|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות  יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם עד כה ראוי היה להציג את איתמר בן-גביר כעבריין לשעבר הרי שעכשיו הוא בלי לשעבר רק, לכאורה, לפי שעה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 15:05
|
|
|
|
|
מה בין מבצע מוקד (ששת הימים) תגר 4 (יו"ב) חלק א.
כדי להבין את משמעותה של ההנחיה בבוקר מלחמת יו"כ לבטל את מבצע תגר 4 ולהימנע ממכת מנע מקדימה צריך להבין מה היו תוכניות חה"א וכיצד ראה את חה"א המצרי.
במלחמת סיני (קדש) ב"ג חשש מכך שמפציצים מצריים יפציצו אוכלוסיה בארץ ולכן תבע (כתנאי להצטרפות לקנונייה...) מהצרפתים והאנגלים לנטרל את חה"א המצרי ולהציב טייסת צרפתית בארץ להגנת שמי המדינה.
במלחמת ששת הימים גם כן היה חשש גדול מחה"א המצרי, הן כאיום על האוכלוסיה האזרחית בארץ והן כגורם מפריע לבצטרפות חה"א למלחמה עם כוחות היבשה.
לכן חה"א עמל שנים טרם ששת הימים להכנת מבצע מוקד .
בבוקר ה-5 ביוני מטוסי חה"א השמידו את חה"א המצרי (והירדני והעירקי) על הקרקע , מפציציו שאימו על האוכלוסייה שלנו הושמדו בבסיסיהם כנ"ל מטוסי היירוט.
במהלך מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה התבררה למצרים ולסורים העובדה כי לחה"א הישראלי עליונות מכרעת על חילותיהם ולכן הם שינו את איסטרטגיית ההגנה האווירית שלהם.
במקום לבסס אותו על מטוסי יירוט הם ביססו אותו על מערך טילי קרקע אויר .
בשנה האחרונה למלחמת ההתשה ולאחריה המצרים הקימו מערך ט"קא בין התעלה לקהיר, אחד המערכים הצפופים והמגוונים ביותר שהוקמו באיזה שהוא מקום בעולם.
סיבוכיותו וחוסנו של מערך זה שהורכב ע"י יועצים סובייטיים התבססה על סוגים שונים של טילי קרקע אויר ותותחי נ"מ מונחי מכ"מ ובגיבוי והתראה של עשרות מכמי גילוי מסוגים שונים.
מערך זה היה אתגר עצום לחה"א ומסוף מלחמת ההתשה ועד יו"כ חה"א עמל למצוא פתרונות להבסת מערך זה .
פתרונות אלו התבססו על אמצעים שונים ומגוונים והקמת יחידות מיוחדות (פירוט על כך בספרו של פלד-ימים של חשבון)
הפקודה להשמדת מערך זה נקראה תגר ולא יצאה לפועל בבוקר יו"כ.
במובנים שונים פקודת תגר של יו"כ (ותוכנית מקדימה – מכת מנע לצבא המצרי ולבסיסיו העיקריים) הייתה צריכה להיות המקבילה של מבצע מוקד בששת הימים – ניטרול חה"א המצרי והשגת עליונות אווירית.
מבצע זה לא יצא לפועל עקב החלטות שגויות של הדרג המדיני (גולדה ודיין) שלא עמדו מול האמריקאים ערב המלחמה.
מבצע תגר הופסק כבר בתחילתו (עקב החלטה שגוייה של דיין ודדו) שנבהלו מהשריון הסורי ברמה ביום ה-7 באוקט' והפנו את חה"א מהתעלה לרמה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
19/08/13 16:15
|
|
|
|
|
|
הרי המובאות מפיו של גורדון בעיקר מצביעות על כשל אחר - של חי"א עצמו. גם עזר ויצמן סבור היה כך. זאת כמובן בנוסף לכל מה שציינת המסתכם ב"כשל" של הדרג המדיני-ביטחוני הבכיר. היכן קו האמצע?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 19:00
|
|
|
|
|
בספרו 30 שעות באוקטובר, רוב ביקורתו של גורדון היא על כך שפלד נכנע לבקשתו של דיין ושל הרמטכ"ל והפסיק את מבצע תגר בתחילתו, על זה יש ויכוח פנימי נרחב בחה"א עד היום...
טענה עיקרית נוספת היא צורת המעבר מתצורת תקיפה והפצצה לתצורת הגנת שמי המדינה בשעה 2 בצהרים.
בספר זה יורד גורדון לפרטי ההחלטות במיקרו שנלקחו בתוך חה"א ביומיים הראשונים עם הרבה ביקורת עצמית.
מאמרים נוספים וכלליים יותר בהם מסביר גורדון את מצבו של חה"א ביו"כ ונוגע בדרג המדיני הפעם :
מאמר מצוין - פרדוקס ה-7 באוקטובר :
maarachot.idf.il
סוקלים את הכחולים:
ynet.co.il
ולגבי עזר ויצמן, עם כל הכבוד (ויש כבוד...) הוא היה שלפן ולא מעמיק...הדעות בחה"א מגוונות..
העובדות הן :
1. ישנה נטייה ליחס את האבדות של חה"א בעיקר מהטק"א, וזו הטעות רוב האבדות היו מהנ"מ הנייד מונחה המכ"מ.
2. ביחס גיחות לנפילות מטוסים חה"א הצליח יותר במלחמה זו לעומת מלחמת ששת הימים המפוארת.
3. כאמור, (וזה העיקר) חה"א נאלץ לפעול הפוך מהסדר הרגיל של משימותיו ולכן הופנה לסייע לכוחות הקרקע לפני הצורך בהשגת עליונות אווירית ולכן הסיוע היה צולע.
