|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ארה"ב בכח מהאיזור |
|
16/02/13 15:25
|
|
|
|
|
|
Hadn't Bush toppled Saddam in 2003 and executed him in 2006,
then the resurgent Russia would have re-armed Petroleum-rich Iraq by now,
with Systems which deny USAF supremacy by means of F-22,
e.g. SWIR, S-400, Su-35 and later Su-50.
This would have allowed Iraq to become nuclear again,
thus rendering the Syrian campaign and Iranian sanctions improbable.
And the deployment to Afghanistan is superb for many little-drone missions.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארה"ב בכח מהאיזור
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
המשמידה את המערב |
|
16/02/13 15:31
|
|
|
|
|
אחרת אמריקה היתה חופשית לפעול.
אין שום Fiscal-Cliff
כי יש לממשלת ארה"ב נכסים ריאלים מניבים מול החובות
ע"ע CAFR
Comprehensive Annual Financial Report
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המשמידה את המערב
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
בי בי קינג |
|
16/02/13 20:47
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
הניה |
|
16/02/13 20:51
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נהיה |
|
17/02/13 20:04
|
|
|
|
|
|
ארהב עשתה עד שהגיע המוסלמי השחור לבית הלבן והחל לקדם את האיסלם והגיהד בעולם. המוסלמי הזה יקדם הצטיידות המוסלמים בגרעין והם ישאפו להחיל את האיסלם על העולם המערבי החופשי. למי ששכח בראכ חוסיין אובמה סיפר שבילדותו למד במדרסה באינדונזיה. למי שהיו או יש ספקות באשר לכך שהוא מוסלמי העתיד הקרוב יסיר ספקות אלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נהיה
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
רפי לאופרט |
|
17/02/13 09:47
|
|
|
|
|
מהסוגיות היוצרות ומנציחות את האי-יציבות הגיאופוליטית בכל המרחב המזרח תיכוני ובחלקים לא מבוטלים של קידמת אסיה.
יסודות הסכסוך הישראלי-ערבי נעוצים גם הם בבעיות דומות. המגלומניה האימפריאלית הבריטית צרפתית באסיה ואפריקה, שניסתה בשלהי עידן האימפריות, ערב התמוטטותן לבנות מערכים גיאופוליטיים מושתתים על בני-ברית, או מי שניתפסו כבני-ברית של אותה שעה. בתקווה שבאופן זה, וע"י רכישת זכיונות כלכליים ומשפטיים מקיפים במדינות חסרות תשתית כלכלית, מסחרית וטכנולוגית, יכולו להמשיך ולקיים מעמד הגמוני. מתוך הגמוניה זו ישלטו גם במקורות חומרי הגלם וגם בסחר העולמי בהן. לימים, בעיקר אחרי מלחמת העולם השניה, הצטרפה אליהן ארה"ב כאימפריה כלכלית משום שאחרה כבר את עידן האימפריות הטריטוריאליות.
מה שעושה כיום המערב, ובראשו בריטניה וצרפת, הוא נסיון נואש להציל מה שניתן להציל מהמערכים הכושלים הישנים שבנה. גלובליזציה, תקשורת עולמית, פוליטיקה בינלאומית שמשיטה בדרגה מידי המיער באת שאריות הגמונית העבר שלו, והצטרפותם של כוחות שהיו רדומים בעבר למערך הבינלאומי הפעיל, מערערים את המבנה הישן ומאיימים על המערב אובד העצות כמעט בכל תחום. ביחסו של המערב לישראל - שוב במיוחד אירופה בראשות בריטניה וצרפת - נכרים אותם סממנים של נסיון להציל מה שניתן מנכסי האימפריה והפוסט-אימפריאליזם, במקרה המיוחד הזה, אם נחוץ, אזי ע"ח ישראל.
