|   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
יום השואה השנה מעורב עם מאורעות ה-7 באוקטובר    הלקח הראשון שתמיד שיננו היה "לא עוד שואה"    חשוב בימים אלה להזכיר את הלקח הנוסף: "לא עוד גלות"
דן מרגלית
דן מרגלית
ברמה המעשית לשנים הקרובות יכלה ישראל להגיע ליעדה האסטרטגי גם במהלך המלחמה הרעה הזאת אילו הסכים ביבי להעביר את השליטה ברצועת עזה למנהלה פלשתינית הכוללת גם את הרשות הפלשתינית
איתמר לוין
איתמר לוין
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
יצחק בריק
יצחק בריק
הרצי הלוי הוא אחד מהרמטכ"לים המאכזבים ביותר מאז קום המדינה. כישלונו של כרמטכ"ל ניכר הן בהכנת הצבא למלחמה, הן בניהול המלחמה והן בפגיעה אנושה בערכיות ובמוסר ובקוד האתי של הצבא שעליו ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
כדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ימי צליחה א'
מאת: ד"ר מיכאל ברונשטיין  |  28/03/2014
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
היו חייבים לצלוח
  אביתר בן-צדף   28/03/14 15:04
אבירי-לב עלה לעם ישראל יקר מאוד באנשים ובאמצעי-לחימה, וכנראה לא הייתה לו שום הצדקה מערכתית, אלא רצון להציג תמונה של כוחותינו ב"אפריקה", הגדה המערבית של התעלה - כדי להציל את יוקרתה המתדלדלת של מערכת ביטחוננו הכושלת.

היעד היה צריך להיות ארמיה 2, תוך ריכוז מאמץ - בגדה המזרחית של התעלה ובאמצעות כוחות מיוחדים, שיכו בעורף הארמיה ב"אפריקה" (ממערב לאיסמעיליה).

אלא שמצוות אנשים מלומדה הצבא עוסק בצליחה מאז מלחמת ההתשה, והזניח לשם כך את תכניות ההגנה.

ועל שטות זו שילמנו מחיר גבוה במיוחד.
כתוב תגובה ל- אביתר בן-צדף
הצליחה אינטגרלית לכוריאוגרפיה
  של הקונספירציה   29/03/14 01:31
כתוב תגובה ל- של הקונספירציה
נכון, אבל ...
  אביתר בן-צדף   29/03/14 13:20
נכון, אך נתעלם לרגע מהקונספירציה לשם דיון באופציות הצבאיות דאז.

יש מנטרה, שמנחה את גנרלינו שנים ארוכות, עוד לפני מלחמת ששת הימים: להעביר את המלחמה לשטח האויב.

מה? מי? איך? למה? כמה? כל זה לא העסיק את גנרלינו מעולם (פרט לכמה קצינים בחיל ההנדסה הנשכח והזנוח). אנחנו נצלח, ונכה באויב. זה היה בכל התרגילים ובכל משחקי המלחמה מאז 1970, תוך זלזול מוחלט באויב והתעלמות מהמכה הקש/ה, שהחטיף לנו במלחמת ההתשה.

לאחר המכה האיומה, שספגה אוגדה 252, שאליה הצטרפה המכה באוגדה 162 היו צריכים לחשוב מחדש, ולהבין, שכל התכניות היו הבל ורעות-רוח, ויש להתארגן מחדש - לא לנחיתה מתאבדת בפורט סעיד, אלא למבצעים מיוחדים בעורף ארמיה 2 בגדה המערבית ולאיגוד כוחות תלת-אוגדתי (מה שנשאר מהן) בגדה המזרחית - עד להכרעת הקרב בגולן.

לשם כך היו צריכים מצביא בראשות הצבא, ודדו היה רחוק מאוד מכך, וניהל בחוסר כישרון אופייני את המלחמה. גם קודמו היה עסוק בעניינים אחרים, כמפקד החזית הדרום. בקיצור - צאן ללא רועה, שהובל לטבח לשם תרגיל ביחסי ציבור.
כתוב תגובה ל- אביתר בן-צדף
2
הערה בענין פלד ושחיקת המטוסים
  מגיב ותיק   28/03/14 16:33
והדבר ידוע ומוכר בחה"א אבל משום מה קבל גרסאות שונות .

הנאמר כאן :

"בשנים-עשר באוקטובר בבוקר הוסיף אלוף בני פלד, מפקד חיל האוויר, משקל לשיקול הזה. לטענתו, חיל האוויר כבר הגיע לרמה הקריטית, ובקרוב ממש לא יוכל לסייע למתקפה, אלא רק "להגן על שטח המדינה". לכן, יש לתקוף עד 13-12 באוקטובר ויהי-מה. אחר-כך התברר, שהמדובר במחסור בטייסים ולא במטוסים; ובעצם התכוון מפקד חיל האוויר לסחוף את צה"ל למתקפה בהתאם להשקפתו האופרטיווית."

לא מדויק.

מהטעם הפשוט והידוע בחה"א אז כי להגנת שמי המדינה היו נחוצים כ- 60-70 מטוסי יירוט, ומצבת המטוסים הייתה רחוקה מאוד ממצב קריטי זה.

פלד רצה לעזור לדדו לדרבן את הדרג המדיני וזו לא הייתה רק "השקפתו האופרטיבית", לכן הזהיר (בהגזמה) רק ממחסור במטוסים לסייע למתקפה.

את גרסתו של פלד אני מציע לשמוע

כאן

בעיקר מהדקה השנייה בסרטון.
ואלה היו דברים ידועים ומוכרים בחה"א.
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
זה הסבר שנתן פלד אחרי המלחמה
  אורי מילשטיין   28/03/14 18:39
ולא ברור היכן דייק?!
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
אורי
  מגיב ותיק   28/03/14 21:10
1. ישנן גרסאות שונות למה שאמר ורובן מרושעות ומטרתן להעמיד אותו באור ההפוך למה שהיה באמת במלחמה - היחיד שלא נכנס לפאניקה (זה לא הערכה שלי, אלה דברים של אנשים רציניים שהיו בקרבתו) , אבל לטעון כי אמר שסף המטוסים עלול לרדת לרמה שחה"א יוכל לתת רק הגנת שמי המדינה הוא דבר שלא מתקבל על הדעת של גם מי שלא היה בחה"א כמו דיין ושות' ופלד לא היה טיפש להגיד דבר כזה.

אגב, אלה דברים שכל חה"א שמע ממנו (כמו טענות רבות אחרות לגבי הדרך בו נוהל ומנוהל צה"ל) לא הרבה אחרי המלחמה (ולא בשנותיו האחרונות) לכן הוא נשמע לי אמין ופלד היה כזה - ישר ואמין.

