|
|
|
דרור אידר
חמאס דורש הפסקת אש קבועה ללא אפשרות לחדש את הלחימה לאחר מכן  ישראל דורשת כמובן לחדש את הלחימה לאחר הפסקת האש אי-אפשר לגשר על העניין אלא באמצעות ההולכה בכחש של המציאות "ללכת עם ו...
|
|
|
|
|
תומר קורנפלד
ארגו פועלת בתחום הנדל"ן למגורים לגרמניה וכבר רכשה כ-4,000 יחידות דיור במודל ייחודי והרבה פוטנציאל השבחה ארגו נסחרת כיום לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל - מעט מתחת להון העצמי החשבונ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אני מציע כי תשעה רופאות ורופאים, בהם גם פסיכולוגים, יתכנסו כצוות אנונימי לבדוק אם בכוחו של נתניהו לשאת בעול הכבד של ראשות הממשלה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
בקיאות מרשימה, תשומת לב לכל פרט, אנושיות שופעת ומחשבה רחבה - כל אלו מאפיינים את טיפולה של אורלי מור-אל בתיקי חדלות פרעון. לצד זאת, שוב ניכרת הבעיה של ניהול מו"מ כאן ועכשיו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אזרח מן השורה. |
|
17/07/08 12:08
|
|
|
|
|
אני אישית אשם במה שקרה לך. אני אזרח פחדן ורודף נוחיות וחששתי לצאת להפגנות רחוב כדי להפיל את המשטר המושחת והבוגדני שגזל ממך את בחיר ליבך.
אני חש כלפיך רגשי אשמה אינסופיים. אנא סלחי לי על מה שעוללתי לך מרוב פחדנות ורדיפת נוחיות. מי יתן שאמצא את הכחות הנפשיים לעשות את מה שלא העזתי לעשות לפני נפילת בעלך.
אישה יקרה, אנא אל תדעי דאווה עוד.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח מן השורה.
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
צדי שין |
|
17/07/08 13:13
|
|
|
|
|
משך שנתיים הוליכו שולל את משפחות החטופים, את העם שנהג בטמטום כרגיל,ואת העולם כולו , כדי לשמור על כסאותיהם. נאסראללה ידע שהחטופים נרצחו ,אולמרט משך זמן ולא דאג לפני הכל ולא מיהר לדעת מה גורלם. הערפל המלאכותי שרת באותה מידה את השטן המזוקן בשחור, ואת הנוכל המקורח ,שותפיו ונושאי כליו בממשלתנו. לשרוד בכל מחיר להנות ממנעני השלטון וכיבודיו חרף המפלה, חרף דוח וינוגרד, וללא התחשבות בסבל המשפחות וצערו של העם כולו.
בביום גאוני הולעטו ערפדי התקשורת ברסיסי מידע. נעשו תרגילים שונים והצגות תיאטרון בהפ שיחקו מתווכים ובני משפחות החטופים, תפקידי סרק ששרתו רק את הפוליטיקים הנאלחים, שקיפצו ממצלמה למצלמה , מראיון למשנהו בלי לחדש דבר.
למנהיגים מסוג זה בין שהם משקיפים עלינו ממגדלי אקירוב או מוילות כרמיה, לא הייתי מפקיד יהול קיוסק בשכונת התקווה....והם לא מתביישים להמשיך ולהציג עצמם ולהצטלם עם הקרבנות......דבר אחד הם אינם מעיזים או חולמים לשות לקום ולפנות את כסאם...עם מסכן, פולטיקאים נאלחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צדי שין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
דיכטר הביתה |
|
17/07/08 13:40
|
|
|
|
|
|
אתה טוען שלא היית נותן לאולמרט, ברק ודיכטר לנהל קיוסק שכונתי? אז איך זה שאתה לא יוצא להפגנות ונותן להם לנהל מדינה שלימה? מדינה זה הרי יותר גדול מקיוסק, לא ??
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דיכטר הביתה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלכסנדר |
|
18/07/08 00:47
|
|
|
|
|
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !
53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי
שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח
שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות
מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....
אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57
האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!
עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי.
אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!
דברים כקורבנות. ל"ת דורבן, 09/02/07 18:54
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל"ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36
144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל"ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !
