|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב"  הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
דרור גרין
ובאמת, אם נתבונן בהיסטוריה האנושית נגלה שחסרי האמפתיה שבחרו באנוכיות וברוע, הם פסיכופתים ששלטונם הוביל לאסונות גדולים ולהשתלטות הרוע, ומן הצד השני מי שבחר באמפתיה, בשיתוף, בסובלנות...
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
הלילה הזה הוא אנחנו, עם עבדים מזה רעב, מוכה, חבול ומובס, העומד לרגלי הר סיני העשן וכאיש אחד בלב אחד זועק "נעשה ונשמע", אוסף שבטים שהתלכד לכדי עם, העם היהודי שהביא לעולם את הצדק, הח...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
נצר יואב |
|
5/09/14 16:15
|
|
|
|
|
|
1. מיג-23, מיג-25 וסוחוי-17
נכנסו לשירות מבצעי בבריה"מ בשנת 1970.
מיג-25 בגרסת צילום גם הופעל ע"י בריה"מ מבסיס במצרים
במהלך המלחמת יום הכיפורים.
2. ההנחה הישראלית טרם מלחמת יוה"כ
תמיד היתה היתה שצבא מצרים
_לא_ יתנתק מהתעלה לתוך עומק סיני,
ממספר סיבות וביניהן:
א. מיעוט אמצעי נ"מ נייד קרי SA-6.
ב. העדר יכולת לנהל קרב תנועה.
3. המלחמה החלה בחמישה באוקטובר
וגם כן בידיעה מלאה של ישראל,
שכבר החלה בגיוס המגייסים עוד קודם לכן.
כלאמר/סיכום:
בריה"מ חסכה ממצרים את היכולות
להכניס יחידות כבדות לעומק סיני
ו/או לתקוף בסיסים בתוך ישראל.
כלאמר ישראל היתה חייבת להערך נגד הפלישה עצמה
(לכן לפרוש תותחים אוטומטיים)
ונגד הכוחות שפלשו (קרי לפרוש תותחנים).
ישראל בחרה להעניק למצרים ניצחון-הגנתי, בו היא תפרוש חופשי למדי את כוחותיה בגדה המזרחית של התעלה ותגן על כוחותיה שם.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נצר יואב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סאל אבי גור |
|
6/09/14 20:38
|
|
|
|
|
|
הצליחה הביאה לפיטורי צמרת בצבא המצרי. הכיתור של הארמיה ה 3 המצרית היה הישג צבאי של ישראל שנוצל מדינית גם על ידי ישראל וגם על ידי ארה"ב . וגם כנראה הביא להסכם השלום עם מצרים. בסיום המלחמה בחזית המצרית. ישראל שלטה בים באויר וביבשה. כמי שהשתתף במלחמה מתחילתה בתעלת סואץ ועד היום בקילומטר ה 101 אני יכול לומר כי אחזקת הכיתור הייתה קשה לא פחות מהניצחון בעצם הכיתור של הארמיה ה 3 המצרית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סאל אבי גור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
shaul sela |
|
6/09/14 21:40
|
|
|
|
|
|
[..]אייל On 13 בספטמבר 2013 at 7:09 pm
Permalink | להגיב
פעם אחת ולתמיד!!!
1. במערב התעלה, עמדה מולנו הארמיה המצרית הראשונה, הרעננה, המובחרת והמצויידת היטב,
וכוחות מצריים אחרים, שלא צלחו את התעלה, שהתארגנו לקראת "סגירה" על כוחותינו שם.
הדרך לקהיר לא היתה "פתוחה", ואין מה להתגאות שעמדנו במרחק של 101 ק"מ מקהיר,
כי גם לפני המלחמה, הרי עמדנו במרחק כמעט זהה, רק שבצד המזרחי של התעלה…
2. גם מול כוחותינו שב"מובלעת הסורית", ולבין דמשק, עמד מיטב הצבא הסורי, המובחר
והמצוייד היטב, והרענן, שעדיין לא שותף בקרבות.
כל ניסיון מצידנו, להתקדם לעבר דמשק וקהיר, היה נבלם, תוך אבידות קשות מאוד.
ראוי לציין, שרוב אבידותינו במלחמה ההיא, לא היו בשלב הבלימה דווקא, אלא שבשלב הצליחה ולאחריה,
ובשלב החדירה לשטח סוריה ולאחר מכן.[..]
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
shaul sela
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
8/09/14 09:39
|
|
|
|
|
אין בעיה - הנייר סובל הכל, ואפשר להגיד על כל תבוסות צבאנו הכושל והמסואב - ממלחמת ההתשה ועד צוק איתן - שהיו הצלחות וניצחונות כבירים.
העובדה, שהתקפלנו מכל סיני בעקבות המלחמה וגם ממקומות ברמת הגולן שהיו בידינו לפני המלחמה מלךמדת נסיבתית על הכישלון הצורב הישראלי.
לא היה, למיטב ידיעתי, צבא שניצח במלחמה, ואחריה ויתר על שטחים שהיו ברשותו סטטוס קוו אנטה.
ואם נלך למערכה הכושלת לכיתור ארמיה 3 - הרי שיאה היה קרב הביזיון בעיר סואץ, שמלמד יותר מכל על רמתו העלובה של צבאנו. גם לפני כן הסתובבו עוצבות ב"אפריקה" כצאן בלי רועה. בקיצור - בוקה ומבלקה.
אבל בשביל הזקפה הלאומית נקרא לזה ניצחון. שיהיה ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שולמית |
|
5/09/14 16:16
|
|
|
|
|
סאדאת הבין את אשר לא הבינו אצלנו, שניצחון בשדה הקרב, אינו בהכרח ניצחון אסטרטגי, ושהפסד במלחמה הוא הישג, אם הוא עונה על המטרות היעודות מלכתחילה.