הויכוח האמיתי אינו שייך תכנית החלוקה, אינו שייך להחלטת האו"ם מנובמבר 1947 או לכל התכניות האחרות על חלוקת הארץ שבאו לאחר הקמת ממלכת ירדן. הוא שייך למהלכים הבריטיים שהביאו להפרת הצהרת בלפור, שבה נקבעו העקרונות האמיתיים והרציונליים לשיקום העם היהודי במסגרת מדינתית במולדתו ההיסטורית, ויישוב רציונאלי של ערב רב הנוודים ומיעוט התושבים הערבים הקבועים בתחומי המנדט הבריטי מ- 1919 (ארץ ישראל רבתי, כ- 109,000 קמ"ר משני צידי הירדן)!
על כך יש לנהל את הדיון גם כיום, תוך התחשבות בשינויים המעשיים שחלו בשטח מאז אותם ימים חשוכים בהשראת בריטניה האימפריאלית-קולוניאלית.
צודק קדרון כאשר הוא גורס שגם במדינות אחרות דוגמת סוריה, אפגניסטן, לבנון ואפילו עירק סוגיות דומות לשלנו הן המחוללות הגדולות של המהומות, המאבקים האלימים והאי-יציבות הגיאו-פוליטית. אולם חלילה לנו מאבחנות סלקטיביות, הנובעות מהטיות שמקורת בקונצפיות שגויות. את מחירן של קונצפיות שגויות שילמנו כבר מספר פעמים ובגדול ביום הכיפורים 1973 וגם בתכנית ההנתקות ובמלחמת לבנון השניה. מעשה בת יענה לא יעלים סוגיות אלה ממחוזותינו, הוא רק יחזור ויציב אותן לפתחנו בכל פעם ביתר שאת, ביתר חריפות ועם שפע של הפתעות לא נעימות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
פועה |
|
17/02/13 11:01
|
|
|
|
|
והפסיכולוגיה המנהיגותית הידועה והשרירה מונעת את הסקת המסקנות "הנכונות" כפי שאתה ואני רואים אותם. (אם רוזוולט היה מצטרף באופן פעיל לצ'רצ'יל מיד כשזה הכריז על מצב מלחמה מול היטלר, יתכן מאד ששיקוליו של היטלר היו שונים).
זה מחירה של הפוליטיקה הדמוקראטית, במצב שלום, היא בנויה להגיב ולא ליזום. וההיסטוריה הקצרה מראה לנו שבמלחמות מוגבלות נגד אידיאולוגיות נכשלות, כשהדמורטיות הן היוזמות, (קוריאה, ויטנאם, אלג'יר, הרוסים באפגניסטאן, עיראק, האמריקאים באפגניסטן).
זאת מציאות חיים שאין לנו ברירה אלא להשלים אתה כי היא אינה ניתנת לשינוי.
המערב (ארה"ב) לא יזום מלחמה מוגבלת נגד איראן, כי זאת תהיה עוד הסתבכות שתעלה בממון ובדמים, ובסופו של דבר תסתיים בדומה למלחמת אפגניסטאן. אין למערב סכנה מיידית מהתחזקותה ו/או התגרעינותה של איראן, ולכן אין אינטרס מיידי לנקוט נגד איראן בצעדים קיצוניים, והסכנה לישראל אינה מצדיקה נקיטת צעדים כאלה מבחינתם. אין בכך תועלת
לאינטרס המערבי. לכן סנקציות כלכליות ולחצים דפלומאטים אלה האמצעים המירבים שהמערב ינקוט בהם נגד איראן.
איראן תהפוך למעצמה אזורית בעלת פוטנציאל לנשק גרעיני (בדומה למדינת ישראל). לתורכיה יש גבול משותף עם איראן
והאיום על התורכים חמור מהאיום על ישראל.
ישראל חייבת להתמקד בעדיפות הראשונה במעטפת המיידית הגובלת בה, ולטפל בהשפעות האיראניות שנבנות במעטפת הצמודה, ולהשאיר בשלב זה למערב את ההתמודדות עם איראן הרחוקה, כי לישראל אין למעשה יכולת ממשית להכריע את המשטר האיראני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
|
