|   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
לא לתמונת ניצחון לסינוואר
מיכאל דבורין
זה לא לעניין להאשים את הרמטכ"ל. נתניהו הוא ראש הממשלה והוא מוביל את זה. צריך להפסיק את המשחקים בעניין הזה    הייתכן שסינוואר מביס את נתניהו פעם אחר פעם מאז עסקת שליט? לדמיין את סינו...
יוסף אליעז
יוסף אליעז
יש לאפשר לאסירים שנאסרו בשל עבריינות "הצווארון הלבן" או חובשי המגבעות החרדיות, שנאסרו בשל עבירות-מס, מעילה, גניבות קלות ובעיקר עברייני-תנועה או עבירות כמעשני סמים קלים להגיש בקשות ...
דרור אידר
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו    קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
איתמר לוין
איתמר לוין
קל וחומר ממכבי חיפה והפועל תל אביב    הדחיינות של נתניהו והרס משרד החוץ    התנ"ך נגד הרב יצחק יוסף    ההפקרות והטמטום של יצחק גולדקנופף    וכרגיל - איתמר בן-גביר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
כדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
טכנולוגיה, מבנה וארגון
מאת: צבי אבירם, אביתר בן-צדף  |  06/06/2014
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
האם נלמדו הלקחים ע"י צה"ל?
  תמהני   6/06/14 15:35
כתוב תגובה ל- תמהני
לא. צה"ל אינו מפיק לקחים
  אביתר בן-צדף   6/06/14 17:17
במלה אחת - לא.

צה"ל אינו חוקר את מלחמותיו ואינו מפיק מהן לקחים. מפקדיו הדגולים יודעים מה קרה (יש להם שני כדו7רי בדולח וכדור APC) גם מבלי לדעת מה קרה.

לכן, הוא חוזר על טעויותיו מתוך דבקות עצומה במסורת הכושלת. ועל כך כל עין דומעת.

בצורה נרחבת, התשובה לשאלתך תיפרס בשבועות הקרובים - לגבי המודיעין הקרבי.




כתוב תגובה ל- אביתר בן-צדף
צה"ל מתעלם מליקויי תפקודו!
  אורי מילשטיין   7/06/14 06:23
בלא חשיפת הליקויים וניתוחם, "הפקת לקחים" היא בפועל שיח-חברים למטרת כסת"ח!
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
מילשטיין נופח נוחכות
  =================   8/06/14 17:31
כתוב תגובה ל- =================
צה"ל כן חוקר פעילות
  יואל קורנבלום   8/06/14 02:23
וגם לומד לקחים. אולי זה לא לפי השיטה של אביתר בן-צדף ושות' אבל יש חקירות. העובדות הן שיש שינויים. אמנם זה לא לפי מתכונת אביתר אבל בכל זאת יש חקירות ויש למידת לקחים. יש מפקדים שמודחים או סוג של פעילות משתנה מנקודה אחרת אביתר עדיין לא הסביר לנו מה בדיוק ואיך הוא רוצה לחקור? עדיין אביתר לא הסביר לנו איך לומדים לקחים ובשביל מה צריך ללמוד לקחים. בסופו של דבר לא ברור איך אפשר ליישם לקחים בתנאים שמשתנים באופן מתמיד. איך להשתמש בלקח ממצב מסוים וליישם אותו במצב בעל תנאים אחרים? לפי מה קובעים שהמצבים דומים ולכן אפשר ליישם לקח מסויים? אולי אביתר גם יסביר לנו כמה זמן לדעתו יש כדי להחליט תוך כדי קרב שאפשר להשתמש בלקח מסום? אם אורי מישלטיין קורא את זה אני גם מזמין אותו להסביר. לכן נראה לכאורה שאביתר הוא מסוג אותם אנשים שיש להם בעיה להתמודד עם מצב שמשתנה באופן מתמיד. אביתר נראה לי רוצה לראות תהליך ברור וכתוב איך עושים מה. הצרה היא שזה לא עובד בשום מקום. גם צבאות אחרים לא לומדים לקחים כי ברור שקשה ליישם אותם אז למה ללמוד לקחים? מה עושים איתם אם אי אפשר ליישם אותם? עד איזו רמה לומדים לקחים ומשאירים את השאר לשיקול דעתו מפקד הפעולה? בנוסף חקירות נעשות לפעמים אבל במטרה לסלק מישהו או משהו. עושים חקירה ממשית ובה מדיחים מישהו שמפריע מסיבה אחת או אחרת או פשוט נכשל ולא היו לו חברים בחלונות הגבוהים. כל מצב אחר לא מתקבל על הדעת אלא אם כן ברור למעלה מכל ספק שנעשתה עבירה בדבר ברור לחלוטין וזה גרם לנזק רב. זה קורה בכל הצבאות לא רק בצה"ל. לכן אולי יואיל אביתר להסביר ובעברית פשוטה איך הוא מציע לערוך מחקרים, על איזה סוג פעילות, ואיך הוא מציע ללמוד את הלקחים.