אלכס-כל מילה בסלע!! ל"ת אבנר, 28/06/07 19:09
המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52
נכון, וגם כואב ל"ת 12/11/06 08:11
גדול! ל"ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל"ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02
166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל"ת)
06:05 28/04/07 tovi
אלכס, הכל נכון אבל איך שכחת לכתוב שהמדינה היא גם "יהודית-דמוקרטית"?
Orwell Z"L 07:24 07/06/2008
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
הרשלה |
|
17/07/08 14:21
|
|
|
|
|
כל המופעים של קרנית היו מניפולציה מתוחכמת. היא היתה יכולה להצדיק ביושר את תביעתה להחזרת הגופה כדי להמשיך את חייה, למשל, עם בן זוג אחר.
הצבא מצידו היה יכול להכריז עליהם כחללים ולמנוע את כל הפארסה התקשורתית והכישלון המדיני.
מיקי... היא בכלל עברה כל פרופורציה. מה הקשר בין העובדה שאיבדה בן לבין הצדקת המלחמה? אבדן בן הוא אבדן בן, בין אם מלחמה היא מוצדקת או לא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הרשלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שלומצי |
|
17/07/08 21:08
|
|
|
|
|
צערם ועד שלא תכנס ח"ו לנעליהם, אני מציעה לך לרדת מהתגובות הציניות הפרטיות שלך, כי יש לך בעיה!
אתה חסר טקט וחסר רגישות אתה פוגע גם בצבור רחב של אזרחים שחשים הזדהות לאומית עם המשפחות על צערם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שלומצי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אויב השקר |
|
17/07/08 15:05
|
|
|
|
|
בנוסף להשתתפותי הכנה בצערך ואבלך רתיתי לשגר לך מכתבה המופנה אלייך אך בעיקר גם לכל אלו שתמרנו אותך
אבל החלטתי שאעשה זאת בתום ימי אבל, אף שאנוכי כבר מתאבל שנתיים על מות יקירך................
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אויב השקר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
להפנים את זה אז! |
|
17/07/08 22:21
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
יהודי לא רגוע |
|
17/07/08 22:24
|
|
|
|
|
אני ועם ישראל מיתפארים בשכמוך
השם ישמור אותך .ולעולם לא תדעי צער ...את ובני משפחתךומישפחות השכול שגם אחי ובן אחותי נפלו בקרב .ואני נשוי לאלמנת צהל תנוחמו מין השמיים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודי לא רגוע
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אלוף עמירם לוין |
|
17/07/08 23:24
|
|
|
|
|
"אני רצתי לפצועים. אהוד לא ניגש."
"אני רצתי לפצועים.
אהוד לא ניגש.
היו שני פצועים שזה הרתיח אותם.
אני לא הסתכלתי עליו.
לא יודע מה הוא עשה.
אולי דבר בפלאפון,
אבל לא ניגש.
אולי היה בהלם".
אלוף עמירם לוין בהתייחסו להתנהגותו ולהתנהלותו של הרמטכ"ל (האהוד הברק) באסון צאלים ב'.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלוף עמירם לוין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יעקב 1992 |
|
18/07/08 01:28
|
|
|
|
|
"הוא (הברק) עמד 5 מ' ממני עם ידיים שלובות הביט מסביב ולא עשה כלום.
"היה פיצוץ חזק, מפחיד נורא. פתחתי את האוזניים ורצתי חמישה מטר הצידה. היה ענן של עשן, ואז, כשהוא לאט-לאט זז עם הרוח, ראיתי את אחד החברה קופץ על רגל אחת, כל הלחי שלו היתה שסועה, והתחילו צעקות, 'זה אמיתי, זה אמיתי, תרוצו לקרוא לעזרה'. די מהר הגיעו לשטח שלושה תצפיתנים שהיו הכי קרובים, והקודקודים* - אלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן, אלוף עמירם לוין, וסגן אלוף דורון, מפקד היחידה. כולם רצו לעזור לפצועים, כי לקח זמן לצוות הרפואי להגיע לאיזור האימונים. היה שם גם הרמטכ"ל, אהוד ברק, הוא עמד אולי חמישה מטר ממני, עם ידיים שלובות, בתנוחה אופיינית לו, הביט מסביב ולא עשה כלום. המוח התפוצץ לי, לא שלטתי בעצמי. צעקתי לו – "מה אתה עושה יא'מניאק, בוא תעזור, החברים שלי מתים פה". אבל אהוד לא זז. תבינו, אהוד בשבילנו זה דמות, זה מיתוס, זה מנהיג - ועוד מישהו שגדל ביחידה... אני לא יכול לשכוח לו את זה".
