|
|
|
צבי גיל
"לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות" - מתוך מנשר ניצולי השואה
|
|
|
|
|
אלי אלון
ב-7-8 באפריל 1980 בחג שביעי של פסח בוצע בקיבוץ משגב עם פיגוע מיקוח, שמטרתו הייתה שחרור מחבלים הכלואים בישראל  בפיגוע נרצחו 3 ישראלים ובהם חייל צה"ל ו-5 מחבלים חוסלו
|
|
|
|
|
יצחק בריק
כניסה לרפיח תביא להרס מוחלט של יחסינו עם מדינות העולם ועם מדינות ערביות שאיתן יש לנו יחסי שלום, ויהיו לכך השלכות קשות מאוד. כניסה לרפיח גם לא תשאיר אף לא חטוף אחד בחיים, ויהיו הרבה...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
יש לאפשר לאסירים שנאסרו בשל עבריינות "הצווארון הלבן" או חובשי המגבעות החרדיות, שנאסרו בשל עבירות-מס, מעילה, גניבות קלות ובעיקר עברייני-תנועה או עבירות כמעשני סמים קלים להגיש בקשות ...
|
|
|
|
|
חנינא פורת
סוגיית הקרקעות, הנוודות ושטחי מחייה, 1800 - 1967 בעקבות ספרה החדש של פרופ' רות קרק הספר/מחקר מביא עמו חידושים רבים הן בצד ההיסטורי של הקונפליקט והן בצד ההווה
|
|
|
|
|
מיכאל מירו
שימו לב מה מצבם הכלכלי של ראשי המדינות על כל סוגי המשטר שבהן, שימו לב גם למנהיגי ארגוני טרור, לכולם יש הון אישי מעבר לסביר, חומר למחשבה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
צרעה |
|
7/12/15 20:20
|
|
|
|
|
משטרה רמאית
המשטרה כמו התביעה רואה את הצלחתה בהבאה לכמה שיותר הרשעות, על כן גם קנה המידה שלה לקידום חוקרים כמו של תובעים הוא שיעור ההרשעות שהביאו לו. כיון שריבוי ההרשעות היא מטרת העל של המשטרה יש להשיגן במהירות ובקלות כדי להתפנות להשגת הרשעות נוספות. אי לכך המשטרה כלל אינה מתעניינת בעובדות האמיתיות אם אינן עוזרות לה להרבות הרשעות אלא מעדיפה שקרים אם אלו מקדמים הרשעות. לפי מטרת המשטרה כאירגון נוהגים גם חוקריה. את החוקרים לא מטרידה השאלה אם החשוד ביצע עברה/פשע אלא איך ניתן יהיה להביא להרשעתו. האבחנה בין חוקר שיודע שחשוד אינו אשם אך מעונין להפלילו ולכן בודה ראיות, לבין חוקר שסבור שהחשוד אשם אך מוסיף ראיות שקריות כדי להיות בטוח בהפללתו, ברוב המקרים אינה עניינית. מה עוד שבדרך כלל אין למשטרה קצה חוט של מושג מה באמת התחולל אם בכלל התחולל. לחוקרים אין דעה, והם פשוט מעוניינים להפליל את מי שהכי קל להפליל. חוקרי משטרה מקבלים גיבוי מלא לשקריהם ומקודמים בשל כך. לגבי המשטרה אמת עובדתית ואוביקטיבית העומדת בפני עצמה ללא קשר להחלטתה אינה קיימת. לגבי המשטרה העובדות הן מה שהיא קובעת. על כן המשטרה אינה מוטרדת אם דיוחה אמת או שקר, פתיחת תיק לחשוד שעבר עברה או חשוד שהוא חף אינה מהוה שיקול. באתר הקודם של המשטרה פורסם שמטרת כל חקירה משטרתית היא כמובן – להביא להרשעת הנחקר, כך על פי ניסוח המשטרה. [באתר החדש הנוכחי זה כבר אינו מופיע - בעקבות גילוי פניה האמיתיות של המשטרה ברבים, היא מעסיקה על חשבוננו עשרות יועצי תדמית ויחסי ציבור והאתר החדש משדר סבר פנים יפות אל האזרח אך מסתיר את רוב המידע אודות המשטרה].