כתוב תגובה ל- יואל קורנבלום
התגובה הנכונה לעניין הלימוד...
  ירון זכאי 1   8/06/14 10:50
1. המאמר נגע בחלק מהדילמות של הפעלת גדס"ר פלס"ר. אם אתה נלחם במלחמה עתיקה בלי כתבמי"ם, מזלטים, הדמייה טרמית, ומכשירי הצפנה ופענוח; תאלץ לשלוח המון כוחות עיוורים להתקלות באויב (גדס"ר). רובם יאלצו להילחם על חייהם מול כוח עדיף, ואז שום נגמ"ש או טנק לא יספק להם הגנה! 2. אם אתה נלחם מלחמה מודרנית יותר שבה צוות קטן מפעיל מגוון אמצעים טכניים להשגת מודיעין; אז אתה מסוגל לקבל מידע אמין ומדויק בהנחה שהצוות יהיה קטן, שקט, בלתי נראה בתוך מערכי האויב, והמידע שלו ישמיד אוגדה משוריינת! פה כבר אנחנו מדברים על פלס"ר קטן שיש לו צוותים אחדים בעלי אנשים מאיכות גבוהה. כאלה שמסוגלים לאלתר מודיעין במצבים משתנים. כמות קטנה מהם תתן תוצאות מדהימות, ואם תשריין אותם הם יהפכו חזרה לגדס"ר ויעילותם מול השריון תפחת. אנשים כאלה מתאמנים על משימות מגוונות, חלקן פעולות קומנדו, חלקן חדירות מודיעין, והם מורגלים בשינוי כלי רכב, ציוד תצפית, נשק, תחפושות. שימוש ברק"מ ונשק אויב הוא תחפושת חלקית מוצלחת, וכדומה. כל פלס"ר כמידת יכולתו. 3. לווינים, כטבמי"ם, אמצעי תצפית חדישים מבוססי אופטיקה בגל נראה, הדמייה טרמית, מכ"ם סינטטי, ועוד הפכו את החדירה הטיפוסית לצורך מודיעין קרבי למיותרת בהדרגה, או שדרגו חדירת מודיעין למבצע יעיל מאוד. לכאורה נותרו לפלס"ר פחות משימות בהכוונת אש וזיהוי אויב כפי הגדרתם במלחמות שיריון יבשתיות. 4. המלחמות היום הן א-סימטריות, ומעורבים בהן גופים בלתי סדירים, אשר נדרש להשיג מולם מודיעין על מטרות אנוש. שוב חוזר הניגון. הצבאות יצטרכו לאתר ולהכשיר אנשים בעלי מגוון גדול של מיומנויות כדי לפעול בתנאים משתנים להשגת מודיעין אשר שולחיהם לא העלו בדעתם כי הוא קיים! במקרה כזה אין טעם בהכשרת עוד גדוד רק"ם נחות (שיכונה גדס"ר) כתוספת לגדודי שיריון של החטיבה. זה לא ייתן ערך מוסף כאשר יש לך שפע כוח, אך אינך יכול להפעילו מול מטרה המסתתרת בשטח רווי אזרחים, וכדומה. 5. מתארי לחימה חדשניים כמו 'שמורות הטבע של החיזבאללה', או בונקרים להרכבת ראשי נפץ גרעיניים/כימיים/ביולוגיים/ורגילים שיפלו בידי מיליציות חמושות, (נניח סוריה, פקיסטן, איראן לדוגמה); יאלצו אותנו להשיג מודיעין קרבי מכל האמצעים לרבות הפעלת צוותים קטנים של מרגלים צבאיים שיפעלו אפילו מתחת לאדמה כדי להביא מודיעין אשר סנסורים צבאיים נפוצים מתקשים לאסוף. 6. הפלס"ר לא מת. הוא נולד מחדש בעידן הדיגיטלי. היום הוא יצטרך להיות יותר מוטס או ימי, בעל מגוון אמצעים משוכללים יותר, בעל יכולות הסוואה טובים יותר, מאומן במגוון אמצעים רב יותר, כאשר אנשיו גמישים יותר שכלית. 