|
|
|
מיכאל דבורין
זה לא לעניין להאשים את הרמטכ"ל. נתניהו הוא ראש הממשלה והוא מוביל את זה. צריך להפסיק את המשחקים בעניין הזה  הייתכן שסינוואר מביס את נתניהו פעם אחר פעם מאז עסקת שליט? לדמיין את סינו...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 232/55, היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד. השופטים שמעון אגרנט, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין, דוד גויטיין ומשה זילברג. 17 בינואר 1958
|
|
|
|
|
צבי גיל
"לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות" - מתוך מנשר ניצולי השואה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
היה מזג אוויר נעים, ותנועה די דלילה אך שוטפת, ושתי חיילות שביקשו הסבר בקרבת נחל עוז, ומה לא היה? צה"ל - יוק כי תמה המלחמה מול רוב רצועת עזה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
נתין מדמנת ישראל |
|
13/12/13 15:45
|
|
|
|
|
|
הם פאשלונרים באותה מלחמה, ומי שידון (אם ידון) בדרישתם לטיהור דדו יהיה גם הוא מאותה חונטת גנרלים, וזאת תיהפך לסיפר שיילמד בבתי הספר על גבורת הצבא, כלומר גנרליו, לא חייליו שהוקרבו בידי הנ"ל על מזבח השירקעס של דיין עם קיסינג'ר. בשפתו של היהודון האמריקאי: תן להם לדמם. כלומר, תשאיר כמה מאות בשר תותחים על גדות התעלה, אל תספר להם שזאת מלחמה עד שייהרגו, וכך נשביע את התנין המצרי, שיסכים בטובו לקבל את חצי האי סיני, כלומר את כולו. חבל שדדו עזב אותנו בטרם עתו. יכול היה להמשיך לככב במסיבותיו השבועיות לעדשות התקשורת, ולהשאיר לסמאל את הכנת הצבא לעימות המוגבל בעצימות נמוכה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נתין מדמנת ישראל
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חיים גרינברג |
|
13/12/13 16:37
|
|
|
|
|
|
אסור לשכוח: אלעזר הוא האיש שלא נתן את הפקודה בזמן ללוחמי המעוזים להתפנות לאחור עוד לפני פריצת האש, בהתאם לפקודת הקבע למקרה מלחמה. על הפיאסקו של ה-8.10 היה הוא האחראי הבלעדי. אלעזר באופן אישי אחראי למותם ולפציעתם של אלפי לוחמי צה"ל. צר לי שהוא זכה למות כאזרח ולא כאסיר.
המאפיה שתומכת באלעזר, מזכירה לי את מועדון המעריצות של יגאל עמיר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיים גרינברג
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
רפי אשכנזי |
|
13/12/13 17:10
|
|
|
|
|
|
מאמר חשוב ומחכים של אביתר בן צדף. לא רק זאת, אביתר מעז לעמוד כנגד נטיית הלב כלפי הרמטכ"ל אלעזר אדם אהוב על רבים, נטייה הרוצה את טובתו ואת האדרת שמו בניגוד לעובדות ההיסטוריות אותן מונה הכותב. זהו אומץ אזרחי ראוי לשמו!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי אשכנזי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שמעון מהצפון |
|
14/12/13 01:42
|
|
|
|
|
|
אם הסכמי אוסלו,הבריחה מלבנון,גוש קטיף ,קבר יוסף ושאר הפעילויות היו בעצת גנרלים אלו,הרי הבנתם המקצועית מועטה מקצועית.
אם הם לא מחו בכתב לשר הבטחון וועדת החוץ והבטחון על האסון בביצועו, ברור שאתיקה ומוסר הם לא הענף החזק אצלם.
תוך זכירת העובדה שגוף בשם גנרלים רבים שקורא לעצמו מועצה לשלום...נתן לבג"צ את האליבי לדחות החלטת גירוש יהודי קטיף,בנימוק שבטחון ישראל ישתפר שם.... הרמזור לחוסר מקצועיות אנשים אלו,לדעתי, לא יכול להיות יותר אדום.