בענין הטיל והמטוס, מאמר טוב של עבודי :
iaf.org.il
ולגבי ספרים, ממליץ על המקורות הבאים :
סיפריה דיגיטלית של בטאון חה"א :
fisherlibrary.org.il/
ספריה דיגיטלית מערכות :
maarachot.idf.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
20/08/13 23:25
|
|
|
|
|
|
חיל האוויר במאקו -
שניהם בדעה שהחיל היה "מסונוור" ולא מוכן להפתעה ב-6 באוקטובר. הם התאמנו על מסורת הניצחון של ששת הימים ולא על הפתעה.
כך שכל הדיבורים על ביטול מכת המנע על ידי הדרג המדיני כבודם במקומם מונח ויחד עם זאת, בחיל האוויר יודעים וגם מודים שמעבר לכך היו גם כישלונות צורבים שאינם קשורים לביטול מכת המנע.
וייתכן, כך נאמר שם, שעד היום לא נלמדו הלקחים של מלחמת יו"כ.
הנה הקישור -
mako.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
21/08/13 03:15
|
|
|
|
|
בכל הכנות, אני מתקשה להאמין כי שני הטייסים האלה הנם ראשי מכוני מחקר, ממש לא להאמין.(אגב, חבר'ה נחמדים שהטיסו אותי במספר משימות...)
תיאורם הרגשי (מראה הפצועים, השמועות מהחזית, התקפת רפידים וכו') תואם את רמת דבריהם.
אין ויכוח על כך כי עצם היפוך צורת הפעולה של חה"א (סיוע לכוחות הקרקע טרם השגת עליונות אוירית והפרצות בחזית) גרם ביומיים הראשונים לאנדרלמוסיה במפקדת חה"א.
אין כלל ויכוח על כך כי חה"א עשה שגיאות (הספר של גורדון מתאר את תהליך קבלת ההחלטות ואת השגיאות ואת הויכוחים)
אבל איפה הראיה הצבאית ?
ניכר בהם שהם לא מבינים את צורת ההתכוננות של חה"א למבצע תגר ולמבצעי תקיפת המנע, אחרת לא היו טוענים שיש להתכונן למצבים אחרים.
התנאי העיקרי, הראשי והבלתי ניתן לויתור היה שחה"א במצב כזה יקבל אישור לתקיפה מקדימה.
זו הייתה הבטחה "מלמעלה" ובנקיטת חפץ שעליה חה"א בנה.
או קיי, אין תקיפה מקדימה- אלה היו התוצאות כפי שהיו ולדעתי ולדעת רבים זה היה מחיר נמוך !
מי שהיה מסונוור, מי שהזה, מי שהתרברב, מי שזלזל אלה לא היו בכירי חה"א באותו זמן אלא אחרים שחיו באשליות ואהבו להתרברב.
(אגב, מי שדבר על ניסים במלחמת ששת הימים הוא גם זה שמדבר על קטסטרופה ביו"כ-תבדקי את זה)
ולכמה נקודות
1. ביו"כ חה"א השיג מבחינת יחס גיחות למטוסים מופלים הצלחה גדולה יותר מאשר במלחמת ששת הימים , וזאת כאשר ביו"כ הוא שהה זמן רב יותר באמ"ט (איזור מוגן טילים) ובמרחק רב יותר מבסיסיו.
2. עניין התחקור, יחידות חה"א השונות עשו תחקירים, תפיסתו של פלד הייתה כי חה"א אותו הוא הולך להכין יהיה שונה לחלוטין מחה"א ביו"כ (צריך להבין את הנקודה, פלד קבל את חה"א חצי שנה לפני המלחמה , המלחמה תפסה אותו באמצע השינויים, ארגוניים, מודיעין עצמאי וכו'. פלד הבין וכך גם הסביר כי התחקירים אינם ישימים לחה"א אותו הוא מכין, היו כאלה שלא הבינו אותו ונפגעו מכך.
אבל השורה התחתונה הייתה כי חה"א של לבנון 1 וההצלחה של ערצב 19 היה בדיוק חה"א אותו הכין בני פלד !
לכן הטענה על אי הפקת לקחים לא נכונה ונובעת מאי הבנת השינויים שעבר חה"א מאז יו"כ.
3. דוגמן 5 נכשל לא רק בגלל שלא היה מודיעין עדכני אלא מסיבות קרדינליות נוספות, מפליא כי החבר'ה האלה לא מכירים אותן .
עוד אגב, חוץ מדוגמן 5 , לא יודע איזה כישלונות צורבים נוספים היו, אולי מישהו יסבר את אזני עם נתונים ?
4. ולענין ההשפעה של ההפתעה (אני שוב לא מקבל את ענין ההפתעה) על התפקוד אני יכול רק להגיד כי מזלו הגדול של חה"א היה שפלד עמד אז בראשו, נכון, היו אחרים שעם הלחץ קצת זייפו .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
21/08/13 11:40
|
|
|
|
|
|
התחלנו מכך שטענתי שאני חוקרת את הזיכרון הציבורי. ואת זה כבר הבנת.
הזיכרון הציבורי נבנה בהדרגה על סמך "מקורות" שהציבור מאמין שהמידע והפרשנות שבהם משביעים רצון.
בימינו התקשורת ידועה כבלתי אמינה. אבל, וזה אבל גדול, אתר מאקו (וגם גלי צה"ל לצורך העניין) לקח על עצמו לאסוף עדויות ממי שעדיין יכול למסור אותן - על מה שהיה שם. זה מקור המידע הזמין והנוח ביותר לציבור ומשם והאלה מתפתח לו הזיכרון הציבורי.
נניח שמי שנולד אחרי המלחמה והוא או היא כיום בגיל 40 פלוס מינוס מתעניין בעדויות. מה יהיה לו יותר אמין מלקבל את עדויות הטייסים הללו, למשל, המזדהים בשמם ושאתר מאקו מספק מידע מדויק לגבי עיסוקם?