7. הפעלת הפלס"ר במלחמות העתיד תדרוש מפקדים בעלי דמיון וחזון גדולים יותר. למידת מלחמות העבר מעניקה לקחים חלקיים במיוחד. אסור להתכונן למלחמה שעברה, כי גם האויב כבר למד אותה. הניסיון לתאר את אמנות המלחמה כמדע מדויק ומסודר מעקר את יכולתנו להתכונן למלחמה הבאה. לצה"ל יש יתרון גבוה על צבאות שבהם יש בתי ספר ארוכים ויסודיים בסגנון וואסט-פויינט. שם מכשירים היטב אנשים למלחמות העבר! אצלנו יש עדיין גמישות מחשבתית, וצבא מתמיין שעשוי לאפשר לאנשים מיוחדים לבצע מהלכים שאינם כתובים בספר.
כתוב תגובה ל- ירון זכאי 1
תגובה מעמיקה שיש ללמוד
  האנרכיטקט   9/06/14 00:31
הנה לכם תגובה שמצדיקה את קיומו של הבלוג הזה. פוקחת עיניים ומעוררת תיאבון. אכן דיון בנושא "סיירת שריון" (בואו ונקרא לילד בשמו), היה מאז ומתמיד אישיו מפתח בתורת לחימת השריון. נדרשו לה מוחות גדולים כגורודיש ופיקדו עליה ממיטב הבחורים (כולל אורי אור). למי שזכרונו עומד לו, סיירת שריון (פלס"ר 7) הייתה למעשה הגוף היחידי, שסבל אבדות קשות, יחסית לשאר יחידות צה"ל, במלחמת ששת הימים (בקרבות השין בשין שהתחוללו אז בפיתחת רפיח). כלומר אם באים לנתח נושא הגדס"ר וכו', כפי שאמרתי מקודם, חיבים לדבר בתחילה על מהותה של הסיירת ורשימת יעודיה. בנוסף לאיסוף מודיעין קרבי, לסיירת יש תפקיד חשוב בהזזת הכוחות ומיקומם בשטח, לפני הקרב, הובלת שיירות אספקה וסיוע טכני, פינוי פצועים, אסוף שבויים, תצפיות בזמן הקרב ושוב הזזת כוחות, איסוף מודיעין קרבי אחרי הקרב. אחת השאלות הבסיסיות שחיבות להשאל היא, היכן תמוקם הסיירת ביחס לכוחות הנלחמים, כאן נכנסת לתמונה, שאלת ציודו של הגדוד. וכאן הופכת תגובתו של ירון למשמעותית. בכללי אני נוטה להסכים עם דברי ירון. אך צריך גם לזכור שעדיין הדרך הטובה ביותר לאסוף מודיעין היא ע"י פעולת רכב בשטח, כאן עולה וצפה בעית נחיתותם של הג'יפים הקלים,בעיקר אם הם נכנסים לשטח האש. כלומר הסיירת חיבת ברק"מ שחיב להיות כזה שיספק הגנה אלמנטרית ושיאפשר לכוחות הסיור לא להיות בשר תותחים וברווז מטווחים. כלומר גדס"ר איכותי חיב להיות כנראה מצויד בשלל כוחות אנושיים, בעלי מגוון יכולות קרב, סיור, נווט ותצפית וגם בכלי רכב שונים בעלי ציוד מלחמתי מתאים, שיוכלו לתת מענה לכל בעיות המטרה והשטח השונות שקרבות שין בשין עשויים להעלות. יתרה מכך, גם צורת ההתקשרות של ה"סיירת" עם כוחות השריון הפועלים בשטח, קרי צוותות הטנקים, כנראה ויהיה חיב להשתנות ובדומה למטוס קרב עם נווט, יתכן שאחד מאנשי הצוות יוכל לשמש כנווט בעזרת המכשור המתאים. ועוד לא דברנו על ההבדל בין הובלת הכוחות לשטח האש לבין פריסת הטנקים הבודדים בעמדותיהם בטרם קרב. לידיעתכם המלחמת יום הכיפורים כוחות השריון נעו פחות או יותר ע"פ התמצאות המפקדים בשטח. לסיירת כמעט ולא היה ביטויי. ועוד לא דברנו על אסון יום כיפורים של פלס"ר 7 ברמת הגולן. שם הושמדה היחידה בעיקר משום שלא פעלה בתחום לו יועדה, אלא שמשה ככוח עזר וכסיירת רגלית.
