|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
4/07/14 18:35
|
|
|
|
|
זה מה שהיה אומר מרשל ז'וקוב על הגדסר"ים היום. וזה בגלל שהוא מבין במלחמות ויודע לפעול לפי המצב הקיים באותו הרגע ולא לפי תו"ל כלשהו שלא הוכח שהוא מתאים למצב הקיים באותו הרגע. יש להצטער שכל מה שהחכמים אביתר ואבירם הצליחו למצוא זה ציטוט מז'וקוב משנת תרפפ"ו.
באמת לא צריך סיור כדי לדעת שיש אויב כי ברגע שהסיור הבין שיש אויב מולו יש מגע ויתכן שהסיור לא יהיה מסוגל לענות בגלל שהאויב הרבה יותר חזק ממנו ומחופר ואז הסיור יושמד. כמובן שהיום יש הרבה אמצעים להבין שיש אויב ממול אבל כמובן הדרג המדיני קובע מתי צריך להלחם ולא הצבא לכן כל תלנות על התנהגות הצבא אינן במקומן.
אי אפשר להסתיר התעצמות אויב ליד הגבול. זה לא בא ברגע אלה יש תנועות במשך זמן שנראות אפילו מרחוק. גם הסיפור על התקפה פתאומית אין לו בסיס כלשהו. מה שיש הוא שהדרג המדיני לא רצה להלחם או שפשוט אי אפשר היה לענות. האם צריך גדס"ר עבור זה? לא מספיק לראות?
מה יכלו הפולנים לעשות נגד פלישת הנאצים? ראו וידעו אבל לא יכולים היו לעשות דבר כי לא היו להם את הכלים למכת מנע. מה בקשר לברברוסה? האם זאת היתה הפתעה? לא נראה לי. ידעו שהאויב שם וידעו מה האויב יכול לעשות אבל לא עשו דבר ונתנו לאויב להתקיף. אבל לא היתה הפתעה חוץ מאשר ההפתעה שהדרג המדיני לא אישר התקפה. האם היו צריכים גדסר"ים עבור זה?
מה בקשר ליום הכיפורים? למי כל זה היה הפתעה? לנו הציבור לא ידענו דבר כי הדרג המדיני השתיק את הכל. צריך גדסר"ים לזה? האם ישראל טל לא יכול היה להבין מסדר כוחוחת האויב מה האויב יכול לעשות? בטוח שידע ולא צריך היה גדס"ר בשביל זה.
גם בקרבות קטנים יותר אי אפשר לדעת שהאובי נמצא ממול? צריך שליחים בצורת גדס"ר כדי לבדוק? ברור שלא. קשה להסתיר תנועות צבא ויודעים איפה האויב נמצא.
כל עניין הגדסר"ים נראה לי הוא תו"ל שנגרר מתקופות עתיקות בה נלחמו פנים אל פנים על סוסים ועל כירכרות. לא פלא שאביתר ואבירם הביאו את עניין המרגלים ששלח משה לבדוק את הארץ. באמת אז גדס"ר או פלס"ר או אפילו כתס"ר היה מתאים אבל לא היום.
ועוד נקודה די מעצבנת אם לא אידיוטית הם חכמי "פורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה" כפי שמופיעים בכתבה. בסופו של דבר גם אם רצוי לחקור הרי שקשה להבין דבר כי לא יודעים מה היה בזמן אמיתי. יתרה מזה קשה ללמוד לקחים ולהתשמש בהם כי לא יודעים אם התנאים שמהם נלמדו הלקחים קיימים במצב החדש. אפילו אם קיימים איך אפשר לדעת בזמן אמיתי כשצריך לפעול במהירות?
לכן אזכיר לחכמי "פורום אלפרדו" שתגובה בזמן אמיתי שונה מתגובה בישיבה בבית קפה. את מינימום ההגינות הזאת עדיין לא ראינו כאן.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
4/07/14 21:48
|
|
|
|
|
וליהנות מזיו חוכמתו, שאינה שווה אפילו אצטרא בלגינא.
