|
|
|
מירב ארד
בצל מלחמת 'חרבות ברזל', אזרחי ישראל יחגגו את יום העצמאות ה-76. קרן קימת לישראל והמוס"ל מציגים: אלו הם הפארקים המומלצים ביותר לעל האש בחיק הטבע ואלו הם הנחיות הבטיחות שכל הורה חייב ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ברמה המעשית לשנים הקרובות יכלה ישראל להגיע ליעדה האסטרטגי גם במהלך המלחמה הרעה הזאת אילו הסכים ביבי להעביר את השליטה ברצועת עזה למנהלה פלשתינית הכוללת גם את הרשות הפלשתינית
|
|
|
|
|
הרצל חקק
ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נ...
|
|
|
|
|
צבי גיל
אל לקחי השואה יש להוסיף לקח חשוב והוא ולהשקיע מרץ וכל המשאבים לרבות ממון כדי להתמודד עם אותם ערוצי רשע ורעל שמאיימים על קיומנו כחברה חופשית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
גדעון אמיר |
|
18/06/08 22:57
|
|
|
|
|
ברק מתשב באינטרסים כלכליים. שדות גז אמרנו כבר?
אולרט מאמין שפגיעה נוספת בבטחון ישראל תחלץ אותו מהחקירות.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גדעון אמיר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
דורי |
|
19/06/08 06:05
|
|
|
|
|
מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מִתְחַפֶשֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, הורסת. דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ "נְצִיגֵינוּ", "נִבְחרֵינוּ" בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?
כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל"ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16
כל מילה מדוייקת. ל"ת אני, 19/05/07 12:34
שיר מגניב. ל"ת לאה, 19/05/07 23:15
עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל"ת
מיכל כהן, 21/05/07 22:44
כואב אבל מקסים ל"ת עוד אחת, 22/05/07 10:42
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
תמרה |
|
19/06/08 07:46
|
|
|
|
|
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
כלל לא לפתע מֵת הקַבִּינֵט. זה היה צפוי. זה היה ראוי. זה היה חזוי. זה היה רצוי. הקַבִּינֵט מֵת.
יש אף האומרים כי הקַבִּינֵט לא רק מֵת בלבד - אלא החליט להתאבד. שֵד נכנס בו. נכנס בו שֵד.
חש כי לנוכח מציאות החיים הסוערים-המיוסרים-המכוערים החל להתגמד.
לכן החליט הקַבִּינֵט להתאבד. לעשות כן אף בלי נוכחותו של עד.
לא ככה סתם מת הקַבִּינֵט. מת הקבינט בחטא. חטא גדול. חטא יום אתמול. לכן מת הקַבִּינֵט.
קַבִּינֵט אשר לא עשה כְּלוּם. לא טרח בִּמְאוּם. שקע רק בנימנוּם. משוּם-דבר נראה הָלוּם. הָמוּם.
אט-אט חל בו גם כירסום. נשמע יותר עָמוּם, בָּלוּם, עָלוּם. מלא בשפע של גימגום.
הפך עָרוּם, צָרוּם, פָּרום. יש האומרים אף כי הוגש נגדו כבר כתב-אישום.
כאשר נסתבר לכל, כי הקַבִּינֵט כלל לא לפתע הפך להיות לגמרי בעל-מום, נפל הקַבִּינֵט בבת-אחת, קָרַס בְּבּוּם.
קַבִּינֵט אשר זילזל, חגג, להג, לגלג, קטרג, את עצמו בלבד עִנֵג, יום-יום התמוגג. את ההיסטוריה לא דגדג.
לא חש כלל כי העם מאוס מאס בו (אחרי ככלות הכל, הן לכל דבר יש עת). העם מזמן נתן לו גט.
קַבִּינֵט כסיל ואוויל אשר לשום מקום לא חפץ, לא רצה, לא הצליח להוביל. לא הנהיג. לא היה שולט.
