|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חייים ספטי |
|
25/07/12 00:58
|
|
|
|
|
|
השירה נחוצה לא למשוררים בלבד אלא היא אחד הכוחות הנושאים את התרבות האיכותית, הנחוצה לכל חברה השוחרת תרבות אמיתית וראויה לשמה, ולא "תרבות" ירודה של שעשועונים ובידור זול, ההולכת וכובשת עוד ועוד חלקות טובות במדינתנו, וראו למשל את המצב בטלויזיה הישראלית המתדרדרת מדחי אל דחי בתוכניות ירודות ורדודות, שהינן עלבון לתרבות של אמת ולאינטיליגנציה. ההנמקות והדוגמאות שמביאה ברכה רוזנפלד במאמרה הינן נכונות וראויות. אכן, על המדינה לתמוך בשירה, הרבה מעבר ל"תמיכה" המגוחכת והדלה להדהים הקיימת כיום, שהיא עלבון צורב לחברה המכבדת את עצמה ואת תרבותה, ויש לכך דרכים רבות, המקובלות בארצות של תרבות ראויה לשמה, בין היתר בהרחבת והעמקת לימודי השירה בבתי הספר התיכוניים (בפועל התרחש במשך שנים רבות תהליך הפוך!), בתשלום שכר סופרים למפרסמים בכתבי עת, במענקי סיוע למשוררים להוצאת ספריהם לאור, בהוספת פרסים ספרותיים, ועוד ועוד. כמשורר היוצר והפועל מזה שנים רבות בתחום השירה ומכיר משוררים רבים, אני מודע מקרוב למצוקתם הכספית של משוררים טובים שהוצאת ספרי שיריהם מתעכבת שנים מחמת מחסור בממון הרב הנדרש מהם על ידי הוצאות הספרים (כמעט כל המשוררים בארץ נדרשים לממן באופן מלא את הוצאת ספריהם). ההוצאה של המדינה לתרבות לתחומיה הינה, באופן יחסי, שישית מן המקובל בארצות התרבות הראויות לשמן, כאשר אף מתוך המעט הזה המוקצה לתרבות בארץ, חלקה של השירה מקופח לחלוטין באופן יחסי לשאר תחומי התרבות. ההתעוררות שחלה בעת האחרונה, המוצאת ביטוי בין היתר בהתארגנויות של משוררים ובפרסום מנשרים ומאמרים בנושא הינה התעוררות אמיתית וכואבת של משוררים שקצו בהתעלמותה המתמשכת זה שנות דור של המדינה מן השירה והם מודאגים הן ממצבם האישי כמשוררים והן חרדים למצבה של החברה במדינה המתפרקת מאחריותה לשירה. הממשלה ומשרד התרבות ובראשו שרת התרבות חייבים לתת מענה לנושא זה. תרבות ושירה אינם תפנוקים. הם הבסיס הרוחני והערכי של חברה איכותית, תרבותית באמת ונאורה. שירה ותרבות הם המחסום האמיתי בפני שקיעתה והתדרדרותה הערכית של כל חברה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייים ספטי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יוסף אליגון |
|
25/07/12 06:44
|
|
|
|
|
|
במי נתמוך?כל אחד היום כותב שירה, כל אחת מפרסמת שיר.....באמת בכל אלה המדינה תתמוך?כל אחד כמעט חבר באיגוד הסופרים-המדינה המסכנה והעניה תתמוך בכל מצורע המחליט לכתוב?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף אליגון
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיים ספטי |
|
25/07/12 09:13
|
|
|
|
|
|
ליוסף שלום. כמובן, כוונתי היא לתמיכה רק בשירה איכותית ובמשוררים איכותיים, ולא בכל מי שחפצה נפשו לפרסם שיר או ספר שירים אך למרבה הצער הינו חסר כשרון. לכן אני מציע תשלום שכר סופרים למי שמפרסמים בכתבי עת מוכרים וידועים, שאין חולק על איכותם. העורכים בכתבי העת הללו הינם מחסום בפני חסרי הכשרון, והם מפרסמים שירה איכותית, שחלקה הינה שירה מעולה אף בסטנדרטים בינלאומיים. כמובן, על פי אותו עקרון, ינתנו מענקי סיוע רק להוצאת ספרי שירה המתפרסמים בהוצאות ספרים שאין חולק על רמתן, וקיימים בהן לקטורים המנפים את השירה שאינה ראויה לשמה, כאשר ההחלטה לאיזה ספר לסייע ובכמה תהיה בשיתוף עם