|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
לא מבינה |
|
1/12/14 16:43
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ברבור |
|
1/12/14 18:01
|
|
|
|
|
|
בארץ מתוקנת עוד כזה היה מורשע בבזיון בית המשפט. חוצפתו עוברת כל גבול.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברבור
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
עידןסובול |
|
1/12/14 18:11
|
|
|
|
|
כול התרשמות של אדם מכול דבר שבעולם תלויה בקורות חייו ובמצב הנפשי שבו הוא היה בזמן ההתרשמות, וזה נכון אפילו, עם כול הכבוד, לגבי התרשמויותיו של כבוד השופט דוד רוזן.
אני לא יודע, וכך בטח גם אתם, מה הייתה התרשמותו האישית של כבוד השופט הזה (או כול שופט אחר) מ"המשפט" של קפקא, או מהתנהלותה של אנה קרנינה, ואפילו לא מאי-הגעתו של גודו במחזה "מחכים לגודו". אבל להתרשמות הזאת לא אמור להיות יותר ממשקל-נוצה כשמדובר במשפט פלילי, אלא אך ורק לראיות מובהקות, להבדיל אלפי הבדלות מעדויות עתירות מלל הפכפך.
אפילו השופט רוזן -(שמקריאת הכרעתו הפומפוזית מסתבר באופן מובהק שהיא מבוססת ברובה על התרשמויותיו האישיות מהעדויות, ובראש ובראשונה על עדות מרכזית שלא עמדה במבחן החקירה הנגדית, ושע"כ ערכה המשפטי אינו עולה, עם כול הכבוד, על ערכה של נפיחת אחוריים ברוח מזרחית) - אמור לדעת שמורשעים רבים, אפילו במדינות דמוקרטיות מתקדמות, שהורשעו על-סמך התרשמותם של שופטים מכול מיני עדים ועדויות, ובהם מורשעים שהספיקו להיות מוצאים להורג, התגלו ברבות הימים כחפים מפשע (וכבוד השופט רוזן, עם כול הכבוד להתרשמויותיו האישיות הנחרצות, אמור להיות מודע למוגבלויותיהן של ההתרשמויותיו האישיות, ובמיוחד כשמדובר במשפט פלילי).
ולהלן, דבריו החכמים של שופט בית המשפט העליון בעניין התרשמויותיהם האישיות של שופטים:
"מן המפורסמות הוא, כי בדרך כלל אין בית-משפט שלערעור מתערב בממצאיו של בית-המשפט ששמע את העדים והתרשם מדבריהם, מהתנהגותם וממהימנותם. אך אין זה כלל בל-יעבור, ומצויים בו יוצאים מן הכלל. מעולם לא נבצר מבית-משפט שלערעור להתערב אף בעניין של הערכת עדויות, כאשר הערכה זו יסודה היה בשיקולים המתעלמים מגורמים שהיה מקום לייחס להם משקל "
[השופט ג'ובראן במשפט ע"פ 10049/03]
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידןסובול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הנ"ל |
|
1/12/14 19:57
|
|
|
|
|
מי שהכיר מאחורי הקלעים, במשך יותר משנות דור, את הדילים המסריחים והרעילים במינויים וקידומם של השופטים והשופטות של בתי המשפט (אין לי מושג ירוק איך נבחרים שופטי כדורגל) -- לא יכול להיות מופתע מכך שבמשפט "הולילנד" ישב לשפוט, על הכס המיועד לשופט, מי שמונה לשופט בית משפט שלום מיד עם סיום שירות-קבע במשך שנים רבות כפרקליט צבאי, אך נותר למעשה פרקליט צבאי, עם גינונים מושרשים עמוק איש צבא שרגיל לקבל פקודות ולחלק פקודות, גם בשמשו כתובע צבאי וגם בשמשו כסניגור צבאי. נכון שלא כול איש מערכת המשפט הצבאית נוהג להשתמש בלשון קלגסית, אבל זה לגמרי לא המקרה של השופט רוזן, שבבטנו תפחה לשון קלגסית מהמדרגה הבזויה ביותר, עד כדי שימוש במונח "בוגד" שנהוג להשתמש בו נגד מרגלים שריגלו לטובת מדינת-אויב.
לא התפלאתי ולא נדהמתי כשהאיש הזה שכח לחלוטין שהוא נבחר לשמש כשופט, ונסחף שוב ושוב, עד למעלה ראש, בתוך השתן הפרקליטותי הגואה, המחוזק בשתן של עדים זוממים, עד שחדל לשמש כשופט והפך לחוקר משטרתי ולתובע גם-יחד.
המשפט הזה, המכונה "משפט הולילנד" אמור להיזכר כמשפט רחוק ת"ק פרסה מלהיות קדוש מבחינה משפטית:
הסמכות לקרוא לראש ממשלה בישראל "בוגד" הייתה אופיינית עד כה לכול מיני רבני פולסא-דנורא וצאן מרעיתם, ושום שופט שאינו שׁוּפְטָנָא גמור לא היה מוציא מתחת ידיו תישפוכת רבה כול כך של התלהמויות שׁוּפְטָנִיוֹת כמו אלה ששפוכות לאורך 684 (תרפ"ד בגימטריא) עמודי הכרעת הדין, ו-64 (סד בגימטריא) של גזר הדין. [יש לציין שבתחתית ההכרעה הארוכה (סוף עמוד 684 ) קובעת הנהלת בתי המשפט בזו הלשון: "נוסח זה כפוף לשינויי נוסחועריכה", והדעת נותנת שהנהלת בתי המשפט הייתה שמחה להעלים מתוכו כמה וכמה התבטאויות וכמה וכמה תחושות-בטן וסברות-כרס של השופט, אלא שמן המפורסמות הוא שמילה ונפיחה אי-אפשר לקחת בחזרה, ובמיוחד כשמדובר בהכרעת-דין.
אני בטוח ששופטים ישרים (ויש גם לא מעט כאלה) לא יוכלו שלא להסכים איתי, לפחות בינם לבין עצמם, שהתנהגותו והתנהלותו של השופט בעת הדיון על עיסקת הטיעון עם גב' זקן, מתאימה לכול היותר לחוקר במצ"ח ולא למי שנבחר לכהן כשופט מחוזי.
ואני בטוח שרוב רובם של אלה שיגיבו או לא יגיבו על הדברים שכתבתי כאן -- לא טרחו כלל לקרוא את הכרעת הדין ואת גזר הדין במלואם, ואפילו לא את מה שמיוחס בהם ישירות ובעקיפין לנאשם מס' 8 .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הנ"ל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בבון זה קוף |
|
4/12/14 00:39
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
על מחשבות וסגנון |
|
1/12/14 18:21
|
|
|
|
|
|
|