ביהירות, טיפשות, עִיקשות, נוּקשוּת, חֵרשות, אדישות, תְלישות, התכתשות,
עיוורון, זילזול ויוהרה היה הקַבִּינֵט בולט.
כאשר להחליט היה צריך, שִקְשֵק כולו, קבל פיק ברכיים, רעדו לו הידיים. הרופאים ציוו לו דֶקִינֵט.
כך, באופן זה, בדרך זו, מת. התאבד הקַבִּינֵט.
זו אכן האמת. כל האמת. רק האמת.
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נֵט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת.
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט
לא יכול היה ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל. את שורותינו אך דילדל. זכר בנים חִלֵל.
משפחות רבות אימלל. את עצמו בלבד הִלֵל. אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל.
לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל. מי היה מאמין כי כך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח !
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
יען בינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
למצוא מקום, פִּנָה, תחת סככה, למרגלות עץ או תחת שִיחַ. חלומות גנוזים בתוך בועות סבון לאוויר נפריח.
יען עד אשר יבוא משיח נִשָמַע כעַם אשר על גורלו בוֹכֶ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תמרה |
|
19/06/08 09:14
|
|
|
|
|
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נֵט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת.
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט
לא יכול היה ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל. את שורותינו אך דילדל. זכר בנים חִלֵל.
משפחות רבות אימלל. את עצמו בלבד הִלֵל. אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל.
לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל. מי היה מאמין כי כך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח !
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
יען בינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
למצוא מקום, פִּנָה, תחת סככה, למרגלות עץ או תחת שִיחַ. חלומות גנוזים בתוך בועות סבון לאוויר נפריח.
יען עד אשר יבוא משיח נִשָמַע כעַם אשר על גורלו בוֹכֶה כמִתְנַצֵל,
עַם מכה על חטא על חזונו אשר אָבַד ואין לו דרך חילופית מלבד זו שבמוֹרָד, אין כל אפשרות אחרת להִינָצֵל,
עַם אשר מוריד דמעות על תקוותו אשר עליה המסך ירד, כאשר ברקע בדָרוֹם בָּרַד של מַטְחֵי טִילֵי קאסם וגְרָאד
)כלום היה מי אשר חָבַש בגדי-שְרָד ואשר בממשלה מכך חָרַד?)
מראה קשה ממנו אין אדם, אזרח אחד בארץ, אשר אינו מוּטְרָד ועַם שָלֵם, בשל כך, אפילו לא מָרַד.
חִזָּיוֹן נורא אשר מְצַלְצֵל כמְנַצֵל, כמְפַצֵל ומִתְפַּצֵל.
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כָּך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ? אֵיך....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
תמרה |
|
19/06/08 08:32
|
|
|
|
|
חֲנוּת מַכּוֹלֶת
מְנַהֲלִים הֵם אֶת מְדִינָתֵנוּ הקְטַנְטוֹנֶת, בָּבַת-עֵינֵינוּ, אֶת אַרְצֵנוּ הַפִּיצְפּוֹנֶת
כְּמוֹ אֶת מֶמְשָלְתָם-מַכְשֵלְתָּם-מַכְשֵלְתֵּנוּ
מָשָל וּכְּאִילוּ הָיְתָה זוֹ חֲנוּת מַכּוֹלֶת
חֲנוּת פְּרָטִית, מִשְפַּחְתִית, פִּינָתִית, שְכוּנָתִית,
יוֹם סְגוּרָה, יוֹם פְּתוּחָה,
יוֹם יֵש, יוֹם אֵין, קֶמָח, אוֹרֶז או סוֹלֶת.
חֲנוּת מַכּוֹלֶת בָּה אֶפְשָר, לְעִיתִּים, מִפַּעַם לְפַּעַם, לִמְכּוֹר אַף פְּסוֹלֶת.