כתוב תגובה ל- האנרכיטקט
הערה קטנה לירון
  הא'   9/06/14 11:01
צ"ל: כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) ולא כתב"מ...אלא אם אתה מיצר ראשי תיבות חדשים, נניח: כלי תצפית בלתי מאויש...:-))
כתוב תגובה ל- הא'
מסכים בהחלט
  יואל קורנבלום   10/06/14 02:29
כל הסיפור של הגדס"ר כפי הנראה השתנה כבר מזמן ובמיוחד היום אין לו קיום כפי שאולי היה בעבר. היום עם כל שיטות הגילו ממש קשה להסתיר פעילות של צבא סדיר למשל. קשה להסתיר התארגנות של צבא כפי שזה היה ברור גם במלחמת יום הכיפורים. קשה אפילו להסתיר פלוגה עם כל אמצעי הגילוי הקיימים כיום. לכן נראה לי שכל הכתבה של אביתר אינה מקובלת. לכן כל המאמר של אביתר ושות' נראה מגמתי וממש לא ברור.
כתוב תגובה ל- יואל קורנבלום
הערותיכם משתלבות לתגובתי...
  ירון זכאי 1   13/06/14 13:21
הדיון פה לא מקצועי. ממד הזמן והטכנולוגיה משנה באופן קיצוני את תפקיד הפלס"ר/גדס"ר! >>1> מלחמת יום כיפור תפסה את הגדס"ר בלתי מוכן מקצועית. אימון הקמה הוא רק התחלת הכשרה של לוחם קומנדו לתפקיד איסוף מודיעין שדה לחטיבת שריון. >2> ביו"כ מסגרת הגדס"ר המשוריין הייתה הגיונית כאשר אין שפע אמצעי תצפית ותקשורת אלקטרונית והגדס"ר צריך ממש לשרוד היתקלויות עם שריון אויב, לדווח על האויב, ולסייע במידע להשמדתו. >>3> החל ממלחמת לבנון 1 מצופה מהפלס"ר להיות יותר כוח מודיעין, בעיקר כאשר האויב הוא מחבלים מסתתרים באוכלוסיה, ופחות חטיבות שריון סוריות, הכול לפי העניין. הדגש בפלס"ר הוא על יכולת רבה בכל כלי, בכל קוטר, גמישות שכלית, הסוואה, וכדומה. הכול בתעלולים תעשה לך מלחמה. >4> גם במלחמת לבנון 1 פעילות פלס"ר לפתיחת מעבר הכרחי היא משימת קומנדו טיפוסית, והצבעתי על הפעלה מבריקה של דורון רובין. היו דוגמאות נוספות. >5> ככל שאמצעי התצפית השתפרו והשריון הפך קטלני מסגרת הפלס"ר צריכה להיות קטנה יותר לצורך הסתננות לתוך האויב בלי שיבחין. אם תשתמש בטנק ישמעו אותך מקילומטרים, וכ"ו. מצד שני טנק אחד בתוך חטיבת שריון אויב יתקיים שניות לכל היותר. בגלל זה הפלס"ר הוא יחידת עילית התנדבותית, בעלת פוטנציאל גבוה לקבל הלוויה צבאית. >6> לידיעת המגיבים אמצעי תקשורת בהשאלה מעולם הריגול ואמצעי תצפית מדהימים מעולם המודיעין הם לחם וחמאה