|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
רון ה. |
|
19/08/16 11:09
|
|
|
|
|
הזוי, פשוט הזוי, דמוקרטיה היא ייצוג על פי הרוב, בוודאי שאין שום חובה להכניס ייצוג למיעוט שנקבע כמיעוט על פי בחירה דמוקרטית.
על פי ההיגיון העקום הזה חייבים לתת ייצוג בממשלה גם לחנין זועבי וחבורת הטרוריסטים שיושבים בכנסת ומתיימרים לייצג את הציבור הערבי בישראל.
הגיע הזמן להגביל על פי חוק את האקטיביזם השיפוטי לנושאים שיש בעבורם הגדרה מפורשת בחוק, לחלוטין לא הפרשנות ההזויה של השופטים בבג"ץ צריכה לקבוע עבור הציבור בישראל דבר וחצי דבר.
יש חוק ? שיפטו על פי החוק, אין חוק אל תמציאו לנו פרשנויות שכאילו משתמעות או מתחבאות בחוק, אתם מבינים את זה שם בבית המשפט העליון ?
בג''ץ: על חברת החשמל לספק חשמל למזרח ירושלים למרות החוב.
rotter.net
בג''צ דחה עתירה נגד המבנים הלא חוקיים של האיחוד: ''אנו לא סבורים שזה עניין לבית משפט''
rotter.net
בג''ץ מחק הבוקר עתירה נגד בית ספר לא חוקי שהאיחוד האירופי בנה סמוך לירושלים
rotter.net
ביבי הגיע הזמן להתעורר לפני שהאדון ג'ובראן חוטף לנו את המדינה מתחת לידיים.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רון ה.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חמורבי. |
|
19/08/16 14:03
|
|
|
|
|
|
שהדרישות שלו לא פוגעות בציבור אחר. ברגע שההחלטות הן נגד תושבי המדינה או חתירה תחת קיומה לא ברור מי האנשים האלה ומי שתל אותם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חמורבי.
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
קשקשת נטו !! |
|
19/08/16 12:25
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סיסמאות ומציאות |
|
19/08/16 12:48
|
|
|
|
|
|
אפילו בארה"ב קבלת אזרחות מחייבת הצהרת נאמנות, והיא הבסיס לכל זכות ואזרחות.
ייצוג של אוכלוסית מיעוט שמכירה במדינה היהודית...כן
ייצוג של רצונות אחרים...לא
זה כל הסיפור
וכלעוד יש מאבק על קיומה של מדינה זו, והלגיטימיות שלה מול כל שונאיה בעולם..נא לא לבלבל בסיסמאות "דמוקרטיה"
אחרת גם תבואו בדרישה לייצוג של טרוריסטים (נקווה שעדיין במיעוט)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סיסמאות ומציאות
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
סוקרטס,אריסטו וכו |
|
19/08/16 13:21
|
|
|
|
|
|
ומחק כל שארית של שיקול דעת, אם אי פעם היה לכם כזה.אתם ממציאים שיטת שלטון חדשה: עורכים בחירות, ומי שמקבל את מספר הקולות הקטן ביותר - הוא השליט. דברי הבל מאין כמותם !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סוקרטס,אריסטו וכו
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
באום |
|
19/08/16 13:34
|
|
|
|
|
|
לא צריך להיות גאון כדי להבין שהשופטים המכובדים לקחו מקרה מאיזה סימטה עלומה מעיר מאובקת ועשו ממנה משל למצב הדמוקרטיה בישראל,על פי דעתם יש לומר.כל טכנאי יודע שקונטרה צריך לתת משני הצדדים שאם לא כן,העסק מתפרק.השופטים הנכבדים אולי למדו משפטים אבל להבין שגם במשפטים צריך ליישם יסודות טכניים,זה כנראה כבר מעבר להשגתם.ולמה בעצם הדור הזה של שופטי בג"צ הורס את המערכת המשפטית,כי הוא נותן קונטרה רק בצד אחד,כלומר,מספר לנו עד כמה חשובה זכות המיעוט אבל לא מספר לנו מה חובת המיעוט ומה היא זכות הרוב.בג"צ לא מתייחס לרוב ומה תפקידו בעצם,הוא רק אומר לנו מה לרוב אסור ולא מה לרוב מותר.בג"צ לא בא ואומר שמערכת צריכה להתנהל על פי רצון הרוב,הוא רק אומר שלמיעוט יש זכויות וצריך להתחשב בו.