|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב  אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
יואל קרונבלום |
|
23/02/14 23:08
|
|
|
|
|
|
גם הביקורת הזאת וגם הבקורת של עופר דרורי מפספסות את העיקר וזה חוסר יכולתן להסביר את בגידת הדרג המדיני באזרחי ישראל אין אפילו רמז לזה. הביקורת והספר (שלא קראתי) מנסה לפי הכתוב להטיל את כל האשמה על צה"ל כאילו צה"ל היה חופשי לעשות כרצונו ומנע מהדרג המדיני ידיעות נחוצות.
כל זה בבל"ת שכדוגמתו קשה למצוא. לדעתי המצב היה בדיוק הפוך, כלומר הדרג המדיני לא הרשה לצה"ל לפעול. ברור הוא שראו את האויב מתעצם על הגבול ויש להניח שהאויב שלא בא לשחק כדורגל. זה אותו אויב שנשבע לחסל את המדינה היהודית. לכן כל הסיפורים על המודיעין הם פשוט נסיון לחפות על בגידת הדרג המדיני באזרחי מדינת ישראל ולהסיט את הדיון למקומות אחרים. עד עכשיו לא קמו ספרים שהתחילו מבגידת הדרג המדיני באזרחי מדינת ישראל ולאור זה בוחנים את פעילות הצבא. עדיין אף אחד לא קם ונסה להסביר את המלחמה מנקודת בגידת הדרג המדיני.
כמו כן יש לזכור שהרבה מהפעילות של המפקדים בצבא נעשו בזמן אמיתי תוך לחצים ואילוצים שקשה לשחזר. לכן נסיון לשחזור פרטים והטלת אשמה נועד לכישלון וכמובן אין לו בסיס עובדתי. יש להניח שמי שכותב את זה במיוחד אם היה בקרב כלשהו מודע לזה ולכן לא ברור מדוע זה בכלל הועלה. יש לזכור גם כן שהרבה מהפעילות היא תחת אילוצים שונים ולעיתים תת הכרתית ולכן לא ברור אם נסיון לשחזור אכן יסביר מה באמת קרה ואולי לעולם לא נדע במדויק.
בכל אופן היה את הנסיון של מלחמת ששת הימים. בתקופת ההמתנה האויב התעצם ולבסוף נתנו מכת מנע. גם במלחמת יום הכיפורים אפשר היה לתת מכת מנע כלשהי אבל לא עשו את זה. אם כבר כותבים על זה מספרים לנו שהיתה גאווה שאנחנו חזקים או היה מודיעין שהאויב לא מתכונן להתקיף. כל זה לא מקובל בכלל ואפשר היה להתקיף או להרוס את מערכי האויב ולשבש את פעילותו.
אבל כאמור אף אחד לא נוגע בזה. הרבה יותר קל לדבר על הצבא ולהאשים את הצבא. כמו כן אף אחד מחוקרים לא מסביר לנו איך זה שהציבור לא ידע על התעצמות האויב? לא עיתונות, לא רדיו, לא טלויזיה. כלומר נראה לי שהיתה כאן יד מכוונת בנסיון להשתיק את העניין כדי שלא יהיה לחץ על הדרג המדיני. ברור הוא שלו הציבור היה מודע לזה היה לוחץ על הדרג המדיני לעשות משהו. גם על זה אף ספר לא מדבר.
גם הסיפורים שצה"ל לא היה מוכן או לא ידע מה לעשות אין להן בסיס עובדתי. העובדה היא שכשצה"ל יצא להתקפה הוא ביצע עבודה למופת בתנאי התחלה קשים מאד. לכן נראה שכל הביקורות על פעילות אחת או אחרת לא מקובלות בכלל.
