|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ה.א |
|
3/09/13 19:46
|
|
|
|
|
|
פשוט הרבה יותר לומר: גולדה הייתה נטולת כל השכלה ולכן לא מתאימה באורח קיצוני!!! למה ללכת סביב סביב לדינאמיקה ולשמינאמיקה, היא פשוט לא התאימה, התפקיד היה גדול עליה בעשרה מספרים, כל השאר תוצאות עגומות. אגב גולדה סבלה מלימפומה (סרטן בלוטת הלימפה) ולא מלוקמיה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
פועה |
|
4/09/13 12:51
|
|
|
|
|
אישיותה של גולדה צמחה בתוך עולם אידיאולוגי קבוצתי סגור.
היו לה רגשי נחיתות מובנים, מהיותה אשה בעולם גברי, ומהיותה אשה גברית בעולם הנשי. על החסרון הזה היא חיפתה באמצעות נחרצות תקיפות ונוקשות באמצעותם טיפסה בסולם ההכרה.
לגולדה היה רגש נחיתות נרכש בעקבות חוסר בהשכלה הפורמאלית
וחוסר יכולתה/רצונה לרכוש השכלה אוטודידקטית. כך שעולמה היה עולם צר כעולם נמלה. מה שגרם לעיוורון לצבעים, ונטיה להמשך את הקל אל הראיה השטחית בשחור לבן. על זה היא חיפתה באמצעות הנאמנות לקבוצה ולרצון החברים מה שחסך ממנה לבטים עצמיים.
גולדה גדלה ונבנתה פוליטית תחת הנהגתם של אישים משכילים וסמכותיים כמו ברל כצנלסון ובן גוריון, והתרגלה למצב הנוח, שבו תמיד ישנה הסמכות עליונה שמחליטה סופית ולוקחת אחריות על עצמה.
כך שמה שקבע אצלה את דינמיקת קבלת בבחלטה היה רצון הקבוצה ו/או התישרות לפי רצון הסמכות העליונה.
אדם כגולדה אינו מתאים להיות ראש במדינה מורכבת כמו ישראל.
בעתות שקט ושלום היא לא תגרום נזק משמעותי. בעתות משבר ומלחמה היא נשארת תלויה לחלוטין בקבוצה, ואז היא עלולה להזיק בהחלטות שגויות.
אלו היו בה יכולות התלבטות וצורך לגבש דעה עצמית גם כאשר היא תעמוד נגד הקבוצה, הייתה גולדה מקיימת התיעצויות ב4 או ב-3 עיניים עם כל אחד מחברי הקבוצה בנפרד ואז ההשלכות השליליות של הדינמיקה הקבוצתית היו פחות רלוונטיות.
הבעיה העיקרית של ההגיון של גולדה אכן הייתה הצורך בתלות, אבל לא בקבוצה! אלא תלות במעצמה עולמית שתקנה לה איזה בטחון בידיעה שיש לה על מי לסמוך בתנאי סכנה קיומית!
מזה נבעה התלות המוחלטת שלה בממשל ניקסון וחוסר הרצון המובנה להתעמת עם ארה"ב! זאת הייתה עיקר הבעיה שלנו ב1973
גולדה לא סמכה על דיין ולא סמכה על המטה הכללי של צה"ל, היא העדיפה לסמוך על ארה"ב! וכולם בקבוצה הקרובה חשו בכך היטב כי היא תמיד החליטה רק אחרי ששמעה מה אומר או יאמר הממשל האמריקאי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
5/09/13 02:30
|
|
|
|
|
|
הנחת היסוד של כותב המאמר היא שגולדה היתה צריכה להיות יותר חכמה מכולם, ולהחליט בניגוד לדעתם של כולם. בשעה שכל הצמרת הבטחונית - לדברי הכותב פרט לזמיר - שידרה על גל אחד, ואמרה שאין מקום לדאגה, דורש הכותב מגולדה לצפצף על כולם ולהורות על גיוס מילואים בניגוד לדעתם. המאמר הזה מהווה דוגמה להתנשאות מחוצפת, שבחכמה שלאחר מעשה מניח הכותב שכל אדם בעל מבנה אישיות בריא ומאוזן, דוגמת הכותב עצמו, היה פועל אחרת מגולדה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מאיר דרום |
|
5/09/13 10:56
|
|
|
|
|
|
מנהיג להבדיל ממנהל צריך לקבל החלטות אסטרטגיות שלציבור
הרחב הן נראות ברגע ההחלטה לא הגיוניות , אבל
בגאונות שלו הוא רואה את החזון .