תַּרְנגוֹל גָדוֹל פוֹסֵעַ-טוֹפֵף בַּחֲזִית חֲנוּת המַכּוֹלֶת,
צוֹעֵד הֲלוֹך וחֲזוֹר כְּשוֹמֵר-סַף, שְמַר-טַף
תַּרְנגוֹל אָדוֹם גָדוֹל, תַּרְנגוֹל מְגוּנְדָר, תַּרְנגוֹל צִבְעוֹנִי בַּעַל כַּרְבּוֹלֶת
מִדֵי פַּעַם התַּרְנגוֹל עוֹצֵר, מְנַקֵר, בּוֹלֵעַ גַרְגֵר חִטָה אוֹ שִיבּוֹלֶת.
הַאִם יַצְלִיחַ תַּרְנגוֹל זֶה לְבַדּוֹ, בְּעַצְמוֹ, לִשְמוֹר אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת ?
לְהַבְטִיח אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְנֵי סְגִירָה ?
טַלְטֵלָה ? נְעִילָה ? לְהַצִילָה מִמַפּוֹלֶת ?
לְהַגֵן עַל חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְּנֵי מְעַרְבּוֹלֶת ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
א.ה. |
|
19/06/08 08:39
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
דורי |
|
19/06/08 08:51
|
|
|
|
|
מֶמְשָלָה חֲלוּלָה. מֶמְשָלָה חוֹלָה. מֶמְשֶלֶת הִילוּלָה. מֶמְשֶלֶת לַעַג וקֶלֶס. מֶמְשֶלֶת מֶלַח עַל פְּצַעֵינוּ. מֶמְשֶלֶת חוּכָא ואִיטְלוּלָא.
מֶמְשָלָה רשלנית, ריקנית, נקבובית, הרסנית,
עלובה, נבובה, כאובה, חבולה, מבולבלה, חולה, חלולה.
במה עוד צפויים ועדים אנו לחזות ולצפות,
לא מתוך תחושת חמלה, סליחה ומחילה ?
לאיזה עוד מעשה שלומיאליות
ממשלה עקלקלה-בלתי-הגונה-פתלתלה זו מסוגלה ? יכולה ? עלולה ?
שמתם לב ? שמא הבחנתם ?
כי למכשלתנו ארשת פנים כפולה, מכופלה, נבוּלה, נפולה, אומללה.
מחד ממשלה חייכנית, צחקקנית, צדקנית, חנפנית, חנחנית,
יומרנית, כוחנית, נכונה למראית עין לכל פעולה
מאידך ממשלה חדלת-אישים, חסרת אונים, משותקת-מוחין, נעדרת תקווה.
חזון-יוזמה-עוצמה לחלוטין נטולה
יכולת ממשלתנו להחליט, לתכנן, ליישם,
על עמה לגונן, לשקם, לבצע, מנוטרלה כליל, אבודה, מבוטלה, משוללה.
מֶמְשֶלֶת מאובנת, מתנוונת, מתרוקנת, משועממת, נרגנת,
עד-כדי-כך עלובה, שֶלֶד-צֵל-עצמה, לא-ראוייה אפילו לטיפת חמלה.
מֶמְשָלָה אשר ממתינה, בלית ברירה אחרת, לבשורות איוב.
לתבוסתה הבאה. למפלתה.
מֶמְשָלָה אשר בלי להניד עפעף
מפקירה נתיניה עשרים וארבע שעות ביממה
מאלצת את אזרחיה ועַמָה לשתות יחדיו עמה,
כוס כישלון, כוס יגון, כוס תוּגָה, כוס תרעלה,
ללגום אותה עד תוּמָה.
מֶמְשָלָה אשר לנוכח פני המציאות, בנשמה ובלב,
מתפקדת כממשלת-זוועה, ממשלת-אֵימָה, חֲרָדָה,
ממשלת ישימון, ממשלת מדבר-שממה
ממשלת אשר כליל נעדרת טיפת בושה וכלימה.
ממשלה חסרת-מצפון, יסורים, חרפה, התייסרות, חרטה.
