|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב  הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
|
|
יאיר נבות
הנשיא לשעבר הוסיף: איש לא הטיל ספק בכך שהמחוקקים האמריקנים יאשרו "עזרה" לכנופייה של ניאו נאצים. זו הייתה הצבעה של ממזרים אמריקנים צוהלים על: המשך מלחמת האזרחים של העם המפולג של ארצ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חכם בוזגלו |
|
29/07/07 14:04
|
|
|
|
|
צבא שבו מאיר פעיל ממציא "טבח" דיר יאסין מגיע לדרגת אל"מ , לפיקוד על בית הספר לקצינים וכמדומני גם למחלקת ההיסטוריה של צה"ל , הוא צבא שגם יסלף את ההיסטוריה.
שלא לדבר כבר על "סיפורי הגבורה" של רבין שאת האמת עליהם כתב אורי מילשטיין.
זה גם הצבא שאיפשר (וסייע) לרמטכ"ל ולימים שר הבטחון , לגנוב עתיקות בראש חוצות ובלי בושה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חכם בוזגלו
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
29/07/07 14:41
|
|
|
|
|
אביתר, תבורך אתה ויבורכו חבריך, על מאמציכם שאינם נלאים - עד כדי נודניקיות חיובית שתטלטל לבסוף את השקרנים - לחשיפת האמת.
אני תומך בהחלט בטענתך, כי מפקדים - במיוחד בצבא הקדע - אינם זכאים לציון לשבח על מעשה שהיה ככלות הכל מילוי תפקידם. ואולם, גם במסגרת כלל זה יתכן מקרה שבו המפקד חירף נפשו באופן יוצא מן הכלל, מעבר לחובתו כמפקד. האם רס"ן רועי קליין ז"ל, שלפי המסופר השליך עצמו על רימון שנצרתו נשלפה, כדי להציל את חיי חייליו, עשה את שנדרש ממנו כמפקד - או שמא נאמר שהיה זה מעשה גבורה עילאי, מעבר לכל חובה?. דעתי נוטה לתשובה השניה, שאפשר להגיע אליה בהצגת השאלה: אילו צעק הקצין "רימון!" ומיהר לתפוס מחסה, האם היה אפשר להעמידו לדין על אי-מילוי חובתו כמפקד, החייב כביכול להשליך עצמו על רימון העומד להתפוצץ?..
דומני שלא בכדי מנית את הצל"שים שניתנו בקשר למערכת הצליחה. מרביתם - למעט אלה של גדוד 890 - ניתנו לכוחות של אוגדה 143, אוגדת אריאל שרון. אף שבצליחה השתתפו באורח פעיל ביותר גם 3 אוגדות אחרות, ובהן 162 שלמעשה כבשה את רוב השטח שמעבר לתעלה, אין לכך ביטוי ברשימת העיטורים. נראה כי לא תמו סיפורי העלילה, תרתי משמע, של אריאל שרון.
ואולם, הגם שהצבא חייב להקפיד בדיווחי אמת ובעריפת ראשיהם של השקרנים, בכל הדרגות, ולכן עליו להימנע ממתן עיטורים שהשקר בבסיסם - אין בהכרח קשר בין המיתוס הכוזב ובין ערכו כמיתוס. הדברים נראים מזעזעים לכאורה, אך נראה כי רוב המיתוסים של צבאות העולם אינם אלא גרסאות מפורכסות, מאופרות ומולבשות במסיכה, של שערוריה בזיונית ומחפירה בשדה הקרב.
ומה בכך?. דורות רבים גדלו אצלנו על המיתוס של בר כוכבא, הגיבור היהודי האגדי, עד שבא פרופ' יהושפט הרכבי וניסה לנתצו. לדעתי, כעבור שנים רבות מהאירוע, אין עוד חשיבות רבה לפרטים המדויקים, והחשיבות טמונה בעצם התפתחותו של מיתוס שעליו מתחנכים דורות של חיילים. מובן מאליו שהשאיפה חייבת להיות דיוק בפרטים, אך דחילק, לא דיוק מרבי. אם תדייק מאוד בפרטים, לא תמצא עוד מיתוסים, שכן יתברר חיש-מהר כי בר-כוכבא היה בטלן שרבץ באוהל ושלח לקרב את סגנו, אשר כמובן לא הוזכר בכתב הצל"ש. יתברר כי דוד המלך לא היה גיבור מלחמה, שכן אוריה החתי, בעלה-לשעבר של בת-שבע, היה הגיבור שעשה הכל ובעצם גם את השירה ותהילים כתב סופר הצללים של ארמון המלוכה. ויעל אשת חבר הקיני? עוד יכתבו כי זו לא היתה אלא נערת ליווי, שכעסה על לקוח שיכור שלא שילם ותקעה לו אזמל ברקה, אך היה לה לקוח נוסף בעל פרוטקציה וקשרים בארמון, שסידר לה מיתוס על שמה.
