"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
הבדיחה עוסקת באמא שסיפרה על שני בניה המוצלחים.
האחד משכיל ואדם ישר והגון. האחר משפטן.
על פי הפעמון של פרידריך גאוס, באוכלוסיה נורמאלית, חצי מהאוכלוסיה ברמת טימטום גדולה מהממוצע וגבוהה מהחציון.
אז יאלי בגן, שסיפרה לנו שגאוס נימנה על שלושת גדולי המתימטיקה והפיסיקה בכל הדורות, אמרה שחצי מאוכלוסיית ישראל חכמים פחות מהממוצע הישראלי שגם הוא לא חכם ציון, והמחצית השניה לא מאמינים לדוח של וועדה שהתמנתה לחקור את מי שמינה אותה.
לני אומר, שסבא שלו מנהל מרכול גדול.
וסבא שלו סיפר לו, שלנהל מרכול זה מסובך ומחלקת משאבי אנוש, בודקת וחוקרת וגם בוחנת כל מועמד לניהול מחלקות במרכול, כמעט כמו ההקפדה במינוי עובדי ציבור מתאימים במדינת ישראל, לדוגמא, משרד ההסברה שלא מצליח להתמודד עם התעמולה האיסלמית השיקרית, כי אין לו תקציבים להעסקת אנשים שהם מומחים בתחום ההסברה, כמו תקציב מחלקת משאבי אנוש במרכול.
הגננת אומרת, שכשנגדל, לא יהיו לנו חברים בישראל, כי אנחנו מותחים בקורת, לא נמצא עבודה, כי אנחנו לא בין ה"חברה" וכשנזדקן, נאכל בבתי תמחוי ונגור בגנים ובמקלטים.
איזו סיבה יש למחצית מהציבור להתייחס ברצינות לממצאי ועדה שבראשה ישב שופט בא בימים בדימוס בראש חבורת באים בימים בדימוס שספק גדול אם הם עדיין מסוגלים לבוא באופן טבעי בלילות... וכול זאת על רקע דבריה של נשיאת בית משפט שלום, העוצמת עיניה בעיצומה של כהונתה אל מול החול שזורה לעברן נשיאת בית משפט עליון שגם היא כבר כמעט בעיצומה של כהונתה.
נו?