|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
חקת התורה |
|
מאת: איתמר לוין  |  17/06/2010 |
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
יוסי פלס |
|
21/06/10 11:03
|
|
|
|
המאמר מעניין ומרתק, אך בהיותו מבוסס על התפיסה הפרושית-רבנית המקובלת הוא טועה ומטעה. אין בעולמנו תופעה נטולת סיבה ומצוות התורה (הן זו שבכתב והן זו שבע"פ) אינן יוצאות מן הכלל מבחינה זו. מחברי התורה שבכתב, על רבדיה השונים, היו חייבים להתאים את חוקיה לשבטי-ישראל הברברים והפרימיטיביים. הם היו חייבים לשלב בתורה מנהגים ושרידי מנהגים, שמקורם היה בריטואלים ובאורחות חיים קדמונים ואשר כבר בימיהם נשתכחו, כנראה, טעמיהם המקוריים. אכן, כדי להבין את ההגיון שבמצוות מסוג פרה אדומה צריך לחדור אל תוך ראשו של בן-שם קדמון, יצור רדוף-פחדים אך גם אכזר להחריד, ולנסות לשחזר את תחושותיו ואופן חשיבתו - משימה לא קלה, או אולי בלתי-אפשרית כלל, לא רק לאדם בן-ימינו, אלא גם לחכם יהודי מתקופת הבית השני. מה שברור מעל לכל ספק הוא, שלדיני טומאה וטהרה וכן לדיני הכשרות (ודאי אלה מהם שהתפתחו בתורה שבע"פ) יש טעמים רפואיים והיגייניים ומן הסתם גם טעמים פסיכולוגיים, שאותם קשה יותר לגלות. (ההוגה הצרפתי פאבר ד'אוליבה אף ראה במשה רבנו את גדול התראפויטים של הזמן העתיק וטען, שהוא הביא את חוכמת הרפואה המצרית לשיאה; זו, כמובן, הגזמה, שאין לה שום בסיס עובדתי). לחכמי התלמוד היה נוח מאוד שלא לחקור במופלא מהם ולהותיר את המצוות המעשיות ללא הסבר. הדבר איפשר להם להשליט את ההלכה על פשוטי-העם, שהרי ידע הוא כוח ובורות, לעומת זאת, מאפשרת שליטה, דיכוי ושעבוד. גם מאוחר יותר, כשיהודים רבים עוררו שאלות ותהיות לגבי טעמי המצוות, נשתמר העיקרון (המסוכן כל-כך!), ש"חלילה לנו חלילה לבוא אחרי המלך בגובהנו ולהרים יד ולחשוב מחשבות במה שלמעלה ממחשבותינו" (הקדמת "ספר החינוך"). כל הספרות הקבלית, ובראשה כמובן חיבורו של משה די לאון, באה לתת מענה, על דרך הסימבוליקה האזוטרית, לשאלות הכרוכות בטעמי המצוות. ואולם יהדות הומניסטית, משוחררת מכבלי ההלכה, אמורה להתייחס אל המצוות באופן ביקורתי - לדחות מצוות אכזריות, שרידי פולחנים קמאיים פראיים, דוגמת פרה אדומה ושאר המצותת הקשורות ברצח בעלי-חיים, ולקבל אותן מצוות, שיש להן ערך ומשמעות מוסריים נצחיים.
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי פלס
|
|
|
|
|