קח לדוגמה את סיפורך על רס"ן מרדכי שרוני. אכן, למשתתפים באותו אירוע - שספק אם מי מהם היה ראוי לעיטור כלשהו, שכן היתה זו פעולה לא-קרבית ודי רגילה לחבלנים - חשובה האמת והם זועמים על מתן הצל"ש למי שישב בצד ולא עשה דבר. אך אם אירוע זה משמש מיתוס לדורות של פרחי הנדסה, מה איכפת להם הדיוק?. בבואם להרצאה שמטרתה טיפוח המוטיבציה, אין להם כל עניין בשמו של הגיבור, שברוב המקרים כבר אינו בחיים, וחשובה להם רק הידיעה כי היה מעשה רב-גבורה שישמש להם דוגמה.
באופן מעט-פרדוכסאלי, לעומת דברים אלה, אני תומך בענישה כבדה באופן קיצוני, לכל חייל ושבעתיים לכל קצין, המוסר דיווח שאינו אמת, בין בפעולה מבצעית ובין באימונים. לדעתי אין גבול לקיצוניות העונש בתחום זה, במיוחד בשעת מלחמה, עד כדי גזר-דין מוות, שכן נזקו של פשע זה חמור וקשה מנזקה של בגידה. הדוגמה של הצבא המצרי בסיני, במלחמת ששת הימים, שהיה רווי בדיווחי שקר על נצחונות-כביכול, חייבת להדיר שינה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יותר |
|
29/07/07 20:17
|
|
|
|
|
אין הטענה שהמיתוס אינו חשוב
הטענה היא שלא האנשים הנכונים הפכו למיתוס!!
לא חסר לנו מעשי גבורה חסר לנו שופטים שיקבעו מהו המעשה הנכון
כאשר אדם שאינו ראוי או מקורב פוליטית מקבל עיטור זה פוגע בצבא ובהערכה שרוכשים לגיבורים אחרים, זה גורם לציניות אדישות וחוסר אימון במערכת
דברים שחשובים יותר מהמיתוס
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יותר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
29/07/07 20:19
|
|
|
|
|
סיפורים חלקיים פורסמו על מבצע "מטען", לפני שחקרתי את העניין, ואני הצלחתי לחבר את הפאזל לתמונה שלמה. לכן, אני חושב, שאוכל להבהיר כמה דברים.
א. פירוק המנהרה היה מסוכן, כיוון שחומר-הנפץ נרקב כבר, והיה עלול להתפוצץ מעצמו.
ב. הזחילה במנהרת הביוב אל המטען וממנו (כמה מאות מטרים בכל כיוון) הייתה בתנאים קשים, בחשיכה. בסיומה נותרו כמה חבלנים חולים במחלה, שאת גורמיה לא הצליחו לאתר.
ג. האוויר במנהרה, שהיה דלוח מלכתחילה, היה רווי באדים רעילים מחומר הנפץ, שהעלו מלאכותית את לחץ דמם של החבלנים לרמות גבוהות ביותר (בהרכבה ובפירוק).
למיטב ידיעתי, בחיל ההנדסה אין מצייינים את מבצע 'מטען' ואין מכירים אותו. הו לא יצר כל רושם ושום מיתוס, רק צל"ש שקרי ללבלר הרמטכ"ל (שלימים הפך לבכיר במשרד הביטחון - דבר שיכול להסביר את המרת צל"שו לעיטור).
הפירוק לא נעשה תחת אש, אך הוא חייב שיקול-דעת מקצועי אומץ ונחישות של החבלנים. הם קיבלו על כך מכתבי צל"ש, אך צה"ל העדיף להתעלם מהם, ולהתחשב רק במכתב לבכיר במשהב"ט.
אם נוצר כאן מיתוס - הרי זה מיתוס שלילי, שחיזק את הקביעה, שמי שמקורב לצלחת אוכל יותר, והכל שקר!
כל עיטור/צל"ש שניתנו על מצג-שווא הנו לדיראון עולם. אבל זה כלום לעומת הביזיונות המבצעיים, שמנחיל לנו חדשות לבקרים צבאנו.