בפגישתנו הבאה אציע לחבריי בפורום אלפרדו לעבור ולדום ולהצדיע בהרצה , בחיל וברעדה לגאון התורן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
דני רווה |
|
5/07/14 10:24
|
|
|
|
|
|
אני דווקא כן סבור שיואל קורנבלום צודק במה שהוא אומר. אז למה הציניות הזאת? למה "תעבור לדום ותצדיע לו" כשתראה אותו? מישהו יודע מאיפה כל חוכמת החיים שלך בתחום הצבאי? האם היית קצין בכיר בצה"ל, האם יש לך דוקטוראט? על מה אתה מרצה בבינתחומי?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דני רווה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
4/07/14 22:56
|
|
|
|
|
|
הפלס"ר לא נועד למנוע הפתעה אסטרטגית. לזה יש אגף מודיעין ומוסד. ואכן הייתה לממשלת גולדה מאיר התרעה מודיענית מצויינת שהיא החליטה להתעלם ממנה! תפקידיו העיקריים הידועים של הפלס"ר ביו"כ הם לספק מודיעין בזמן המלחמה למפקד חטיבה עד מפקד אוגדה, ולבצע פעולות קומנדו על יעדים איכותיים אשר ישנו את שדה המערכה בנקודות הקריטיות של הלחימה. קרא מאמרי כולל ההפנייה למאמרו של תא"ל אמציה חן, פאצ"י והבן למה הכוונה, וכיצד זה מבוצע.
news1.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
5/07/14 04:22
|
|
|
|
|
ממה שכתבת ברור הוא שהפעילות של שריון קלאסי וסיור שונות ולא ברור לי מדוע בכלל גדס"ר או פלס"ר אפילו אם בכלל נדרשים באים מהשריון. כל הפעולות המלחמתית שלנו וכל האוגדות הן שילוב של לוחמי חי"ר רכובים עם טנקים כאשר ציוותי הטנקים לא פועלים כחי"ר והחי"ר לא פועל כצוות טנק. מסתבר שזה עובד יפה. לכן במקרה הזה ברור שאפשר להעביר את פעולת הסיור לחי"ר ולתת לשריון לבצע את מה שהוא מבצע טוב וזאת העוצמה וכוח האש שהשריון מביא.
יתכן מאד שיש בשריון לוחמים שמסוגלים לבצע סיורים אבל ברור שיש יותר כאלה באופן טבעי בחי"ר. ברור הוא שהשריון כמו חיל האויר או חיל הים הם חילות שמשתמשים בכלים הדורשים תחזוקה קפדנית ובזמן הנכון ומכאן גם הפועל היוצא של ה"מרובעות" כפי שכתבת. פשוט אין ברירה לאותם חילות אלא להיות כאלה בגלל התחזוקה הדורשת סוג מסויים של פעילות קפדנית שאינה קיימת בחי"ר וזה גם משפיע על דרכי המחשבה. בנוסף הפעלת הטנק היא עבודת צוות ולכן צריך לתרגל שלא כל אחד יעשה כרצונו ולכן גם כאן ה"מרובעות" כפי שכתבת.
בקשר להתגנבות כפי שכתבת אז יש קבוצות מיוחדות לזה וזה לא חייב לבוא מהשריון. יתכן מאד שמפקד שריון כלשהו רוצה קבוצה כזאת אצלו אבל ברור הוא שלא צריך. לחיל הים יש יחידת קומנדו יתכן שמפקדי השריון מתקנאים בזה ורוצים גם כן יחידה כזאת אבל לא נראה לי שזה דרוש. נראה לי שבכל חילות הים בעולם יש יחידת קונמדו ולכן אולי זה באמת דרוש בחיל הים.
בקשר לסיור עצמו כלומר הגדס"ר או הפלס"ר בתור משמר קידמי המודיע איפה נמצא האויב נראה לי די מיותר כשמדובר בסדר כוחות גדולים. ברור הוא שיודעים איפה נמצא האויב לכן לא צריך מישהו שימשש את האויב כדי לדעת בודאות. לכן נראה שהקטע הזה לא נדרש וגם ברור הוא הכוח יושמד מיד שיתגלה אז בשביל מה צריך את זה?
גם בקשר לפירוק הגדס"ר בזמן פעילות כפי שכתבת אז זה כבר תלוי במצב בשטח. קשה לדעת על זה מראש. אם צריך כוח אש ויודעים איפה האויב ברור שיקחו את כלי הגדס"ר כשריון רגיל לביצוע העבודה. לא צריך סיור מיוחד יודעים איפה האויב, צריך להשמיד אותו והכלים של הגדס"ר מתאימים לעבודה.
באופן כללי קשה לקבוע מה יהיה במצב מסויים במיוחד כשיש בעיות פתוחות וצריך לענות מהר בזמן אמיתי ואין הרבה זמן לנסות להבין מה בדיוק קורה. לכן נראה לי שצריך לקחת את זה בחשבון כשבאים לבקר פעילות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
5/07/14 13:14
|
|
|
|
|
|
יואל קורנבלום כותב: "הגדס"ר או הפלס"ר בתור משמר קידמי המודיע איפה נמצא האויב נראה לי די מיותר כשמדובר בסדר כוחות גדולים. ברור הוא שיודעים איפה נמצא האויב לכן לא צריך מישהו שימשש את האויב כדי לדעת בודאות".