מנהל רק מבצע הוראות / מתייעץ ולא יודע לראות רחוק .
מנהיגים אין לנו כיום וכנראה גם לא אז .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מאיר דרום
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
רפי אשכנזי |
|
5/09/13 11:12
|
|
|
|
|
קראתי בשקיקה את הנאמר ועלתה בי ההרגשה כי הכותב, קודם סימן את המסקנות ורק אחר כך גיבה או שמא גיבב את מילותיו.
אינני פסיכולוג ולא רבע שכזה: המאמר נראה כיהיר מאד גם אם הוא מגובה ברוב מלל.
המסקנה הייתה יכולה להיות גם "ילדות בלי צעצועים"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי אשכנזי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אירית ששש |
|
5/09/13 12:50
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
רוית ל |
|
5/09/13 13:54
|
|
|
|
|
|
הניתוח של הדברים מראה עד כמה האישיות והיחסים בין מקבלי ההחלטות חיוניים ומשפיעים. לצערי המצב היום לא שונה ואף גרוע יותר וכדאי מאד שהנושאים האלה יילקחו החשבון על ידי מקבלות החלטות. כמובן שהסיכוי שזה יקרה שואף לאפס והרבה יותר להגיד שהכל שטויות והמשחך להתנהל בטימטום וביהירות בה הדברים נעשים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רוית ל
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יעקב ע. |
|
5/09/13 14:26
|
|
|
|
|
|
מדובר באחד האסונות הגדולים שלנו כעם. הניתוח של מאחורי הקלעים מעניין מאד אך גם עצוב. מייאש חקרואבגלל מה נהרגו ונפצעו כל כך הרבה בנים ובגלל מה עמדנו בפני אחת הסכנות הגדולות בתולדות המדינה. מה שעוד יותר עצוב שלא נראה שהמצב שונה היום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעקב ע.
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
הרועץ המשפטי |
|
5/09/13 14:44
|
|
|
|
|
|
זה היה בשבוע שעבר בישיבת ממשלת ביבי!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הרועץ המשפטי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אבי מרכז |
|
5/09/13 14:53
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אבי מרכז |
|
5/09/13 14:59
|
|
|
|
|
|
כדאי שהמטומטמים הנוכחיים בממשלה יקראו את הכתבה ויזמינו את הדוקטור להסביר להם איך מנהלים מדינה. אין לי ספק שאותו הניתוח נכון גם לקטסטרופות הכלכליות והביטחוניות של היום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אבי מרכז
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
המומחה |
|
5/09/13 16:43
|
|
|
|
|
|
בשתי מילים: זחיחות ושאננות. הדרישה ממנהיג להיות גיבור סופר על ולהחליט בניגוד לדעת יועציו, היא דרישה אידיוטית של גולם שיודע בדיעבד מה קרה. אמנם קצת יותר קצר מהמאמר אך גם קצת יותר קולע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המומחה
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
מוטי מ. |
|
5/09/13 19:54
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
שמולזנ |
|
5/09/13 22:34
|
|
|
|
|
|
מאמר מעולה, חלוץ בתחום חשוב שלא קיבל מקום הראוי לו עד היום. מקווה שיסלול את הדרך לעוד מחקרים בתחום.