2. ישנם פרוטוקולים של דיוני המלחמה שרובם כבר נפתחו, האם תוכל להגיע אליהם ?
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
לחלק מן הפרוטוקלים ניתן
  אורי מילשטיין   29/03/14 15:14
להגיע ולשאר - לא!
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
מתכומת המטוסים
  מיכאל ברונשטיין   29/03/14 23:27
נראה לי שהמגיב לא ממש הבין את משמעות של הטכסט שלי. אני לא כתבתי שהיה משבר במספר המטוסים, אלא שמפקד ח"א הציג את המצב כמשבר. זה הבדל חשוב. הטכסט אף רומז שפלד "לא דייק" - וזה מה שאמר גם המגיב. לכן - אין סתירה של ממש.
החדש ובשונה אצל המגיב היא הטענה שפלד פעל "בעצה אחת" עם דדו. יכול להיות, אך די מסופק. דדו הציג אז את העמדה הספקנית (בוא נגיד "לא החלטית") לגבי הצליחה. ב' פלד ודדו לא היו "מסונכרנים" בסיטואציות אחרות, דוגמת תקיפה בפורט-סעיד. באופן כללי פלד בספרו כתב שהוא רצה לתקוף בדרום רמת הגולן כדי "למשוך את צה"ל" לגזרה אשר נראיתה לו כנכונה לתקיפה.מכאן שהייתה בו הנטייה "לכפות" על צה"ל את תפיסתיו האופרטיביות.
לצערי לא ברור מה היה "המשקל" של נימוקים אלה או אחרים (כולל נימוק של פלד) בקבלת ההחלטה הגורלית, וזה בלי התייחס אליה בחיוב או בשלילה.נראה שההחלטה הייתה כמעט "ספומטנית"ף צירוף המקרים בהגעת המידע המודיעיני התרבל כ"אות מהשמיים" והכירע בכך את הכף.
הפרשה כולה חשובה רק כ"אשנב" לתהליכי קבלת החלטות.
כתוב תגובה ל- מיכאל ברונשטיין
מיכאל
  מגיב ותיק   30/03/14 00:04
טענתי היא כי לא יכול להיות כי מפקד חה"א הזהיר כי מצבת המטוסים תרד לרמה כל כך קריטית בה לא יוכל חה"א לתת אלא רק הגנת שמי המדינה (שלצורך כך כאמור נחוץ רק כ- 70 מטוסים)

מה שפלד אמר כנראה הוא כי אם הצליחה תדחה, לחה"א יהיה קשה יותר לתת סיוע מאסיבי לתקיפה.

ויש כאן הבדל עצום

כי לתת הגנה על שמי המדינה היו נחוצים הרבה פחות מטוסים ממה שהיה לחה"א אז.

בעניין "הסחיפה" של בני לסוריה.

הערכת המצב של פלד אותה העביר גם בתדריך חילי ביום שישי אחה"צ הייתה כי תפתח מלחמה ועקב תנאי החזית והגזרה הצרה יותר ברמה"ג, חה"א יצטרך לבצע קודם את דוגמן 5 לתקיפת מערך הטק"א הסורי, כשהתברר בבוקר יום כיפור כי הרמה מכוסה עננים, הוא הציע במקום זאת לתקוף את שדות התעופה.
חה"א אכן החל לפעול בדרום הרמה ב-7 באוק' לעצירת השיריון הסורי לפי בקשת דיין ודדו .
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
3
להבין דברים על דיוקם
  ירון זכאי 1   28/03/14 18:45
1. נכון שצה"ל, ובייחוד קציניו הקדישו בכל משחק מלחמה זמן רב על צליחה. העיד על כך האלוף דורון רובין. 2. כנראה שבכל סימולציה של מלחמה, הם הגיעו למסקנה שבידוד כוח מצרי גדול בסיני יביא את מצרים לתבוסה. אי אפשר להאשים אותם. מעבר לתקדימים היסטוריים כמו סטלינגרד ואחרים במלחמת העולם, היו לנו תקדימים מקומיים כמו כיס פלוג'ה. וצה"ל אמון תמיד על "שבירת רצון האויב להילחם!" 3. העניין של מס' המטוסים. אכן כבר במאמר נאמר שפלד אמר דברים כדי לדחוף "אבירי לב" קדימה! אבל לא הובן בדיוק. הוא לא אמר שחלילה נרד למספר המטוסים הנדרש להגנת המדינה. מבחינה זו מצבנו השתפר במלחמה. כיוון שקרבות האוויר התרחשו בשמיים שאינם מוכי טילים (אמ"ט). טייסי הקרב קשרו גולגלות רבות לחגורתם, והפכו ל-'אסים', בעוד מטוסי הערבים הפכו למדורות עשנות. מפנה לעדות דן שיאון, שהוא אס מייצג כזה. כך שכמעט לא איבדנו מטוסי קרב, ומצד שני היכולת להביא טייסים מולנו ירדה פלאים. בריה"מ נדרשה לספק כמובן מטוסים חליפיים רבים. הרג טייסים ערבים/רוסיים במלחמה, היה הפגיעה התשתיתית העמוקה ביותר אשר שיקומה לוקח שנים רבות לאויב. הכשרת טייסים חדשים במקום המתים לוקחת שנים רבות, ומעולם לא הצליחה לאויב. 4. אז מה נפגע חלקית? מה שאיבדנו במלחמה היה מטוסי תקיפה וטייסי תקיפה. זוכרים את עדות אגסי! יכולת התקיפה האסטרטגית שלנו נשענה אז גם על טילי 'יריחו' שלא השתתפו במלחמה בפועל. יכולת התקיפה במטוסים לעומק מדינות ערב בפריפריה, שהשתתפו ירדה. המשמעות היא שהתקרבנו מעט לנקודת השימוש בנשק גרעיני. אילו היו ממשיכים להתיש אותנו זמן רב ושוחקים נניח חודש נוסף מעבר לתום המלחמה; יו"כ הייתה הופכת לפרק י"ד בספר זכריה! פלד הגזים את הממד הזה כדי להשיג 'אבירי לב'. 5. לעניין ההגזמה הציורית של אלופי צה"ל בדיונים. אני מניח שזה נוגע לאי הבנתה של גולדה מאיר בענייני צבא. הרי היא עצמה אמרה ש-צביקה זמיר גנרל וגם זעירא גנרל....ומהיכן לה לדעת איזה מדעת הגנרלים עדיפה? בסביבה כזו נדרשים הגנרלים ליכולת המחשה ושכנוע חזקה, ולהתבטאויות חריפות שיובילו להחלטות נכונות. בדיעבד, כמו פלד הם צריכים להסביר למה הגזימו בעניין מסוים, בצדק לדעתם.
כתוב תגובה ל- ירון זכאי 1
4
מה היה כלול במבצע "אור ירוק"?
  ערן גפני   28/03/14 19:19
ב-9 בספטמבר 1969 כבש כח משוריין קטן של צה"ל קטע של כמעט 100 ק"מ בחוף המערבי (המצרי) של ים סוף. המבצע, "רביב" שמו, היה מהמוצלחים בתולדות צה"ל. הוא הפתיע את המצרים בגזרה שבה העמידו בעיקר אנשי משמר לאומי (באיכות ירודה) ללא מערכי נ"ט ושריון. צה"ל נדמה כפולש למצרים. במלחמת יום הכיפורים עיקר המאמץ הופנה לגזרת תעלת סואץ ואילו מרחב ים סוף נותר גזרת פעולה של חיל הים בלבד, שזכה בה להצלחה (מלבד כשלונו למנוע חסימת מיצרי באב אל-מנדאב). במאמרך, ד"ר ברונשטיין, אתה מזכיר מבצע בשם "אור ירוק" שנותר על הנייר בגזרת הים האדום. האם זה מבצע במתכונת "מבצע רביב" או כוונה לאיגוף כל החזית המצרית מדרום? מדוע לא נשקלה האופציה של איגוף המצרים מדרום (שברור כי גם ב-1973 לא השקיעו בגזרת מפרץ סואץ מדרום לקו התעלה כמעט כלום)? הלא אילו היתה הצליחה מתבצעת שם, היתה מוצלחת הרבה יותר ובפחות אבידות לצה"ל?
כתוב תגובה ל- ערן גפני
חסימה
  אביתר בן-צדף   28/03/14 19:31
יום לפני המלחמה התנהל במרש"ל תרגיל נחיתה גדול, שדימה איגוף של המצרים מדרום, דרך ים סוף.