לשאר דבריך אתייחס, ברשותך, מאוחר יותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
א.קניידלמעכר |
|
29/07/07 16:33
|
|
|
|
|
|
אם תלך קצת אחורה ותבדוק את אמיתותם של סיפורי התנך הרי תמצא אותו כאחד מסיפרי הציזבטים הגדולים לדורותיהם החל מבריאת העולם ועד לנסים בנוסח אורי גלר. ובכל אופן אף אחד לא עורך מחקרים ולא פוגע במיתוסים מקודשים גם אם הם מעולם הדמיון. למה ?? כי מיתוסים גם אם אינם מדויקים נחוצים ליצירת מסורת ולא תמיד רעה. אין זו המלצה לשקרנים, אבל גם חיטוט היתר הוא תוצאה של קינאה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א.קניידלמעכר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ניקולאי |
|
29/07/07 22:08
|
|
|
|
|
התנ"ך אינו ספר היטוריה או ספר גיאוגרפיה אלא ספר פילוסופיה המתאר את היחסים בין הקב"ה לבין עם ישראל. לכן, אין חשיבות מי כתב מה (אם אתה סבור שבן תמותה כתבו). המסר הוא המסר.
בחקירת תפקוד הרשות המוחקקת (הנבחרת) והרשויות הממונות (השופטת והמבצעת) אדם ממלא את חלקו כנדרש בדמוקרטיה. לכן, אין חקירת-יתר.
החקירה מסובכת (בעיקר אצלנו) כיוון ששלוש הרשויות מנסות להערים עלינו ולמנוע מאתנו לרדת לחקר האמת המרה.
אם אתה חושב שקנאה מניעה את המחקר - כנראה אתה מביט יותר מדי במראה, וטועה לחשוב שאחרים ניצבים בפניה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניקולאי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קניידלמכר |
|
30/07/07 08:07
|
|
|
|
|
|
לידיעתך, התנך הוא ספר היסטוריה של העם היהודי, הוא ספר גאוגרפיה וגם ספר פילוסופיה. שכתבו אותו אנשים חיים חלקם דייקו חלקם הגזימו.אלא שבו כמובן אסור לנגוע,מי שרוצה לנפץ מיתוסים שיפתח בפרק א בספר בראשית וימשיך...את תורת ההגזמות לא המציאו עכשיו. על מנת לרצות את רוב המתלוננים אפשר היה לחלק צלשים ומדליות כמו בצבא הרוסי ,ואז כל הוטרנים שלנו היו מסתובבים עדויי פחיות צבעוניות כמו הוטרנים הרוסים....מה לעשות שרוב החוקרים לא הריחו אש, ומחקרים בתנאי מעבדה ממוזגת נראים קצת אחרת מתנאי קרב שהוא לעתים רשומון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קניידלמכר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ניקולאי |
|
30/07/07 16:56
|
|
|
|
|
דווקא בראשית א' מדגים את היות התנ"ך מסמך פילוסופי. תיאור הבריאה אינו עומד בשום מבחן מדעי, ובכל אופן (נדמה לי, שכבר איינשטיין אמר זאת) הוא התיאור המושלם ביותר של מעשה האל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניקולאי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
תוכי יוסי |
|
29/07/07 17:23
|
|
|
|
|
בדוגמא האמריקאית מדובר בתסריט בדוי מתחילתו ועד סופו.
תוצרת יחצנית לעילא. אצלנו המצב שונה בתכלית גם אם פה ושם נעשו דברים פסולים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תוכי יוסי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שנים אחריהם.. |
|
29/07/07 17:52
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
29/07/07 19:59
|
|
|
|
|
מא' (המקום) ועד ת' (חילוץ גוויות הנופלים) - כל סיפור הקרב הזה הנו כזב גדול.
... ודרך אגב, לא רק סיפור הקרב הזה ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תוכי יוסי |
|
30/07/07 07:31
|
|
|
|
|
התמונה הכללית שעלולה לעלות מהדברים והחשש לשימוש שיעשו מזה גורמים שונים.
יצא לי להכיר כמה מהאנשים שקיבלו עיטורים כל אחד מהם גיבור אמיתי (משה לוי, קהלני, צביקה)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תוכי יוסי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
בעקבות כשלונות |
|
29/07/07 20:21
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
29/07/07 21:38
|
|
|
|
|
בתקופה מסוימת, אישר הרמטכל מדיניות מוטעית, שבמסגרתה כל המעורבים במבצעים מעבר לגבול של סיירת מטכ"ל קיבלו צל"שים.