מֶמְשֶלֶת קלון, רמון, חקירות, זדון וזימה. ממשלת תולעה ורִמָה.
מֶמְשֶלֶת הולכַת שולל. מֶמְשֶלֶת כחש, כזב ומירמה.
מֶמְשָלָה אשר לכסאותיה צמודה מגנטית.
בתרגילי הישרדותה יצירתית להפליא, מקורית, פטנטית.
בכישלונותיה הכואבים, צורבים, דואבים, ממשלה אוטנטית.
בדרך-התנהלותה-תפקודה לגמרי אימפוטנטית.
התפוגגותה, התפוררותה, התרסקותה, התפרקותה
יום-יום מתרחשת לנגד עינינו,
אך אינה כלל פתטית.
מֶמְשֶלֶת בועה, יוהרה, ריקנות, ראוותנות, גאוותנות, חלחלה, אמתלה, מהתלה.
מֶמְשֶלֶת מלח על פצעינו, מֶמְשֶלֶת אסון, חרבון, חורבן, השפלה,
הצטדקות, התרפסות, חרדה, טלטלה.
מֶמְשָלָה אובדנית-סופנית-חֶרבונית-חורבנית.
מייגעת, מייזעת, משגעת, צולעת, מקרטעת.
בדרך-לא-דרך, בדרך-נס, מתנענעת.
מֶמְשָלָה ללא קורטוב בריא של טיפת הגיון או שמץ שיקול-דעת.
חיי-אדם עבורה כקליפת-שום ריקה, כפנים-תוכה של דלעת.
בהפקרתם היומיומית של אזרחיה, חיי-אדם מסכנת,
בכך מכשלתנו מתורגלת-מיומנת-מורגלת, מאורגנת, ממושמעת, מודעת.
לעיתים תכופות-תדירות, בליקוי מאורות, לשווא-לחינם, לא רק בשדרות,
בניר-עוז, בנתיב-העשרה, ביד-מרדכי, באשקלון, בנירים, בכיסופים, בגבים, בזיקים, מפקירה אזרחיה, חיי-אדם ביודעין מקפדת.
כלום יש פלא איפוא , איך וכיצד, ממשלה שכזו,
על-ועִם שלל בעיותיה, כלל איננה מתמודדת ?
על דם אזרחיה מדלגת-רוקדת-שורדת.
על כל צעד ושעל, מצל עצמה בלבד, פוחדת. רועדת. מועדת.
האם ניתן כלל בממשלה רשלנית-שלומיאלית כזאת לבטוח ? לתת בה אמון ?
לשאוב ממנה תקווה ? עידוד ? עזוז ? אמונה ? ביטחון ? כוח ?
מאחריות אישית ממשלתנו בכל הזדמנות נסה.
על בני-עמה כלל לא חַסה. מישיבות-כנסת נעדרת - לחו"ל תכופות טסה.
מהתמודדות עם מציאות אמיתית בורחת. נמנעת. סולדת.
כלום ניתן לצפות שממשלתנו תגן על חיי אזרחיה ? על ביטחונה של מולדת ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
דורי |
|
19/06/08 09:21
|
|
|
|
|
לממשלה קָשֶה לִמְשוֹל – כָּשְלָה הממשלה כָּשוֹל !
"בארבע השנים האחרונות זה מצב בלתי אפשרי - לממשלה קשה למשול והכנסת אינה מפקחת". ישראל מימון, מזכיר הממשלה.
מזכיר הממשלה אמר כי מבוקר עד ערב הוא עסוק בהישרדות הממשלה ובהחלטות של פרץ
"אני לא יכול לחשוב מעבר ליום אחד קדימה" - כך אמר הבוקר מזכיר הממשלה, ישראל מימון, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, במושב שעסק בשינוי שיטת הממשל. "אני לא יודע מה עמיר פרץ יחליט מחר בבוקר, והאם עמי אילון או אהוד ברק יחליטו להישאר בממשלה", הסביר. מימון הוסיף כי הממשלה נמצאת במצב קשה בגלל החשש מבחירות.