לתכנית היו כמה גרסאות, ואפילו הוקצו מפקדת אוגדה (של מנדי מרון), כוחות שריון (חטיבת הטיראנים) וכוחות מוצנחים (כולל גדוד 890) לביצוע, אך לא ניתן לו אישור, וכל הביצים הונחו בסל אבירי-לב, אחרי שהנחיתה בפורט סעיד בוטלה, תודה לאל.

ראוי לציין, שהמצרים חשבו על אפשרות כזו, והקצו כוח גדול לחסום את הדרך מים סוף לקאהיר.
כתוב תגובה ל- אביתר בן-צדף
ומה היה קורה אילו כן בוצע?
  ערן גפני   29/03/14 19:01
תודה על תשובתך, אביתר. לא היה ידוע לי על ההכנות הללו. ובכל זאת, אילו - למרות שהמצרים הכינו כח לחסום את הדרך - היתה מתבצעת נחיתה בחוף מפרץ סואץ, מה היו תוצאותיה? ועוד שאלה - האם הכח המצרי שנועד לחסום פעולה כזו היה זה שסיכל את פעולת שייטת 13 לחילוץ מעוז המזח?
כתוב תגובה ל- ערן גפני
"אור ירוק"
  מיכאל ברונשטיין   29/03/14 23:57
"מה שהיה זה מה שיהיה" - זה עקרון אחד. "אי אפשר להיכנס פעמיים לאותו נהר" - זה עקרון אחר.כמו שניסו "לשכפל" את ששת הימים כך רצו (אחדים) לשכפל את הפלישה לכביש אשר לאורך ים האדום. לומר ש"כבשנו את הקטע"? - זה מוגזם לדעתי, אך מראה על דרך החשיבה של המגיב.דבר אחד להנחית גדוד טנקים לטיול קצר בתנאי הפתעה, דבר אחר "לאגוף את הצבא המצרי". מהים! הינו צריך הספקה סדירה, פינוי נפגעים וכו'. זה ההבדל בין מבצע של ממש ופלישה על מנת להרשים.בים האדום ח"י שלנו לא שלט אלא במקרה הטוב הצליח לקיים "איזון" שברירי. הוא לא אשם (חובר כלים!) - אך זה היה המצב.מצבת הטנקים הגיע ל"תחתית החבית" - אותם טנקי תיראן היו נחוצים גם במקום אחר וכן הלאה וכן הלאה... לדעתי מבצעים אגפיים, "אור ירוק" ופורט-סעיד-פואד, היו גחמות או רפליקות לתקוות מימי עברו. או חיפוש פתרונות פלא אשר "ימוטטו" את הצבא המצרי. הצבא המצרי התכונן שלא להיתמוטט בכל סיטואציה - ובכך אף הצליח.
נכון שזה רומנטי מאד - לנחות ולמוטט מהאגף הרחוק - אך כנראה לא ריאלי במצב הנתון. אני סבור שאלה היו "מחשקי סרק" של הקברניטים אשר לא ידעו למצוא פתרונות של ממש.
אבל איני כופה את דעתי, רק הדגשתי ש"שמירת האופציות" שך "האגפים" החלישה את המאמץ העיקרי - רעיון פשוט ברור. ואיתו היה צריך להתמודד. לאורך כל מבצע "אבירי לב" הטרגש (בין שאר הצרות) המחסור הקריטי בכוחות. ההערכה (של טליק אם אינני טועה) הייתה שכל טנק נוסף (שלנו או של המצרים) היה יכול לשנות את הגורך. אני אינני מקבל את התזה כפשוטה, אך היא נותנת זווית ראייה נוספת לשמירת הכוחת עבור "אור ירוק". תפקידי היה "לשים על השלחן" את הקישורים האורטיביים האלה.
כתוב תגובה ל- מיכאל ברונשטיין
תודה על ההבהרה
  ערן גפני   30/03/14 09:26
אני מודה לך, ד"ר ברונשטיין, על הבהרותיך. כעת, לאחר שנחשפות עוד עובדות באמצעות סדרת המאמרים של פורום אלפרדו על המלחמה, אני שמח שאפשר לדון על כל התפיסות (חלקן נכונות וחלקן לא) שנקבעו בתודעה לאורך השנים, את חלקן לערער ולנפץ וחלקן לחזק. מבחינתי, הבהרת לי תמונה שהיתה עד כה עמומה עבורי (הייתי רק בן כמעט 8 כשהתחוללה המלחמה, אז כמעט שלא היה לי מידע ממקור ראשון אודותיה). ושוב, אני מודה לך על הבהרותיך.
כתוב תגובה ל- ערן גפני
5
האינטרס הכחול מול הטמטום הירוק
  נצר יואב   29/03/14 01:53
בנושא הצליחה והפוש של פלד: 1. האינטרס הכחול המובהק היה שהצבא הירוק ינטרל את הנ"מ המצרי וזה מה שאכן קרה - כולל שצה"ל לקח בשבי מכ"מים וטילים מתקדמים שלא היו מוכרים במערב. יתכן והיה ניתן להגיע לאותה התוצאה באמצעות פשיטות קומנדו מוסקות כמו במלחמת ההתשה עם הפרלונים והצנחנים. - כל זה מתייחס למה שחיל האויר נתפס עם מכנשיו למטה. התירוץ של איבוד מטוסים היה פליטת פה פרוידיאנית כיוון שהמוטיבציה נבעה משחיקה ע"י הנ"מ, גם אם לא ירידה מתחת לסף סדר הכוחות המינימלי. 2. הטמטום הירוק הוא שלא הבין שלא מאגפים בתוך שטח המאוכלס בצבא אויב בצפיפות אלא רק במקום בו האויב לא קיים כמו סביב כיס פאלוג'ה. טמטום דומה לפני 20 שנה כאשר החליטו להעתיק את גדר הגבול עם לבנון לגבול אזח"ע, כלאמר מגזרה דלילה בה צה"ל היה מכסה בהפגזה ארטילרית לאחר (כל) נגיעה בגדר, אל גיזרה בה האויב עומד מולך כשהוא חותך את הגדר ומקלל את אימך ואסור לך לגעת בו.
כתוב תגובה ל- נצר יואב
כמה הערות
  מגיב ותיק   29/03/14 10:49
1. ה"אינטרס הכחול" היה לסייע לכוחות היבשה במתקפה ובצליחה ולא שום דבר אחר, העובדה היא שכוחות היבשה בכניסתן למובלעת באפריקה, השמידו סה"כ כ - 8 בסיסי טילים כבדים (סוללות SA-2 על סוגיו וסוללות SA-3) ואלה הכבדות כבר לחלוטין לא היו הבעיה של חה"א.(סוללות הטק"א SA-6 והנ"מ המתנייע מוכוון המכ"מ הווה את הבעיה)