לכן אני שואלת - האם קולך כאן שקול כנגד כל אותם קולות?
האם דבריך משכנעים יותר בהשוואה למה שכתב גורדון או לעדויות שנגבו מטייסים ששמם צויין מפורשות בתקשורת, או בהשוואה לעוד הרבה מאוד קולות שמספרים לנו ממרחק של 40 שנה מה שחוו במלחמה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
21/08/13 20:34
|
|
|
|
|
1. עדויות טייס התובלה וטייס המסוקים הזוטרים אינה תמונה אמינה של המלחמה אלא עדות אמינה לגבי הרגשות והדיסאינפורמציה שאפפה אותם אישית בתחילת המלחמה, אני לא רואה כאן שום ניתוח רציני של המהלכים השונים של חה"א (מבצעי תקיפת הטק"א השונים, תקיפת שדות תעופה, תקיפת מטרות תשתית, השתתפות בלחימה עם כוחות היבשה וכו')
מה שהפריע להם אז הוא מדוע או טו טו לא גמרנו אתם...
אבל שימי לב, גם הם מדברים על "ניצחון מפואר" (הגדרה שאפילו אני לא משתמש בה)
2. חבל שהכנסת את גלי צה"ל , אני מכיר את פרשניהם, מדובר בתת רמה.
3. כמעט ואין לי ויכוח עם גורדון שפירט את תהליכי קבלת ההחלטות בחה"א ביומיים הראשונים למלחמה .
גורדון גם כתב דברים אחרים ושונים לחלוטין, אני שוב ממליץ לך לקרוא את המאמרים הבאים (כנראה שלא קראת אותם?)
פרדוקס ה-7 באוקטובר :
maarachot.idf.il
סוקלים את הכחולים:
ynet.co.il
האם קראת את עדותו של אלוף דוד עברי על המלחמה ?
האם קראת את ספרו של אלוף גיורא רום?
האם קראת את ספרו של אליעזר כהן (צ'יטה)?
האם קראת את ספרו של רן פקר ?
האם קראת את הסקירות ההיסטוריות של מחלקת היסטוריה בחה"א (עבודי) ?
האם קראת מהספרים שבספריה הדיגיטלית ?
נכון, היו גם ביקורות (במידה מסוימת של ספקטור) אבל הרוב המכריע חושב אחרת מהתקשורת הסנסציונית שמחפשת את המבקרים החריגים.
דעתי היא, הייתה מלחמה קשה,(בעיקר בגלל מחדלי הדרג הפוליטי ופחדנותו) ח"א לא היה חף משגיאות, אבל גם ממצב של נחיתות גמורה בהתגייסות ובהיפוך היוצרות של סדר משימותיו, הוא הפך את הקערה על פיה והביא לנצחון.
לולא ניצחון זה, סעדאת לא היה בא לירושלים.
צריך לשמור על פרופורציות ולא לעסוק בהלקאה עצמית לא בונה אלא להתכונן לעתיד.
ועוד אני אומר, לאחר יו"כ חה"א למד לקחים ההוכחה - לבנון 1 וערצב 19 (לו הייתי שותף שנים בהכנה ושותף לביצוע)
לא, איני מבקש להתמודד עם הזרם שאוהב להלקות את עצמו, אחרת גם היית מציג את עצמי באופן מלא (יש ספר שאני מכין על תולדות המערך המיוחד אלי הייתי שייך מאז ההתשה ועד עכשיו - מסיבות בש"ח אני לא מאמין שירשו לי לפרסם אותו אי פעם – לכן העבודה די מתסכלת...)
אני סך הכל נכנס לכאן מפעם לפעם כשאנשים שכותבים הבלים שמרגיזים אותי ...
ערב טוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
22/08/13 09:42
|
|
|
|
|
|
ובכל זאת (!!)-
קומץ של אינטלקטואלים שכן קוראים את הספרות והניתוח המעמיק עדיין מתחבטים עם ערפל העובדות...(!!!)
מאידך, הציבור הרחב שמהווה כ-90% מאיתנו (!!!) מעדיף להרחיב את היידע דרך קריאת צהובונים כמו ידיעות אחרונות וכו', ולצפות בטלוויזיה המסחרית כמו ערוץ 2, ולהאזין לרדיו ובמיוחד לגלי צה"ל...
מכאן נבנה זיכרון ציבורי (!!!) וגם מאגר היידע הציבורי שמוביל פוליטיקאים ממוצעים לקבל החלטות במישור הסכסוך הישראלי-ערבי.
אולי יום אחד תוכל לפרסם את ספרך ואני מבטיחה לעיין בו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ה.א |
|
23/08/13 00:05
|
|
|
|
|
|
איזו תועלת הייתה לתגר לו הייתה מופעלת ביוה"כ בבוקר? הרי מערך הטלים התגבש לאורך זמן, ו"הגלשתו" לקו התעלה כבר הייתה מושלמת בבוקרו של יום הכיפורים. לתקיפה עם בוקר היו לטעמי יתרונות שוליים אשר לא הייתה להם השפעה מכרעת על המצב בחזית המצרית והסורית. לולא השאננות ולולא הממשלה הרופסת אז, מערך הטילים הזה לא היה מתגבש תוך הפרה בוטה של הסכמי הפסקת האש שנחתמו בתום מלחמת ההתשה באוגוסט 1970, והופרו על ידי המצרים כבר ביום החתימה, וודאי שלאחר מכן, ואשר חייבו STAND STILL צבאי בטוווח של 50 ק"מ מכל עבר של תעלת סואץ.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
23/08/13 04:05
|
|
|
|
|
שהייתה מלאכת מחשבת של שילוב תקיפה ואמצעי עזר.
ע"ע ערצב 19 בלבנון 1 , הקונצפט דומה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
23/08/13 12:00
|
|
|
|
|
טעות.
