|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
עודיש |
|
21/10/13 12:29
|
|
|
|
|
|
רגיש אנושי אבל ריאלי ללא אשליות שווא.
תודה
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודיש
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אביחי קמחי |
|
21/10/13 13:28
|
|
|
|
|
|
סיפור אנושי מרתק, שאין רבים דומים לו. הארת צד אפל במלחמה, ברגישות מיוחדת ובאופן שלא יכולתי להפסיק לקרוא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביחי קמחי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שושנה ויג |
|
21/10/13 14:34
|
|
|
|
|
בלפור חקק ידידי היקר, כבר במלחמת יום הכיפורים ידעת לשמור על האיזון בין החלומות לבין המציאות. בעוד היד האחת אוחזת בנשק ומשגיחה בנשק הצלחת לכתוב פואמה חשובה. משורר צעיר יוצא למלחמה יוצא למילואים ואינו משתחרר משליחותו. הסיפור האנושי עם הקצין שאריף הוא מיוחד מאוד לדעת שאנו בינינו בסך הכול בני אדם...
כתבת יפה, כבר אמרתי לך עוד לפני שהכתבה התפרסמה:)
שושנה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שושנה ויג
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
הניה |
|
21/10/13 14:44
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
עודד ב |
|
21/10/13 15:52
|
|
|
|
|
|
שאל את הטייסים שלנו שנפלו בשבי במלחמת יום כיפור באם,לאור "היחס האנושי החם" שהם קיבלו בשבי ,אם הם חושבים כמוך
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודד ב
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
חנה פתיה |
|
23/10/13 14:43
|
|
|
|
|
|
מרתק מרגש ונוגע ללב. בסופו של דבר זה האנשים, אחד על אחד, לטוב ולרע. מי יודע, אולי תצליח לאתר אותו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חנה פתיה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יפה לורנצי |
|
23/10/13 19:08
|
|
|
|
|
|
בלפור, כתבת סיפור יפה ומרגש מלא חמלה גם אם מולך ניצב אויב. אתה סיפור מהלך על כל הקורות אותך בימי חייך. המשך
להעשיר אותנו ביצירותיך. יפה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יפה לורנצי
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
רחל סיידוף מזרחי |
|
23/10/13 19:33
|
|
|
|
|
לבלפור היקר יופי של כתבה
מרגשת ומעניינת וזה נתן לי פן חדש על השבויים
שנמצאים אצלנו, תמיד שמעתי על שבויים שלנו בארצות אויב
והפעם זה נתן לי את הצד השני ואת הרגישות של חיילים שלנו
במקרה זה אתה, ואת הזהירות מפני התמרדות האסירים שתמיד חשבתי מה אם הם מתמרדים ותופסים חייל לשם מיקוח, כל הכבוד על הכתבה הנפלאה והמפורטת אהבתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רחל סיידוף מזרחי
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
דב שטיין |
|
24/10/13 14:21
|
|
|
|
|
|
הסיפור נוגע ללב. הבעיה היא, כפי שכבר כתב כאן מי שכתב, שהיחס הזה אינו הדדי. יתירה מזאת, אותו מייג'ור שריף שהתנהג בצורה אנשוית כשהיה תחת ידי יהודים האם ידע להתנהג בצורה אנושית דומה כשיהודים יהיו תחת ידו?! קשה לדעת, אך היחס היפה של המצרים אלינו בבואו של סאדאת לכאן היה כאשר הוא היה צריך מה שהוא מאתנו - את חצי האי סיני! וגם על כך נרדף עד מוות, אולם מאז שקיבלו את סיני נשארו המצרים אויבים קשים המתכננים בלי הרף רעיונות כיצד להשמיד את מדינת ישראל. מה שמחזיק אותם זה הסיוע הנדיב האמריקני. רק סיוע זה ולחצם של האמריקנים מנע מן המצרים, בידיעת השלטונות המצריים, את חיסול אנשי השגרירות הישראלית בקהיר!!! לכן גם איני נוטה לנאמין ליחס הפוך מהמיג'ור המצרי ה"חייכן".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב שטיין
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
בנצל חיה |
|
24/10/13 16:17
|
|
|
|
|
למלחמה יש פנים רבות. תוצאותיה נקבעות לא רק ע"י טיב הנשק או כמות הלוחמים מכל צד. לקיחת שבויי מלחמה ככוח מיקוח היא אחת מפני המלחמה. זו ההזדמנות להכיר את האוייב, לא כלוחם אלא כאדם. אומרים שכשהתותחים רועמים, המוזות שותקות. נראה שלמקום בו השובה מתייחס לשבוי כאדם, גם המוזות לא מהססות להגיע.