3. למעט תפיסת מערכת הטק"א SA-3 המיושנת כבר באותה תקופה, ושכאמור לא היוותה כבר בעיה לחה"א (את מכ"מ הגילוי שלו חה"א הכיר) לא נתפסו שום מערכות טק"א ומכ"מ מתקדמות.

3. חה"א לא נתפס עם "מכנסיו למטה", עקב כישלון התפיסה שהסדיר יבלום, חה"א נאלץ לפעול במהופך, לסייע לכוחות הקרקע לפני שמימש את תוכניותיו להשגת עליונות אווירית.

אפשר ויש לבקר את חה"א אבל זה טיפשי לדבר על "אינטרסים" חיליים במלחמה ההיא.
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
הפכת את הכל - כרגיל אצלך
  נצר יואב   29/03/14 13:33
בהתיחס לנקודות שלך: 3. תפיסת הסדיר יבלום היתה מבוססת בראש ובראשונה על כך שחיל האויר הישראלי ירסק וידלל את האויב ואז הסדיר המזערי והאומלל (חטיבת ירושלים, בלי מוקשים, בלי תותחים אוטומטיים, בלי מרגמות ועם קו מוצבים חצי הרוס מלכתחילה) יוכל לסגור את הקו. לכן בלי מכה אוירית מקדימה מקיפה ויעילה הסדיר כולו בהכרח לכפרות! 1. הסיבה שותחי נ"מ היוו בעיה היא רק בגלל טיסה בגובה נמוך וזו בעיקר בגלל מעטפת טילי הנ"מ. טסו נמוך בחדירות לתוך מצרים, כנ"ל לתוך סוריה, בדיוק כמו שקרה בויאטנאם. 2. טילי SA-3 הפילו מטוס F-117 חמקן מכ"מ במארב בסרביה. זוהי מערכת רב-תדרית שקשה מאוד להתמודד מולה. חיל האויר הצליח עם ל"א רק כאשר יכל לפעול מעל הים הלבנוני מול גזרה צרה וקצרה של נ"מ סורי ב-82', כאשר לאויר לא היו מטוסי טילי ירוט לטווח מספיק נגד מטוסי ל"א גדולים: את ה SA-5 קבלו קצת לאחר משל"ג. גם מטוסי ירוט רציניים לא היו להם. מיג-31 סורי בודד היה מפיל את כל הל"א הישראלי למות בים. טייסת אחת של סוחוי-27 היתה הופכת את מפת ההפלות. בשביל זה ישראל נכנסה ללבנון, בברכת/פקודת אנגלו-אמריקה, ברגע האחרון לפני הבשלת מטוסים אלה. זאת בתזמון של הירי המסתורי בשגריר ארגוב המזכיר בביצועו את רצח ג'ו אלון. הלקח האמריקאי היה פיתוח מטוס ה A-10 האגדי שחסרונו הורגש מאוד בקיץ 2006 ויורגש עוד יותר בחורבן הבית השלישי. מה עשה צה"ל? הצטייד בהיקופטרים, שהם בהכרח כלים מאוד עדינים, הפיגיעים מאוד לנ"מ, איטיים ובקושי מושכים ג'י.
כתוב תגובה ל- נצר יואב
"כאשר לאוי_ב_ לא היו"
  תיקון טעות כתיב   29/03/14 14:32
כתוב תגובה ל- תיקון טעות כתיב
הערות ועדכונים ליואב הממציא
  מגיב ותיק   29/03/14 15:26
1. תפיסת "הסדיר יבלום" מעולם, אבל מעולם לא הייתה מבוססת על כך שחה"א "ירסק וידלל את האויב" - זוהי המצאה שלך ורק שלך, והמכה האווירית המקדימה שדרש פלד בבוקר יו"כ לא הייתה תו"לית ולא קשורה לסדיר אם יבלום או לא.

2. מערכת ה- SA-6 הייתה יעילה גם לגובה נמוך וגם לגובה בינוני ומרגע שאלה יחד עם הנ"מ מונחה המכ"מ הוו בעיה, חה"א התחיל לטוס גבוה ובעיות אלה נפתרו בחלקן, לכן שוב, השמדת הטק"א הכבד (SA-2/3 ) באפריקה לא היה בו ישועה גדולה לחה"א.

3. אתה שוב חוזר להפגין את חוסר ידיעתך במערכת הטק"א SA-3 , גם המערכות לפניה היו "רב תדריות" ולא תכונה זו היוותה את הבעיה של חה"א.