עם פתיחת המלחמה הסוללות היו במרחק מסויים מהתעלה (מספק מיילים) רק לאחר הקמת הגשרים המצריים סוללות אלו (מדובר רק על הניידות סוללות ה- SA-6) התקדמו לתת חיפוי לצליחה המצרית.
כנ"ל ברמה, סוללות הטילים היו בקו צנמין ורק לאחר פתיחת המלחמה הניידות התקדמו.
עוד הערה, המטוסים של חה"א שראית "שנפלו כזבובים" היו המטוסים שנכנסו לאמ"ט לתקוף גשרים וריכוזי שיריון כאשר חה"א טרם השיג עליונות אוירית וטרם השמיד את הטק"א ועבד בסדר הפוך למה שתכנן כל השנים.
לא שבתגר לא היו נופלים מטוסים ולא שהענינים היו הולכים חלק לגמרי, אבל מבצע זה היה משבש לחלוטין את מהלך המלחמה בתחילתה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 15:12
|
|
|
|
|
מה בין מבצע מוקד (ששת הימים) תגר 4 (יו"ב) חלק ב
תארו לעצמכם כי בבוקר ה-5 ביוני חה"א היה נוטש כבר בהתחלה את מבצע מוקד ומתעסק בכוחות הקרקע המצריים והמלחמה לא הייתה מסתיימת במנוסתו של הצבא המצרי אלא בלחימה יותר רצינית נגד צה"ל , עד הים היו מדברים על כשלונו של חה"א בששת הימים ומצביעים על העובדה כי יום הראשון של מלחמת ששת הימים חה"א איבד כ-19 מטוסים !(זה המספר האמיתי שאף אחד לא מכיר אותו), מישהו זוכר כמה מטוסים נפלו ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ? )
עצם התקיפה המקדימה אם הייתה מתבצעת (וזה לא אומר שללא אבידות מצידנו) הייתה מוציאה את הצבא המצרי משווי משקלו, הצבא המצרי עבד בשטנצ'ים קבועים (לדוגמה בתחום הקרקעי , החיילים המצריים הונחו ללכת קדימה אל התעלה לפי דגלים צבעוניים באופן קשיח (כל מה שצריך היה לדעת החייל המצרי הוא הצבע שלו...) וללא שום גמישות בביצוע - כל תקיפה מקדימה שלנו הייתה מוציאה את הצבא הזה משווי משקלו ומשבשת לו לא מעט את התוכניות המצריות.
ב-1976, כתבו שני חוקרים צעירים יהודים, סטיוון רוזן ומרטין אינדיק, לימים שגריר ארצות הברית בישראל, מחקר - "הפיתוי של מהלומת נגד במלחמה החמישית של ישראל ומדינות ערב" - על המחיר ששילמה ישראל על הימנעותה ממהלומת מנע. אילו אישרה גולדה את מכת המנע המתוכננת, כתבו, רק נגד מערכי הטילים וחיל האוויר של סוריה - היה אפשר להרוס 90% מבסיסי הטילים בתוך שלוש עד שש שעות, במחיר של פחות מעשרה מטוסים ישראליים. "ברור שלכך הייתה השפעה מכרעת על אבידות חיל האוויר מאוחר יותר, וכן - וזה משמעותי עוד יותר - על יעילותן של עשרת אלפי הגיחות להתקפות אוויר-קרקע, שבוצעו במשך המלחמה. האבידות הישראליות על הקרקע היו מצטמצמות, שחיקת הארטילריה הערבית, הטנקים ורכב קרבי משוריין של צבאות ערב הייתה מואצת, והפגיעות בגשרים המצריים של התעלה היו יעילות יותר".
ברמה"ג הוכן מבצע גוגמן 5 בחיפזון רב וללא מודיעין עדכני, מבצע זה נכשל.
מה שהדגיש את הצורך בהכנה מוקדמת, בהמשך המלחמה נערכו מספר מבצעים פרטניים ומוקפדים ובמבצעים אלו הושמדו כל הסוללות
לדוגמה, ב-8 באוק' חה"א תקף את מערך הסוללות הכבד המבודד בפורט סעיד (אגב, שלא היה לו חיפוי כמו ה- SA6 והנ"מ הקני) באו מהים, בתקיפה זו הושמדו כל - 8 הסוללות הכבדות בפורט סעיד ללא אף מטוס שנפל .
חה"א למד את לקחיו מיו"כ ומשך שנים הכין הן באמצעים והן בתרגול את מבצע ערצב 19 שיצא לפועל בלבנון 1 . במבצע זה הושמדו כל 19 הסוללות ללא שום מטוס ישראלי מופל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
19/08/13 16:22
|
|
|
|
|
|
עם זאת - נכון שמרטין אינדיק היה בישראל בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ודיבר על הטראומה האישית שלו מאותה מלחמה, כשהיה סטודנט כאן. כל זה נאמר במעמד המינוי שלו לסגנון של קרי בשיחות השלום ישראל-הרשות הפלסטינית.
אך מניין לכם ש"אילו אישרה גולדה"... היו התוצאות כאלו?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 19:23
|
|
|
|
|
אין שום ערבות שאם גולדה הייתה מאשרת התוצאות היו כפי שחה"א חשב שיהיו, אבל על כך נעשו משך השנים מספר עבודות חקר ביצועים -והשורה התחתונה נשארת : פעילות הצבא המצרי הייתה משתבשת וחה"א היה משיג חופש טיסה יותר מוקדם משקרה במציאות.
ראי, ערצב 19 הנו מהדורה משודרגת של תגר 4,(בעיקר מבחינת האמצעים) אבל הרעיון היה דומה, חה"א ביצע אותה ע"פ תנאיו והעניין בוצע למופת.
