|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ד"ר נורית צדרבוים |
|
22/11/12 10:55
|
|
|
|
|
|
יוסי,
תודה על רשימה מצויינת, שעוד קודם שהיא מפנה זרקורים ונקודות מבט מעניינות לעבר הספר בו היא עוסקת, היא מאירה בפני עצמה.
הדיון שאתה מנהל בעניין הסגנון מאד מעניין בעיני. אני חושבת שעוד בטרם קראתי את הספר, אני עשוייה לאהוב את המעברים האלה בין שירה לא שירה לפרוזה לא פרוזה, צורת חשיבה וכתיבה שדי מוכרת לי באופן אישי, ונדמה לי שהפוסט מודרניזם על הטוב והרע שבו, פתח לנו פתח גם לזה.
במיוחד אהבתי את הערה שלך לעניין מחשבותיה של אשה, שיכולות להיות גם של גבר. אני מניחה שאתה יודע על מה אתה מדבר, והגדולה שלך שגם היה לך את העוז לכתוב זאת כאן.
תודה על רשימה טובה.
נורית
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ד"ר נורית צדרבוים
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יוסף כהן אלרן |
|
22/11/12 11:51
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סיידוף מזרחי רחל |
|
22/11/12 18:19
|
|
|
|
|
יוסי היקר אינני מכירה את הספר או את הספור אך
הסקירה שלך הנפלאה הניחה לפני את תכנו ואת הכתיבה
המיוחדת של הגב' צבעוני לדעתי זה מעניין ויחודי
כל הכבוד לך ולג' צבעוני להת' רחל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סיידוף מזרחי רחל
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אדלינה קליין |
|
23/11/12 17:24
|
|
|
|
|
ליוסי היקר,
..."ואתה חושב מה כבר יכולות טיפות קטנות של מים לעשות. אתה מוסיף ללכת כך, הן נעשות טורדניות מעט, ועוד מעט, והנה בסוף הדרך אתה מבין שנעשית רטוב"...
אהבתי את הסיפור של צבעוני, שהיא כשלעצמה אישיות מאוד דומיננטית בחייה הציבוריים ככותבת לילדים וכמול"ית.
וגם אם לא קראתי את ספרה הנוכחי, השכלתי להכיר במסוגלויותיה הספרותיות. ובהחלט קולטת את דרך חשיבתה המאוד מודרנית המשרה אוירה של התכנסות עם מחשבות המלוות את היומיום, האם קיבלנו החלטות נבונות בשעה כזאת או אחרת. כבני אדם - לעולם לא ניתן לנחש מראש במה טעינו ובמה לא.
רק אולי לאחר מעשה, משלמדנו וחווינו על בשרנו. הציטטות בהן בחרת להאיר את עיני הקורא במאמרך על הספר בהחלט תופסות את המימד המקיף. ולומר בכנות, מאוד מסקרן אותי לקרוא את הספר עצמו.
אדלינה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אדלינה קליין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יוסף כהן אלרן |
|
23/11/12 20:05
|
|
|
|
|
|
לאדלינה היקרה, זה אכן קצת מבלבל: יעל צבעוני מחברת הספר עליו כתבתי היא בתה של דר' לאה צבעוני, אשת אשכולות, והיא פוסעת ככל הנראה בעקבותיה אל התהילה. מחוץ לזה אני מודה לך מאוד ובוודאי גם בשם השתיים על תגובתך הנפלאה, ואני מסכים ומתוודה שאנו מודעים להיותנו רטובים בדרך כלל רק לאחר הגשם.תודה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף כהן אלרן
|
|
|
|
|
|
|