יעקב, לוחם בסיירת מטכ"ל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעקב 1992
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חזי שלח |
|
18/07/08 03:35
|
|
|
|
|
''לא עשה כלום''
הגיע הזמן, שמישהו שלא היה בצאלים כאשר אירע שם האסון ייצג את כל מי שלא היו שם אך יודעים בדיוק איך התנהג הרמטכ''ל אז. צריך רק להסתמך על מה שאהוד ברק בעצמו אמר, ומה שאמר מתאים למה שאמרו האחרים שהיו שם, אלופים ופחות מאלופים.
אני יודע שהוא דיבר אמת כי מה שאמר הוא בהחלט לא לטובתו, מעיד על אופיו ומחדד את השאלה, מיהו האיש הרוצה עכשיו להיות ראש הממשלה.
ברק אמר שהוא לא ברח ולא הפקיר פצועים. יש להניח שבאמת לא ברח, ואין ספק שלא הפקיר פצועים. הוא לא היה יכול להפקיר כי הפצועים היו בידיים נאמנות. מה כן עשה ? הוא לא עשה כלום. וזהו לבו של העניין. על פי דבריה של מבקרת המדינה, ברק הציג לפניה עמדה חד משמעית: הוא נהג כפי שנוהג רמטכ''ל, והיה עליו לעסוק ב''קשירת קצוות''.
אבל ממתי רמטכ''לים קושרים קצוות ? ובייחוד באירוע כזה, כשמסביב המוני קושרי קצוות פוטנציאליים, והיחידה הצבאית היא אירגון מיומן ומשופשף – סיירת מטכ''ל ? מה היה שם לקשור ? היה צריך לדווח על האסון, להזעיק מסוקים לחילוץ, להורות אולי על תיגבור האמצעים הרפואיים ולהכניס לכוננות בתי-חולים. האם מישהו מאמין שהיה צריך רמטכ''ל שלם בשביל כל הדברים האלה ?
לעומת זאת, יש לשים לב מה עשו האלופים שהיו שם: אורי שגיא, עמירם לוין ושמואליק ארד רצו אל הפצועים, עזרו לחבוש, עודדו, פשוט כרעו לידם, כי גם כשכואב נעים שאלוף מחזיק לך את היד ואומר כמה מילים של בן אדם נבוך.
בן אדם, זו מלת המפתח, ואני מציע שבנקודה זו נפסיק לחקור ונסיק את המסקנה היחידה המתחייבת מן האירוע ומהתנהגות הרמטכ''ל של אז: הוא פשוט לא בן אדם.
תרבות הניסוח שלי בעניינים כגון אלה היא נטולת רחמים ולקוחה מהלקסיקון הבדוק והמדוייק של הדור שאליו אני שייך ושל הסביבה הצבאית שבה גדלתי. אני מכיר היטב ומקרוב את הרמטכ''לים שבאו מהסביבה ההיא, ושלא יבלבלו לי את המוח על מצבים היפותטיים. מוטה ורפול ומוישה וחצי ודן שומרון לא היו סוגרים שום קצוות ולא מדווחים לאף אחד. הם היו הדוגמא שלפיה נהגו אורי ועמירם ושמואליק.
העובדות ברורות: אהוד לא ברח, הוא עמד שם שלוב ידיים. אין לי ספק שהיה מזועזע, אך הוא לא לכלך את הידיים ולא כרע על מנת לעודד. מי שלא יבחר בו בגלל זה להיות ראש ממשלת ישראל, או שהוא עדיין רוצה את נתניהו, או שהוא סתם יפה נפש, או שהוא דוגל באימרה הרומית, שמדבר אחד מסיקים על כל היתר.