לפי בג"צ,אם המערכת לא צריכה להתנהל על פי רצון הרוב,וצריך להתחשב בדעתו של המיעוט,יוצא איפה שדעתו של המיעוט היא שקובעת.כי אם דעתו של הרוב קובעת,בג"צ היה אומר זאת אבל הוא לא אומר זאת.מעניין גם את הסבתא שלי וגם את הסבתא של השופטים מה באמת קרה באותה סימטה בבני ברק,לא זה העניין,העניין שמעניין את השופטים הוא איך מנטרלים את הרוב במדינה שכרגע הוא לא מהמילייה שלהם.אם יום אחד יתחלף שלטון והחבר׳ה הטובים שחרשו על יד הירדן יחזרו לשלוט,בג״צ ידבר כבר אחרת ויעלה על נס את החלטת העם בבחירות ויאמר בלי הרבה פיטפוטי ביצים,שהחלטת העם היא שקובעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פרויד. |
|
20/08/16 15:46
|
|
|
|
|
|
שציבור שהוא מעוט צודק בכל הפשעים שהוא מבצע. זה לא דמוקרטיה ולא דיקטטורה זה צורך בהסתכלות פסיכולוגית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרויד.
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
מי הם המורים שלכם |
|
19/08/16 13:41
|
|
|
|
|
|
וכו"ו .. לשום מיעוט או רוב לפי כל חוקי החברה האנושית מאז אלפי שנה. מה הקשר לדמוקרטיה בכלל?. מסכנים את אזרחי ישראל עם פסיקות הזויות ןמחפשים תרוצים? לא בבית ספרינו.!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מי הם המורים שלכם
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
עודד ב |
|
19/08/16 16:16
|
|
|
|
|
|
בניגוד להחלטות אחרות של הבג"צ אני מסכים עם דעתו שיש לתת למיעוט אפשרות להשמיע את קולו,והדגש הוא להשמיע.לא לכפות ולא לשנות את דעת הרוב.
באשר למקרה הסםציפי,גם כאן צדק הבג"צ .לא יעלה על הדעת שהרוב יחליט עבור המיעוט מי יהיה נושא דברו.
ועיצה קטנה לסיום.אני מסכים עם רוב המגיבים שהבג"צ נטל על עצמו סמכויות לא לו אבל,אנא בואו נתייחס לכל נושא לגופו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודד ב
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
צרצר |
|
19/08/16 18:47
|
|
|
|
|
בית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה"...
בית המשפט הוא נדבך חשוב ביותר בכל שלטון ובית משפט עצמאי הוא ממאפיני המשפטר הדמוקרטי. בית המשפט הישראלי הפך את העקרון על פיו וטענתו היא שבית המשפט הוא במהותו "ה" דמוקרטיה. הרשות השופטת איננה דמוקרטית ובישראל בית המשפט הוא הפחות דמוקרטי, המנותק ביותר מרצון הרוב. יתר על כן, בית המשפט מנותק מהציבור כפרטים מצוקותיהם מפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות כבני אדם זכויות שצריכות להנתן להם בכל חברה אנושית ובודאי במדינה דמוקרטית המחויבת בהגינות כלפי האזרח. את אלה ניתן לאבחן בכמה מישורים:
בחירת שופטים – לדעת השופטים בישראל, הציבור אינו יכול לבחור מי ישפוט אותו. על כן שופטיו מתמנים עד גיל הפרישה בלא אישור מצד גוף נבחר כלשהו, לא הכנסת, לא הממשלה, או ראש הממשלה. הם נבחרים ואם הם מורחקים - באותה הדרך, על ידי ועדה למינוי שופטים הכוללת אמנם כמה נציגי ציבור, אך מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי – המתמנים בידיהם עצמם, ולשופטים זכות וטו. כל זה הוא התקדמות לעומת הנעשה קודם לכן. מינוי או הרחקה התבצע אך ורק על ידי שופטים הרחק מהעין הציבורית וללא נתינת כל דין וחשבון לגוף כלשהו. בישראל הרשות השופטת מאז הקמתה מינתה את עצמה. באופן זה צברה כוח בלתי נשלט על ידי העם בניגוד מוחלט לשתי הרשויות האחרות שמינויים ותפקודם הינו דמוקרטי. "הדמורטק הגדול" אהרון ברק לחץ מפורשות על הכנסת לבל יבחרו בשופטים באופן דמוקרטי.