מדיניות כזו לא נהגה לגבי שום יחידה אחרת בצבא - כולל לא לגבי שייטת 13. כתוצאה ממנה, צברו לוחמי סיירת מטכ"ל (וגם צוותי האוויר, שהטיסו אותם לחלק ממבצעיהם) עשרות רבות של עיטורים.
למיטב ידיעתי, מדיניות זו בוטלה בשלב מסוים.
ראוי לזכור, כי צה"ל ממעט לחלק צל"שים יחידתיים. לכן, מדיניות זו חריגה ואי אפשר להסבירה, אלא במלחמות יהודים ובקשרים המעולים של אברהם ארנן, מייסד היחידה, בצמרת צה"ל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
29/07/07 21:54
|
|
|
|
|
קטונתי מלשפוט את מעשהו של רס"ן קליין ע"ה, ולא חקרתיו. לא הייתי רוצה לערב את סיפורו בשלל הבדותות שהזכרתי.
מדיניות הצבא הנה, שמעשה גבורה נחשב לראוי לציון לשבח כאשר הוא חלוצי. למשל, בקרב על אום כתף במלחמת ששת הימים עוטר חייל חובה, שנשכב על הגדר, והכוח דרך עליו בפריצתו ליעד. איני מניח, שהוא היחיד מאז ועד עתה שנשכב על הגדר בקרב ... אך למיטב ידיעתי, הוא הצלשניק היחיד על כך.
מבלי להיכנס לפרטים, ראוי לציין, כי נתן אלבז קיבל צל"ש על מעשה דומה (לא בשעת קרב) בתחילת שנות החמישים.
למעשהו של קליין ע"ה הייתה חשיבות רבה, כיוון שצבאנו זקוק כעת לגיבורים (ודווקא שיהיו קצינים לאור הביקורת על תפקוד הלקוי של הקצונה במלחמה).
העובדות, שהמנוח חבש כיפה והיה "כתום", גם כן שיחקו לידיו של הצבא בשעה זו. כך, מבלי לשפוט את מעשהו, המנוח משרת הרבה מהמטרות של המטכ"ל.
כל האמור לעיל, אינו נועד להמעיט מגבורת המנוח, אלא לשימה בפרופורציה, ולנסות להבין מדוע צבאנו הזדרז לפארו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אברהם שלום |
|
30/07/07 02:28
|
|
|
|
|
המאמר עוסק בשקרים המתארים כשלונות כנצחונות. מקובל לצייר את אריאל שרון כגבור שהציל את המדינה במלחמת יום הכפורים. מה דעת הכותב הנכבד על כך?
התאור הנפוץ הוא כי חצית התעלה שעשה אריאל שרון במלחמת יום הכפורים הצילה את ישראל מתבוסה לאחר ההשגים של הצבא המצרי בכבוש מוצבי התעלה. התאור הזה מודגש בספר של אורי דן על עלילות אריאל שרון- כמדומני שם הספר 'ספורו של לוחם'.
בקרב של חצית התעלה נפלו מאות חילי שריון מן הטובים ביותר בצה''ל. ונשאלת השאלה - ההיה צרך בחציה הזאת, אם נזכר כי בסיום המלחמה נסוג צבאנו מן הצד המערבי של התעלה אך הצבא המצרי הורשה להשאר בסיני בצד המזרחי של התעלה. שאלתי היא - אם במקום להפעיל את הכחות לצליחה היו הכחות מופעלים נגד הצבא המצרי בשטחנו, האם לא היה אפשר לצור על הכח המצרי בסיני, להרעיבו ולהצמיאו - ולגרום לו להכנע - או לחסלו?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם שלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פיסי |
|
30/07/07 10:07
|
|
|
|
|
|
איך לא מינו אותך למפקד חזית הדרום עם ראייה איסטרטגית עמוקה כשלך...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פיסי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לא נשאלת |
|
30/07/07 13:29
|
|
|
|
|
|
השאלה היתה מכוונת לכותב המאמר ולא אליך. לצליחה של שרון התנגדו אז הרמטכ''ל ואלופים אחרים - כך שיש ויש מקום ממרחק השנים לשאל ולדעת את האמת. אם אתה פוחד מן השאלה סימן שאתה חושב שהתשובה לא לטעמך. יכול להיות ההפך - שכותב המאמר ישיב כי הצליחה הצילה את המדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לא נשאלת
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
מרק טווין |
|
30/07/07 11:55
|
|
|
|
|
כרגיל כל מאמר שווה לקרוא וללמוד
למרות שהאמת לפעמים מכאיבה
אין ספק שמיכולת כתיבתו יש הרבה ללמוד
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מרק טווין
|
|
|
|
|
|
|
