|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
המודיע |
|
25/06/12 06:44
|
|
|
|
|
"אני הייתי אחד הראשונים (רביעי המספר) אשר ערעורו "זכה" לכבוד המפוקפק הזה, והערעור נקבע לדיון בפני השופט צבי סגל, אשר אתם, הקוראים, תצטרכו להחליט אם הוא ראוי לתואר שופט.
סגל ידע, ללא ספק, שאם הוא יעשה לי את מה שהוא עתיד היה לעשות בערעור בו נדון הפעם, הוא יחטוף ממני את מה שהוא יחטוף ממני הפעם, במקום הזה, ועל כן הוא פסל את עצמו מלדון בערעורי, ולשם כך הוא המציא תירוץ שקרי-למהדרין.
אז הנה, האדון סגל יחטוף הפעם את מה שהוא הרוויח ביושר, ואם תרצו – בתוספת ריבית והצמדה, משנת 2008 ועד בכלל, ו"מבלי לגרוע מכלליות" הבטחתי זו אני מתכונן להראות בהמשך את "אפסותו הכללית המוחלטת והטוטלית של פסק-דינו של צבי סגל".
וזכרו נא: "אפסותו הכללית המוחלטת והטוטלית של פסק-דינו של צבי סגל" ".
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המודיע
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
המודיע |
|
25/06/12 15:04
|
|
|
|
|
|
האם כך כבודו כותב את פיסקי דינו? ממש זועה! מה מטרתו בכל הכתבה? נראה שהוא רוצה להבליע את העיקר שדעת הקהל אינה שובע נחת מבית המשפט. לא מוצא חן בעיניו שישנה ביקורת רבה על בית המשפט שמפריעים לבית המשפט להשתולל כרצונו!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המודיע
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
חוטר |
|
19/03/13 19:00
|
|
|
|
|
חסינות השופטים כנגד האזרחים הנפגעים
שופטים העניקו לעצמם חסינות מלאה הן פלילית והן אזרחית אזרחית. במדינות אחרות בעולם מבחינים בין פעולה שיפוטית ובין פעולה מינהלית שמבצע שופט פעולה מנהלית של שופט בכל מקרה אינה חסינה לא פלילית ולא אזרחית. כך למשל זיוף פרוטוקול אין הפחדת עד ואי נתינת אפשרות להעיד אלו הם פעולות מנהליות והתנהגויות כאלו הנן פליליות בדרגה החמורה ביותר שיכול שופט לעשות. גם פעולה שיפוטית אינה חסינה לגמרי. אם יוכח שהחלטה כזו ניתנה בחוסר סמכות מוחלט, תתאפשר הגשת תביעה כנגד השופט. בישראל כיון ש שופטים אינם חוששים ממרות הדין שכן אין כל מרות על מי שאינו כפוף למרות כלשהי. כל השופטים בכול הערכאות, מהתחתונה ביותר ועד העליונה ביותר, פטורים מלעמוד למשפט ולשאת בעונש. הם פטורים מאחריות פלילית וגם מתביעה אזרחית הן לגבי פעולות מנהליות והן לגבי פעולות שיפוטיות גם אם אלו נעשו בזדון וללא סמכות הרשיעו וגזרו מאסר עולם! גם אם הנידונים מתעקשים על חפותם ומסרבים להודות עם או בלי עסקאת טיעון להקלת העונש.
את אי כפיפותם לחוק מתרצים זאת ראשי מערכת המשפט ב"עצמאותם" ו"אי תלותם" כיאה במשטר דמוקרטי למען ההגינות והצדק. השופט אהרון ברק: "מעקרונות היסוד של משטרנו החוקתי - אופייה הדמוקרטי של המדינה, עקרונות השוויון, החירות ושלטון החוק השוררים בה מתבקשת המסקנה, כי ביסוד שיטתנו המשפטית עומדת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה. רשות שופטת זו אינה תלויה בענייני שפיטה באדם או ברשות שלטונית אחרת אלא בחוק בלבד... עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת תורמים להבטחת הגינות במשפט, בחינת קיום הצהרת האימונים "לא להטות משפט ולא להכיר פנים". היא גם מסייעת לרשות השופטת לקיים אותה "בקרה ואיזון" המונחים ביסוד עקרון הפרדת הרשויות". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תאודור אור: "משמעותה של החובה, אותה מצהיר כל שופט לקיים, היא להיות בלתי תלוי ועצמאי בעת שבתו לדִין, לשפוט באופן אובייקטיבי ונייטרלי בכל סכסוך המובא בפניו. שופטים אינם מייצגים מגזרים בציבור, ואין הם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו. הם נבחרים אישית ואינם תלויים ברצונם או בהדרכתם של אחרים. אין הם חייבים לאיש דבר, מעבר לחובתם לפעול כחוק". ועוד "השופט עצמו חייב להיות ער ודרוך כל העת שלא להיות נתון להשפעות חיצוניות, עליו לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות שבפניו"...:
אם אכן לסלק כל השפעה חיצונית היא רצונם האמיתי של השופטים, על אחת כמה וכמה עליהם לרצות להקפיד על חוקיות ההליך המשפטי מה עוד שבשיטת המשפט האדברסרית לה טוענים דגש מיוחד על משחק הוגן! אם רצונם לשמור מכל משמר שלא יקרה ש"הצדק יפגע" כלשונם, ו"לדון על פי העובדות המצטירות" כדי "לשפוט באופן אוביקטיבי וניטרלי" הרי שחייבים הם על פי חוק לתת לעובדות להתגלות ולא להסתירן או לעותן. לכן על אחת כמה וכמה עליהם להקפיד שגם עליהם יחולו החוקים כמו על כל אדם. לא צריכה להיות כל חסינות על פעולות מנהליות כמו על פעולות שיפוטיות ביחס לסמכות המעונקת להם לפי החוקים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
חוטר |
|
19/03/13 19:24
|
|
|
|
|
מי שמאיים על עצמאותו של בית המשפט הם לוא דוקא החלשים במתדיינים אלא החזקים. ראו זה פלא, בית המשפט פוסק בדרך כלל לטובת החזקים תוך הטיית משפט בדרכים פליליות. במשפט האזרחי הפסיקות הן בדרך כלל לטובת תאגידים או פרטים עשירים ומקורבים. במשפט פלילי הפסיקה היא כמעט תמיד לצד הרשויות אחוז ההרשעות שואף למאה אחוזים. גם כאשר אזרחים תובעים את המדינה על עולה או נזק, הם אינם מוצאים מזור מבית המשפט. בית המשפט כולו אומר הכרת פנים ומשוא פנים. להשגת התוצאות הרצויות להם שופטים נעזרים בזיופים בהפרעה לעדות ובאי מתן אפשרות להעיד, בגלוי יחס עוין ותוקפן ועידוד הצד שכנגד למשל למייצג המדינה להשתלחות והפרעה. הבקרה והאיזון שלדברי אהרון ברק מונחים ביסוד הפרדת הרשויות אינה מתקיימת למשל כאשר הצד שכנגד הוא המדינה, אך אין לצד החלש אפשרות לעשות דבר בשל חסינותם המוחלטת של השופטים. העצמאות האוביקטיביות והנטרליות לה טוען השופט תיאודור אור בדרך כלל נעלמים לחלוטין כאשר מדובר במגזר הציבורי, במדינה. טענתו ששופטים אינם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו אינה מדויקת בלשון המעטה הם נבחרים על יסוד מצע של בית המשפט ותפישת העולם השלטת בו, ובדרך הבחרם אכן אינם חייבים דבר לאיש ואינם חייבים דבר לציבור לפעול לרוחתו. נכונה היא הצהרתו שעל השופט לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות לפניו אך שופםטים מזמן דאגו לזכותם לא להתיחס לראיות ולשפוט על פי "התרשמות" את תמונת ההתרשמות הם משיגים על ידי שיבוש מהלכי משפט ועקב חסינותם של השופטים אין האזרחים הנפגעים העקריים יכולים לעשות דבר.
רוב השופטים מקבלים את אי כפיפותם לכל דין כמובנת מאליה כזכות טבעית.. השופט דוד גלדשטיין מהמחוזי בת"א קבע, כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "מטרת החסינות היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט". "לתכלית זו מספר תכליות משנה, בין היתר מניעת פגיעה באמון הציבור, מניעת הגשת תביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים, הבטחת סופיות הדיון והתקיימות הליך דיוני תקין".מאוחר יותר השופט דוד גולדשטיין ניצל את מעמדו וסמכותו ושיבש מהלכי משפט. והתערב בהליך פלילי לטובת מאמנת הכושר שלו כאשר הוציא מתיק משפטי מסמך חסוי אודות נאשם נגדו התלוננה מאמנת הכושר שלו והעבירו לשופטת שסרבה לקבל מסמך זה. המשטרה היא שחשדה בשופט גולדשיין והוא איננו מכהן יותר.
השופט יהודה פרגו, שסבור שבכל מצב יש להקנות חסינות גורפת לשופטים וגם למדינה. השופט פרגו החליט כי "חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. חסינות זו באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי. אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר". "אני דוחה כל ניסיון לערוך הבחנות בין סוגי המעשים והרשלנות, כדי לבחון את השאלה, אם חלה החסינות שבסעיפים 8 לפקודת הנזיקין ו-73א לחוק ההוצל"פ. החסינות הקיימת היא מהותית, מוחלטת ומלאה. כל ניסיון לערוך הבחנה כמותית, פוגע במהות ובמטרה שלשמן הוענקה חסינות זו". "הבחנה זו תחייב גם את העדרו מבית המשפט של השופט או נושא המשרה השיפוטית, כדי להסביר את החלטתו ואת היעדר הרשלנות. לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית - ... יצטרך לאחר מכן להופיע בבית המשפט, על-מנת להתגונן מפני תביעות הנוגעות למילוי תפקידו. זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'. נראה שמהר מאוד אימצו השופטים לעצמם מהרופאים את המונח מתגונן למרות שהם מעולם לא במצב זה של תב
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
|