4. בעניין הל"א ב- 8, אתה טועה ומטעה גזרות הפעולה היו כל מרחב לבנון, הבקעה ומערב סוריה, (ואל תספר לי על הל"א הזה, כי את חלקו אני תכננתי גם במסגרת ערצב - 19 וגם לדברים אחרים באותה מלחמה)

5. אתה שוב טועה, הסורים קבלו את ה- SA-5 לפני של"ג כבר בסוף שנות השבעים (אגב, במקורה מערכת איטית ומוגבלת ונועדה לצרכים אסטרטגיים של ברית ווארשה למטוסים מערביים מגביהי טוס ולא התאימה כלל לצרכי הסורים)

6. מיג סורי לא כל כך מהר היה מפיל את הל"א , אל תדבר על דברים שאינך מכיר, כי אתה מטעה את הקוראים.

7. סיפורך בעניין הכניסה למלחמת לבנון הנה כנראה חלק מהסרטים בהם אתה חי, אשאיר לך את הספקולציות המצחיקות הללו.

8. מטוס ה- A-10 האיטי עם חליפת הל"א המוגבלת שלו לא היה מועיל לחה"א בכהו זה.

9. ההערה שלך על ההליקופטרים נובעת מחוסר ידיעה מוחלט על הצרכים והשימושים של חה"א.
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
ח"א והסדיר יבלום
  אורי מילשטיין   29/03/14 20:28
היה פער עד כדי סתירה בין הבנת הרמטכ"ל והירוקים את תפקיד ח"א בפרוץ המלחמה להבנת מפקדי ח"א. פער זה נבע לא רק באשמת בורותם של הירוקים אלא גם באשמת שחצנותם של מפקדי ח"א.
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
הייתה תפיסת בטחון ברורה
  מגיב ותיק   29/03/14 21:03
וכתובה ומסוכמת, ללא מה הירוקים חשבו או מה הכחולים השתחצו...

אורי בחייך, עזוב את ההשמצות, לאחר מלחמת ההתשה וכשהתברר היקף מערך ההגנת הטק"א המצרית בין התעלה לקהיר , הייתה תפיסת בטחון שהובהרה במספר דיונים בפורום רמטכ"ל שר בטחון ומספר תרגילים בהם חה"א הודיע כי בתחילת מלחמה ידרשו לו לפחות 36 שעות להשגת עליונות אווירית וכל מה שיוכל לעשות במקביל לזה זה הגנת שמי המדינה.
הענין הזה קבל גיבוי של שר הביטחון והרמטכ"ל.
העניין הזה תורגל לפחות פעמיים.

זאת אני אומר לאחר שאני מסכים כי הייתה לא מעט חפיפניקיות ושטחיות גם בקרב מג"דים/מח"טים בהבנת הזירה החדשה שהתפתחה לאורך התעלה והמשימות של חה"א במתאר יו"כ.

אגב, מי שלא הבין את פעולת חה"א בששת הימים, מוקד, ההתשה ודבר על ניסים וקשר סופרלטיבים מוגזמים לששת הימים, היה בין הראשונים לשאול - איפה חיל האוויר בפתיחת יו"כ.
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
נצר חזר לטענות העבר באי הבנה
  ירון זכאי 1   29/03/14 21:56
השקעתי זמן רב בתגובותיי למאמרים קודמים כדי להפריך את כל המיתוסים אשר נצר המציא "הכול הפוך" לעצמו. הוא היחידי בעולם שמצליח להאמין באותן אגדות בלתי מתיישבות בהן הוא מביא איומים של מיגים שפותחו עשורים אחרי המלחמה, או מטוסים שמעולם לא יכלו לבצע יותר מעשירית הביצועים שמטוס צהלי ביצע. בתגובותיו מתערבבים השוואת ביצועי הג'י של מסוקים מול מטוסים, כאשר ההבדל דומה לניסיון להשוות משאית לאופנוע מרוץ שתפקידיהם ויכולותיהם שונים לחלוטין. אם ברצונך להעביר מעטפה אופנוע יעשה זאת מהר. כאשר ברצונך להעביר מכולה תזדקק למשאית. ברור שהמשאית תתעכב בפקקים ולא תיסע במהירות של אופנוע. קל וחומר כאשר אתה משווה מטוסים למטוסים בעידן אחר שלא היו קיימים אז, או מכיל כללים מזירה אחת לזירה אחרת שבהן הופעלו כלים שונים על ידי צבאות שונים בתנאים שונים....
כתוב תגובה ל- ירון זכאי 1
אתה מסומם?
  נצר יואב   30/03/14 04:10
מול טיל בכלל לא משנה איך אתה מניע את עצמך, אלא מבחן התוצאה כלאמר מהירות + נסיקה + בעיקר תמרון חריף קרי ג'י גבוה, כי זה מה שטילים לא מסוגלים לעשות בהעדר כנפיים גדולות. חיל האויר הישראלי כל כך מטומטם שזה מגעיל - משתחצן בתפיסה רב-משימתית ע"ב F-16, כאשר מפתח ה F-16 מתגאה יותר ב A-10 גם אותו הוא פיתח, צפו והשכילו חבורת בבונים: youtube.com F-16 מושך ג'י ונשאר חבית כי אין לו מספיק דחף למשקל כמו F-15 או למטוסים הרוסיים של 30 השנים האחרונות.
כתוב תגובה ל- נצר יואב
מגיב ותיק שקרן פטולוגי עלוב
  נצר יואב   30/03/14 04:03
רק מפגר גמור חושב שחיל אויר יכול להסתדר בלטוס גבוה, שהרי משם אינו יכול לסייע לכוחות הקרקע. A-10 מתמרן חזק במהירות נמוכה ולכן לא צריך שום ל"א. מסוקים הם זבל ולכן כמעט ולא טסו ב2006 - לא היה חילוץ רפואי. בקעת הלבנון ומערב סוריה זו רצועה דקה. מיג 31 היה עושה מישראל הפלצנית דייסה כבר אז.
כתוב תגובה ל- נצר יואב
יואב
  מגיב ותיק   30/03/14 11:04
כעת אני מבין עם מי יש לי עסק.
את השאלה שהפנית לירון, אתה צרך להפנות לעצמך.
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
ולטובת הקוראים בעניין התקיפה
  מגיב ותיק   30/03/14 14:35
הגבוהה, שלא ילכו שולל אחר הבליו של יואב נצר.

רצב קישור

למאמרו של קובי מרינקו על תקיפה של מטוסי סקיהוק ברמה ביום השישי למלחמה כאשר היה צורך לברוח מהנ"מ והטקא שהיה יעיל לגובה נמוך (SA-6) אז טסו בשיטת התקיפה הגבוהה כפי שכתבתי.