אגב: אם דדו כאיש חביב ,מינה את גורדיש , שלא היה בולט כחביב, למשרת אלוף פיקוד...כאשר היה ברור לכל ש"ג ששליטתו העצמית של גורדיש ,ותיפקודו איננו מתאים לסביבת בני אדם....
מינוי זה לבדו... מצביע על מנהיגות שנעדרה מדדו .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון מהצפון
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
המוסרים את ישראל |
|
15/12/13 10:32
|
|
|
|
|
|
התזמון הנוכחי ל"יוזמת הגנרלים" שבכתבה, הוא שג'ון קרי מנסה לזרוק את ישראל מתחת לרגלי אל-קעידה באיו"ש, החמאס בעזה והחיזבאללה בלבנון. לכן הועלה פתאום הקנדי(קרי ממסד אנגלו-אמריקאי) בוג'י הרצוג הוותרן במקומה של שלי הרצוג הפרגמטית.
כדי שמפלגת העבודה בראשה הוא עומד כעת תקבל לגיטימיה ציבורית מחודשת, יצא מכתב ה"גנרלים" שבכך יוצאים גייס חמישי,
אפילו אם הם מדמים בנפשם שהם בסה"כ נאמנים
לזכר ה"ממסד" - המפאיניקי המנוח.
כל הסיפור עם צה"ל מזכיר את הסרט לול בו שיחדו את השוער
כדי שיקפוץ מעל לכדור הקבוצה היריבה, כלאמר צה"ל יבשה
(להוציא סיירות) אפילו אינו מנסה להצליח מערכתית.
שיא החומרה בשדבר הוא שהתוצאה היבשתית-מערכתית הינה תוצאת המלחמה כולה, כלאמר שאר הזרועות הינן מסייעות בלבד.
כדי להכשיל את ההיבט היבשתי-המערכתי, מבוססת הפוליטיקה על חונטה של גנרלים יבשתיים, שדרך הפוליטיקה בסופו של דבר מוסרים את ישראל לידי גורמים זרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המוסרים את ישראל
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
יוסי מ |
|
15/12/13 11:21
|
|
|
|
|
הדברים בכותרת נכונים בעיקרם. כך צריך לנהוג,אלא שהמצב היה קצת יותר מורכב, ורק הש.ג. שילם אז מחיר אמיתי.
.
"זכיתי" להשתתף במלחמה ההיא.
אני זוכר גם היום את האוירה ששררה בציבור,בממשלה ובמרבית העיתונות אוירה של מעצמה על איזורית שמי יעז להרים עליה יד? אנחנו ובלתנו עוד. בערך כמו התפיסה שיש בקרב חלק מהציבור היום, אבל זה לוויכוח אחר.
יוצא דופן היה אז כתבו הצבאי של מעריב, יעקב ארז שסיפר לציבור את המציאות אלא שמתוך מגבלות צנזורה, הוא עשה זאת בכסות של סיפורים מארץ רחוקה ותיאורים ציוריים שהיו ברורים אם כי יותר למביני ענין מאשר לציבור הכללי.
.
ואשר לדדו. הוא אשם עיקרי במחדל,בהכנות המוטעות אל פני מלחמה צפויה, על זה שלא הפך שולחן ולא הזעיק עולמות ועל כמה מהלכים שגויים שעיצבו את ימי המלחמה הראשונים והשפיעו מאוד על התוצאה הסופית.
מצד שני, ולכל מטבע יש שני צדדים, הוא היה האיש האחד שהתעשת והצעיד את הצבא לנצחון חסר תקדים, ולא יעזרו כאן אמירות אינטרסנטיות של בעלי דעות כאלה ואחרים. תוצאות המלחמה ההיא הן נצחון צבאי ברור דוקא על רקע נתוני הפםתיחה ותחילת המלחמה.
הסיכום הכולל הוא שהקברניט היה צריך ללכת, ולא רק הוא, אבל וזה אבל גדול מאוד, הוא הלך כי ועדת החקירה היתה בעצם מכורה. מכורה כי היא הוגבלה לבדיקת ימי הלחימה הראשונים ולא קיבלה מנדט לבדוק את כלל התהליכים של לפני המלחמה ומהלכה עד הסוף.