חזי שלח
תל-אביב
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חזי שלח
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שפרן שילה כהן |
|
18/07/08 07:34
|
|
|
|
|
"מעולם לא ביקשנו מהעומדים לדין, אלא לקבל אחריות פיקודית. לא אלה נורמות ההתנהגות, שלהן ציפינו ממפקדים בסיירת. אנחנו עודדנו את בנינו לשרת ביחידה, שבה מפגינים ראש גדול ולוקחים אחריות, בטוב וברע. לא ביחידה שבה מפקדים מקבלים ציונים לשבח בעת הצלחה, אולם מתנערים מאחריות בעת כשל, כשאחריותם אינה מוטלת בספק".
משפחות שפרן, שילה, כהן וויכסלבאום הוריהם של שמרי שפרן זכרונו לברכה, אלעד שילה זכרונו לברכה, אריה (אריק) כהן זכרונו לברכה וערן ויכסלבאום זכרונו לברכה לוחמי סיירת מטכ"ל אשר נהרגו בחורבן צאלים השני 5.11.1992
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרן שילה כהן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יוכי שפרן |
|
18/07/08 01:37
|
|
|
|
|
"הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת" .
יוכי שפרן , אמו של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה נהרגו באסון צאלים השני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוכי שפרן
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
תמרה |
|
18/07/08 00:36
|
|
|
|
|
אִמְרוּ-נָא, הַגִידוּ, עַל מָה נָפְלוּ הַבָּנִים... ?
לחשוב, להרהר, להעלות בקצה-קצה הדעת, על הדעת
על מה נָפַל עול-אולמרט ועל מה, כן על מה, נפלו הבנים – הן זכותך, חובתך , אזרח, אדם, אֵם ואב זאת לדעת !
רק קורטוב הירהור שכזה בלבד מסוגל לטלטל נשמתך, לחבל בנפשך, להפוך את הדעת למשגעת, משוגעת, משתגעת
לא כל שכן כאשר אין לך ולוּ טיפת השפעה על אשר נעשה, על המציאות, המכוערה, העכורה, הנוראה, הארורה !
אף אם מחשבתך מבקשת מכליה לצאת, לחפש פיתרון לעומק השיברון, מחשבתך מיוסרת, מיוגעת, מיוזעת
אתה מוצא עצמך ניצב בעמדה בלתי-נתפשת, בלתי-מעשית, בלתי מציאותית, בלתי מתקבלת על הדעת
יען הנך לחלוטין חסר אונים, נידף ברוח, זקוק וראוי לחמלה ולרחמים, אם לומר רק מן הקצת והמעט
אינך יכול לתרום, אינך אמור להועיל, לנסות דעה אחרת במישהו, כל מאן-דהוא, לטעת.
דעתך כאזרח אינה חשובה כלל, דעתך לא משחקת כל תפקיד, דעתך כמו בישימון, במדבר צחיח, איננה כלל נשמעת
שום משקל אין לדעתך בהחלטות ממשלה-מכשלה חובבנית, רשלנית, נכלולית, נפתולית, פתלתולית, שלומיאלית
ממשלה-מכשלה כה מופקרת, כה מתאכזרת, כה מתנכרת, כה-יהירה, כה נמהרה, כה-גרועה, כה-מרשעת
אין לאל-ידך אף לטכס עצה כיצד להתחיל להתיר את הפלונתר המסובך בגרעין אותה פקעת
יישותך לזאת לא נועדה, לא יועדה, בסך הכל אתה אזרח פיצפון, אזרח קטנטון, נטל, עול, מכשול, תולעת
מן הסתם חושבים עליך מנהיגיך כי יש להם גם עניין עם חושם, טמבל מוחלט, יורם, יצור לא חושב, לא אוהב, לא כואב
את הכל מבצע באיטיות משוועת כמו חילזון, צב, בחשאי, במיסתור, בלאט, מעט, לאט
שלא לומר, שלא להזכיר, שלא לציין כי הנך (איך וכיצד, אמור-נא, כך ולזאת הגעת?) גם בעל ראש דלעת
כן... כן... לשנות ? לתקן דברים ? אינך יכול, אינך יכולה, ואל תעלו זאת גם, חלילה, על הדעת !
אכן כי כן, ידך לכך בפירוש, נכון להיום, אינה מסוגלת, אינה יכולה, אינה עשויה, אינה מגעת.
לחשוב על מה נפל עוֹל-אולמרט ועל מה נפלו הבנים... ? כלום איננו מכך משתוממים ? מופתעים ? נדהמים ? מתפלאים ?