פיקוח על שופטים – על פי חוקי הדמוקרטיה על שופטים להיות עצמאים רק מספיק כדי לדחות איומים על עצמאותם השיפטית המקצועית אך אסור שיהיו עצמאיים מכל פיקוח חיצוני. ומי אכן שופט את השופטים? לדעתם ובמיוחד לדעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק אין לפגוע בעצמאות בית המשפט על ידי פיקוח חיצוני, שאם לא כן תהיה זו לדעת בית המשפט פגיעה בהפרדת הרשויות! אהרון ברק טען שרק שופט בית המשפט העליון בדימוס יכול לשמש נציב תלונות הציבור על שופטים. על אותו שופט להבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שהיא בפועל הנשלטת על ידי נשיא בית המשפט העליון. כלומר מי ששופט אותם, עליו להבחר על ידם מתוכם. לנציגי הציבור השפעה בטלה על בחירתו, והנציב לא יהיה אחראי כלפי הציבור אלא כלפי הקבוצה הקטנה של השופטים – הלא הם הנשפטים. כך למשל כאשר הוגשה תלונה לנציב אליעזר גולדברג, על נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש היא שבחרה בו והיתה האחראית עליו, לכן מפליא שדחה את התלונה והצדיק את הנלונה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
צרצר |
|
19/08/16 18:53
|
|
|
|
|
קביעת חוקי בית המשפט - לדעת השופטים הם לא רק עוסקים בשפיטה אלא עלידיהם ולפי רצונם יקבעו החוקים הנוגעים לבית המשפט ולשופטיו, ועל הכנסת להענות לכל רצונם. לכן קבעו את חסינותם המוחלטת הן פלילית והן אזרחית בכל הנוגע לשפיטה. כך גם קבעו את תנאי העסקתם בחוק יסוד הוא חוק יסוד השפיטה. את חוקי בית המשפט הם קבעו. צילום בין כותלי בית המשפט בעת הדיון ובלעדיו הם מחוץ לחוק, הקלטה מותרת עם כל כך הרבה סייגים עד שהיא בטלה – אסורה ההקלטה לעורך דין, לבעל דין המיוצג/מלווה על ידי עורך דין, אסורה הקלטת דיון של אחר גם אם הלה בקש, כמו כן מותר לשופט להתנגד להקלטה! לכן כל הוכחה נגדם על עברינותם היא מעשה עברה. הנעשה בעת הדיון הוא מה שהם רושמים ואין איש יכול להוכיח אחרת. נציבות תלונות על ציבור אינה טורחת לחקור בעצמה. התירוץ האחרון לאיסור ההקלטה הינו שמירה על צנעת הפרט. מי טען שאת בעלי הדין יש לצלם או אם מפרסמים ברבים לפרסם הקלטה ללא עיוות הקול וללא השתקת איזכור שמות? דאגה לשמירה על צנעת הפרט הינה טענה שקרית לאור העובדה שכל אחד יכול למצא במרשתת באם ואיזה עבר יש לאדם עם הרשות השופטת. כך ניתן לגלות אם אדם מסויים הורשע אך לא ניתן לדעת לאשורו של דבר מה באמת היה במשפט.