לכן נראה לי שאו שרק מטומטמים מורשים לכתוב ספרים על מלחמת יום הכיפורים או מיסוך ההשתקה עדיין פעיל מאד.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קרונבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
24/02/14 01:17
|
|
|
|
|
|
כל מה שאתה כותב מתבסס על ההנחה שהרמטכ"ל, דוד אלעזר, רצה לגייס מילואים, והדרג המדיני לא אישר לו. אבל זה לא מה שקרה, כי עד בוקרו של יום הכיפורים, כשנתגבשה ההכרה שאכן המלחמה בפתח, אלעזר בכלל לא ביקש לגייס מילואים. אתה כותב: "לדעתי המצב היה בדיוק הפוך, כלומר הדרג המדיני לא הרשה לצה"ל לפעול", אבל הדעה שלך לא מתבססת על שום מסמך כתוב. אתה מניח שכל מי שמצטט פרוטוקולים מדיוני המטכ"ל ומדיוני השרים, שזה כולל את ועדת אגרנט וגם אחרים שמצטטים פרוטוקולים, בודה מדמיונו את הפרוטוקולים האלה, או שכל הפרוטוקולים האלה זויפו מלכתחילה. בנוסף לכך אתה מניח שכל קציני צה"ל שידעו שהצבא רצה לפעול והממשלה לא אישרה לו, היו שותפים בדיעבד לתרמית הזאת. אי לכך לדעתי טענותיך הן חסרות הגיון לחלוטין, ואתה פשוט מתקשה להשלים עם העובדה שכמעט אף אחד לא האמין שהערבים יתקיפו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
26/02/14 06:58
|
|
|
|
|
אני חושב שצמרת צה"ל היתה מודעת לעניין ושיתפה פעולה עם הדרג המדיני. ברור לי שהרבה מהמפקדים ידעו לקרוא את המצב לאשורו אבל מכיוון שהם נבחרו על ידי הדרג המדיני הם לא התמרדו וזה אולי הסיבה העיקרית שהם נבחרו לתפקידם.
ברור הוא שהרבה בצמרת צה"ל ידעו לקרוא את המצב לאשורו וגם לא צריך להיות חכם גדול בשביל זה. לא צריך מודיעין כשאויב נמצא מול הפרצוף שלך. צריך לעשות משהו. אבל הרבה מהפקדים הבכירים לא עשו דבר מתוך שיתוף פעולה עם הדרג המדיני. אף אחד לא יספר לי שישראל טל לא הבין מה האויב יכול לעשות. מכיוון שלא עשה דבר הוא הפך להיות משת"פ של הדרג המדיני. כנ"ל דדו ואלי זעיר ועוד אחרים.
לכן אני אומר שיש הרבה סיפורים ומאמרים ועדויות על מלחמת יום הכיפורים אבל אף אחד לא מעלה את נושא בגידת הדרג המדיני וכפי הנראה גם צמרת צה"ל באזרחי מדינת ישראל. גם לא מדברים על שתיקת או השתקת העיתונות וזה נראה נעשה. לכן כל הסיפורים שאנחנו שומעים הן במטרה להסיט את הדיון מבגידת הדרג המדיני באזרחי מדינת ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
26/02/14 09:51
|
|
|
|
|
|
הם ידעו על ריכוזי הכח המצריים, אבל היו משוכנעים שזה תרגיל. וזה לא רק דדו וזעירא. סקל מספר שאלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, שישב בבאר-שבע, ירד רק פעם אחת לתעלה בשבוע שלפני יום כיפור, אבל גם אז הוא לא ניסה לבחון את ריכוזי הכח המצרי. הוא גם מספר שקצין בכיר במפקדת האוגדה בסיני (נדמה לי שסגנו של מפקד האוגדה, האלוף אלברט מנדלר) רצה להזיז כוחות לכיוון התעלה, ואלברט אסר עליו לעשות זאת, כיוון שחיכה לפקודה מפיקוד הדרום. כולם סמכו על המודיעין שייתן התרעה, כי המודיעין שכנע את כולם שהוא יכול לדעת, והמודיעין טעה. במחלקת המחקר במודיעין, שהיא האחראית לניתוח המידע, היה רוב גדול לאלה שסברו שלא תהיה מלחמה, כולל ראש מחלקת המחקר, תת-אלוף אריה שלו. הכל מתועד, הכל ברור, ורק אתה פשוט לא יכול לעכל את המציאות העגומה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