בדיקה כזו היתה מוציאה את דדו במצב טוב יותר ואת חבורת הפושעים שעמדו בראש המערכת הפוליטית על כל חלקיה בקלונם.
אגב, הועדה ההיא היתה יסוד לכל ועדות החקירה שהיו מאז והיא שקבעה את הכוון העלוב של תוצאות אלה שבאו אחר כך: 'נספר לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע' .
.
אחד הדברים שעולה ממאמרו של הכותב, הוא בהכללה, טיעון שאנחנו לא יודעים צבא ומלחמה ולא יודעים איך להתכונן אליה ואיך להכשיר אנשים. אני לא נכנס לויכוח הזה, שיש לו מקום וצורך להתקיים אבל הייתי מציע לכולנו, לשאול כמה שאלות:
מה אנחנו רוצים??? מהם יעדי מדינת ישראל לעשרים שנה קדימה ולחמישים שנה קדימה? כן שטחים, לא שטחים, מה המחיר לכל אלטרנטיבה?
למה אנחנו מסוגלים, בכפוף לשאלה הקודמת??
מה חיוני לנו ומה בגדר רצון ושאיפה להשיג?
.
כשנדע לעמוד מול המציאות והאמת הנגזרת ממנה ולענות לעצמנו, נדע כנראה מה צריך.
כיום, אנחנו המדינה המתקדמת בעולם מבחינה מדעית, מחקרית וטכנולוגית שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה.
וכשזה קורה, אנחנו קמים בבוקר ועומדים ורואים ניפוץ אשליות ראה הטיפול האמריקאי באירן.וזו דוגמא אחת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי מ
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
15/12/13 14:38
|
|
|
|
|
אלעזר היה רמטכ"ל ולא ש"ג - כלומר, המפקד הצבאי של הצבא (ולפני כן - סגנו). משמע, הוא אבות כל הטומאה, שמפורטת בדו"ח אגרנט - שכולו שיר בכי על צבא עלוב, שיצא מן המסלול, בהנחייתו ובהנחיית עמיתיו, ולא ידע מה עושים, איפה והיכן.
במקום להכין את הצבא למלחמה, הרמטכ"ל היה עסוק בביצור מעמדו הפוליטי, בחיסול יריביו האישיים (שרון לדוגמה) ובקידום חבורת מקורביו חדלי-האישים.
בשנת 1973 הוכיח אלעזר, כי אינו כשיר לתפקיד רמטכ"ל ואינו ראוי לו. זה התבטא באי-הבנת המהלכים הערביים; באי-הכנת הצבא למלחמה; בבזבוז זמן בשעות הקריטיות ביום שישי-שבת; ובהמשך שטויותיו הפוליטיות והקנטרניות גם במהלך המלחמה; בהכנות להזיית הצליחה בצפון התעלה כאשר כל משחקי-המלחמה דיברו על כך, שאיננו יכולים לבלום את הצליחה המצרית. ויש עוד הרבה שטויות כאלה, וכולן כתובות עלי מסמכים רשמיים.
נסכם בציטוט (משוער) מדברי בר-לב, שאמר שבמלחמה אלעזר הסתובב למפקדים בין הרגליים, ורק הפריע להם.
אציין עוד שתי נקודות, שאינן נהירות לציבור הישראלי:
1. סירוב לגייס שתי אוגדות ביום שבת בבוקר והתעקשות על גיוס מלא - כאשר במחסני הצבא אין ציוד, אמצעי לחימה, נשק תחמושת ואפסניה לגיוס כל הצבא (כשבע אוגדות). שעות בוזבזו עד שהסוגיה הוכרעה על-ידי ראש הממשלה. חלק מהבעיה - אי-עדכון הנספחות בוואשינגטון, שיש לדחוף בכל המרץ את הרכבת האווירית, שהסכימו עליה עם האמרינקים כשנה וחצי קודם לכן.