חוקי שפיטה – חוקי שפיטה וחוקי בית המשפט קובעים את אופן השפיטה, את המותר והאסור לשופט וכך הם חורצים גורליות. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין אם בעלי דין יזכו למשפט צדק או שיהיו נתונים לשררה חסרת מעצורים. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין היות האדם אדון לגורלו או את היותו נתין או עבד חסר כל זכויות וגורלו נתון לרמיסה. שופטים קידמו חוקי שפיטה דרקוניים לדוגמא סעיף 10ב' לפקודת הראיות: אמירה שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט ואין לבית המשפט כל מעקב באם היא נאמרה ואם כן בעקבות מה היא נאמרה, הינה מקובלת עליהם אם בדין פלילי כך טוענות רשויות אחרות. יש "הודאה" גם אם אין בעל הדין חוזר עליה והוא מתכחש לה אין זה משנה לשופטים. הם מרשיעים בעקבות רישום של המשטרה, גם אם המשטרה טוענת דברים מופרכים ובלתי מתקבלים על כל הגיון.
התערבות במהלכים עם משמעות מדינית – לטענת בית המשפט אל לשופטים להבחר על ידי נבחרי העם כדי שיהי נקי משיקולים פוליטיים. שלא כמוצהר שופטים בוחרים שופטים אחרים בין השאר על סמך עמדותיהם המדיניות ובהתאם לכך גם פוסקים. פסיקותיהם מנוגדות להשקפת העם. הבקןרת השיפוטית על פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת הדוקה ומרחיקת לכת ביותר, בית המשפט כשגרה נוהג לבטל פעולות שתי הרשויות האחרות. בנהגו כך הוא פועל נגד העם ועל כן הינו מוסד בלתי דמוקרטי. לדעתו של בית המשפט כל זמן שהוא מתערב בפעילות הרשויות האחרות, אין בכך ביטול הפרדת הרשויות, כלומר בית המשפט משתלט על מדיניות אך כל זאת הוא עושה בשם הדמוקרטיה לטענתו "מגן מפני עריצות הרוב" ומנהיג את עריצות המיעוט. לשופטים כל זה אינו מפריע להם לטעון שבית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
צרצר |
|
19/08/16 19:15
|
|
|
|
|
בית המשפט מסתמך על הדוגמא האמריקאית שם טענו שבית המשפט העליון פוסק לפי החוקה אשר היא המבטאת את רצון העם. כדי שתהיה לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים מתחיבת חוקה, אך לא להיפף קיומה של חוקה אינו מחייב בהכרח מתן זכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים. בית המשפט העליון בארצות הברית אינו מבטל חוקים והחלטות בכזאת בתכיפות ובכל זאת זוכה לביקורת נוקבת. בישראל אין חוקה, למרות שהשופט האהרון ברק קידם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וטען שזו חוקה. לכן בית המשפט מתערב כל אימת שהוא מוצא לנכון. באין חוקה אין כל הצדקה שבית המשפט העליון יתערב בעבודת הכנסת או הממשלה. בכל מקרה במדינות שיש להן חוקה והן מאפשרות לבית המשפט להתערב רק לבית המשפט העליון מותר לעשות כך. בישראל בה גם אין חוקה, גרוניס העלה גם דרישה שבתי המשפט בכל הערכאות יוכלו לבטל חוקים. השופט האמריקאי פוזנר ממבקריו חריפים של אהרון ברק: מערכת משפט החופשייה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.