וכדי לחסוך מאמץ, הנה הציטוט הרלבנטי מהמאמר:

"התדריך היה לטוס בגובה רב, כדי להיזהר מהנ״מ. הסברה היתה שהטילים כבר נפגעו, ומכיוון שמטוסים רבים נפגעו מנ"מ מטילי כתף, הוחלט לעבור לשיטה חדשה של ביצוע תקיפה גבוהה"

היה ברור לחה"א כי תקיפה זו פחות יעילה, אבל זה מה שניתן היה לעשות באווירה כבדה של נ"מ יעיל לגובה נמוך.

כאמור נועד לקוראים הנבונים ולא לשטופי מוח.

כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
עקרון "הסדיר יבלום" היה מבוסס
  אורי מילשטיין   29/03/14 20:06
גם על טנקים של שתי חטיבות שריון שאמורות היו להיות בפתיחת המלחמה בעמדות ("סנפירים") ולשלוח בתותחים על קו המים. בפרוץ המלחמה רוב הטנקים היו בבסיסים אחוריים מרחק 30 ק"מ מקו המים.
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
עניין זה לא קשור לחה"א
  מגיב ותיק   29/03/14 20:50
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
לא לגמרי לא קשור!
  אורי מילשטיין   29/03/14 23:39
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
הסדיר חבלום - שיטה או ססמה?
  מיכאל ברונשטיין   30/03/14 00:30
זאת היא שאלה עקרונית ושאלת המפתח. ה"תוכניות" וה"שיטות" היו למעשה אוסף של רעיונות וססמאות. ולא חשוב אם הן "נידונו" (בהרחבה או בקיצור) בפורומים מטכ"ליים.לא רק בתפר בין ירוקים וכחולים הייתה "אי-הבנה", אלא גם בין שריון ומעוזים, סדיר (מגיס) ומילואיים, צבא ודיפלומטיה - ומה לא? בעצם - ומה כן?
התיאום (הבנה דו-צדדית) היא בעצם המקצוענות להבדיל מהעלאת רעיונות מבריקים שהיא חובבנות (אם נשארים הרמה הזאת). את רמת המקצוענות יש למדוד בפרשת הצד הטכני של הצליחה ופחות מח"א. ומדוע? כי ביחסים עם ח"א היה איזו "הסטוריה", תקדימים וכו'. לעומת זאת נושא הצליחה היה "בתולי", היה צריך לחשוב עליו וללמוד אותו. את התצוצא אנו הרי יודעים - הרעיונות החוזרים ונשנים לתפוס את הגשר המצרי!
אם לומדים את הנושא ברור שבמקביל ובו זמנית: א' ידעו שח"א זקוק ל36 שעות (והגיוס זקוק ל-72שעות). ב'את הסיכונים לקחו על סמך האמונה "סדיר יבלום" והסדיר הזה כלל את השתתפותו של ח"א ושל יחידות המילואים ועומדים "מאחרי הדלת".
אני מדגיש חזור והדגש: זה נקראה "אוסף רעיונות" ו"טוסף שיטות", זה לא נקרא "תוכנית".
נא לשים לב לביטוים כגון: תכנן את תפיסת האזור מסויים (תפיסת הגשר, צליחת התעלה) תוך עשר דקות הבאות. ב"פקודות" (הוראות) כאלה מלא יומן המבצעים וכך הבינו את ה"תוכנית" כמושג. מישהו באמת חושב שזה שגעון פרטי של גורודיש? הוא אמנם הקצין, אך בלי "תרבות התכנון" המקובלת הדבר לא היה נולד לאוויר העולם. לכן, כביכול כולם צודקים:
ח"א הסביר את עצמו, בלי להיות מוטרד מהשאלה אם הבינו אותו ובלי להטריח את עצמו להבין את הירוקים. גם להפך.נא חהכיר בעובדות הבלתי נעימות. אפשר שטייסינו מפילים 1:10 (חשבון מהסטטיסטיקה) ושריונאינו פוגעים 250:20 ובכל זאת אם המפקדים מדברים בשפות שונות - אז הניצחון הוא בסבירות נמוכה בלבד! בוא נמשיך לסמוך על הניסים!
כתוב תגובה ל- מיכאל ברונשטיין
נו באמת... (1)
  מגיב ותיק   30/03/14 01:34
מיכאל, תגובה בעקרון מעניינת אבל במקרה שלנו לא לעניין...

בשביל זה צריך להכיר את הדיונים, התוכניות, התרגילים וההצטיידות של צה"ל, לכן בשעה מאוחרת זו להקל על עצמי את החיים, אביא לך תגובה ארוכה יותר זאת בנושא זה מתוך ספרו של שמואל גורדון :