ביום כיפור עצמה בוצעו מספר "תגרים קטנים" (בעיקר השינוי היה מבחינת ההכנה) והם הצליחו .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ה.א |
|
23/08/13 00:29
|
|
|
|
|
|
ההשערה שלך היא שאם החה"א היה תוקף בבוקר יום הכיפורים כאשר מולו מערך מאד מאד צפוך של טילי נ"מ SA2 SA3 ו SA6 המאובטחים כולם בעשרות ואולי גם מאות קנים של תותחי ZSU23X4 מונחי מכ"ם, הוא היה משבש את המתקפה הקרקעית המצרית. האם חיל האויר היה מאומן ללוחמה בכאלה מערכי נ"מ צפופים אשר היה ידוע שהם מתגבשים והולכים תוך הפרה בוטה של הסכם הפסקת האש מ 1970? האם באמת היה לו סיכוי לשבש את המתקפה הקרקעית המצרית בכמה שעות שנותרו? או שמא טוב היה שחה"א נשאר מרחוק ונמנע משחיקה מיותרת? והרי גם כאשר התפנה חה"א לתקוף את המערך הזה הוא לא תקף אותו מהחזית, במו עיני ראיתי את המטוסים שלנו "נופלים כמו זבובים", בכל ניסיון תקיפה חזיתי של המערך הזה. חיל האויר הצליח לטעמי לנטרל את מערך ההגנה הזה רק לאחר שבא אל המערך הזה מהעורף שלו (כלומר לא באופן שמסכן את כוחות הקרקע שלהם אשר חצו את התעלה) , והוא עשה זאת רק אחרי שכוחות הקרקע שלנו השביתו חלקים הממערך הנ"מ הצפוף הנ"ל עקב חציית כוחות קרקע את התעלה בחלקה הדרומי והשתלטות קרקעית של צה"ל על שטחים גדולים מהעבר מצרי של התעלה + ארטילריה שהפעיל צה"ל נגד סוללות הטילים הנ"ל אשר ספק אם הייתה ערוכה ומופעלת בבוקרו של יום הכיפורים כחלק מהתוכניות אז.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
23/08/13 04:35
|
|
|
|
|
1. דבר ראשון, לא השערה שלי, אלא עבודת חקר ביצועים מוקפדת ולקחי תרגול רבים.
2. אתה מבלבל בין מכת המנע לבין תגר 4, מכת המנע לא הייתה מיועדת רק לחזית.
3. לו היית לומד היטב את דוקטרינת צליחת מכשולי המים (הסובייטית) שביצעו המצרים והדרך בה בצעו אותה, היית מבין עד כמה הם עבדו בשטנצים, שיבוש התחלת הצליחה היה משנה את התמונה של היום הראשון.
4. חלוקת העבודה הייתה שבמתקפה מצרית השריון הסדיר יבלום ובשלב זה חה"א יתפנה להשגת עליונות אווירית ע"י תקיפת מערך הטק"א, כשהשריון לא הצליח (גם בתעלה וגם ברמה) חה"א נדרש לבלום ולא התפנה למה שתכנן כל השנים.
5. מי דבר על ניסיון תקיפה חזיתי ? חה"א תקף מהחזית כשלא הייתה ברירה (בתקיפת הגשרים) ובד"כ בא מהאגפים.
6. חה"א למד להתגבר על ה - sa-2 וה- sa-3, אלו לא הוו בעיה עבור חה"א, הבעיות היו ב- sa-6 ובנ"מ הקני מונחה המכ"מ (גנדיש וכדומה)
7. כן, חה"א אימן את עצמו, תוך איסוף לקחים מסוף מלחמת ההתשה ותרגולים רבים עד יו"כ.
8. את רוב התשובות היית מקבל לו היית לומד את פקודת תגר 4.
9. העובדות הן שמשך המלחמה חה"א ביצע מספר "תגרים" קטנים והצליח בהם כאשר בהמשך המלחמה וכשחה"א התארגן לתקיפות מסודרות (בינתיים באו מהגובה לפתור את בעיית ה- sa-6 ) התוצאות היו טובות.
10. תגר לא היה מבוסס על ארטילריה (זו המצאה של היסטוריון צבאי שכותב באתר הזה לפעמים...)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ה.אפרים |
|
23/08/13 10:47
|
|
|
|
|
|
כל הכבוד על הבקיאות ועל היסודיות, אני באמת לא בקיא בתוכניות של אז, הייתי פיון בטסה, ראיתי הרבה מקרוב, אך ודאי לא ראיתי תמונה כוללת, ולכן באמת לא הבנתי הרבה. בכל מקרה אנו מדברים על מה היה אילו וכאן כל אחד מאיתנו עלול לפקשש, אם כי אתה כאחד שמכיר את הפרטים על בוריים עשוי לפקשש הרבה פחות ממני, המדבר יותר מהרהורי לבי ומאפיזודות קשות שראו עיניי במהלך המלחמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.אפרים
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
פלמוני |
|
19/08/13 15:28
|
|
|
|
|
|
יום הכיפורים מבלי לשוחח על כך עם האמריקנים. שגריר ארה"ב בת"א, קנת קיטינג, שמע על החלטה זו, לאחר שכבר נפלה - וגם קיסינג'ר, בפגישה עם דיניץ במהלך המלחמה, אמר, כי ישראל היא שקיבלה את ההחלטה, לא לבצע "מכת מנע", ואין לייחס לאמריקנים אחריות כלשהי להחלטה הרת גורל זו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פלמוני
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 15:36
|
|
|
|
|
ערב מלחמת יו"כ.
הבל ושקרים של השמאל ששנא שנאת מוות את גולדה (וכיום שונא את ביבי)
להלן העובדות :
1. כבר לאחר מלחמת ששת הימים פחות מעשרה ימים לאחר הנצחון הגדול , החליטה ממשלת אשכול בהחלטה מ- 19 ליוני 1967 - כי תמורת שלום אמת היא תחזיר את כל סיני ורמת הגולן.
