חמאס סופר באבידות גם כאלה שנפגעו מנפילות של רקטות שלו ושל הג'יהאד האיסלאמי בתוך עזה, כמו בכישלון השיגור של רקטה מידי הג'יהאד שנפלה במגרש החניה של בית החולים אל אהלי
1. בעל המאמר עלה על יסודות חשובים והם; שפוטין אינו מוותר על דבר ללא תמורה. 2. נוסף לכך האמריקנים, האנגלים, והישראלים מגיעים אליו למוסקבה כדי לתת לו תמורה עבור ויתוריו. אלמלא כן מדוע הוא הפך ליעד תיירותי כה נחשק. 3. השערה; בדרך כלל כאשר מנהיג הופך ליעד תיירותי, זה בעיקר בגלל יכולתו לעשות צרות. 4. לפוטין ולרוסיה יש אינטרסים במזה"ת, כולל במדינות קורסות. כדי להבטיח אותם צריך לעשות צרות, באופן מבוקר, כך שיגיעו אליך תיירים ויציעו לך משהו תמורת הפסקת הצרות; כלומר פיצוי חלקי על הפסדי אינטרסים. 5. כיוון שהמחיר הנדרש לעשיית צרות נתון לתנאי המסחר בין קונים ומוכרים מרצון אזי המחיר תלוי בעצם בעוצמת היכולת לעשות צרות. פה נכנס אלמנט הטילים. רוסיה יכולה למכור טילים שיעשו למערב צרות. ישראל יכולה לחדור דרך אותם טילים, כפי שראינו בעבר בכמה הזדמנויות. כלומר המעצמה האדומה השוקעת מנסה לקבוע מחיר, אבל היא תלויה בתמחיר של מעצמה כחולה קטנה העולה במזה"ת. כאן נפתח הפתח למו"מ בין פוטין לנתניהו. אמנם לשניהם יש מגבלות. אבל לשניהם יש מרחב למו"מ. 6. לדעתי גם פוטין יודע שאיראן/סוריה/חיזבאללה/חמאס הם קלף מחורבן. לכן הוא מעוניין להטיל את הקלף הזה על השולחן, ולקחת קלף אחר במקומו. בעניין הזה יש מחיר לכל יום שבו הוא תומך בקלף המפסיד. מדובר במו"מ דינאמי, כאשר החלפת הקלפים מתבצעת בהדרגה, ולא במהלך מידי שבו מוחלפת כל היד. החלפת הקלפים כרוכה בסדרת רמיות ובגידות המאפיינת מו"מ מזרח תיכוני כמקובל. לכן אנו נמצא לפעמים מבולבלים, אלא אם כן נצליח להבין את התמונה הרחבה, ואז הפרטים יסתדרו.
וחזר עם זנבו מקופל בין רגליו. פוטין לא הבטיח לו דבר על פי מיטב המסורת הרוסית שהוגנה בכל טיסותיו של ביבי לרוסיה כדי להסביר, להזהיר, להתחנן, לבקש... ולהיראות בסוף כמו שוטה.