27/02/14 03:53
|
|
|
|
|
|
צריך לשאול מה האויב יכול לעשות ולא מה לדעת כמה הוזים האויב רוצה לעשות. הטיעון של התמרון המצרי ממש לא מקובל. לא ברור מה ראו או אמרו. כשאריאל שרון ראה את המצב אמר מיד שתהיה מלחמה. האם הוא היחיד שאמר את זה? האם הוא היחיד שחשב כך? בל נשכך שגורודיש היה זמן קצר אלוף הפיקוד ולכן אולי לא הבין. אבל ישראל טל כן הבין גם דדו הבין. כמו כן לא מפתיע אותך כל מסך השתיקה כל התעצמות האויב? דבר לא דלף לציבור וזה חשוד מאד. ברור שלא רצו לחץ ציבורי. בכל אופן דעתי היא שהיתה כאן בגידה של הדרג המדיני באזרחי מדינת ישראל וצמרת צה"ל שיתפה פעולה עם הדרג המדיני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
27/02/14 09:58
|
|
|
|
|
|
יש לי הרגשה שאתה מהווה דוגמה לאדם שאומר: "אל תבלבלו לי את המוח עם עובדות, אני את דעתי כבר קבעתי". אבל זה בדיוק!!!!! מה שעשו כל אנשי המודיעין שראו את הצבא המצרי בתעלה הולך ומתעצם, והחזיקו בדעתם שזהו רק תרגיל, ושלא תהיה מלחמה. אחד האחראים הראשיים למחדל המודיעין, יונה בנדמן, שהיה ראש ענף מצרים במחלקת המחקר באמ"ן, הכין לקט ידיעות על התעצמות הצבא המצרי, והוסיף לכך סעיף (שמספרו 40) שבו כתב שלמלחמה יש סבירות נמוכה. לועדת אגרנט הוא הסביר: "את הגרסה הראשונה של הלקט הזה אני כתבתי בלא סעיף 40, ואני הרגשתי לפני כתיבתו שאני צריך ללכת להוסיף את זה... הרגשתי שאם אני לא אומר את סעיף 40, אני לא ממלא את חובתי". אם אתה רוצה לקרא את הערך בויקיפדיה הדן ביונה בנדמן, לחץ על המילה הבאה: כאן . אם אתה גם רוצה לקרא מה אמר אביעזר יערי, שהיה אחד מאלה שחשבו שכן תהיה מלחמה, לחץ על המילה הבאה: כאן2 . אם אתה רוצה להמשיך להתוכח, תבהיר לעצמך ולי מי בדיוק היו הבוגדים, ומי היו האידיוטים שלא הבינו מה שאתה מבין עכשיו, אחרי(!) שקרה מה שהם לא האמינו שיקרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
27/02/14 10:46
|
|
|
|
|
|
כדי לקרא את הראיון עם אביעזר יערי, יש ללחוץ על המילה הבאה מחדל .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד שמבין |
|
24/02/14 09:19
|
|
|
|
|
לפני שאתה מגיב, קרא את הספר.
אלוף עמנואל סקל הוא אדם רציני וכתיבתו רצינית וענינית. הספר לא נכצב כהתקפה אישית אלא כתאור מדויק של התנהלות בכירי הצבא וגם של הדרג המדיני.
למרבה הצער הוא שכל האנשים הבכירים ביותר בצבא למעט בודדים לא תפקדו וגילו חוסר בקיאות מדהים שגרם לאבידות כבדות.