תודה לבלפור חקק על סיפורו המעניין.
חיה בנצל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בנצל חיה
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
26/10/13 12:25
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
מיכל עלמה |
|
29/10/13 19:35
|
|
|
|
|
|
לקרוא את דבריך בלפור. אין ספק שארוע זה והקשר אתך ייזכר לעולמים על ידי אותו שבוי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכל עלמה
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
אדלינה קליין |
|
1/11/13 15:57
|
|
|
|
|
לבלפור היקר,
סיפור מופלא. ההזכרות, בונה רבדים נוספים של עימות
שהיו חבויים בתת המודע. מסיבה זאת, המרחק והזמן שואפים לבוא לביטוי בראייה מחודשת.
שמחה תמיד לקרוא מפרי עטך השופע והמעמיק.
אדלינה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אדלינה קליין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בלפור חקק |
|
1/11/13 19:05
|
|
|
|
|
|
תודה לכל המגיבים. קיבלת מייל גם משנגהאי בסין, וגם מישראלי שנמצא בארה"ב. אני שמח שהמאמר נפוץ לרבים וגרם להתרגשות לקוראיו. הלוואי שהמאמר יוביל לאיתורו של מייג'ור שריף ואולי לפגישה עמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלפור חקק
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
כרמית רינצלר |
|
5/11/13 00:22
|
|
|
|
|
|
יפה מאד. מרגש. כל הכבוד הרצל חקק. גאה בך מעל הראש!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כרמית רינצלר
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
מוחמד |
|
25/11/13 13:18
|
|
|
|
|
|
התרגשתי מאד מסיפור זה , כחברך וכשותפך לחדר אני מגלה את האנושיות שבך ואת הערכים העליונים המאפיינים אותך וגם את המערכת שבה שרתת .מי ייתן ונזכה לשלום כן ואמתי ובו יחיו כולם ביחד ולחוד באהבה ובידידות נפש .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוחמד
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בלפור חקק |
|
8/12/13 20:40
|
|
|
|
|
|
מוחמד, תודה לך על התגובה. דו שיח אנושי דרכו שהוא מרכך מחלוקות ומקרב בין בני אדם. אכן חלקנו יחד חדר אחד בעבודה במשרד, וגם סייעת בתרגום שיר שלי לערבית. שיתוף הפעולה עוד יניב פירות...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלפור חקק
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
אברהם בר-אב |
|
5/02/14 06:45
|
|
|
|
|
|
תודה לך בלפור, שנתת לי את כתובת הבלוג. הרבה סיפורי חיים נפלאים מקווצ'צ'ים לו לאדם בסדקים של קפלי המוח כמו בחריצים של הכותל המערבי. לפני שבועיים, באירוע בר-מצווה ניסיתי להוסיף פתק משלי ולא מצאתי מקום. בסוף דחקתי אותו ב"זוג" עם פתק אחר. שמע, הסיפור המדהים שלך על מגדל תצפית צבאי המשמש לכתיבת פואמה על אהבה, אי אפשר שלא לחשוב על "וכיתתו חרבותם לאיתים..." אל תקרא איתים אלא עיטים. ממש "אחרית הימים" כמה יפה הוא משתלב עם סיפור השבוי המצרי (הנקרא בנשימה עצורה) בשיאו שיר האחווה ששרתם השובה והשבוי יחדיו מוכיח שניתן להגשים "וגר זאב עם כבש..." התנאי ההכרחי הוא שאנחנו נהיה הזאב כי אחרת זה לא ילך. שנאמר באותו עניין: "כי מציון תצא תורה."
קש החרמות שאומות העולם מאכילות אותנו באחרונה מכשיר אותנו ליעוד הנשגב שנאמר "ואריה כבקר יאכל תבן"
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם בר-אב
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
חגי |
|
23/09/23 16:56
|
|
|
|
|
|
מרגש ויפה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חגי
|
|
|
|
|
|
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