2. אי-הכנת הצבא לשינויים המתבקשים בהיערכות, בתורת הלחימה ובהצטיידות לאור השינוי בתכניות המצריות (שלעניות דעתי, אלעזר לא הבינן עד יומו האחרון), שהגיעו ארצה (גם לפי ועדת אגרנט) הרבה לפני המלחמה.
לכל המתפעלים מניהול צבאנו הכושל במלחמה - הרי מאמץ הצליחה, שהיה שחיטה ענקית של חיילים ושל טנקים שלנו, הביא לבלבול מערכות בחזית הדרום, שלא החליטה עד הרגע האחרון ממש מה לעשות ממערב לתעלה, ופעלה בארבעה מאמצים שונים כאשר הכוח היה עייף, מותש ומוכה. הרמטכ"ל לא הועיל בכלום למנוע את המבוכה, אדרבא.
בניגוד לתדמית השקרית, אלעזר הוליך את המטכ"ל להחלטות מטומטמות (למשל, הצעת כניעה על-אתר ב-12 באוקטובר).
בקיצור - אלעזר נידון בוועדת אגרנט על מעשיו עד המלחמה ובשלושת ימיה הראשונים, שהיו חרפה למקצוע הצבאי ואסון כבד לעם ישראל. הוא הודח בדין, וניצל בנס ממשפט צבאי על התרשלות במילוי תפקידו.
עכשיו באים הבורים והצדקנים ומבקשים לטהרו, ולהופכו לקדוש. כלומר, יש שכר לכישלון המוחלט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ספוילר |
|
16/12/13 08:17
|
|
|
|
|
המלחמה היא בגדר תבוסה.
לדעתי ההיפך הוא הנכון. כי למרות כל הכשלים והביזיונות הנוראים, שאתה ואחרים מטיב לתארם הצלחנו לעמוד על נפשנו וסובבנו את הגלגל אל שערי דמשק וקהיר.
העם המגויס לא הובס במלחמה...
האם תוכל להסביר את עמדתך?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ספוילר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
16/12/13 08:52
|
|
|
|
|
למרות שפירטתי את דעתי והסברתי אותה בכמה ממאמריי, אשוב, לבקשתך, לסוגיה.
אתחיל מהסוף. בסוף מלחמת הכישלון והבושה, מערכת שלום הגליל, עמד צה"ל בביירות, וגם החתמנו את הלבנונים על נייר מסמורטט, שקראנו לו הסכם שלום. וכידוע, לאחר מכן נסנו בריצת אמוק מלבנון עד דרומה מהקו הבין-לאומי.
אסכם את עמדתי בתחום הטופוגרפי באמירה, שמעולם לא סיים צבא מנצח מלחמה כשהוא בקווים גרועים מאלו שהחזיק בסטאטוס קוו אנטה. ואזכיר שוב, שבסיני ברחנו מכל ממ"ר – אמנם בשלבים, אך ברחנו; ובגולן – אישית, החזרתי ביוני 1974 את מוצב 116 ואת מוצב 117 לסורים, לאחר שהחזירו להם את קוניטרה.
מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים, ונועדה להשיג מטרות, שהדיפלומטיה לא הצליחה להשיג. כלומר – זה רצף, שבו גנרלים מספקים הישגים לדיפלומטים, כדי שיהוונו אותם להישגים מדיניים, וחוזר חלילה.
המצרים השיגו את כל מטרות מלחמתם: ובראש ובראשונה - ביישו את הצבא הישראלי, העליבו את החייל הישראלי, והוכיחו את יכולתם של הצבא המצרי ושל החייל המצרי. זו הייתה מטרתם העיקרית במלחמה.
מטרתם המשנית – לתפוס מדרס רגל מעבר לתעלה, כדי להניע תהליך מדיני. (הם נכשלו בכנף הדרומית, כשלא הצליחו להיכנס לרצועת הנפט מדרום לתעלת סואץ). אך לבסוף הם קיבלו את כל סיני, שמעולם לא היה בריבונות מצרית.
מטרה אחרת – זעזוע העולם באמצעות חרם נפט.
ולדעתי, הייתה להם מטרה רביעית – לזרוק את הרוסים מארצם, ולהחליפם באמריקנים.