של פלס"ר כבר הרבה שנים משנות ה-80 לערך. הגדרתי את הפלס"ר כיחידת מרגלים צבאיים! >8> לפלס"ר יש קיום כאשר אנשיו הם מיטב הלוחמים של צה"ל עם כישורים (מאוד גבוהים) והכשרה מאוד (מאוד!) יוצאי דופן. תשכחו מחיילים רגילים. גם כך זמן ההכשרה של לוחם/סייר שריון הוא ארוך יותר מזמן הפעילות במילואים, והתוצאה היא שאתה מקבל אנשים מוכשרים סופית על הנייר לקראת שחרורם משרות. העבודה בצוותים מגוונים מאפשרת לייצר כוח משימה שהוא הרבה יותר מסכום חלקיו! >9> רמזתי על העתיד של תפקיד זה בהתאם למשימות העתיד והטכנולוגיה שתהיה. זו בעיה לצבא לחזות עתיד, אבל אין טעם ללמוד ממלחמת יו"כ את העתיד!!! >10> אכן התכוונתי כטב"ם וטעיתי בכיתוב. אבל ממילא בתחום זה ההתפתחויות כה מהירות כי יתכן שהציפור על עמוד החשמל מולי מופעלת על ידי ארגון איסוף כלשהו, ושירתה היא רק קובץ מנגינה שהיא משמיעה....
כתוב תגובה ל- ירון זכאי 1
2
הפעלת הגדס"רים ביום הכיפורים
  אלדד אורן   6/06/14 18:25
כתבה מספר 2 לוקה בחסר כיון שאינה מציגה כיצד הופעלו הגדס"רים במלחמת יום הכיפורים. אם ניקח לדוגמה את גדס"ר 288, הגדס"ר של אוגדה 146, הרי מיד עם תחילת הלחימה ברמת הגולן בבוקר ה-8 באוקטובר 1973 מפקד האוגדה תא"ל משה [מוסה] פלד הכפיף את הגדוד לחטיבה 205. ממועד זה ואילך ועד סוף המלחמה גדס"ר 288 פעל למעשה כגדוד שריון מוקטן, בתחילה כאמור ת"פ חטיבה 205 ואחר כך ת"פ חטיבה 4, כאשר פלוגת הסיור הרכובה על גבי נגמ"שים למעשה לא באה לידי ביטוי. הפעם היחידה שבה נוצל הידע של אנשי הסיור בנושא תצפיות היה לאחר כיבוש תל פארס, כאשר אנשי הגדס"ר היצעו ממנו תצפיות קרובות ורחוקות. הבעייה היא שגם מקרה זה אירע ביוזמה מקומית של אנשי הגדוד ולא בהפעלה מאורגנת של האוגדה.
כתוב תגובה ל- אלדד אורן
יש עוד כמה פרקים במאמר
  אביתר בן-צדף   6/06/14 19:35
תודה על הערתך.

בחלק התיאורי של המאמר יבואו סיפורי הגדס"רים. לפני כן חשבנו לנחוץ להסביר את הרקע התיאורטי, ארגוני וטכנולוגי לפעולת הסיור.
כתוב תגובה ל- אביתר בן-צדף
אנא כתוב לי בדוא"ל פרטי
  אביתר בן-צדף   8/06/14 00:45
הנושא מעניין אותי. אשמח לקבל הרחבות

תודה,

אביתר
כתוב תגובה ל- אביתר בן-צדף
3
צבא של חובבנים!
  אור אור   6/06/14 21:53
במסווה של מיקצוענים.