ל"קונספציה" שנולדה באמ"ן, מקום מרכזי ודומיננטי במחדלי המלחמה, לכן יש מקום לבדוק את הדינמיקה הפסיכולוגית ביחסי האישים המרכזיים שהזינו את מקבלי ההחלטות - האישים במערכת הביטחונית-מודיעינית :
1. דיין-זעירא. - היה בינהם קשר של שנים, זעירא היה ראש לשכתו של דיין כשהיה רמטכ"ל. וכנראה קיבל אצל דיין מקום מעבר למה שאמור להיות מוקצה לו גם על חשבון מקומו של דדו.
2. דדו-זעירא. - יחסים לא תקינים ברקע הגיבוי של דיין לזעירא.
זעירא תפס מרכזיות תואם את מרכזיותו של דיין .
3. ציר זמיר - זעירא - דיין. - זמיר וזעירא שני קטבים בתפיסת המציאות, היו מקרים שזמיר מודר מדיונים (ראו הדיון באוק'3) כיוון שהשגותיו היו בניגוד לרוח הכללית.
כדי להפחית למינימום את המניעים הפסיכולוגים בין-אישיים בקרב מקבלי ההחלטות חשוב ליצור תהליכים מוסדרים מראש כמה שאפשר, במקרה הזה יש מה ללמוד ולשפר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמולזנ
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
המומחה |
|
6/09/13 11:07
|
|
|
|
|
|
אם לא שמת לב יש מילה אחת שחוזרת כחוט השני: זעירא. היה לנו אדם אחד שטוב יותר לו לא היה נולד, וכל הבעיה היתה נפתרת. תמיד הבעיה מתמקדת באיזה נאד נפוח. תמיד זה כך, תמיד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המומחה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמולזנ |
|
7/09/13 19:57
|
|
|
|
|
|
לזעירא חלק נכבד באחריות למה שקרה אבל לא נכון למקד הכל רק בו.
כשעושים כך בעצם מקטינים את חלקם של שאר הגורמים בתהליך, מדובר בכשל רב מערכתי כשזעירא הוא חוליה גדולה ומרכזית.
לדיין חלק לא קטן אולי הסתמך יותר מידי על זעירא,
דדו למרות תפקודו המופתי במלחמה תפקודו לפני המלחמה לא טוב בסה"כ.
גולדה לא הצליחה לאזן את דיין, לא הביאה לידי ביטוי את חששותיה שהיו מוצדקות.
זמיר - "לא דפק מספיק חזק על השולחן" לא התעקש מספיק.
יגאל אלון - מנוטרל למרות מומחיותו הצבאית.
גלילי - כנ"ל
גופי המודיעין מתחת לזעירא כשלו, לא נוצרה אווירה שמאפשרת איפכא מסתברא. אף אחד גם לא התעקש על כך.
ועד ועוד וקצרה היריעה..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמולזנ
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
אזרח |
|
5/09/13 22:56
|
|
|
|
|
|
אנחנו מנצחים בגלל שהערבים עוד יותר גרועים מאיתנו, ולא בגלל שאנחנו טובים יותר מהם.
הגרוע בפחות מנצח
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
נאוה מטבריה |
|
6/09/13 00:40
|
|
|
|
|
|
גולדה הייתה אישה מדהימה, וזכור לי ביקור שלה בטבריה כשקבלה אזרחות כבוד של העיר. נאמנה לארץ ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נאוה מטבריה
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
6/09/13 07:05
|
|
|
|
|
|
בניגוד למה שהתפרסם במחקר לעיל, ליגאל אלון היתה הזדמנות למנוע את המחדל: בהיותו ממלא מקום ראש ממשלה שעה שגולדה מאיר שהתה באירופה ימים אחדים לפני פרוץ המלחמה, הוא קיבל בלילה ארי חצות מידע שבסוף התרגיל לאורך תעלת סואץ המצרים יפתחו במלחמה והוא התעלם ממנו בתירוץ שהמידע ידע והופרך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פועה |
|
6/09/13 12:55
|
|
|
|
|
אוי כמה שאתה לא מבין בפסיכולוגיה!