שופטים הינם עורכי דין מעולים למען עצמם ומעמדם, להם גם השררה והכח להשיג את מבוקשם. שופטים משולים למנהיגות מוחלטת הקובעת את החוקים והכללים למען עצמה בלבד, בישראל הרשות השופטת היא החוק ואין איש יכול לה. כל זה מלוה בהרבה מלל על "עצמאות בית המשפט" ועל דמוקרטיה .בפועל בית המשפט בישראל הינו עריץ והוא עצמאי רק מהציבור אך לא משאר אינטרסים, הוא איננו דואג לשפיטת העומדים בפניו מתוך שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי ברשויות אחרות ואין הוא כלל דואג לזכויות אדם בסיסיות של העומדים בפניו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
א. וינשטיין |
|
20/08/16 07:56
|
|
|
|
|
|
רצ"ב תרומתי הצנועה לשיח החשוב בנושא, שירי: שוֹפטֵי הַעָם בּ"ארֶץ צֶדֶק", אשר פורסם במסגרת "בלוג" שיריי סאטירה רלוונטית מפרי עטי "באלה האח"מ ננוחם ?!", בעיתוננו NEWS1. להלןציטוט מהבית האחרון בשיר: הַאִם אוֹתָם / שופטים יַשכִּילוּ / לראות / כֹּל הַקוֹרֶה סבִיבָם / אוֹ אֶת /כּוחָם הַרָב / יפעילוּ; /בּלֵהַחליף שָם / אֶת הַעָם ?!"
. רצ"ב ההפניה למקור:
news1.co.il
. בתקווה, אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א. וינשטיין
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
יוסי ארגואן |
|
20/08/16 07:59
|
|
|
|
|
|
אם לא נחליף מייד את שיטת מינוי השופטים הלא ראויים לדמוקרטיה.
נקבל כאן מדינה קומוניסטית משוכללת.
גם אם העם יחליט לבחור לא משנה במי.
הם רוצים להחליט הכל.
הם ימנו באופן מושחת את מקורביהם.
וכשממשלה הנבחרת תחליט על מינוי.
הם יפעילו את התקשורת שנשלטת באופן פלילי.ובגצ .
למניעת המינוי.
למה אותם שופטים לא מתעסקים במינוי שופטים שייצגו את הרוב בעם.
אתם מדברים על יצוג המיעוט.מה עם יצוג הרוב בהתאם??
מה עם האקדמיה???מה עם התקשורת??
שמונעת מאנשים עם דעות שונות להביע את דעתם??
הקומוניזם הבולשבקי הולך ומסבך את מדינת ישראל בדברים חסרי הגיון.
כנהוג בקומוניזם.
מה שבידם הם לא מוכנים לחלק בהגינות.
ומה שאתה מצליח להשיג בעמל זיעה ומאמץ של שנים.
הם רוצים שתחלוק עימם.
תשכנעו את הציבור להצביע .דרך בתי משפט זה לא דמוקרטי.
בולשבקים עלובים...תנו לצעירים להיכנס לקיבוצים.
אני הייתי מעתיק את הקריה ןגלי צהל ושאר בסיסי מודיעין בהרצליה.
לירוחם דימונה קרית שמונה.כך היינו מגרשים את זבובי החרא הבטלנים.
לכו לעבוד למען הציבור.כך תקבלו קולות.
ממפעלי תנובה בתל יוסף אלון תבור בית השיטה ושאר טייקונים.
אתם ויוקר המחיה..אוייבי העם..
ואם בגץ יסייע לכם.כל העם יצביע לקבוע חוקה כמו בארצות הברית.
שופטים בבגצ מתחלפים על פי המפלגה בשלטון.
הגיע העת לפרק את מעוזי הבולשביקים האחרונים.
בגצ הקיבוצים והתקשורת הפרבדאית הלא דמוקרטית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי ארגואן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרצר |
|
20/08/16 18:34
|
|
|
|
|
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרצר |
|
20/08/16 18:45
|
|
|
|
|
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרצר |
|
20/08/16 18:53
|
|
|
|
|
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
אורח |
|
20/08/16 09:00
|
|
|
|
|
|
מסכנותו?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורח
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
אוליבר הולמס |
|
20/08/16 13:23
|
|
|
|
|
|
זכויות הדמוקרטיה נגמרות בחוטם של האזרח האחר.
כאשר קבוצה רוצה להשמיד את המדינה...הדברת על זכויות נגמרת.
לכן כל הדמגוגיה בשם הדמוקרטיה רלוונטית רק למפלגות שמצהירות בהכרה במדינה, והסכמה שהיא מדינה יהודית,ושהם אזרחיה הנאמנים. רק אז מגיעה להם כל ההגנה המדוברת.