כתוב תגובה ל- אור אור
"חובבים" זאת מלה עדינה
  אורי מילשטיין   6/06/14 22:37
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
4
יעדי הגדס"ר המודרני
  האנרכיטקט   6/06/14 23:46
לפני שמדברים על מבנה הגדס"ר צריך לדבר על יעודו. למעט רמיזות עמומות בדבר "מודיעין קרבי", לא נאמר דבר על כך בחלק הראשון. זהו ענין אקוטי. למשל הכנסת טנקים לעמדותיהם בעת קרב באישון לילה...וזה רק על קצה המזלג. שאלות עקרוניות בדבר ההזדקקות לגדס"ר, הן קריטיות. כלומר חיבים להגדיר יעוד הגדס"ר לפני הכל. כמו כן צריך להבין שעם כל הכבוד ל"הפקת לקחים", הטכנולוגיה הקרבית מתקדמת במהירות. כלומר המודיעין הקרבי בזמן אמת, שמזל"ט אחד יכול לתת היום, לא היה ניתן בידי 10 קת"קים מוטסים ב 1973 למשל. על כן, הייתי מציע לכותב המאמר והמשתתפים כאן לחדד את הדיון בנושא זה. מהו תפקידו ויעודו של הגדס"ר. ואף להעיז ולשאול שאלה קשה עוד יותר: האם צריך היום בכלל גדס"ר, ואם כן באיזו מתכונת? לעניות דעתי, רק למי שמצוי היום היטב בתוך המערכות המבצעיות (שריון) והמודיעיניות (קרביות) בצה"ל יש את היכולת לתת מענה לבעיות מסוג זה. גם לי עם כל נסיוני בעבר בתחום זה, אין אינפו מספיק לדון בכך.
כתוב תגובה ל- האנרכיטקט
5
תגובה לארכיטכניק
  אבירם צבי   7/06/14 12:06
כל עוד יוכרעו הקרבות ביבשה ולכך אין תחליף לכוחות משורינים משולבים, אין להלחם כסומא כפי שאמר ז'וקוב מגדולי המנצחים את צבאות גרמניה. כידוע שעם תחילת הקרב משתנה שדה המערכה אין של התוקף והמותקף וכן יש הכרח בכוח שצופה מעריך את המתרחש ומדוח האם מזלט' יכול לזה ?
כתוב תגובה ל- אבירם צבי
אבירם, קרא דברי שנית.
  האנרכיטקט   7/06/14 14:15
הבאתי את המזל"ט כדוגמא פרטית אחת קטנה, להתקדמות הטכנולוגית בנושא אסוף המודיעין. מובן שיש עוד אספקטים רבים בנושא אסוף המודיעין הקרבי, שהוא בעצמו רק חלק מפעילותו הכוללת של הגדס"ר. הבאתי דוגמא זו, בעיקר ע"מ לחזק את הטיעון בדבר חוסר יכולתנו לנהל דיון מעמיק בנושא הגדס"ר, משום שחסרה אינפורמציה מסווגת (בעיקר בתחום אסוף המודיעין, אך לא רק). ובמאמר מוסגר: למזל"ט יש ועוד איך תפקיד בנושא איסוף מודיעין קרבי בזמן אמת (טרם קרב, קרב ואחרי הקרב). השאלה היא (כמו ביחס לגורמי אסוף והערכה נוספים), כיצד אתה מפעיל אותו במסגרת הגדס"ר, אם בכלל (למשל שצוות המזל"ט יהיה ת"פ של הקמ"ן האוגדתי)?
כתוב תגובה ל- האנרכיטקט
6
חלק מסיירת "שקד" בפיקוד של
  אורי מילשטיין   7/06/14 15:04
סגן מפקד היחידה, מלמד, צורף לגדוד הסיור של אריה טפר. הגדוד הזה לכד ללא קרב מפקדת דיוויזיה מצרית שלמה.
כתוב תגובה ל- אורי מילשטיין
מאגדות מילשטיין -מינכהאוזן
  אלפרדו ב' הצעיר   7/06/14 17:15
עוד אגדה על אריה טפר. ב-1967 טפר היה מג"ד 64. בגדס"ר היו שלוש פלוגות= פל' סיור של 10 ג'יפים,פל' סיור מסיירת שקד[מלמד]ופל' טנקי אמכ"ס[6 טנקים מגד' 52] ,ובנוסף סוללת מרגמות 120 מ"מ וסוללת טילי נ"ט. המידע הוא מפי הדוד שלי ששירת בגדס"ר וסיפר כי הם לא עשו כלום שלושה ימים כי טפר לא תיפקד. ביום האחרון של המלחמה כאשר המצרים נסו על נפשם בלי נעליים הם תפסו כמה עשרות ברחנים בלי קרב- זאת מיפקדת הדיביזיה , ממש מיבצע מזהיר.לא יאומן אפילו מאין האונות של טפר פיתח מילשטיין סיפור גבורה,אין גבול לתעתוען... או שהוא מאמין לבלופים שמכר לו אלילו טפר.