אוי לנו כי למחשבה זאת הגענו... אוי לנו כי כך ארע לנו... כך קרה לנו.... אבוי לנו כי לכך, לזאת הגענו...
אכן כולנו סומים היינו, פיסחים, עיוורים
יען מה שמתרחש היום במדינתנו, בעולמנו, במציאותנו, בנוף חיינו, לנו לכולנו, איננו אך ורק לנו לצנינים
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
מדינתנו, כך ברור, כך צרור ונהיר הדבר, אין כל צורך לבטא, לחזור ולומר זאת שוב, מדדה, צולעת, מקרטעת
חור שחור גדול עתה נפער בה, הפכה מדינתנו למדינה חסרת ערכים (בה כמעט כולם, מדוע ולמה, כולם בוכים),
מדינה חסרת-אונים, ליגלוג וציפצוף על החוק, תוך הרעפת חיוכים וצחוק, הפך בה להיות טבע שני, טבע מתוק
עבירות הפכו הלכה, הרגל, נוהג, מדינה חסרת כבוד לזולת, מדינה נעדרת טיפת משמעת,
מדינה אשר כמעט כולה ליקוי מאורות אחד גדול, פיספוס אומלל, שגיאת חיים, מגרעת
מדינה חולה בנשמתה, בנפשה, בגופה במחלה ממארת, מחלה חשוכת-מרפא, אם תרצו סרטן, אם תרצו צרעת
אינה אלא צל עצמה, אוי ואבוי לנו, להעיז להרהר על סמך מה מתקבלות החלטות ?
על סמך מה הכרעות כבדות-משקל מדינה קובעת ?
אם בעיסוקים פליליים מעל לראשה, במי-מדמנה, ברפש-עד-נפש מוצפת, שרויה מדינה, רתוקה, מצומררת, מעוגנת, מקובעת
מדינה מש
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תמרה |
|
18/07/08 03:40
|
|
|
|
|
מדינתנו, כך ברור, כך צרור ונהיר הדבר, אין כל צורך לבטא, לחזור ולומר זאת שוב, מדדה, צולעת, מקרטעת
חור שחור גדול עתה נפער בה, הפכה מדינתנו למדינה חסרת ערכים (בה כמעט כולם, מדוע ולמה, כולם בוכים),
מדינה חסרת-אונים, ליגלוג וציפצוף על החוק, תוך הרעפת חיוכים וצחוק, הפך בה להיות טבע שני, טבע מתוק
עבירות הפכו הלכה, הרגל, נוהג, מדינה חסרת כבוד לזולת, מדינה נעדרת טיפת משמעת,
מדינה אשר כמעט כולה ליקוי מאורות אחד גדול, פיספוס אומלל, שגיאת חיים, מגרעת
מדינה חולה בנשמתה, בנפשה, בגופה במחלה ממארת, מחלה חשוכת-מרפא, אם תרצו סרטן, אם תרצו צרעת
אינה אלא צל עצמה, אוי ואבוי לנו, להעיז להרהר על סמך מה מתקבלות החלטות ?
על סמך מה הכרעות כבדות-משקל מדינה קובעת ?
אם בעיסוקים פליליים מעל לראשה, במי-מדמנה, ברפש-עד-נפש מוצפת, שרויה מדינה, רתוקה, מצומררת, מעוגנת, מקובעת
מדינה משוועת, טובעת אז עוד מה יש לצפות ? מה תבקשי עוד מאיתנו מכורה ?
והעין דומעת....
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? –
הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן ראשָה וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאד וּגְדוֹלָה מְאד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך –
אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם".
(חיים נחמן ביאליק, בעיר ההריגה)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אזרח המדינה |
|
18/07/08 00:42
|
|
|
|
|
אודי גולדווסר כי "לולא חטיפתכם והתגובה המהירה שלנו, ייתכן שחיזבאללה היה מצליח במשימתו להשמידנו. אני מקווה שנראה את המלחמה הזו כניצחון" המלחמה הנוראה, הרשלנית, הקטלנית, השלומיאלית, הנמהרת, הנמנעת והמיותרת לא יכולה להיראות ולא תיראה לעולם כניצחון. ניצחון על מי ? ניצחון על מה ? מדוע, למה ועל מה יצאנו למלחמה ? מה היו, אם היו מטרותיה ?