באותה המידה שהמשטרה אינה יודעת דבר טרם תלונה היא גם אינה יודעת דבר לאשורו לאחר התלונה לפני שיש לה מידע אמיתי. האדם הסביר עד כה לא חשד שבכל מקרה המשטרה תרצה להפלילו והוא לתומו סבר שהמשטרה היא מקום ההגינות והחוקיות, המשטרה גם דאגה להציג עצמה ככזאת לכן דוקא ההגונים נופלים בפח. באתר הקודם של המשטרה נכתב שנאמר לחוקרים לבדוק כיונים רבים באותה הדרך שבה מנסים למצא איזה מפתח הוא המתאים. המציאות שונה בתחליט. ההתיחסות לתלונה תלויה במידת הקושי או הקלות להפליל את החשוד. קורה ובתלונה עצמה או בהשלמתה מתגלות סתירות לעיתים עד כדי רמז עבה להונאה. ההתיחסות לאלו היא בהתאם לנלון: אם הינו תמים וקל להלחיץ אותו המשטרה מתעלמת מאי מהמנות התלונה ופועלת להפללת החשוד. כמו גם להפך אם התלונה מוצדקת ועקבית אך החשוד יודע איך להתנהג במשטרה ומה כדאי לו לומר והמשטרה אינה שאינה חוקרת והיא אינה מצליחה מלאכותית להלביש עליו פרטים מפלילים – היא מטילה דופי במתלונן.
מה שנקרא "חקירת אנשים" איננו אלא חקירה כיצד להפליל בכל מקרה פרטים המרשיעים את החשוד. לצורך כך המשטרה משתמשת בשיטות רבות שהבסיס שלהם הוא מראה הפוכה לשיטות לגילוי האמת למה שלומדים שחקירה אנשים צריכה להיות. על המשטרה לזמן את החשוד ללא כל דעות קדומות כפי שקורה כאשר בא אליה מתלונן. בחקירה תקנית שנועדה לגלות את העובדות לאשורן, בשלב ראשון יש להניח לנחקר לומר את דברו באופן חופשי ולא להפריע לו. לאחר שניתנה לו הזדמנות לספר את ספורו יש לתשאלו להשלמה והבהרה. השאלות צריכות להיות פתוחות לגמרי, כלומר שאלות שאין בהן ולו רמז להנחת יסוד, אין להתנות את הנחקר לכל כיון שהוא. מה שהמשטרה עושה בפועל הינו ההפך המוחלט. עוד לפני זימון החשוד החוקר בונה בקוים כלליים כעין טיוטה לתרחיש שהוא רוצה להלביש על הנחקר.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
צרעה |
|
7/12/15 20:38
|
|
|
|
|
"החקירה" היא איך יוכל להתאים מתוך דברי הנחקר, ואם לא יצליח אז תוך הוספת פרטים שלא נאמרו עדות כדי להפללתו. החוקר אינו מניח לחשוד לדבר, כאשר הוא מרגיש שהחשוד מתחיל לומר דבר מה שפועל לטובתו הוא משסעו בגסות, מציג שאלות שקובעות נחרצות "עובדות" שהוא החליט עליהן. אם נענה בשלילה הוא מתיש את הנחקר בחזרה על אותן קביעות ואינו נלאה מלחזור עליהן. אם הנחקר ביאושו ממשיך מתוך תקוה שיסביר וכך יוכיח, החוקר כבר מכליל את קביעותיו ומתעלם מכל מה שאינו מתאים. חוקרי משטרה יודעים גם להסתיר את מעשיהם הם משנים את סדר התיעוד למשל השאלות המתנות שהוצגו בעת עדות הנחקר נרשמות בסוף בשלב השאלות ובודים את התשובה שרצו לקבל.
המתואר אינו רק לגבי פשעים חמורים שמצפים מהמשטרה שתגלה, אלא כל עברה שהיא בין שנעשתה ובין אם לאו כשהמטרה המקודשת היא להביא לכמה שיותר הרשעות . הרמאויות האלו שבחקירות המוטות והמגמתיות אינן נחשפות המשטרה בנתה לעצמה נוהלים אשר מסתירים. הפרקליטות ובית המשפט אחריהם משלימים את מלאכת ההסתרה המגמתית. בשל העקרון המקודש של סופיות הדיון, עוד קודם לכן לפני תחילת הדיון מרגע שיש כתב אישום אף גורם אחר לא יחקור! כך שקרים אינם נחשפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרעה
|
|
|
|
|
|
|