|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן  עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ריקבון מתקדם |
|
29/05/11 22:08
|
|
|
|
|
לשמוע את בייניש...בא לבכות.
עד היכן הידרדרה מערכת המשפט המפוארת שהייתה לנו.
מערכת המשפט נמצאת במצב של ריקבון מתקדם.
ואין ברירה אלא לשנות אותה מהיסוד ובראש וראשונה לשנות את הרכבו ודרכי מינויים של שופטי העליון העשויים כולם מיקשה משובטת שמאלנית קיצונית הרוצה להשליט את האג'נדה השמאלנית האנטי יהודית על כלל אזרחי ישראל.
טוב עושים חברי הכנסת הפועלים להביא לשינוי הכרחי זה בו שולטים עלינו חצי אחוז מהעם שהם שבחרו את עצמם לתפקיד המושלים והפריצים על הנתינים הנחותים בארץ.
נתניהו ניכשל במשימתו לשנות את פני מערכת המשפט.
נתניהו אינו מנהיג אמיתי.
וברור כי כמו בכל מקום בעולם, אין המיעוט יכול למשול על הרוב
גם פה יהיה וחייב חבוא שינוי כדי לעקור את הנגע הרע הזה שהוא בית המשפט העליון.
אבי החטא הוא ברק אשר הוריש וייעד את בייניש כממשיכת דרכו המאוסה בעליון.
אז גם אם יקח שנה שנתיים או יותר...חייבים לפרק את הפצצה הזו הנקראת בית המשפט העליון.
ויותר ויותר חברי כנסת מבינים כי אם לא יפעלו לקידום השינוי בבית המשפט העליון, אזי מעמדם הציבורי מידרדר
וכיסאם מתנדנד....
וסביר כי בבחירות הבאות כל החכים המתחנפים למערכת המשפט יאבדו ממעמדם והשפעתם.
חברי הליכוד יצביעו בהמוניהם לחכים אשר יפעלו לשינוי מערכת המשפט כמו דוד רותם ואלקין והמסייעים בידם להביא לשינוי.
וכן יטילו וטו על הצבעה לחכים "נאורים" צבועים "וליברליים" המתחנפים לעיתונות ולשמאל.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ריקבון מתקדם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סצ'ואן |
|
30/05/11 06:57
|
|
|
|
|
|
המצב היה הרבה פחות רקוב מעכדיו אך המערכת מעולם לא היתה מפוארת. בית המשפט בישראל הוא מפגר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סצ'ואן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
על העברה למינהלי |
|
30/05/11 00:17
|
|
|
|
|
הציבור היה צריך להרעיד והרעים בקולו נגד המגמות הללו. השופטת עדנה ארבל צימצמה בהחלטה 'תקדימית' זכויות אדם ואזרח באשר לזכות העירעור בפני 'העליון' על מעצרים .והנשיאה מודיעה היום על כוונתה להעביר נושאים מבית משפט השלום למינהלי. השתיים יודעות היטב ופי כמה ויותר מאיתנו האזרחים מן השורה, את העובדה המצערת שרמת המשפט במינהליים נופלת בהרבה מבתי המשפט האחרים. השופטת בייניש יודעת - בכל אופן אמורה לדעת למשל מה מיתרחש ומהן רמות הכרעות הדין במנהליים למשל בנושאי : 'רשות ההגירה'. ממש לא יאומן באיזה עזות מצח כלפינו = האדם והאזרח מורידות השופטות הנ"ל , הומן הסתם זו המגמה, את כסות וחומת המגן לזכויות האדם והאזרח !
התנועות האזרחיות הציבוריות - לא ממלאות שום תפקיד כאשר הן נידרשות לזעוק ! היכן יו"ר הנהלת אומ"ץ מר אבנרי והעמותה כולה ? ! היכן 'התנועה לאיכות השלטון בישראל ' ? ! הרי אתמול ושילשום כבר היו צריכות לזעוק ברמה - האם אין זה כך ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
על העברה למינהלי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סצ'ואן |
|
30/05/11 06:50
|
|
|
|
|
|
שתנועה לאיכות השלטון תעשה משהו? חה חה הצחקת אותי! מערכת המשפט רקובה ופשיסטית מפלצתית כלפי אזרחיה, ואילו התנועה לאיכות השלטון סוברת שובה להגן על מערכת המשפט הרשעה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סצ'ואן
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
למבקר המדינה |
|
30/05/11 16:41
|
|
|
|
|
משפטיי גירושין נעשים ללא ביקורת הלכה למעשה.
פרוטוקולים נכתבים לפי החלטת השופט.
שופטים לוחצים על צדדים חלשים לוויתורים שישפיעו על המשך חייהם לבלי שוב.חזוים מקפחים נחתמים בלחץ שופטים.