כלומר, המצרים רשמו כמעט ארבע הצלחות מתוך ארבע מטרות.
לעומת זאת, גולדה, דיין, אלעזר, גלילי ו וחבר מרעיהם קבעו עוד בשנת 1973, שיעדי המלחמה הישראליים הנם אף שעל (בשתי החזיתות וגם בחזית המזרחית), הנחלת מכה אדירה לצבא התוקף ושימור ההרתעה הישראלית.
כלומר, שלושה כישלונות ישראליים מתוך שלוש מטרותינו.
במלחמה קרסה כל תורת הביטחון הישראלית והוכחה כערמת שטויות, שאינה אפילו גבבה, ומדינת ישראל כמעט קרסה אל מול האסון, שהנחילו עליה מערכת ביטחונה הכושלת וראש ממשלתה הנוראה.
וכל זה רק בראשי-פרקים ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
16/12/13 17:26
|
|
|
|
|
תא"ל (מיל') אמציה חן, הידוע גם כפצי, מזכיר תמיד שהלחימה הנה באיכות ירודה מן האימונים. אכן, כך הדבר. לדבריו, המדובר בהנחתה של כעשרים וחמישה אחוזים ברמת יחידה טובה במלחמה לעומת אימוניה.
המרחק האדיר בין הלחימה של העוצבות הישראליות במלחמת יום הכיפורים לבין אימוניהן הנו שמיים וארץ. כלומר, שום דבר שתורגל, ונחזה בתרגילים ובמשחקי-המלחמה הישראליים לא בוצע. מפקדות קרסו (החל ממפקדות הפיקודים), ולא תפקדו כיאות; ויחידות לא ביצעו את המוטל עליהן. הכל היה מאולתר בלי יותר מדי שכל, ושילמנו על זה מחיר כבד מאוד בטנקים ובלוחמים - מנחיר שמדינה קטנה אינה יכולה לעמוד בו, אם היא צריכה להיות במלחמה ארוכה (למשל, חודש, כמו לבנון השנייה; או כמה חודשים, כמו מלחמת הקוממיות).
בנוסף, היו תכניות הזויות, שבוצעו בשדה הקרב, למרות הטיפשות התהומית בתכנונן (וכמה תכניות כאלו - כמו הפשיטה מהים על פורט סעיד - לא בוצעו, תודות לשומר הפתאים).
התחזוקה לא עבדה, ו"איבדה" את האפסניה ואת הציוד ואת התחמושת, שנשלחו ליחידות (עניין לא חדש במלחמות ישראל - ולא אחרון).
מנהלת משאבי-האנוש קרסה עקב הגיוס הספונטני, ולא התאוששה מכך חודשים רבים אחרי המלחמה.
כלומר, צבא בקריסה מוחלטת, למרות שהחיילים והפיקוד הזוטר הצליחו להחזיק מעמד, ולתקן את השגיאות הקארדינליות של הפיקוד הבכיר.
וצריך להזכיר, שבכל זאת, היו שהיו את מלאכתם היטב ונאמנה - ובראש ובראשונה, חיל הים תחת הנהגתו של אלוף ביני תלם. לאור דוגמה זו אפשר לראות באור אמיתי את שאר הביצועים הכושלים וגם את ההצלחות היותר מדי מעטות בשדות הקרב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אלון פלג |
|
21/12/13 01:23
|
|
|
|
|
|
המיושבים בצפיפות ע"י ערבים. אין לנו מספיק כוח אדם לשמור על השטחים ואין לנו מספיק אכזריות כדי לדכא את האוכלוסיה המקומית.
אין לראות בכיבוש שטחים כמטרה במלחמה, אם נראה בזה מטרה תמיד ניכשל בזה. המטרה שלנו ושל צה"ל היא לשרוד במזרח התיכון, לשמור את כוחותינו, להרתיע את הצד השני ממלחמה וכאשר המלחמה תגיע לסיים אותה במהירות הרבה ביותר תוך גביית מחיר כבד מהצד השני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלון פלג
|
|
|
|
|
|
|