2. על הצעה זו כתב אחד מהיונים המובהקות ביותר בפוליטיקה הישראלית - אבא אבן ז"ל בזכרונותיו, כי הצעה זו למצרים הייתה חסרת תקדים מאז ומעולם.
3. אך הסתבר כי שום עמדה של אשכול (וגולדה אחריו), שהייתה פחות מכניעה למצרים לאחר מלחמת ששת הימים, בהתשה ולפני מלחמת יו''כ, לא הייתה מונעת את מלחמת ההתשה ומלחמת יו"כ שבאה אחריה.
4. על החלטת ממשלת אשכול מ- 19 ליוני 1967 השיבו המצרים בוועידת חרטום שלאחר מלחמת ששת הימים את ההצהרה: לא שלום, לא משא ומתן ולא הכרה, מה שנלקח בכוח, יוחזר בכוח - ונשארו דבקים בעמדה זו.
5. ולא רק בהתשה מדובר, כאמור חוגי שמאל בארץ המציאו את הבלוף הגס כנגד גולדה, כי היא דחתה הצעות שלום של נאצר - ובכך הביאה עלינו את מלחמת יו"כ.
6. נחום גולדמן שתיווך זמן מה עם המצרים, כתב לפני מותו, כי לא היו שום הצעות מצריות קונקרטיות ורציניות לשלום עם הישראלים והדרישה של סאדאת ב-1971 הייתה:
הסכם אי לוחמה עם ישראל (ולא שלום ! ! !) וזה רק אחרי אחרי שישראל תעשה את הצעדים הבאים:
א-נסיגה מלאה מכל סיני.
ב-נסיגה מלאה מרצועת עזה.
ג-נסיגה מלאה מהגדה המערבית,כולל מזרח ירושלים.
ד-נסיגה מלאה מרמת הגולן.
ה-פתרון בעיית הפליטים ע"י החזרתם.
7. גנרל גמאסי כותב בזכרונותיו כי הפצת אווירה של ניסיונות להגיע לפשרה עם הישראלים, היו חלק בלתי נפרד ממסך הערפל שיצרו המצרים סביב ההכנות למלחמה שבאה מאוחר יותר מלחמת יו"כ אותה הכינו משך שנים.
8. רק לאחר שהמצרים "החזירו את כבודם האבוד" ע"י יציאה למלחמה, הם היו מוכנים לעשות הסכם פז מבחינתם ואנו קבלנו שלום קר .
ללמדכם כי הפתרון המדיני שהציעו המצרים הייתה כניעה גמורה של מדינת ישראל למצרים.
כמובן שהחוגים הדפיטיסטיים האלה בקרבנו לא למדו דבר ולא שכחו דבר והלחץ על נתניהו (ואחרים) לפנות ל"מהלכים מדיניים" משמעותו דרישת כניעה של ישראל לאירנים, לסורים ולפלשתינאים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ערן גפני |
|
20/08/13 10:44
|
|
|
|
|
|
כמעט מיד עם שוך הקרבות במלחמת יום הכיפורים, פתח השמאל במסע תעמולה ושטיפת מוח, שהצליח לדאבון הלב, ולפיו סיבת המלחמה והמחדל ערב המלחמה היו יהירות ישראלית שנבעה עקב הניצחון במלחמת ששת הימים, יהירות שהובילה ל"אופוריה" שממנה סבלו מנהיגי ישראל והיא שגרמה להם לדחות את "הצעת השלום" של סאדאת ב-1971 (וכמובן, לסגת מיד חזרה לקווי שביתת הנשק מ-1949).
אלא שאני מבקש להאיר נקודה חשובה אחרת ש"מגיב ותיק" נגע בה אך לא פיתח אותה: הבידוד המדיני של ישראל ערב המלחמה מחד, וחשיבה חסרת מעוף, מפוחדת וגלותית ששלטה בהנהגה הישראלית גם אחרי הניצחון המוחץ ב-1967.
כמו שכתב "מגיב ותיק", אכן ממשלת ישראל כלל לא ידעה מה לעשות בניצחון של מלחמת ששת הימים (משום שלכתחילה לא ציפתה לנצח במלחמה הזו) והיתה בהלם כשהתברר כי בניגוד לציפיות (ולחלק מהפקודות) צה"ל השתלט על כל סיני עד תעלת סואץ, על יהודה ושומרון עד לירדן ועל רמת הגולן. החלטת ה-19 ביוני אכן הלמה את הלך הרוח הממשלתי (כזכור, גם בגין הסכים לה בגלל שלא דובר בה על נסיגה מיו"ש אלא רק מסיני ורמת הגולן, שלא ייחס להן משמעות של "ארץ ישראל").
לאחר המלחמה החלו מתעמקים היחסים עם ארה"ב, אלא שממשלת ישראל (והציבור) כשלו להבין כי הסיבה לכך לא היתה חיבה מיוחדת של הממשל האמריקאי למדינה היהודית שניצחה את אויביה, אלא בגלל שישראל היתה המדינה היחידה במזרח התיכון שהאירה את יחסיה הדיפלומטיים עם ארה"ב על כנן... מדינות ערב (מלבד סעודיה ובמידה מסויימת ירדן) פנו כולן לעזרת בריה"מ והגוש המזרחי וניתקו את יחסיהן עם ארה"ב. החדירה הסובייטית המאסיבית לאיזור תוך הזרמה מיידית של נשק וציוד מתקדם לצבאות ערב (במיוחד למצרים), הדאיגה עד מאד את ארה"ב, לכן החליטה להישען על ישראל כמנוף נגד להשפעה הסובייטית (והסינית) במזה"ת.