לדעתי, לקורנבלום מושגים שגויים. אין זה נכון שתמיד יודעים היכן נמצא האויב, ולבטח אין זה נכון שתמיד יודעים מה כוחו ומה הם סוגי האמל"ח שברשותו. גם כשידוע לך כי במקום מסוים מחופר גדוד של האויב, יש הבדל גדול בין חי"ר ובין מגנן נ"ט המחזיק בטילי נ"ט ובתותחי נ"ט רציניים. פרשת הטרגדיה של הצנחנים בחווה הסינית מספקת לנו דוגמה גם בתחום זה. היה ידוע שמצפון לציר טרטור יש כוח שלך האויב, וגדוד צנחני מילואים בפיקוד נתן שונרי ניגף בהיתקלות באותו כוח בלילה הקודם. למרות שלכאורה לא היה פשוט מהפצת המידע הזה בין כוחות צה"ל, לפחות בין הכוחות של שתי האוגדות העיקריות שהתרכזו בגזרה צרה-יחסית, ידעו מפקדי אוגדה 162 לתדרך את מג"ד הצנחנים יצחק מרדכי כי משימתו היא השמדת "ציידי טנקים" הנמצאים שם. תצ"א מעודכן של אותו אזור, שנשלח במטיוס מיוחד מהמטכ"ל, נשאר בקרן זווית במוצב "דבלה" 40-50 קילומטר משם ומעולם לא הגיע ליעדו. הסוף היה טבח בצנחנים ע"י אותו כוח מצרי מחופר, שידעו במעורפל על קיומו אך לא ידעו מה גודלו ומהו ציודו. אומנם היה זה צירוף של איוולת ורשלנות תהומית, שהביאו לכך שהמידע המעודכן על כוח האויב, אשר היה ברשות צה"ל, לא נמסר לכוחות שבשטח, אך זו דוגמה לכך שלא נכון כי תמיד יודעים היכן האויב ומה כוחו. לדידם של המפקדים המקומיים, המידע לא היה קיים.
בלחימה בשטח גדול, אין לדבר על גילוי האויב בדרך של "התגנבות". לעיתים אין מנוס משליחת סיור אלים, במטרה ברורה מראש שהסיור יתקל באויב וכך יגלה את קיומו. ההתגנבות יאה לבדיקת מהות האויב וכוחו כאשר מקומו מצומצם וידוע.
כיום קיימות היחידות של מה שמכונה "איסוף קרבי", והן מצוידות באמצעים טכנולוגיים משוכללים המאפשרים לא רק איכון האויב ועמידה על כוחו ומהותו, אלא גם טיווח הארטילריה הצה"לית וכוחות אחרים - לרבות כוח אווירי - לפגיעה מדויקת באויב. יתכן בהחלט כי במלחמה כמו מלחמת יום הכיפורים, אם תתחולל כזו שוב - ואיש אינו מסוגל לשלול זאת בבטחה, לנוכח התהפוכות שיתרחשו בעולם הערבי - תידרש יחידה של האיסוף הקרבי לאתר את האויב במגע עימו ממש.
אגב, גם אני סבור שלעגו של אביתר ליואל קורנבלום היה לא-ראוי. מותר לקורא לבקר את הכותב, גם בלשון חריפה, והמבוקר חייב לשמור על מידה של ענווה, שאלמלא כן המסקנה היא כי הקוראים רשאים אך ורק לקבל את הדברים שנכתבו כאורים ותומים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי מרקל |
|
5/07/14 17:31
|
|
|
|
|
|
קרבי מהשתתפותו בקרב בחווה הסינית ולכן הוא כותב מתוך ניסיון. אל תזלזל בו, הוא גם מרצה בהרצליה ואיש רב אשכולות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי מרקל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
5/07/14 19:44
|
|
|
|
|
לא השתתפתי בקרב על החווה הסינית. זה אינו אומר, שאין לי עבר קרבי - אך הוא בחזית הגולן וב"מובלעת".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
5/07/14 18:40
|
|
|
|
|
וברור גם שיהיו התקלויות בכל מלחמה אבל השאלה מי צריך לבצע את ההתקלות. האם זה גדוד או כוח רגיל או קבוצה מיוחדת לעניין. לדעתי זה צריך להיות גדוד רגיל וכמובן צריך מידע על מצב האויב. אויב בסדר גודל רב תמיד ניתן לזהות וגם אם לא רואים במיוחד אפשר לחשוד וגם יש כל מיני גששים שיכולים לדעת אם משהו עבר. קשה מאד להסתיר כוח גדול. כוח קטן כמובן אפשר לעקוף אם צריך. כמובן שכל כוח הנע לקראת מגע יש לו כוח חוד שאולי חוטף את מכת האש הראשונה והשאר מגיבים בהתאם אבל זה צריך להיות מתוך הכוח הנע ולא איזה כוח מיוחד.