כתוב תגובה ל- אלפרדו ב' הצעיר
אורי אולי תרחיב את הנושא?
  הא'   7/06/14 17:42
כתוב תגובה ל- הא'
מילשטיין--מינכאהאוזן דומם
  אלפרדו ב' הצעיר   8/06/14 12:24
כאשר מילשטיין נתפש בשקר- וזה קורה הרבה הוא מתחפר במחילתו ומתאייד.
כתוב תגובה ל- אלפרדו ב' הצעיר
7
אביתר מתכונן למלחמות העבר
  יואל קורנבלום   7/06/14 22:36
זה בערך מה שעולה מהכתוב. מצד שני לו היו לנו גדס"רים כפי שצריך היה להיות לפי אביתר בזמן מלחמת יום הכיפורים הם לבטח היו מזהים שהאויב מתעצם על הגבול והיו מודיעים את זה לממשלה שהיתה אומרת לצה"ל לתת מכת מנע כפי שעשו במלחמת ששת הימים ואז אסון מלחמת יום הכיפורים היה נמנע. אז באמת חבל שלא היו אז גדס"רים. בכל אופן מה תפקיד גדוד הסיור לפי אביתר ושות'? האם זה תצפית או מגע עם האויב? האם זה משמר קידמי? יש לנו הרבה סיירות ולא נראה שהם עוסקים בסיורים במיוחד. כדי לדעת מה האויב עושה או מתכונן לעשות יש מכשירים הרבה יותר טובים ומדוייקים לעניין. בנוסף גדוד סיור לבטח יתגלה על ידי האויב שיבין שיתכן מגע ולכן יתכן שהאויב יתקיף ראשון. כל הסיפור על הגדס"רים נלקח ממלחמות הרבה יותר קדומות בהם עדיין היו מפקדים שהתשתתפו במלחמות עם חרבות וכידונים בהם כמובן יש מגע ישיר בין הצדדים. העובדה היא שאביתר ושות' מביאים לנו מובאות מדברי מרשל ז'וקוב שגם לו לא היה חופש ביצוע אלא נאלץ לשמוע מה שסטאלין אמר לו לעשות מראה עד כמה עתיקה היא טכנולוגית המלחמה לפי אביתר ושות'. בכל אופן נראה לי שהגדס"ר או הפלס"ר הם חלק מגוף לוחם בו מפקד הגוף הזה מחליט מי יעשה מה בהתאם למה שהוא רואה באותו רגע. קשה לי להאמין שמפקד הגוף היה קורא את הכתבות של אביתר ושות' כדי לדעת איך לפעול. מצד שני קשה לאותו מפקד לדעת את כל הנתונים בזמן אמיתי ולכן יתכן שחלק מהפעילות לא תעמוד במבחן אביתר ושות' בקפה אלפרדו. לכן יש להצטער שאין לחכמי "פורום אלפרדו" מינימום של ענווה אנטלקטואלית להסביר שאפשרויות אחרות קיימות ותגובות בזמן אמיתי אינן זהות לתגובות בקפה אלפרדו
כתוב תגובה ל- יואל קורנבלום
8
השיטה של מילשטיין
  אלפרדו ב' הצעיר   8/06/14 18:28
כאשר הוא נלכד במסכת שקרים הוא מנתק מגע ונעלם. הערכתו היא שזכרון הקוראים והמגיבים קצר ותוך שתים-ש שלוש יממות ישכחו. כך הוכחתי שטפר את מילשטיין שיקרו בנושא גדס"ר 64?? אין תגובה.זה סברו של "ההיסטוריון האמיץ" מכולם[בעיני עצמו], שהוא בפועל סוג של חמקן.
כתוב תגובה ל- אלפרדו ב' הצעיר
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il