"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, אני תפילה שהילדים שלנו יחוו צה"ל אחר ממה שחוויתי שתדע כל אם עבריה כי הפקידה את חיי בנה וביתה בידי מפקדים הראויים לכך
בשל היותה של מדינת-ישראל נגועה בשאיפות משיחיוּת, לא מיגנה מדינת-ישראל את גבולות תום מלחמת העצמאות בגדרות הפרדה ראויות לשמן, ולרוב לא גידרה אותם כלל.
המחדל הזה גדל בתום "מלחמת סיני" בשנת 1956, עת הכריז ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן-גוריון (לדור שלא ידע אותו: זה לא רק שם של נמל-תעופה) בהתרוממות-רוח משיחית על "מלכות ישראל השלישית"...
פריצות הגבולות הזאת הגיעה לשיאה המשיחי בעקבות "מלחמת ששת הימים" ונמשכת לאורכו של הקו הירוק עד עצם היום הזה.
63 שנים לאחר הקמת המדינה, רוב אורכו של הגבול בינינו לבין מצריים פרוץ, ובמקום שהוחל סוף-סוף למגנו בגדר גבול סבירה - ההקמה נעשית בעצלתיים, והחדירה של מחבלים לשטח מדינת-ישראל ממשיכה להיות קלה ופשוטה שם ולאורך רוב גבולותיה האמיתיים של המדינה.
את התוצאות הקטלניות של המחדל הארוך הזה - אנחנו רואים היום בשידורים חיים (שבתקופת ראש ממשלתנו הראשון היו גם אסורים להשמעה וגם בלתי-אפשריים לצפייה, כי בן-גוריון היה מתנגד חריף להקמת רשת טלוויזיה במדינת-ישראל).