|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב  הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
בני בנקר |
|
28/01/21 13:25
|
|
|
|
|
|
"הפלסטינית" בסכסוך זהה ברמתה לכתבה של שלמה שמיר. כאילו הבעייה היא רצון "הפלסטינים" במדינה ריבונית. אז זהו שלא. "הפלסטינים" מעולם לא רצו מדינה ריבונית לצד ישראל. יכולה היתה להיות להם כזאת מזמן אילו באמת רצו. הם רוצים מדינה במקום ישראל. כל עוד לא יכירו בזכותו של העם היהודי למדינת לאום משלו בארץ ישראל,מה שיחייב ויתור מלא מצידם על מה שהם מכנים "זכות השיבה",אז הכול חרטא. ואין סיכוי שזה יקרה כי זה בניגוד למה שהם רואים כציווי דתי. לכן,כלום לא יקרה,כי בוודאות המימשל החדש יחזור לדפוק את ראשו וראש כולם בקיר "פתרון שתי המדינות",כי מימשל זה לא מכיר את אימרתו הידועה של אלברט איינשטיין: מהי מהות הטיפשות האנושית ? לעשות פעם אחר פעם את אותו הדבר ולצפות לתוצאה אחרת...
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
29/01/21 10:05
|
|
|
|
|
|
בנקר שוב טועה בדרכו המגושמת,כאשר הוא קורא את המאמר קריאה סלקטיבית, ומציג דעה לעומתית מול סוגיה שהיא בכלל מחוץ לתחום העיסוק של המאמר.
אנסה להבהיר.
עמדתה הרשמית של הרשפ"ת היא שמוכנים לדבר עם ישראל על הסדר מדיני של הקמת מדינה פלשתינאית ריבונית בגבולות 67', שבירתה ירושלים. מה שניתן להערכה פרשנית חופשית, הוא אם תוכנית זו של הרשפ"ת היא סוף הדרך, או רק שלב בתוכנית-שלבים נרחבת יותר. באשר ל"תכנית שלבים" פלשתינאית, יש הגורסים שגם השתלטות על ירדן נכללת בה. אני מקבל הערכה זו, בהדגשה שמדובר על לוחות זמנים בסדרי גודל אחרים לגבי כל אחד מהשלבים.
הפלשתינאים אינם יכולים להכיר במדינת לאום יהודית בא"י המערבית (כפי שגם צויין במאמר), משום שהכרה כזו משמיטה את הבסיס מדרישתם לעצמאות וריבונות. כאשר מדובר על "פתרון שתי המדינות", החלק הגלוי והסמוי שלו הוא כמתואר לעיל.
לפי כל הסימנים, ממשל ביידן הוא קונספטואלית ומעשית המשכו של ממשל אובמה, גם כאשר חלק מסויים מהדברים המושמעים מפי בכיריו אינו זהה, לפי שעה, למה ששמענו בשלהי ימי אובה. שני הממשלים פועלים ליצירת מרכזי כובד ושליטה חדשים במזרח התיכון. לשתי הזרועות הנ"ל עשויה להצטרף זרוע שלישית, שממשל אובמה התחיל להקימה, כאשר חולל את מהפכת "האביב הערבי" במצרים של מובארק. (גם מצרים היא מדינת לאום, אולם ליבת השליטה הדתית בה היא של האחים המוסלמים ואלה יריבים הן של איראן השיעית והן של טורקיה). "תירבותה" של מצרים והפיכתה לצלע השלישית במשולש התת-מעצמתי שישלוט במזרח התיכון, היא משימה קשה עד בלתי-אפשרית או בלתי כדאית.
מבחינת הערבים אין כאן שאלה של להיות או לחדול, מבחינת ישראל, זו בהחלט שאלה קיומית. במציאות שבה השפעות של איראן וטורקיה עשויות להגיע עד גבולה המזרחי והצפוני, חייבת ישראל לייצב גבול מזרחי על הירדן, עם אזור השפעה אסטרטגי הכולל את ירדן ואף מעבר לכך, ובאותה מידה חייבת לסלק את ההשפעה האיראנית מלבנון ומחלקים בסוריה ולייצב גם בגבולות אלה גבולות ביטחון.
בתנאים אלה, כל דיון על "פתרון שתי המדינות", גם בהגדרתו המצומצמת, הוא פיקציה; זכות שיבה, עצמאות וריבונות, שליטה טריטוריאלית ערבית בא"י המערבית – כולם בלתי מציאותיים, באותה מידה שהרעיון של מדינה אחת בין הירדן לים התיכון "של כל אזרחיה" הוא פיקציה. שכן רעיון כזה יאיין את זכותו של העם היהודי למדינת לאום משלו.
לא הבנתי את שייכותו של איינשטיין לדיון זה, אבל בדברים שנכתבו במאמר המקורי אין שום קשר לאיינשטיין, דווקא ההיפך הוא הנכון. גם ישראל וגם הערבים מנהלים כבר מתחילת המאה ה- 20 מאבק על הקמת מדינת לאום בא"י. עבור היהודים זו מדינה אחת ויחידה בתחום הגאוגרפי בו התקיימה מדינה כזו בעבר הרחוק. מדינה שנהרסה בחרב, ועתה בא העם היהודי לדרוש את זכותו להשתקם בה. עבור הערבים זו שמירה על שליטתם בטריטוריה שבחלק מההיסטוריה נכבשה על ידם מבעילה המקוריים או מידי העותומנים, ובמסגרת התפוררות הסכמי סייקס-פיקו של מלחמת העולם הראשונה, הם מבקשים לחדש בהם את שליטתם ולייצב ריבונות, כהרחבה לממלכת ירדן שהיא עצמה "נטע" מדיני זר במקום זה.
גם הערבים וגם ישראל פועלים, בגלל מגבלות כוחם המדיני והצבאי, בתוכניות שלבים. לפי שעה, ידה של תכנית השלבים הישראלית על הגובה; אבל המאבק טרם הגיע לסיומו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|