בל נשכח שבתנאים של מלחמת יום כיפורים הרבה דברים נעשו בחופזה בגלל בגידת הדרג המדיני. ברור הוא שלו ניתנה פקודה להתקפת מנע כפי שהיה במלחמת ששת הימים לא היו בעיות מהסוג הזה ולדעתי לא היתה אפילו צליחה. היו מתחילים לפגוע באויב עוד בשלב ההתארגנות ואיסוף הכוחות ומונעים את האסון. מכיוון שזה לא קרה צריך לקחת בחשבון שהרבה דברים נעשו בחופזה ויתכן גם כן שמצב הרוח היה די דפוק ולא ברור ואולי השפיע על הלך המחשבות.
את הדוגמא של החווה הסינית אפשר למצוא בכל מיני מלחמות. למשל מעבר המיתלה במבצע קדש. סולטן יעקב בלבנון רק להזכיר כמה מקרים אני בטוח שיש יותר דוגמאות ולא רק בצה"ל.
מה שקורה כאן לדעתי הוא אוסף של המון דברים שבאו במהירות ביחד או באו בסדר לא מתאים למצב הקיים וגרמו להחלטה שגוייה. כמובן שתמיד קיימת האפשרות שהעניין בוצע בטמטום זועק לכל עבר. נכון שהיה תצ"א וידיעות שונות וכן הלאה שאנחנו קוראים לאחר מעשה אבל אף אחד לא יודע בדיוק מה קרה בזמן אמת כולל המשתתפים עצמם. יתכן שהרבה מהדברים הובנו בזמן אמת בצורה אחרת ממה שאנחנו מבינים היום לאחר מעשה. יתכן מאד שהרבה דברים נעשו באופן תת הכרתי תוך שימוש בלקחים מקרבות שנראו באותו רגע דומים אבל מסתבר שהיו שונים.
באמת קשה לדעת בדיוק וספק רב אם המשתתפים עצמם יודעים בדיוק מה קרה בכל דקה ויתכן שמה שהם אומרים אינו מדויק אבל זה מה שהם זוכרים או מוכנים לומר. יתכן מאד שיש גם "השלמות" לזיכרון חלקי שלא ברור אם אכן התקיימו.
תאונות קורות בכל מקום ובכל מקצוע וחדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
משהמוישה |
|
4/07/14 22:24
|
|
|
|
|
|
זה אותו אבירם שלא זכה למחמאות מאמנון רשף?...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משהמוישה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
5/07/14 06:36
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבלוג השקרים שלך |
|
7/07/14 07:36
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יאיר ליטביץ |
|
5/07/14 08:41
|
|
|
|
|
ראשית אני מקווה שהפרק הקודם עליו הערתי הערות רבות ייכתב מחדש.
ולגבי הגדס"רים, עדיף בהרבה לצוות כוח משימתי מאשר להפעיל גדס"ר שהרכבו שתי מחלקות טנקים ושתי מחלקות חרמ"ש/סיור אינו מאפשר מימוש תורתי של לחימת פלוגת טנקים.
יכולת התמרון של פלוגה בת שתי מחלקות מוגבלת והרי הגדס"רים נועדו להתקלויות בין היתר.
כל מה שגדס"ר 87 ביצע במלחמה ניתן היה לבצע יל ידי גדוד סדיר ו/או צוותי כוחות וכולם היו מבצעים בהצלחה דומה.
נראה לי שהגדס"ר בהרכבו במלחמת יום הכפורים נראה כאילתור ללא תועלת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יאיר ליטביץ
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
6/07/14 22:05
|
|
|
|
|
המחשבה, כי אפשר להילחם ללא מודיעין קרבי, מעידה (יחד עם הרבה תסמינים אחרים) על אי-מקצועיות.
ואכן, גדוד סיור הנו גדוד טנקים מוחלש, והפעלתו לצורך הזה לקויה - גם בתנאי מחסור.
נראה, כי המלחמה תפסה את צבאנוט לא-מוכן - גם בתחום הזה - ובתקופת מעבר והתארגנות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
|