תמיהות באשר להתאמתו של שופט בענייני משפחה מטואטאות.
אין אינסטנציה עם שיניים שמוראה יהלך על השופט.
אין כמעט סיכוי לתלונה על שופט בפני נציב קבילות השופטים-
נהפוך הוא- הסיכוי הכמעט יחיד הוא שהמתלונן ימשיך את דיוניו אצל אותו השופט עליו התלונן- מה שמביא לנקמנות במעטה מוסווה. ושופט בענייני ג' חירותו בקבלת החלטות כמעט ללא גבולות.
גירושים נוגעים היום לכשליש מבתי האב בארץ- והכרעות כלכליות על עתידם של אנשים לאחר הגירושין נעשות בידי "מומחיי בתי המשפט, המכונים אקטוארים גם כשהם לא- ללא כללים ברורים איך לחלוק את הרכוש המגוון.
מקרים רבים שפגשתי- הראו לי גירושים בהם האחד יוצא עשיר והאחר עני.
זהו אחד התחומים המופקרים ביותר בבתי המשפט בארץ,ללא בקרה כמעט, ועם ידע מינימליסטי עד אפס בתחום הכלכלי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
למבקר המדינה
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
דרדר |
|
25/10/11 16:48
|
|
|
|
|
בישראל בניגוד לכל מקום אחר בעולם שופטים נבחרים על ידי שופטים אחרים עד לא מזמן גם לא היו נבחרי ציבור שהשתתפו בבחירה. בעבר הלא רחוק גם לא היו כל נציגי צבור שהשתתפו בבחירה. קנה המידה לבחירת שופטים היה חסוי, גם חברי כנסת לא ידעו על פי מה מועמד נבחר לשופט. על כך אמרו שופטים: "מכירים אותו". מה שברור שבנפוטיזם ובפרוטקציוניזם הקיים בבית המשפט בני ונכד שופטים שנבחרים ודאי מוכרים וכך גם בני עמדות פוליטיות זהות בעלי יחסים בתוך המקצוע.
עם קום המדינה כאשר החלו להרכיב את בית המשפט העליון, הייתה בתוקף פקודת בתי המשפט המועמדים לכהונת שופט הוצעו על ידי שר המשפטים, אושרו על ידי הממשלה, ואז אושרו סופית בכנסת - שיטה המתאימה למדינה דמוקרטית. אלא שבהמשך שר המשפטים הראשון פנחס רוזן חיבר ביחד עם נשיא בית המשפט העליון משה זמורה, הוא שהיה לא אחר משותפו לשעבר במשרד עורכי די,ן את רשימת המועמדים לשופטי בית המשפט העליון ללא כל התיעצות עם נציגי ציבור. לאחר שקמה ועדה לבחירת שופטים השופט מאיר שמגר בשנת 1978 הביא להרחבת מספר השופטים בוועדה בטוענה של חיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. 1996אהרן ברק – השופט הפוליטי ניסה לשכנע שאין דבר הרסני יותר מהנהגת פיקוח דמוקרטי על בחירת השופטים בטוענת פוליטיזציה.
הועדה לבחירת שופטים כיום מונה תשעה חברים. ששה נבחרי צבור שלושה שופטים. אלא שלכל החלטה דרושים רוב של שבעה מתוך התשעה. כך ששופטים יכולים לבטל כל החלטה בנוסף יש להם גם זכות וטו שאין לנבחרי צבור. חברי הוועדה הם: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים נוספים מבית המשפט העליון(3), שר המשפטים(1), שני נציגים של לשכת עורכי הדין(2) שר נוסף שהממשלה ממנה(1) שני חברי כנסת (2),. רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים - שלושת השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין – (5) אינם נבחרי ציבור, ואינם אחראים כלפיו. שני השופטים מלבד נשיא בית המשפט העליון, בדרך כלל מצביעים לפי רצון נשיא שבחר בם, עורכי הדין תלויים מקצועית בשופטים, ועל כן נוטים הם לרצותם. כך לפחות חמישה מצביעים בהתאם לרצון הממסד המשפטי, שר המשפטים הוא בדרך כלל עורך דין הנאמן לממסד המשפטי יותר מאשר לעמדות הממשלה והכנסת ולערכיו של ציבור הבוחרים. דבר זה בולט במיוחד כאשר שר המשפטים הוא גם עורך דין המיצג לקוחות בבית משפט וגם איננו כלל נבחר ציבור. כך שבדרך כלל לפחות ששה (6) מתוך תשעת חברי הועדה מצביעים לפי רצון הממסד המשפטי. נוסף על כך שני החברי כנסת הם אחד מהקואליציה ואד מהאופוזיציה בדרך כלל מצביעים באופן שונה אחד מהם עשוי להצביע ביחד עם הממסד המשפטי (7).