ועדות ממלכתיות שחבריהן יהיו יוצרי ספרות ידועים, מבקרי ספרות ואנשי אקדמיה בתחום הספרות. לפי אותו עקרון, הוספת פרסים לשירה, כמובן אינה מיועדת לחסרי הכשרון. בוועדות השיפוט של הפרסים יושבים יוצרים ידועים לצד מבקרים ואנשי אקדמיה ואין חשש שמשורר חסר כשרון יזכה בפרס. אמנם, לעיתים מתברר כעבור שנים רבות, במבחן הזמן, שהוועדות שגו במקצת, ןלא העניקו את הפרס לספר הטוב ביותר שהוגש לתחרות פלונית, אך בכל מקרה הפרסים מוענקים לספרים טובים ואיכותיים, ואין חשש כאמור שספר שירה של אדם חסר כשרון יזכה בפרס. וכך הלאה וכך הלאה, כל תמיכה לא תינתן לכותבי שירה חסרי כשרון. אין לי כל עניין לעודד את חסרי הכשרון. לכן גם ציינתי שאני מכיר אישית משוררים טובים המעכבים הוצאת ספר שירה עקב מחסור בממון הרב הנדרש מהם על יד הוצאות הספרים. כל תמיכה, לפי הצעתי, תינתן על פי החלטות מסודרות ומנומקות בכתב של ועדות שחבריהן יהיו יוצרים ידועים ואנשי אקדמיה בתחום הספרות ותהיה שקיפות של ההחלטות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיים ספטי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יוסף אליגון |
|
25/07/12 12:40
|
|
|
|
|
איש יקר ונאיבי. הקלד בגוגל:"ירחון הספרות מאזנים ועיתון 77-הגרפומניה בהתגלמותה"-מאמר נפלא של דוד עזרא.
כמה גרפומניה נמצא באותם ירחונים שאתה חושב אותם למשובחים.
יש בהם מאמרים טובים, אבל השירה רדודה לחלוטין. מצטער מאד, לא חושב שהמדינה צריכה לקחת חסות ולממן גרפומנים.
בידידות ,
יוסף
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף אליגון
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
יוסף אליגון |
|
25/07/12 12:55
|
|
|
|
|
ראיתי לצערי שגם ספרים גרועים זכו בפרסים-ולא אנקוב בשמם.וראיתי שספרים טובים "נתגלו"-רק אחרי שנים רבות רבות.מבקרים לא זלזלו בלאה גולדברג הענקית? ובאלכסנדר פן?
אתה לא יודע שיש מה שנקרא שמור לי ואשמור לך? אתה לא יודע שישנה קליקה -שמשורר זה כותב על ספר של חבר ולהיפך.ושיש משוררים לא פחות טובים אבל הם לא נמצאים בקליקה ואיש לא כותב עליהם. ושיש משוררים שלא יגישו את ספרם מעולם לפרס כלשהו, ויש כאלה שרק כותבים בשביל הפרס ודוחקים לקבל פרס.
מי שכותב ורוצה להתפרנס מזה -בעיני הוא לא משורר אמיתי!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף אליגון
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
חווה נתן |
|
25/07/12 19:44
|
|
|
|
|
|
השירה היא תמצית הביטוי של תרבות עם.
המשוררת והמבקרת ברכה רוזנפלד מבטאת וממחישה במאמרה את מצוקת השירה וכותביה, ואכן השירה זקוקה לפטרון
ושינוי גישה יסודית.
המשוררים ימשיכו לכתוב מתמצית רוחם והגותם, אולם זו תהיה תורה ללא קמח ועליה סזיפית שאינה נשמעת ומהדהדת.
אלא אם כן, תהיה החלטה ממלכתית מחוקקת, שתפעיל את משרד החינוך והתרבות להצדיק את שליחותו ולהשיב את השירה והספרות למקום היאה לה בחינוך.
שכן אין חינוך שלם ללא רוח, יהיה אדם מושלם במדעים וחסר מידע תוכני הרוח ונמצא חסר ורדוד.
יש להעלות את הרמה התרבותית שתחילתה בחינוך וכן בתקשורת הנמצאת במורד תרבותי מדורדר.
הפנייה הראשונה היא לחינוך בבתי הספר ולהפצת הספרות והשירה בהדגשת חשיבותה , שהיא מביטויי הייחוד הזהות ועילוי הרוח בתרבותו של עם.
עם סיום דברי אלה , אני שומעת בתקשורת ראשית ידיעה טובה
שחוק הספרות והשירה עבר בכנסת בקריאה ראשונה, כל הכבוד לחברים שפעלו בעניין החשוב.