"סוגיה לוהטת במטה הכללי היא לאיזו משימה הקדימות בהקצאת הכוח האווירי: להשגת עליונות אווירית או לסיוע לבלימה. מתאר פתיחת המלחמה שלפיו מתכננים צה״ל וחיל האוויר את בניין הכוח, הכוננות, פקודות היערכות ופקודות־אב הוא מתקפה ערבית בשתי חזיתות בו־זמנית. צה״ל יימצא במגננה, יבלום את הכוחות התוקפים בשלב הראשון, וייצא למתקפות נגד בשלב הבא. המתאר קולע היטב לפתיחת מלחמת יום כיפור. על פי אותו מתאר תפקידו העיקרי והראשון של חיל האוויר הוא להשיג עליונות
אווירית, כדי להשתתף בבלימה ביעילות ובשרירות גבוהות.
תוכניות התעצמות משקפות את הדוקטרינה של הצבא. הן כוללות את בניין הכוח, הקצאת משאבים ולוחות זמנים לביצוע. התוכניות מבטאות את הדוקטרינה של צה״ל, ומודגש בהן שהשגת עליונות אווירית נמצאת בקדימות ובעדיפות ראשונה בבניין הכוח ובהקצאת משאבים. הן משתמשות בניסוחים שאינם מותירים מקום לסימני שאלה בדבר קדימות העליונות האווירית על פני השתתפות בבלימה. בשנים שלפני המלחמה מעוצבות כמה תוכניות התעצמות: תוכנית מכבי אמורה להקנות לחיל האוויר ״כושר השגת עליונות אווירית בזמן הקצר ביותר כדי להשתתף בהכרעה בזירה היבשתית״. בתוכנית ׳אופק א׳ שמתחילה באפריל 1973 , שישה חודשים בלבד לפני המלחמה, נקבע כי יש לבנות עוצמה אווירית שתאפשר השגת עליונות באוויר או עדיפות באוויר, החל
ביממה הראשונה של המלחמה, כדי להשיג את מטרות המלחמה ולהשתלב בהכרעות בזירות היבשה והים. בשתי תוכניות רב־שנתיות אלו, המבטאות את הדוקטרינה של צה״ל, מודגשת קדימות העליונות על פני השתתפות בבלימה."
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
ציטוט על ח"א
  מיכאל ברונשטיין   30/03/14 11:02
הרעיון פשוט, כי רק רעיון פשוט הוא העובד.אתה מביא: לפתח שיטה להשגץ עליונות אווירית ביממה הראשונה (ציטוט חופשי). יופי! במלחמה הייתה תוכנית או לא הייתה תוכנית? האם היה ברור מה ח|א עושה "תגר" או ,שריטה" כלומר - מה היא רמת הלחימה הקונקרטית? באיזה MODE עובדים קונקרטית ולא "יש דפ,א ויש דפ"א ועוד דפ"א"?
זה בדיוק מה שאמרתי - אפ אין מודעות ברורה, צלולה ופשוטה מה עושים ברגע שצריך לעשות, מה הועיל שהדבר ,נידון בפורומים רחבים"?זה מה שאמרתי. לא אמרתי שלא צריף לדון בפורומים. אמרתי שבתוצאה 0בעובדה) הדיונים לא הובילו להבנה בררה, צלולה ופשוטה מה עושים בבוקר של 6.10.1973. אתה לא מסכים ? כלומר אתה חושב שהייתה הבנה ברורה? אינני חושב שאתה טועה כל-כך ובוודאי זכור לך החימוש הנזרק לים כי לא הייתה הבנה כזאת. גפ לא ב-7. וגם לא ב-8. ההוכחה - כאשר אוגדה 162 0בהרכב של שני גדודים מוקטנים וחלקם חבוטים היטב) הלכה לזרוק את המצרים, להשמיד את השריון המצרי, לצלוח את התעלה ב3-4 מקומות (לסמן את הנכון לדעתך) - באותו זמן ח"א תקף את פורט-סעיד. הוא לא הוקצה לאותו "מאמץ".אתה יכול לומר: ח"א לא אשם. לא יכפת לי. מדינת ישראך זקוקה לא לח,א לכשעצמו אלא לצבא חזק. אם הצבא בנוי כך שח"א פותר את הבעיות 0שלו) בנפרד משאר הצבא - לא יכפת לי מי בדיוק אשם. מה אני? הולך לפתר את האשמים? לא , אני באתי להבין מה קרה.
זאת ועוד. פרשת "הלחץ" של "בני" מעניינת כעיקר תרבותית. כשיטת עבודה שלו וראייתו את מקומו בצה"ל, וכן כסימן לרמתו של דדו. אסביר: כששמע בר-לב את נימוקו של בני, מייד שאל: "מטוסים או טייסים" דדו לא שאל. זה ההבדל המקצועי בין השניים. או שדדו גם רצה ("בעצה אחת") קצת לרמות את הממשלה? זה אגב יכול להיות, אך זה כיוון מחשבות אחר.
אבל. לאמיתו של דבר נימוקיו של דדו מעניינים הרבה יותר (אותי). הרי הוא רצה לצלוח במקום שיש הרבה כוח מצרי. כדי שיהיה יותר קל להשמידו מייד. וכדי שיהיה לו יותר קל לתקוף את הצולחים. על הרעיון ה"מוזר" כמסתבר לא חשב.
זה מעניין הרבה יותר כי עמדתו של דדו הייתה משפיעה הרבה יותר.
כתוב תגובה ל- מיכאל ברונשטיין
מיכאל, פילפול ארוך וקצת מנותק
  מגיב ותיק   30/03/14 14:52
מהעובדות מלא הנחות ומתעלם ממה שידוע בבירור.

כפי שהבאתי ציטוטים ארוכים מספרו של שמואל גורדון (30 שעות באוקטובר) כוחות היבשה היו בטוחים בכוחם לבלום לבדם את צבאות מצרים וסוריה. ואפילו יש הבנה מלאה בין דדו, דיין לבני פלד, העניין מתורגל וההכרזות (כי הסדיר יבלום לבד ללא "חה"א בפתיחת המלחמה) אפילו מתועדות בדיוני מטכ"ל ואפילו בפורום ראש הממשלה.

מה שברור הוא החלטות הרמטכ״ל עומדות בתוקפן בפרוץ המלחמה למרות שלרוחב ולמטה לא הכול ברור לירוקים ואפילו לשר הביטחון שנכנס לפאניקה בבוקר ה-7 באוק'.

מהתיעוד שים לב כי בבוקר ה־ 6 באוקטובר, בשיחה הראשונה בין הרמטכ״ל למפקד חיל האוויר, מדגיש הרמטכ״ל את קדימות השגת עליונות אווירית על פני סיוע לקרב היבשה. אבל משום מה ההבנה בין פלד לדדו קורסת בצהרי 7 באוקטובר כשדדו מורה לחיל האוויר לעבור מתקיפת טילים לבלימה. כאשר כוחות היבשה נכשלים בבלימה, הם תובעים מחיל האוויר לפרוע שטר שאינו חתום עליו.

כאן טמונה הבעיה, הפער הקוגניטיבי והמנטאלי בסוגיית תפקידי חיל האוויר, (זכור את רושם מלחמת ששת הימים) סדרי העדיפות והקדימות שלו ולוח הזמנים למבצעים השונים, מטיל צל ענק, ומשפיע קשות על מהלכי חיל האוויר בשעות הקשות ביותר.

כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
חלק שני
  מגיב ותיק   30/03/14 01:36
"בסיום תחקיר תרגיל ׳איל ברזל׳ נמנים נושאים אופרטיביים ולקחים עיקריים. השניים הראשונים הם: ״השגת עליונות אווירית בשלב מוקדם ככל האפשר - חיונית. ייתכן מצב שכוחות הקרקע ייכנסו למגע בלי סיוע אוויר ועם פחות סיוע ארטילרי. סיוע זה יופנה לתקיפת הטילים״. בדברי הסיכום להרגיל מבהיר הרמטכ״ל דוד אלעזר את תפיסתו כיצד אמור לפעול חיל האוויר במתאר כמו פתיחת מלחמת יום כיפור, ומסכם את תפקידיו בדוקטרינת הבלימה: ״עליונות אווירית היא התנאי לבלימת האויב. כל התנועות שלנו מותנות בכך. העליונות האווירית היא תנאי גם במשימה הגנתית. יש בזה אימות לשיטת בניית הכוח, לחלוקת העדיפויות לחמש השנים הבאות. אני סבור שקיימת אפשרות שתהיה לנו התרעה מספקת של 72-48 שעות לפני הצליחה. כאשר תתחיל הצליחה אנחנו נטיל על כוחות הקרקע, על חטיבות משוריינות, להיכנס למגע, לבלום, עם פחות סיוע ארטילרי וללא סיוע אווירי בשלב הראשון ונתאפק. בשלב הזה נעשה את המתקפה האווירית הגדולה על מערך הטילים מתוך הנחה שזה ייקח לנו
כמה שעות. נחסל באופן יסודי את מערך הטילים, ואז נוכה בחופש פעולה שייתן דיבידנדים גם לגבי המשך הבלימה. זו נקודה שנצטרך לתת לה פתרון בכל צורה של פתיחת המערכה - השמדת הטילים וזכייה בחופש פעולה לכוחות האוויר״."
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
חלק שלישי
  מגיב ותיק   30/03/14 01:40
"חיל האוויר לומד את צורכי פיקוד דרום בסיוע אווירי לבלימה. מספר סא״ל גדעון חושן, ראש ענף חקר ביצועים: ״קיבלנו משימה ללמוד מה חיל האוויר יכול לעשות מול צליחה מצרית. היינו בתרגיל הצליחה. באו הרבה מטוסים, וכיסחנו ליריב את הצורה. המענה המשותף של השיחות עם אנשי פיקוד דרום ואוגדת סיני היה: ׳חיל האוויר, אין לכם מה לחפש כאן, אנחנו כוחות היבשה מסודרים ומאורגנים לעצור את הצליחה. צליחה מצרית של התעלה היא מהלך כל כך כבד ופגיע, שאין בעיה לעצור אותה, ואין צורך שחיל האוויר יתערב. מוטב שיתרכז בשמירת שמים נקיים ובמשימות שלג׳ חזרנו למטה בהודעה שהם לא צריכים אותנו, וסגרנו את התיק. לכן חיל האוויר לא פיתח פקודת מבצע לתקיפת גשרים בבלימה״.
בתדרוך לראש הממשלה על תכנוני צה״ל בכוננות כחול־לבן חוזר דדו על הדברים שאמר בסיכום איל ברזל. באותו תדרוך מסכם גם שר הביטחון את הצגת התוכניות: ״אם הם מתחילים לצלוח לפנות ערב!דומה למלחמה], מי שיטפל בהם זה לא יהיה חיל האוויר. בשלב הראשון יטפל בעניין השריון. למחרת [כמו במלחמה] חיל האוויר יטפל בעניין הטילים. חיל האוויר צריך לטפל בטילים. זו המשימה העיקרית שלו חוץ מהגנת השמים. האחריות לא לתת להם הישג קרקעי היא מתפקידם של כוחות היבשה״. ראוי שהקורא
יזכור מתאר מלחמה זה כשנגיע למלחמה עצמה."
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
חלק רביעי
  מגיב ותיק   30/03/14 01:43
"יש החולקים על תפיסת הרמטכ״ל, שנמצאת בדוקטרינת הבלימה של צה״ל. אחד מהם הוא יצחק חופי, אלוף פיקוד צפון במלחמת יום כיפור, שגם שלושים שנה לאחר המלחמה לא משנה את דעתו: ״אחד הטעמים לתת כל אותן שנים עדיפות לחיל האוויר בהצטיידות, בכסף, בכוח אדם, היה שחיל האוויר צריך לסייע לצבא היבשה. כל מערכת הנימוקים לעדיפות היתה לא רק העליונות באוויר אלא גם הסיוע לצבא היבשה״. לעומתו, אלוף אריק שרון דווקא מבין ומסכים עם דדו. בכנס אחרי המלחמה הוא קובע: ״מעולם לא דובר על כך שחיל האוויר יוכל לשמש ולתת תשובה למצבים שיתהוו בשדה. להפך, היה זה מפקד חיל האוויר שחזר ואמר לנו בכל אחד מהדיונים שעלינו לפעול כאילו שחיל האוויר לא קיים, בגלל עניין הטילים, ואנחנו נפעל כאילו שהם לא קיימים״.
סגן הרמטכ״ל ישראל טל מסביר בעדותו בוועדת אגרנט: ״התנאי שחיל האוויר יוכל לבלום את צבא היבשה של היריב זה שהוא ישמיד [קודם] את מערך הטילים״."
כתוב תגובה ל- מגיב ותיק
כדי שהמפקדים בזרועות השונות
  אורי מילשטיין   30/03/14 08:05
יבינו איש את רעהו, יש לחולל מהפכה בתרבות הביטחון של ישראל ובמערכת הכשרת הקצין בצה"ל. שינויים אכן מתחוללים בתחומים אלה אך מהפכה לא תהיה אלא אחרי קטסטרופה, לא כמו במלחמת יום הכיפורים, אלא כמו בברית המועצות אחרי "ברברוסה". בינתיים המערכת הפוליטית, המערכת הביטחונית וסוכני התרבות המגויסים מצליחים לגלגל את הכישלונות להצלחות בעזרת מיתוסים.
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
שוב הגענו ונגענו בכשל מרכזי
  ירון זכאי 1   31/03/14 15:34
1. בשפות זרות מכנים דרגת 'אלוף' במילה 'גנרל'. שם הדרגה מרמז שבעליה למד להפעיל מגוון של כוחות במתארי לחימה שונים ומשתנים. 2. מכאן ברור ש-'אלוף' צריך בימי חייו לשרת במגוון חיילות ולצאת ממרחב הנוחות הטבעי שלו בחייל המוכר כדי ללמוד מספיק על חיילות אחרים. לימוד שיאפשר לו לתאם מתקפות ומגננות רב חייליות. לדעתי לימוד תאורטי אינו מספיק, ונדרש לימוד עד הפנמה לכל תפקיד, בכל רמה, מספיק כדי להשתפר פלאים. שימו לב כי לאלופים הירוקים לרוב חסרה הבנה על החיילות הכחולים, ולכחולים חסרה הבנה על הירוקים, וכדומה. 3. זה מתחייב כבר ברמת טייס המסוק שנלחם קרוב לאדמה עם הירוקים, ועד לרמות הגבוהות ביותר. מזה ברור כי מסלול הכשרת הלוחם בצבא מקצועי צריך להיות מגוון לכל אורך הדרך כדי לאפשר הצטברות תבונה רחבה ככל האפשר.
כתוב תגובה ל- ירון זכאי 1
6
תיקון: בתמונה בהתחלה רואים
  עמי ח   30/03/14 20:20
תותחים מתנייעים. לא טנקים.
כתוב תגובה ל- עמי ח
7
הערות מאירות עיניים של מגיב ות
  רוביק   31/03/14 21:23
של מגיב ותיק
כתוב תגובה ל- רוביק
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il