בשם עצמאות בית המשפט אימצה ישראל שיטה שבה הרשות השופטת אינה אחראית כלפי איש. שופטים מתמנים על ידי ועדה הנשלטת על ידי השופטים המכהנים, ודיוניה נערכים בחשאי, ואילו האומה נותרת ללא כל זכות להתערב בהכרעה מי יישם ויפרש את חוקיה, זוהי גאות השופטים, המכנים את השיטה כ"טובה בעולם" - מאחר שהשופטים מעצבים את בתי המשפט בצלמם הם. למרות מאמצי שופטי ישראל אף אומה אחרת לא השתכנעה בכך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
דרדר |
|
25/10/11 16:53
|
|
|
|
|
בשם עצמאות בית המשפט קיימת בישראל חסינות מוחלטת לשופטים. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין : "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" הנה כי כן, חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל, וככל הנראה גם אם פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו".
לטענת השופטים הרצון לשמור על אי התלות של הרשות השופטת, ועל אי התערבות בפעולתה מחייבת חסינות רחבה.
השופט דוד גולדשטין קבע כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "המטרה היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט ותכליות המשנה, למנוע פגיעה באמון הציבור ותביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים או הבטחת סופיות הדיון והליך דיוני תקין.... כמו גם "מניעת פגיעה בתפקוד השופט ערעור מעמדו ושאלות באשר לטיב שפיטתו, מניעת עיוות דין (?) ובזבוז זמן שיפוטי יקר". לפי כך יש להעניק לשופט עצמאות מוחלטת כאילו אינו פועל בשליחותה של החברה וכילו אין תפקודו משפיע על אחרים קובע גורלות.. משמע שופטים שונים משאר בני תמותה אשר עצם התביעה נגדם פוגעת בהם קשות ולהבדיל נזקקים לשירות עורך דין. להבדיל בעיסוקים אחרים יש אחריות ועל מעשים פליליים משלמים מבלי שהדבר יפגע בתפקוד או במעמד. לפיו "אין כל מקום להטיל אחריות שילוחית או ישירה על המדינה על פעולות שופט ואין משנה סוגה של הרשלנות". לדעת השופט דוד גולדשטיין חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי, אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר"... לשיטתו חוסר אחריותם כל השופטים כלפי הציבור אינה חלילה מתוך אנוכיות השופטים אלא מאוד מטיבה עם הציבור הנתון בידי השופטים המרשים לעצמם הכל.. ועוד מוסיף "לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית - שופט, רשם, ראש הוצל"פ, בורר או כל אדם אחר המבצע פעולת שיפוט - יצטרך להתגונן מפני תביעות, זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'", ומה לגבי בעלי עיסוקים אחרים? השופט פרגו פסק: "אם אין לשופט אחריות, , גם למדינה אין אחריות. "היות והחסינות המוענקת ל 'רשות השופטת' הינה מהותית - אין אחריות של המדינה ומאחר שאין יחסי עובד-מעביד בין השופטים למדינה". כאן נשאלת השאלה מי הוא מעסיקם של השופטים? את משכורתם מאין מקבלים? מהמדינה!. שופטים דורשים להשוות תנאי העסקתם לשרים של המדינה!. מי מעניק להם מינוי? נשיא המדינה! וכי מייצג את השלטון של המדינה כמו שופטים? אך חמור מכל מה לגבי הנפגעים שלא כדין מהשפיטה?
בנוגע לאחריות השיפוטית: לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין לא ניתן לתבוע בעל תפקיד שיפוטי "על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". לשופטים עצמם חסינות מתביעה, אולם גם למדינה אין אחריות שילוחית מדובר בחסינות מהותית ושופטים אינם "עובדים" לצורך העניין. שופטים אשר אימצו את "הלכת פרידמן", לפיה "החסינות איננה חוסמת כליל הגשת תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית בשל רשלנות שופט", ולכן לפי אותם שופטים "שלטון החוק איננה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה ובנסיבות אלו ניתן וצריך לאפשר הליכה בנתיב זה במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאוד", לא מוזכר פה מתוך זדון שהיא דרכם השכיחה של שופטים. לפי גדרה זו שלטון החוק פרושו חוסר אחריות השופטים או במילים אחרות שלטון הח
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
דרדר |
|
25/10/11 16:59
|
|
|
|
|
מהי עצמאות או אי תלות שיפוטית מפני מה? או מי? ולשם מה?
תפקיד השופטים להיות הוגנים ולא נושאי פנים כלפי כל הבאים לפניהם. עליהם להיות חופשיים מהשפעה פוליטית עליהם להסתמך על מה שצודק ולא על מה שמקובל. עליהם להיות מסוגלים להגן על האזרח הפשוט ממדינאים, ממשלות, תאגידים גדולים ועל האחד מהשני.