אולי יהיו אלה ניצני תקופה תרבותית המבשרת על ראשית התחדשות חיובית והשבת עטרה ליושנה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חווה נתן
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אביחי קמחי |
|
26/07/12 12:15
|
|
|
|
|
מאמר זה הוא המאמר המקיף, המנומק, הבהיר והחשוב ביותר שנכתב לאחרונה בנושא מעמד השירה וההכרח בתמיכה הבא. לא כי השירה זקוקה למדינה, אלא כי המדינה ותרבותה זקוקים לשירה.
חזון השירה העברית אותה נסחה ברכה רוזנפלד במאמר מופלא זה, מוביל את חברי ואותי במגעים למול מנהל התרבות בתמיכה הנדרשת בשירה. אוסיף על כך ( מתוך דבריו של פרופסור עוזי שביט) שבניגוד לקולנוע לו נדרשה תמיכה של עשרות מיליונים ויותר כדי לעשות מהפכה ולבסס את מעמד הקולנוע הישראלי, לשירה נדרשים מיליונים ספורים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביחי קמחי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ר. מיפו. |
|
26/07/12 14:17
|
|
|
|
|
שלום
באשר לכתבה של ברכה רוזנפלד, אין לי מה להעיר אלה דברים ידועים ואין בהם חדוש.
ההערה שלי היא כאשר מתבטאים בצורה שגויה, כמו למשל מכנים את מעמד הפועלים, העובדים, כחלשים, או נחלשים.
האם משהו יכל להסביר לי במה אדם עובד הוא חלש, או נחלש? אולי דוקא לאדם העובד יש את הכח לעבוד?
למה לא לדבר בשפה ברורה, מעמד עובדים! מעמד פועלים!
זה לא כואב להגיד את הדברים בברור.
ויש לי עוד הערה, בנוגע לכנסיה שתמכה כביכול בשירה ובמשוררים. היא תמכה רק באלה שרצתה ביקרם. כמובן שהיא לא תמכה באלה שהעבירו עליה בקורת.
וגם היום משוררים שכותבים בבקורתיות, לא רק שאינם זוכים לתמיכה, הם גם "זוכים" להדרה.
ויש לי שאלה, במה חוק השירה יעזור למשורר הרוצה להוציא לאור את שיריו?
יום טוב
ר. מיפו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ר. מיפו.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ברכה רוזנפלד |
|
26/07/12 19:47
|
|
|
|
|
|
שלום רב לך ר. מיפו
ראשית, עליך לדייק. לא כתבתי שכבות נחלשות אלה "מוחלשות" ולכך בדיוק התכוונתי. אלה לא רק הפועלים, אלה גם בני מעמד הביניים המוחלש ע"י מה שנהוג לכנות "הקפיטליזם החזירי". זה המעמד שנאנק תחת עול המסים, יוקר המחיה וגובה הרבית על המשכנתאות. גם להם קשה להוציא לאור ספר שירים או להרים אירוע ספרותי, לא כל שכן לדאוג גם לפרסום ויחסי ציבור נאותים, כדי שלספריהם יהיה הד ואולי גם ייקנו. בעוד שהעשירים יכולים להרשות לעצמם לא רק להוציא לאור ספר, אלא גם לשכור לעצמם את טובי העורכים שייערכו אותו ויתקנו ולאחר מכן באפשרותם לדאוג לקמפיינים מסיביים ופרסום וכך לקנות שם, גם אם מאחוריו לא עומד שום כשרון גדול. יתר על כן, האיש העשיר יכול לרכוש את שרותיו של המלחין המוכשר ביותר שגם ילחין את שיריו ויעזור בהפצתם. ואילו האיש/ה המוכשר/ת, שאין בידיו ממון לעולם לא יוכל להתחרות עם כאלה במשיכת תשומת לב ציבורית והרבה יותר קשה לו גם לזכות בהערכה. להוציא מכלל זה את היחידים שלמזלם זוכים בפרסים ספרותיים שגם הם מעטים ונמוכים ואינם כוללים פרסום ויחסי ציבור. גם הוצאות הספרים יודעות שללא מערכת משומנת היטב של פרסום ויחסי ציבור גם את טובי הסופרים קשה לשווק.