אלא שזה לא חילץ את ישראל מבדידותה הבינ"ל. מ-1968 היכה הטרור הערבי (והמקומי) במערב אירופה (שוב, בהשפעה ברורה של בריה"מ שמימנה ואימנה חלק גדול מארגוני הטרור הערביים והאירופאי). מדינות מערב אירופה בתגובה לא זו בלבד שלא לחמו בטרור, הן הגבירו את התרפסותן כלפי מדינות ערב ואת לחצן על ישראל לסגת, לוותר ולא להגיב על פעולות טרור נגדה.
בקיץ ותחילת סתיו 1973 גברו הלחצים על ישראל מכל הכיוונים, ושיא התהליך היה ניתוק יחסים עם מרבית מדינות אפריקה (שהחל עוד לפני פרוץ המלחמה). התמנותו של הנרי קיסינג'ר לשר החוץ האמריקאי, גם היא בישרה הגברת הלחצים על ישראל בתחום המדיני.
וכך, בעוד שלציבור אכן פומפמה תחושה של גאווה ויהירות מסויימת (כמו "מצבנו מעולם לא היה טוב יותר" ו"אל תירא עבדי יעקב"), ודיבורים כמו "הערבים לא יעזו",בפועל ממשלת ישראל נמלאה חרדה ופחד גלותיים כשהתברר בבוקר יום הכיפורים כי אכן הערבים מתכוננים להעיז. רק כמה ימים קודם לכן חוותה ראש הממשלה, גולדה מאיר, על בשרה את העוינות האירופאית כששהתה באוסטריה לפתור את בעיית מחנה המעבר בשנאו לאחר שזה הותקף בידי מחבלים ערביים ונסגר בידי הקנצלר האוסטרי, ברונו קרייסקי. אך גם העוינות לישראל שהתגלתה בפרשת הפלת המטוס הלובי, הרצח המוטעה של אחמד באשיקי בנורווגיה ופרשת הטילים ברומא - אלה הבהירו לגולדה מאיר ולממשלתה כי ישראל מצויה בבידוד בינלאומי ולכשתרוץ מלחמה תישאר לבדה ואף תואשם בפתיחתה.
זו היתה הסיבה האמיתית מדוע סירבה הממשלה לאשר התקפת מנע בבוקר יום כיפור תשל"ד. לא היה צורך בציווי אמריקאי. הפחד והגלותיות עשו את שלהם, ולא יהירות וזחיחות דעת.
אשר למודיעין - אלי זעירא פעל כמו דמות טראגית כשהתעקש על עמדתו שלא תפרוץ מלחמה למרות שכל העוב
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
כתומית |
|
19/08/13 17:10
|
|
|
|
|
|
העובדות ביחס למלחמות ולסודות מדינה בכלל מוסתרות (לעתים בצדק) מעיני הציבור לאורך 30 שנים לפחות ולפעמים אף יותר. במשך שלושים שנה הציבור ניזון מרסיסי מידע ומפרשנויות כאלה ואחרות וקשה מאוד לעקור אחר כך את הזיכרון הציבורי שנרקם והתבסס זמן רב כל כך. לא ידוע לי אם העובדות ביחס למלחמת יוה"כ הוצאו מתחום הצנזורה ופתוחות לקהל הרחב, אבל גם אם כן, זה מאוחר מדי מכדי לעקור את הדעה הרווחת. תרומתה של ועדת שמגר להטיית הזיכרון הציבורי גם היא ראויה לציון. בכך שניקו מכל וכל את הדרג המדיני מכל אשמה. המגיב שלפני ציין את חלקם במניעת "מכה מונעת" של חיל האויר כנגד סוללות טילי הנ"מ. ברור שמכה כזאת הייתה משנה את פני המלחמה כולה. מישהו העז לפני שלושים שנה להצביע על ההחלטה האומללה הזאת כסיבה מרכזית לצורה שבה התפתחה המלחמה? שלא לדבר על השמועות בדבר קנוניה "מתוחכמת" בין משה דיין וקיסינג'ר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כתומית
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
כתומית |
|
19/08/13 17:13
|
|
|
|
|
|
ועצם הטעות יש בה ללמד על כך ששום דבר לא השתנה באמת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כתומית
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 19:11
|
|
|
|
|
אין דבר כזה "טוהר הנשק" - זו המצאה צבועה של אנשי שמאל בתחילת שנות המדינה (בד"כ אנשים שמעולם לא ירו, אבל היו פוליטרוקים של הצבא והתיפייפו עד אין קץ כלפי חוץ) שיש להם נקיפות מצפון או שמנסים להרגיע את מצפונם במלחמות נגד הערבים.
טוהר הנשק הוא מילים צבועות ומכובסות שאנחנו המצאנו - לא תמצאי לכך מקבילה להם בצבאות אחרים בעולם אלא בביטוי אחר כמו - Laws/Rules of War.
הוראה כ"טוהר הנשק" אינה בנמצא
1) לא בחוק יסוד הממשלה.
2) לא בחוק יסוד צה"ל.
3) לא בהוראות הפיקוד העליון.
4) לא בהוראות מטכ"ל.
5) ולא בשום מערכת הפקודות וההוראות שנמסרו למפקדי צה"ל (לפחות עד מלחמת לבנון הראשונה - שם וועדת כהן דנה בעניין כאילו מוסרי)
אין בכל אלה שום הוראה בנוגע למושג "טוהר הנשק".
עניין זה עלה כניגוח פוליטי קר ונבזה מצד אנשי השמאל (שלא יכלו לקבל על עצמם כי לא ינהלו את הצבא והבטחון) בכל עת שהתרחשו ליקויים מצערים בלבנון 1 ולאחריו.
כל מעידה, כל חריגה (לא מתוכננת) הפכה לכלי ניגוח מצד שמאל כלפי הממשלה הנבחרת וכלפי ראשי צבאה.
