ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נ...
ההחלטה לתקוף את צרפת; קרב קאנאי של חניבעל כמודל; הגנרל הנאצי-יהודי פון מנשטיין-לוינסקי; היטלר כאסטרטג מעולה; מקריות ומזל שהולידו את אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר בהיסטוריה; הס...
הבעיה היא ברגע שאתה נכנס למשוואות הזויות מתגלה ערוותך ברבים.
1. יגאל עמיר אינו דומה הוא אינו רוצח לאומני. הרצח שביצע יהיה מחריד ככל שיהיה איננו רצח המוני חסר אבחנה. ואגב משפחתו שילמה ומשלמת מחיר כבד מאין כמוהו.
2. לגבי ברוך גולדשטיין יש דמיון מסוים והוא היחיד.
3. לגבי נתן זאדה, לא ברור לנו כציבור מה באמת קרה שם ומדוע הוא ירה! השוטרים שהפקירו אותו ללינץ כשהוא כבול לא נענשו. מבצעי הלינץ לא נענשו..
בקיצור דעותיך שקופות.
מקרה ברוך גולדשטיין הוא המקרה הקאלסי וכאן שנינו מסכימים.
מקרה עמיר מתייחס לפעולת טרור שבוצעה מתוך מניע דתי-משיחי מוך כוונה הזויה "לעצור" תהליך מדיני.
האם רציחתו של רבין הטילה אימה על הציבור? כן.
האם זו מטרת הטרור? כן.
האם משפחתו מזדהה עם מעשהו? בל נהיה תמימים.
נתן-זאדה והמחבל ממרכז הרב שניהם ישראלים.
האם הורי שניהם צריכים להיענש?
אם יהרסו לשתי המפחות את ביתן, האם נבוא על סיפוקינו?
האם הריסת בית המחבל היהודי תרתיע? לדידי כן.