"...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם".
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס"ד
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח המדינה
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
אמא 2006-2008 |
|
18/07/08 08:23
|
|
|
|
|
"תדע לה כל אמא כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך"
ציווה דוד בן-גוריון את צה"ל בראשית דרכו.
ידע לו כל אב וראוי כי ידוֹעַ תֵדַע לה כל אִמָא....
איך 'קָדִימָה'
לִגְלֵגָה, סרבה להכיר ולהודות בשְגָגָה,
באֲרֶשֶת רבת-נצחון שָאֵגה, כלל לא דאָגָה,
זִיגְזְגָה, להֲגָה, הִתְמוֹגְגָה, חַגְגָה,
ראשה כלל וכלל לא הִרְכִּינָה.
על בטחון חיי בנינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
בקשת רחבה-גבוהה-יהירה,
קשת פולחת-מנצחת-ניצחת,
צִפְצְפָה, זִמְזֵמָה והִשְתִּינָה.
איך לחזית, לתופת, למוות, להרג,
שלחה 'קָדִימָה' את לוחמינו כצאן לטבח קָדִימָה !
על חייהם הורידה מסך,
פתיל חייהם גדעה באחת, בְּבּוּם ! בְּהֵבְזֵק ! בְּמַטַח ! ב'טְרַח' !
שמחת-חיים פתע קטעה וניתקה,
פרחים חתכה ושיספה, משפחות קרעה וביתקה,
בעודן בחיים 'קָדִימָה' אותן חיסלה וקברה.
טיפת אחריות בגין כך לא לקחה, לא נשאה, לא נטלה.
בזילזול, שאננות, רשלנות, יהירות, הפקרות,
מרעימת-מערימת-מפקירת-מרקיעת שחקים
הפקרות אשר אין מחילה לה אף לא ביום כיפורים –
חיי אזרחים, חיי לוחמים, לחלוטין הִפְקִירָה 'קָדִימָה' !
ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא...
איך 'קָדִימָה',
לאחר מלחמה, נהגה כבת-יענה,
את ראשה עמוק-עמוק בחוֹל כוֹפְפָה והִטְמִינָה.
איך... ? איך... ? איך... ?
השלימה 'קדימה' כך את משימתה, סיימה כך את מלאכתה,
לעם שלם שיר ערס שרה 'קדימה',
עם שתקן-מדושן-נהנתן-תועלתן-מנוון-מנומנם-שאנן 'קדימה' הרדימה.
עם כסיל, עם אויל,
עם בִּיש, עם מֵבִיש, עם מַחֲרִיש, עם אָדִיש,
עם בִּלְתִּי-רָגִיש
עם אשר קוּרֵי שתיקה טווה סביב עצמו כמו עכביש,
את עצמו טוב והיטב בהם כִּסָה והִיסְוָוה,
לטֶרֶף צִפָּה, מָנָה עֲסִיסִית, בשרית, מְלאָה, דְשֵנָה.
עם אשר משתיקתו נֶהֱנה כמו ממשחק פַּנְטוֹמִימָה.
איך 'קָדִימָה' שעורים לא למדה,
לא ספגה, לא שיננה, לא הכינה.
לקח להפיק לא חפצה,
בשגיאותיה ובאחריותה להכיר מאנה,
תמונת-אמת לחלוטין טישטשה,
מציאות לגמרי לא הפנימה.
את משמעותם העמוקה של החיים
'קָדִימָה' ביְהִירוּתָּה-כְּסִילוּתה-בּוּרוּתָה
הפקירה, זנחה, כלל וכלל לא הבינה.
מאחריות אישית-שילוחית-ממלכתית-לאומית,
כמו חתול מטיפות גשם, התנערה כליל 'קָדִימָה'.
במחדליה-כשלונותיה-אסונותיה-קורבנותיה
אף את עצמה ואת עמה 'קָדִימָה' הפליאה ! התמיהה ! הִדְהִימָה !
בחוסר-אחריות, עזות מצח, התנשאות, התעלמות,
התכחשות, חרשות, טיפשות, אדישות, התגוששות, 'קָדִימָה' הרשימה !