עצמאות שיפוטית פרושה ששופטים חופשיים להחליט על פי ההגינות וללא משוא פנים תוך הסתמכות בלבדית על העובדות המוצגות וחוקים ישומיים, מבלי להכנע ללחצים או הפחדות. עצמאות שיפוטית תפקידה לאפשר הגנה על האזרח והבטחת שלטון החוק. עצמאות שיפוטית מתיחסת הן לבית המשפט כרשות והן לכל שופט בנפרד.
עצמאות מוסדית, משמעה עצמאות של הרשות השופטת כגוף. אי-התלות המוסדית מהווה ביטוי של עקרון הפרדת הרשויות לשם דחיית התערבות מרשויות אחרות המחוקקת והמבצעת. עצמאות מוסדית היא תנאי הכרחי לעצמאותו של השופט היחיד.
עצמאותו של השופט היחיד, שמשמעה אי-תלותו בגורמים חיצוניים בלתי רלוונטיים.
עצמאות בית המשפט או אף עצמאות שיפוטית בשום אופן אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי כדי להבטיח את שלטון החוק בעזרת קידום החלטות ללא משוא פנים.
האם קיימת דילמה בין עצמאות שיפוטית - לאחריות ציבורית.
עצמאות שיפוטית נועדה לתת הגנה על שופטים מפני לחצים חיצוניים העלולים לעוות את פסיקותיהם ואחריות ציבורית דורשת מן השופטים להתחשב בערכי היסוד של האומה אשר את חוקתה הם מפרשים.
יש להכיר במוגבלות העצמאות השיפוטית לעומת האחריות השיפוטית. למרות שבמונחים מוחלטים אין התאמה בין עצמאות לאחריות, על השופטים להיות מספיק עצמאיים כדי לאפשר צדק ללא משוא פנים ולדחות מעליהם נסיונות הפחדה. אין השופטים עצמאיים במידה שלא ישאו באחריות. עצמאות מוחלטת ללא אחריות מתאימה למשל למי שאינו מועסק ואינו פועל בשם אחרים או למענם לדוגמא העוסקים בתחביבים או יוצרי אומנויות עצמאיים שלא על פי הזמנה, לא כך לגבי עובדי ציבור האמורים להיות נאמניו.
הליך מתוקן למינוי השופטים צריך להגן בקנאות על עצמאותם של שופטים מלחצים כלשהם בשעה שהם ממלאים תפקידם, אלא שההגעה לתפקיד חייבת להיות מבוססת על אמון העם באמצעות הליך מיון ציבורי. כדי להשיג עצמאות שיפוטית תהליך בחירת השופטים צריך להבטיח בחירת שופטים בעלי יושרה ללא דופי וכישורים מקצועיים – לא על פי אידאולוגיות או עמדות פוליטיות אלו אסור שיהיה להם ביטוי בבית המשפט, היות ואקטיביזם שיפוטי הינו אמצעי פוליטי אין לו מקום בבית המשפט. סיגים אלו באים להבטיח שהחלטותיהם תתבססנה על חוקים בלבד. על בבית המשפט להשען על תמיכת העם למען הבטחת קיומה של מערכת הוגנת שאינה נושאת פנים.
בישראל השפיטה עצמה כלל אינה עצמאית. בין בית המשפט לתביעה מתקים יחס סימביוטי. השפיטה תלויה לחלוטין בתביעה ופועלת לרצותה – זה מתבטא באופן התנהגותם שאין בה כל הגינות ובפסיקותיהם. אין בית המשפט מגן על האזרח הישראלי מפני זרועות שלטון אחרות ולא על אזרח אחד מפני השני. משמע כל הצעקה של "עצמאות בית המשפט" אינה אלא אחיזת עיניים. בית המשפט איננו מבקש אלא עצמאות לנהוג בכפוף לתביעה.... גם אחריות ציבורית בישראל אינה קיימת מאחר שלא רק שלא נעשה כל מאמץ להבטיח אחריות זו אלא מובהר לשופטים עד כמה מוחלט כוחם על הציבור...לא הציבור בחר בהם ואין הם תלויים בו או חייבים לו דבר. אחריות ציבורית מטבעה מחייבת עצמאות עניינית שגם היא אינה קיימת. בית המשפט בישראל "עצמאי" מכל מחויבות כלפי החברה.
"עצמאות שיפוטית" כביכול זו מתבטאת בכמעט 100% הרשעות וגם בערעורים המצב עגום מאוד.
קבלת רשות ערע
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אחדדדדדדד |
|
6/11/11 04:53
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חחחחחחחח |
|
11/12/11 11:59
|
|
|
|
|
|
הממשלה העם או בית משפט? מה החוק אומר?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חחחחחחחח
|
|
|
|
|
|
|