הרי בדיוק על זה מדבר המחקר! הייתה לאלון ולגלילי בהשפעתה הסמויה של גולדה תלות בלתי מודעת, או פוליטית זהירה, במשה
דיין. אלון כממלא מקום לא יעיז לקחת על עצמו יוזמה קיצונית
שגולדה נמנעה ממנה, יוזמה המנוגדת להערכתו של דיין.
הוא חשב כפוליטיקאי, הרי הוא ממלא מקום זמני, אז למה הוא צריך לנקוט יוזמה ופעולה שדיין יתנגד לה?! הרי רוב הסיכויים שדיין יתנגד מסיבות פוליטיות ו/או פסיכולוגיות וגולדה תבטל את היוזמה הזאת אם לא מיד בטלפון מחו"ל אז קרוב לודאי שכשתשוב ותשמע את דיין.
אף ממלא מקום זמני קצר לא יזום! ויעדיף להמתין לשובה של רוה"מ.
אז כחכם בדיעבד (ואתה מתמחה בכך) אפשר לטעון שאלון יכול היה "לשנות את פני ההיסטוריה" (אבל הוא היה מהפלמ"ח ונגוע במורשת הקלוקלת לכן הוא לא העיז ליזום...)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמולזנ |
|
7/09/13 13:28
|
|
|
|
|
|
מי שמך למבינה?, שנים ארוכות מנסים בפסיכולוגיה להבין ולהכניס את התנהגויות האדם לתבניות ובהצלחה חלקית, מס' הקומבינציות כמספר בני האדם שחיו חיים ויחיו.
ולגבי נושא המחקר לדעתי חייבים להתחיל ב"מעגלים" שנמצאים מתחת למקבלי ההחלטות, "המעגלים המקצועיים" שהזינו את המנהיגים, שם נמצאת שורש הבעיה של הקונספציה.
למנהיגים יש כמובן אחריות אבל צריך ללמוד את את שורש הדברים ואיך נוצרה הדומיננטיות של "ממלכת הטועים" ובראשה הדיקטטור זעירא שלא איפשר דעות אחרות ונשאר "כלוא" באגו שלו.
יחד עם זה כמובן שיש פה כשל מערכתי ולא נכון לשים את כל האישומים בסל של זעירא יש עוד הרבה שותפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמולזנ
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
באום |
|
8/09/13 15:42
|
|
|
|
|
|
מתחים בין צוותים באשר הם תמיד יהיו ותמיד היו.בפוליטיקה בעבודה ובכל חברה שהיא.בעיות פסיכולוגיות לאנשים תמיד יהיו ותמיד היו.היחסים בין חברי המטבחון והבעיות הפסיכולוגיות שלהם,אלה לא הגורמים ל"מחדל".ארבעת האנשים המוזכרים היו בצמרת העשייה הישראלית ציונית במשך עשרות שנים.ספק אם יקומו מנהיגים בטווח הנראה לעין שיעברו את מה שהם עברו ומה שעבר הדור שלהם.הם נשארו בהנהגת המדינה קצת יותר מדי אבל היה לזה גם פלוס.הראייה הפנטסטית שלהם למרחוק איפשרה לנו להרחיב את הגבולות וליצור עובדות ביהודה ושומרון. הרי הם התחילו עם זה.הם עמדו מול העולם ראש בראש ולא פחדו מאף אחד.אם יש השגחה עליונה כנראה שהיא השאירה אותם בשלטון גם אחרי שהם היו צריכים ללכת רק על מנת שהם יתנו את האקורד האחרון שלהם לבניית הארץ.ספק אם מישהו אחר היה עושה את זה.אבל היה לזה מחיר.הקשר בינם לבין השטח היה רופף והם לא ממש הבינו כבר את הלך הרוחות בארץ. "הם לא נחמדים" אמרה גולדה וזו דוגמה מצויינת לכך.חוש הריח אבד להם,אותו חוט בלתי נראה בין המנהיג לאחרון האזרחים נקרע ואז בא המחדל.מי שהחליט להשאיר אותם בשלטון לקח מן הסתם את כל זה בחשבון וההיסטוריה תשפוט אם זה היה כדאי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|