עריצות שלטונית, חוצפת מנגנון שלטון,
בקפדנות, דקדקנות, נחרצות, בנחישות, 'קָדִימָה' הדגימה.
במציאות המזכירה סביבת גטו,
פרסה-מתחה 'קָדִימָה' בהשראת "מנהיגיה"
חוֹמה גבוהה-בצורה בינה לבין עמה,
גדר-תַיִל, מוטות, ברזל, חַיִץ, קונצרטינה.
רשלנות, פזיזות, יהירות,
שררה, זילזוּל, כוח, שרירות,
באכזריות רבה 'קָדִימָה' הפגינה.
איך.... איך.... איך.... וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי אזרחינו, חיי בנינו, חיי חיילינו,
בעוצמה ובדיוק כה רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות,
ביגונן השאירה 'קָדִימָה'.
בדד בשדה זנחה 'קדימה' אותן דומעות, שוממות, דוממות, מדממות
משפחות אובדות, כפופות, שפופות,
חסרות-אונים, נעדרות-חיים,
'קדימה' מאחור הוֹתר הוֹתִירָה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמא 2006-2008
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אמא 2006-2008 |
|
18/07/08 10:39
|
|
|
|
|
איך.... איך.... איך.... וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי אזרחינו, חיי בנינו, חיי חיילינו,
בעוצמה ובדיוק כה רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות,
ביגונן השאירה 'קָדִימָה'.
בדד בשדה זנחה 'קדימה' אותן דומעות, שוממות, דוממות, מדממות
משפחות אובדות, כפופות, שפופות,
חסרות-אונים, נעדרות-חיים,
'קדימה' מאחור הוֹתר הוֹתִירָה.
בשלוות שלטון מְנַצֵחַ-פּוֹלֵחַ-זוֹרֵח-קוֹדֵח,
שלטון אשר בשירת הללויה, הידד והַלֵל לעצמו ולפועלו
ללא-הֶרֶף, בלי-הפסק, בחוצות ערים וכפרים שר ופּוֹצֵחַ,
כל זאת שעה שליבנו גוֹעֵש ורוֹתֵחַ.
שלטון בלי מצרים, שלטון ללא רסן, בלי גבול,
שלטון שאחריו יכול לבוא רק המבול
שלטון חרֵב, שלטון סוֹרֵח, שלטון בלי כל טעם או ריח,
שלטון ללא טִיפַּת חֶמְלָה, שלטון כוֹס-תַרְעֵלָה,
שלטון בסימן מוות, אובדן, אבל, סבל, הרס, הרג, יגון וסימן שאלה
שלטון חָלוּל-נָבוּב-רָקוּב, שלטון בְּרוּך-רְווי-קְלָלָה.
מאומה, שוּם דבר לא מנע מ'קָדִימָה'
למלא עיתותיה בניגון הִמְנוֹן-מוֹפֵת-לעצמה.
לחן מתאים לקונצ'רטו התאימה 'קדימה' לכלי-מיתר :
לנבל, כינור, ויולה, צ'לו קונטרבאס, גיטרה ולמנדולינה
'קָדִימָה' את זמנה בצליליה הנעימה, הרנינה.
ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא....
איך 'קָדִימָה'
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
צִפְצְפָה, צחקה, שתקה,
להֲגָה, לגלגה, התמוגגה, חגגה,
'קָדִימָה' כלל לא דאגה.
בקשת גבוהה-יהירה-רחבה,
קשת פולחת-פורחת-משתלחת-מנצחת-ניצחת,
בשלווה עִילָאִית-יְהִירָה-חֲגִיגִית-אוֹלִימְפִּית,
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי חיילינו 'קָדִימָה' המהמה, פִּיזְמָה והִשְתִּינָה.
על חיי לוחמינו הורידה מָסָך,
פְּתִיל חיים גדעה בבת-אחת : בְּבּוּם ! בְּמַטַח ! בהֵבְזֵק ! בִּטְרַח !
בחרב חדה, מתהפכת, חרב מושחזת, חרב שְלוּחָה,
במלחמה כמו במַהֲפֵּכָה
ערפה 'קדימה' את חיי בנינו,
חיי נערינו,
חיי חיילינו,
בדיוק רב ובעוצמה רבה כמו גִילְיוֹטִינָה.
ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמא 2006-2008
|
|
|
|
|
|
|