(לכן כל המסקנות שהוצאו כנגד אנשי הצבא שהיו מעורבים בפרשת סברא ושתילא – היו על הרקע המוסרי של הזוועה שהתרחשה שם והקשר שלה לאנשי הצבא שלנו והמסקנות נבעו מהשקפת עולמם הפרטי של השופטים ולא ע"פ שום חוק ! (בכוונה הוצאתי את הדרג המדיני כדי לחדד את העניין)
וכך גם בפרשת חיסול שחרדה והחיסולים הממוקדים בתקופת מלחמת אוסלו ואחריה.
צריך לעסוק בחוקי מלחמה (בצבאות אחרים : Laws/Rules of War)
ובמה מותר ומה אסור ולא במושג כל כך צבוע כמו "טוהר הנשק"
בשלב מסוים צבאנו המוכה והחבול מצד שמאל עשה מעשה טיפשי, המציא את הקוד האתי של צה"ל שהכניס את חיילי צה"ל ומפקדיו לבלבול גמור, אבל זה סיפור אחר ונרחב שתוצאותיו ההרסניות באו לידי ביטוי באבידות חילי צה"ל מיותרות בחומת מגן ובעופרת יצוקה .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
19/08/13 21:20
|
|
|
|
|
|
בעניין טוהר הנשק אין זה משנה אם זה ביטוי שמאלני או ימני. בדיוק כפי שמקור הביטוי "מלחמה צודקת" לא מעניין אותנו בדיון זה.
מה שחשוב הוא שהציבור זוכר את מלחמת יום הכיפורים כל אימת שמתרחש לתפיסתו "מחדל" של ההנהגה הבכירה (המדינית או הצבאית). המחדל שולט בכל שיח ציבורי ולא העובדות.
גם הדיון שהתנהל כאן מראה שאין תמימות דעים בקרב חוקרים ואנשי צבא. הציבור שומע בכל פעם על "עובדות חדשות שנחשפו בעקבות הסרת האיסור-פרסום על מסמכים מסווגים".
המחדל לעומת זאת שריר וקיים לכל אוךך השנים.
ספרי המחקר, תיעוד במהלך השנים וכל שאר התחקירים הפכו לבלתי רלוונטיים כיוון שיש סתירות רבות.
גם בעשור הרביעי למלחמה מן הסתם ייחשפו עובדות ותיווצר סנסציה שתימשך לכל היותר שבוע ימים. אבל את המחדל איש לא ימחק מזכרונו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
19/08/13 21:47
|
|
|
|
|
הנשק כמדד שעלה לכותרות בעקבות לבנון 1 ולפיו העריכו את שאר המלחמות.
ואני אומר לך כי מלחמת קדש הייתה יותר מוקפדת מבחינת טוהר הנשק ממלחמת השחרור...
כמו שמלחמת ששת הימים הייתה יותר מוקפדת ממלחמת קדש.
כך מלחמת יו"כ הייתה יותר מששת הימים...
וגם כך, לבנון 1 מבחינת מה שנקרא "טוהר הנשק" היתה יותר מוקפדת מקודמותיה וכך הלא עד שהגענו בעופרת יצוקה לכמעט שיתוק של הצבא...
טענתי היא שפקטור זה הוא פוליטי לחלוטין והומצא לפתע ע"י השמאל עד כדי חוסר אחריות.
אגב, גם ההגדרה "מחדל" היא פוליטית, תמצאי לה ארגומנטים שונים בטענות השמאל או הימין על מחדל אבל כאן הניבזות וחוסר האחריות הם פחות הרסניים מבחינת תפקוד מעשי יומיומי של צה"ל..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
20/08/13 07:39
|
|
|
|
|
|
סוף סוף ירדת לסוף דעתי, כחוקרת מיתוסים פוליטיים.
מלחמת יום הכיפורים הטראומטית הייתה כר פורה ליצירת מיתוסים פוליטיים.
הפער האידיאולוגי בין ימין ושמאל ובין קבוצות סוציולוגיות העמיק כשכל זרם רוקם סביב המלחמה מיתוס פוליטי "מתאים" בו השתמש כדי להתנגח עם זרם מתחרה, סביב סוגיות הקשורות לסכסוך הישראלי-ערבי.
ראה לדוגמה את הדיון בכנסת סביב אשרור הסכם קמפ דיוויד. כנ"ל הויכוח שפרץ תוך כדי הלחימה בלבנון וכן הלאה.
הימין והשמאל התנצחו והעלו בטיעוניהם את הגרסה ה"מתאימה" (המיתוס הפוליטי) לגבי מלחמת יום הכיפורים כבסיס לטענותיהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
יוסך הזוכר |
|
22/08/13 06:24
|
|
|
|
|
|
בקבלת החלטות, במדיניות חוץ, בהתנהגות אומות ובתהליכי מדיניות אין "עובדות" נכונות. הדרך בה רואים ומעריכים ושופטים ומעריכים את התהליך הן "עובדות" מרכזיות יותר מהאירועים עצמם. לכן המיתוח אינו "מיתוס" אלא עובדה: עובדה שרוב הציבור ידע שהמלחמה החלה ונמשכה כמחדלץ. לכן המחדל היה ויש להתייחס אליו כעובדה .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסך הזוכר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תרצה |
|
23/08/13 09:21
|
|
|
|
|
|
יש הממעיטים בנושא ההפתעה והמחדל של מלחמת יום הכיפורים ומבילטים דווקא את הניצחון ועוצמתו העלאית של צה"ל שהפך את הקערה על פיה.
הכל עניין של זווית ראייה ואידיאולוגיה.
עד כדי כך חזק המיתוס, והוא כל כך תורם לשינוי היחס בין הציבור להנהגה הבכירה מאז מלחמת יוה"כ, שכולם סבורים שזו העובדה בהא הידיעה וכל היתר - דהיינו הניצחון של צה"ל וכדומה - שווים התייחסות רק בשוליים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תרצה
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