שוב כדאי לקרוא את הספר. הספר יצא לפני יותר משנה ושווה לקרוא כדי להבין שעל הצבא פקדו לא מעט חדלי אישים שחיו בלהלה לנד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד שמבין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
26/02/14 06:38
|
|
|
|
|
וגם מאמרים בעניין וכולם מדברים על מה שקרה בדיעבד כמובן. אין לי דבר נגד עמנואל סקל יתכן שהספר מעניין אני לא נגד הספר כספר אני מעלה את העובדה שכל המאמרים והספרים מדברים על כשלון הצבא אבל למעשה זאת היתה בגידה של הדרג המדיני בשיתוף כפי הנראה עם צמרת צה"ל שנבחרה על ידי הדרג המדיני.
עדיין לא קם הסופר או העיתונאי שיאמר שלא צריך מודיעין כשרואים את האויב מול הפרצוף. צריך לעשות משהו ולא עשו. מה בקשר להשתקת העיתונות הכתובה או האלקטרונית? לא ידענו דבר למה השתיקו? פחדו מלחצים כפי הנראה. מדוע אף סופר או כותב אחר מתחיל מזה?
לכן נראה שכל הספרים טוענים כאילו הדרג המדיני נשען על הצבא אבל הצבא נכשל. כל זה שטויות במיץ עגבניות. הדרג המדיני יחד עם צמרת צה"ל מנעו כל פעולה. אף אחד לא יספר לי שישראל טל לא היה מסוגל להבין שהאויב מוכן להתקפה. גם דדו הבין את זה. אריאל שרון היחיד שאמר שתהיה מלחמה ואני בטוח שהרבה אחרים גם הגיעו למסקנה הזאת אבל פחדו לדבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אלי דקל |
|
24/02/14 08:38
|
|
|
|
|
|
מאמרו של מר אהוד פרסלמן מסתיים במשפט ... "הספר הינו מופת לכתיבה איכותית, הכוללת גם הצגת מידע, וגם הסקת מסקנות המבוססות על מידע זה. ספר חובה לכל מי שרוצה להבין מה קרה, ומדוע זה קרה."
ובכן אני קצת פחות נלהב. בעיני ספר שאין בו תוכן עניינים ושאין בו מפתח שמות אינו יכול להיכלל בקטגוריה של ספר מופת לכתיבה איכותית. לא הייתי מלין על העריכה הרשלנית אלמלא מצאתי שגם מסקנותיו של המחבר מבוססות על נתונים לא בדוקים. המחבר מקדיש פרק שלם בספרו (עמודים 438 - 430) לנושא "כיצד יכולה הייתה המכה המקדימה לשנות את פני המערכה". כבר בפתיחת הפרק הוא עונה לשאלה זו בצורה חד משמעית ..." התשובה היא כן". צר לי לקבוע שמחבר הספר מסתמך על בסיס רעוע ומאוד מאוד חלקי של נתונים על מערך הגישור המצרי, שהוכן ונפרס בשטח לפני מלחמת יום הכיפורים. אם צה"ל היה שועה לעצותיו של המחבר ופוגע ביעדים שהוא מציע, אזי הנזק שהיה נגרם לצבא מצרים ולמהלך הצליחה היה שולי. המחבר אינו איש מודיעין אך בבואו לקבוע קביעות חד משמעיות, כפי שקבע, מן הראוי שיבדוק את הנושא יותר לעומק הן בספריית מסמכי השלל והן במאמרים וספרים שנכתבו בנושא הצליחה המצרית. אם היה נוהג כך, היה נוכח עד מהרה, כי היעדים שהוא מציע הם רק חלק קטן ושולי יחסית ממערך הצליחה המצרי.