אשר לפטרונות הכנסיה - הדברים ידועים. אבל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית שמאפשרת גם ביקורת וגם מחאה. ועובדה היא שדוקא היוצרים שמתנגדים לשלטון זוכים לחשיפה הגדולה ביותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברכה רוזנפלד
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
ד"ר נורית צדרבוים |
|
26/07/12 23:35
|
|
|
|
|
|
אתחיל מהסוף, כדי להפטר מזה מהר ככל האפשר.
הזדעזעתי לקרוא, דווקא בשיח שעוסק בתרבות ובשירה את דבריו של אחד המגיבים שדבר על גרפומניה ומשם המשיך "כל מצורע כותב שירה". בין גרפומניה ועד למצורע עוד רבה דרך אם בכלל. זה עניין אחד וזה אחר. נפגעתי בשל כל אותם כותבים תמימים שגם אם לא השתבחה שירתם, הרי נשמתם דברה - והם אינם מצורעים, גם אם שירתם צריכה להיות מחוץ לגדר.
ובאשר למאמר המצויין הזה. מסכימה עם אביחי לדבריו וכמובן עם כל השאר. מאמר מדוייק, טעון, חד ונכון בכל רמ"ח אותיותיו.בהחלט, ברכה, היית כאן לפה ואף לראש לעדת המושכים בקולמוס.
רק אוסיף ואומר, שהדבר החשוב ביותר בעיני הוא מעמד השירה כאבן יסוד בתרבות. אני מניחה שלו מעמד השירה כתחום תרבותי הכרחי, ושורשי של עם היה מטופל כאן בארץ כתחום חשוב אזי באופן טבעי היה משתבח ומתעצם גם מעמד המשוררים.
שירה צריכה להיות לחם חוקינו בחינוך, בחיים, בחיי היוםיום בחיי הקודש וגם החול. כאשר שירה תיהיה חלק מתרבות קיומית בסיסית, היא תוכל באופן טבעי להיות גם אפילו מצרך חיוני שנמכר בכסף. התמיכה הגדולה ביותר בשירה מהכיוון הממסדי צריכה להיות במקום החשוב שהיא תיתן לה בחיינו כחלק מנשמת אפינו.
ולדעתי ולשמחתי ניצניו של התהליך הזה כבר נראים בארץ.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ד"ר נורית צדרבוים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מלכה נתנזון |
|
28/07/12 11:37
|
|
|
|
|
צדקה חברתי ד"ר נורית צדרבוים, וצדקו חברי האחרים, ביחסם
למאמרה המצוין והחשוב של ברכה רוזנפלד.
חברה, אם לא תושתת על תרבות, אין לה קיום כחברה, לא כל שכן שירה, שצריכה להיות אחת מאבני היסוד שלה. מי שחשף או נחשף לשירה, יודע כיצד זו השפיעה עליו - רגשית וקוגניטיבת גם יחד, והוא הדבר שצריך להעצים ולהטמיע בקרב תלמידינו. היום, בעידן בו הם נחשפים לאלימות כה רבה, בטלביזיה, באינטרנט וברחוב, חייב שיהיה להם אפיק מעדן, מזכך (או כפי שטבע אותו אריסטו "קתרזיס").שיהיו חשופים יותר ליופי שבשירה, בניגוד ליופי המזויף שמוכרים להם מעל המרקע.
לפני שנים נסענו למסע שרשים לאוקראינה. לאחר ביקור קשה
בבית העלמין, הוזמנו על ידי ראש העיירה ומנהל בית ספרה,
להופעת תלמידי כיתה א'. היה לנו קשה המעבר (בעיקר נוכח המעורבות האוקראינית בהשמדת עמנו), וכמעט סרבנו להזמנה,
ומשנעתרנו לבסוף, לא הצטערנו. נדהמנו לגלות ילדים קטנים, שכל הופעתם הייתה שירה. ילד ילד בתורו דקלמו ושיחקו שירים
ארוכים של משוררים ידועי שם, ועשו זאת בחן, במקצועיות,
ברגישות,בהבנה אינטליגנטית של הטקסט, מה שגרם גם לנו, או
לפחות לחלק הארי שבנו, להזיל דמעה, ולהיות מאזינים פעילים מאוד. לאחר שבוע של כאב מייסר שלא מצא לו אפיק מילוט אחד, הייתה זו אתנחתא ברוכה לנפש ולנשמה. בזכות אותה שירה מעולה ומתווכיה הצעירים, חשתי פתע נישאת על גלי חדווה, כמותה לא ידעתי ימים. יכולתי שוב לנשום. בכיתי וצחקתי אתה, ועם הילדים היפהפיים...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מלכה נתנזון
|
|
|
|
|
|
|