אם הם חושבים להרוס אותה...הם לא קבוצת מיעוט בני הגנה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אוליבר הולמס
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
ארי כספי |
|
20/08/16 18:01
|
|
|
|
|
|
יואילו "כבודם" לסיים את פרשת הערעור של אולמרט ? אין סיכוי!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארי כספי
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
השופט הנדל שומע |
|
20/08/16 18:33
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
דן. ידין |
|
20/08/16 23:38
|
|
|
|
|
|
מעניין שמספר אפסי של שופטים מנותקים מהעם שלהם, מעופפים בעולמות הזויים, מנותקים מהמציאות רוצים לקבוע לעם מה טוב או לא טוב בעבורו. הבנתם את אופן ראייתם את זכויות היסוד? לדרוס את הרוב, לבטל את רצונו וזכויותיו לטובת המיעוט. גם אם זה מיעוט שלא ממלא את חובתו ומשתתף בבחירות, אלא מחרים אותם. האם הם בדקו איך זוכים במערכות בחירות? על פי מה ואיך בוחרים את הנציגים? על פי מספר הבוחרים? איך הם יודעים איך היו בוחרים אלה שהחרימו את הבחירות? שיפסיקו לדרוס את זכויות הרוב ולהטות תמיד לטובת המיעוט בעיקר אם הוא עבריין או חותר ופוגע בבטחון המדינה. תראו איך העבריינים חוגגים, לא רק שכמעט ולא נענשים אלא מקבלים פרס ועידוד להמשיך ולפשוע, כי זה כדאי להם. גונבים מליונים ומקבלים עונשי קנס של פרוטות. מה זה אם לא היתר ואיתות לעודד להמשיך ולפשוע. ומה זה אם לא שותפות לפשע? כי מי סובל מהמציאות הזו? השופטים? לא, אנחנו הציבור. היכן התחרות? ומי שטוב יותר יתחרה ויקבל את המגיע לו. למה לשריין מגזרים ומגדרים מבלי קשר לתפקיד? זו השיטה הנלוזה והמושחתת של ההסתדרות ז״ל. לשם השופטים האלה רוצים להחזיר אותנו? ראינו את ההחלטות ההזויות, כאלה שגרמו נזק לציבור והבטחון המדינה, ראו עזמי בשארה וחנין זובי למשל. האם מישהו מהם נתן או נותן את הדין על הנזקים שלהם? הם היחידים שיכולים לגרום נזקים אדירים ולא לשאת בשום עונש, בשום תוצאה או אחריות, אלא גם לקבל משכורות עתק ותנאים שכל אחד יכול רק לחלום. אז בבקשה שילכו לישון ושיניחו לנו. נסתדר עם אחרים מציאותיים יותר. די לנו מהמערכת המושחתת והשתלטנית הזו, שמנותקת מהעם בתוכו יושבת. שילכו לשוויץ או שוודיה, מותר לנו לומר שהם לא מתאימים ולא מייצגים אותנו. לא בכדי יוקרתם וכבודם הגיע לצפה. אבל הם לא מבינים ולא יבינו, כי הם מתים על הכבוד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דן. ידין
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
21/08/16 07:35
|
|
|
|
|
|
היהודים הנגזלת מאז שובם של היהודים לנחלת אבותם!
"שמאל המעלה על נס את ערכי הדמוקרטיה - כמוהו כפרוצה המתהדרת בטוהר מידות"!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
21/08/16 07:40
|
|
|
|
|
|
היהודים הנגזלת מאז שובם של היהודים לנחלת אבותם!
"שמאל המעלה על נס את ערכי הדמוקרטיה - כמוהו כפרוצה המתהדרת בטוהר מידות"!!(ג'ורג' אורוול)!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
אברהם 10100 |
|
21/08/16 07:50
|
|
|
|
|
|
הדמוקרטיה, אליבא דבית המשפט העליון:
כאשר השמאל בשלטון, דמוקרטיה=שלטון הרוב.
כאשר הימין בשלטון, דמוקרטיה= מניעת עריצות הרוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם 10100
|
|
|
|
|
|
