיות ניצבות מאחורי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שאול אבידור |
|
11/10/20 13:58
|
|
|
|
|
לפי דבריך כאן אתה מתאר מערכות חיים מבולבלים ולא יציבים. פעם לכאן ופעם לשם. במילים אחרות פעם היהודים היו כאן בארץ ישראל ופעם בגלות וחוזר חלילה...
מעניין מתי שוב היהודים יחזרו לגלות ?
לי יש תפיסה ומחשבה אחרת : השגיאה הקשה, החמורה והנוראה החלה ב 1947 כשהסכמנו לקבל את ההחלטה הארורה של האו"ם ב 29.11.47. היינו חייבים לסרב לקבל אותה החלטה. ארץ ישראל על שתי הגדות הייתה כמעט ריקה מערבים. הצהרת בלפור ב 1917 וועידת סאן-רמו ב 1920 העניקו לנו "שתי גדות לירדן" !
ההוכחה : ב 1947-48 עלו עלינו 7 צבאות ערביים על מנת לזרוק אותנו לים. כמעט בידיים ריקות זרקנו ודחפנו אותם חזרה מזרחה למדבר. אז היינו צריכים וחייבים לתפוס את שתי גדות לירדן. משום שלא עשינו זאת אנו נדונים בעתיד אם לא להשמדה אז לגירוש מארצנו היקרה. ב 1948 ובטח ב 1967 היינו חייבים לשלוט שליטה מלאה על הר הבית. הר הבית הוא רק שלנו. בלי הר הבית אין לנו מה לעשות בארץ ישראל.
אני חייב לציין : אינני דתי, אך הקיום היהודי כאן תלוי רק בשליטה שלנו על הר הבית !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שאול אבידור
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שאול אבידור |
|
8/10/20 15:01
|
|
|
|
|
|
תיקון טעות : התנפלות המון מצרי על שגרירות ישראל בקהיר הייתה ב 2011.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שאול אבידור
|
|
|
|
|
|
|