על אף האמור לעיל, מצאתי בספר כמה תובנות מעניינות שהרחיבו את ידיעותיי על מלחמת יום הכיפורים, ולכן אני ממליץ לקוראו. למי שרוצה להעמיק בנושא, ממליץ לקרוא את ביקורתו של תא"ל (מיל') אמציה חן שפורסמה באתר זה בתאריך 03/12/2011.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלי דקל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
24/02/14 09:27
|
|
|
|
|
|
מי שרוצה לקרא את מאמרו של אמציה חן על הספר, יכול/ה ללחוץ על המילה הבאה: כאן . אני פשוט זכרתי שקראתי את מאמרו של עפר דרורי, ולכן חיפשתי, מצאתי, ורשמתי קישור אליו. לו זכרתי, הייתי רושם גם קישור למאמרו של חן, שאין לי ספק שקראתי גם אותו בזמנו (לפני למעלה משנתיים). ובענין הכתיבה האיכותית, למרות שגם אני שמתי לב שאין לספר מפתח, לדעתי זה שולי, ומובן מאליו שעקב בורותי אינני יכול לחוות דעה בשאלת יעילותה של מתקפה על ציוד הגישור המצרי. אני עומד על דעתי שהספר מהווה מופת לכתיבה איכותית, כיוון שאני אוהב לקרוא ספרים/מאמרים/מחקרים המציגים מסקנות המבוססות על מידע או נתונים, ומאוד התפעלתי מספרו של סקל שלא הסתפק בהצגת הסיפור או הביקורת, אלא שילב ביניהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
26/02/14 07:08
|
|
|
|
|
|
שהתקפה של חיל האויר וטילים או תותחים על האויב לא היו מוציאים לאויב את החשק לצלוח את התעלה. אפשר גם היה לפנות את כל המעוזים ולתת לאויב לצלוח ואז להתקיף את האויב אבל לא עשו דבר. לא צריך לצלוח אלא צריך להטריד את האויב והיה מספיק זמן לזה. אפשר היה להודיע לאויב שאם הוא ממשיך בהתעצמות תהיה התקפה עליו. וכל זה עוד לפני שהאויב מנסה לצלוח. הרבה דברים אפשר היה לעשות שאינם כוללים צליחת התעלה אבל לא עשו דבר והפקירו את חיילי המעוזים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סאל אבי גור |
|
26/02/14 09:43
|
|
|
|
|
|
במזרח התיכון יש חשיבות לניצחון . ספרו של האלוף ד"ר עמנואל סקל סוקר בעזרת כלי מחקר אקדמיים תהליכים הקשורים במלחמת יום כיפור. זו נקודת מבט שחשוב שתעמוד לרשות מפקדים ומקבלי החלטות. הן בצבא והן בממשלה , בכנסת , ורשויות נוספות.
היות ואנו חיים במזרח התיכון יש חשיבות לחתירה לניצחון גם על ידי ניתוח יכולות האויב וכוחותינו.
המרכיבים המוצגים במאמר וגם בספר " הסדיר יבלום ? " ראוי שילמדו בקורסים בצבא ובהיסטוריה צבאית. הספר הינו גם ספר קריאה /עיון וגם ספר תיעוד ולימוד וזה יתרון נוסף.
בסיום מלחמת יום כיפור , צהל שלט במרחב האוירי מעל ישראל ושכנותיה , גם במרחב הימי חיל הים ניצח ושלט. ביבשה התקרבנו בשטחים לבירות דמשק וקהיר. בנוסף, כיתור 30000 חיילי הארמיה ה 3 המצרית נחשב להישג צבאי ברמה עולמית.
אין ספק כי ניצחון גדול שכזה ראוי שיסופר גם על רקע הקשיים בהשגתו,
תוך למידת לקחים מתמדת , הערכה ללוחמים, והבנה כי כל יום , חייבים לנצח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סאל אבי גור
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מחשבה שניה |
|
27/02/14 21:25
|
|
|
|
|
|
אני בספק אם הכותב התכוון לכך אולם המשפט:
"סקל מגיע למסקנה שהייתה זו אמונה חסרת בסיס,"
המתייחס לקוקטרינת ההגנה של הצבא בסיני הייתה אמונה בלבד.
לא ידוע על כל תרגיל הגנה שנעשה על מנת לבחון דוקטרינה זו.
לזאת לא אחראי גונן, לא דדו ולא אף אדם ספציפי אחר.
הפיקוד העליון שהקריטריון העקרי לבחירתו היה נאמנות פוליטית עודד סטגנציה מחשבתית ותרבות ניהולית דל אומרי הן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מחשבה שניה
|
|
|
|
|
|
|