מימון ציין בדיון כי הוא עסוק מהבוקר עד הלילה בממשלה "לא במובן התיאורטי", הבהיר. "כאשר יש עילות שלפיהן הולכים לבחירות, יש חרב מתהפכת מעל הראש כל הזמן". לדבריו, החרב יוצרת עיסוק מתמיד בממשלה שאינה יכולה למשול. "בארבע השנים האחרונות זה מצב בלתי אפשרי - לממשלה קשה למשול והכנסת אינה מפקחת".
למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – כָּשְלָה המֶמְשָלָה כָּשוֹל !
ומה עלינו ? אזרחיה ? עד היכן ? עד אנא ? עד מתי ?
לאן נוליך את חרפתה ? לאן נוליך את חרפתנו ?
עד מתי בשיפלותה, בעליבותה, נאלץ בלב כוֹאֵב-דוֹאֵב לִצְפוֹת ?
עד מתי מתיפקודה ומהתנהלותה באופן כה שיטתי-בעייתי-מגמתי נצטרך לִסְבּוֹל ?
יען עָצוּם הכֶּשֶל.
עָמוּק השֶבֶר.
חָמוּר השֶסַע.
עֲנָק הַפַּעַר.
כה רב !
כה רחב !
כה גָדוֹל !
למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – כל יום שבא, שחר מפציע, פֶּתַע מופיע עוד נַחְשוֹל !
להרגיע – אין כבר שום כוח שיכול.
מֶמְשָלָה אטומה-מנוונה-מנוולה נָבול-נַבְלָה, קָמול-קמְלָה. לא יוֹעִיל אף אקאמול.
מעצמאותינו, חירותינו, כמיהותינו, כיסופינו, תיקוותינו, ערגותינו, חזונינו, עתידנו
בין אם יום שבת זה, יום של חג, או סתם יום של חול
ממשלתנו-מַכְשלְתֵנוּ, את הבסיס לקיומנו,
את שמחת-חדוות-חיינו,
אפילו את מדינתנו,
סָחבָה-סָחוֹב, גַנְבָה-גַנוֹב, גָזְלָה-גָזוֹל, נִישְלָה נָשוֹל.
למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל, כל זאטוט, די-בקלות, להבחין בזאת יכול
יד כל עתה בממשלה - ידה של ממשלה בכָּל
עד מתי חושבת מכשלתנו כך לשְרוֹד ? לִרְעוֹד ? לִפְחוֹד ? למְעוֹד ?
עד מתי תתעקש מַכְשלתֵנוּ על חשבוננו כך למְשוֹך ? לִפְעוֹל ? למְשוֹל ?
למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – על חטאיה, יוהרתה, אין-אפשרות בכלל למְחוֹל !
ימין ושמאל רק שְכוֹל ותְכוֹל. מכירת חיסול כללית הפעם - לחיינו ערך מאד זוֹל.
אך מכשלתנו אשר בתיפקודה-בהתנהלותה כל-כך התרשלה-רָשוֹל
בדרכה, לשיטתה, כהרגלה, שוֹרֶדֶת-חוֹגֶגֶת-מִתְמוֹגֶגֶת,
עם שלל בעיותיה כלל איננה-מִתְמוֹדֶדֶת, יוצאת בסערת מָחוֹל.
אותנו, במאבקנו כנגדה,
מַכְשלְתֵנוּ ברַפְסוּתָה, ברִיפְיוֹנָה, בחִידְלוֹנָה,
מְחַשֶלֶת רק חַשוֹל.
למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל –עבור עצמה ועבורנו הפכה מזמן לנֵטֶל, עוֹמֶס, עוֹל, מִכְשוֹל.
זָנְחה אותנו, אזרחיה, כָּלִיל הפְקִירה ! לעצמה תקעה (ואיזה...) גוֹל !
זו על רגל אחת, באמת ואמונה, כל התורה כולה, הכל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
|
|
|