סאדאת הבין. אצלנו לא הבינו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שולמית
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
5/09/14 17:05
|
|
|
|
|
|
בכל הכבוד לד"ר מיכאל ברונשטיין, בטוחני כי הוא-עצמו היה מתנגד להכתרת חיבור כזה בתואר "מחקר", אילו נערך בידי אדם אחר. מחקר, במיוחד כזה הנערך בידי אדם הנושא תואר אקדמי ולכן נדרשת ממנו רמה אקדמית מזערית, חייב להיות נסמך על מקורות מצוטטים, על הצלבה בין מקורות שונים, על ראיונות עם אנשים חיים - ועדיין יש כיום לא-מעט כאלה בנושא מלחמת יום הכיפורים - ועל פירוט כל מקורות המידע, שעל פיהם כתב המחבר את דבריו, שכן הקורא רשאי לבדוק את אמינות הציטוטים ואולי אף להתקשר אל מי מהמרואיינים, לאמת את המובא בשמו. ואולם כאן, בחיבור זה, הקורא נאלץ לבחור בין השלכת הכתוב לקרן-זווית, ובין קבלת כולו כדייסה שנלעסה, ללא יכולת לבדוק, לבחון ולאמת אף אחת מהעובדות הנטענות.
החיבור שפורסם כאן ע"י ד"ר ברונשטיין אינו "מחקר" בשום פנים ואופן. אין בו אף הפניה אחת למקורות, פרט לאחת ההערות שבה מוזכר ספרו של דני אשר, לא נמצא בו אף רמז קל להצלבת מקורות-מידע לצורך אימות המסקנות. חיבור זה אף אינו ראוי לתואר "מאמר", שכן גם מאמר שמחברו מתיימר להיות בעל רמה מזערית חייב להסתמך על מקורות ולאפשר בדיקתם.
ככל שמדובר ברמה אקדמית-מחקרית, המסמך דלעיל אינו אלא גילוי הלוך-רוחו של המחבר והשערותיו, ותוקפו ההיסטורי אינו גדול מזה של שיחת מדריך בתנועת נוער עם חניכיו, שבה הוא מעלה את ששמע מפי גדולים ממנו. האומנם על חיבור כזה יסתמך הקורא, כעל מקור מהימן המפרט את העובדות ההיסטוריות הנכונות?.
ד"ר ברונשטיין היה מיטיב לעשות אילו גנז חיבור זה ונמנע מפרסומו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
jdt |
|
5/09/14 21:28
|
|
|
|
|
|
אחריותו התורמת למחדל הנורא, לקורבנות? להרדמת צה"ל? לקונספציה הארורה (העיקר שהמפלגה שלו תנצח שוב בבחירות)?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
jdt
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
jdt |
|
5/09/14 21:28
|
|
|
|
|
|
אחריותו התורמת למחדל הנורא, לקורבנות? להרדמת צה"ל? לקונספציה הארורה (העיקר שהמפלגה שלו תנצח שוב בבחירות)?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
jdt
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
7/09/14 20:21
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
7/09/14 21:00
|
|
|
|
|
זה נושא חשוב וגם מורכב. אין להקל ראש בו וגם אין לרדת לרמה של חצי-דמגוגיה. אכן, מקובל להרבות במראה מקומות במחקרים ההיסטוריים. וזה התקבל כאילו "דרישה מדעית". אכן זאת היא הדרישה, אך לא של מדע כי אם של אקדמיה (בת זמננו וההבדל עצום). נכניס טיפה של היגיון. אם יש במאמר רעיון חדש, הרי בהגדרה לא יהיה לו מראה מקומות. לכן, אם במאמר יש הרבה רעיונות חדשים, יש בו יחסית פחות מראה מקומות. לשון אחרת - המאמר עם הרבה רעיונות חדשים לא ייחשב מדעי. זה היגיוני? זה לא היגיוני. אבל מאד מקל על החיים של הפרוםסורים הבינוניים, אשר לא חייבים מעתה לחשוב על המאמר, אלא לעשות סטטיסטיקה של מראה מקומות. מה הוא אפוא הקריטריון ל "מדעי"? זה כתוב בהערה: שיהיה קל לבדוק. ומראה מקומות הוא כלי טכני (מדגיש: טכני) לכך.אני מעדיך ניסוח אחרת: מדעי משמע להיות פתוח לוויכוח חופשי שאינו מוגבל בזמן וסמקום.להבדיל מועדת החקירה או מתהליך המשפטי. ודי לחכימא ...
עתה. האם מראה מקומות באמת מוסיף "שקיפות", כפי שמצופה ממנו (ואיני מזלזל בכלי זה).בינינו: מי באמת בדק את ה"מקורות"? וזאת לא בדיחה (לצערי). באחד ממראה מקורות שלי אני מביא את מראה מקורות של דני אשר, אשר מצטט את אחר, אשר מצטט את שאזלי. מי ההמקור ומה כאן "מראה מקורות"? (אגב, זה לא נגד דני אשר, אלא כדי להמחיש את המצב). זאת ועוד. אני טוען שזיוף הציטטה זה כלי מסוכן לכותב - שמא מישהו בכל זאת יבדוק. יש כלי הרבה יותר פשוט לזיוך וסילוף והוא אי-הציטוט.אי-הציטוט מעוות את התמונה ואני מבטיח שבשימוש מושכל בכלי זה אפשר להגיע מאד רחוק. אז מה אני עושה כנגד זה? האם מראה מקורות שלא השתמשתי בהם? הרי זה אבסורד מארץ האבסורדים. בשורה תחתונה (המסכמת): אין לקורא המאמר אלא האתיקה של הכותב.כלומר: אי-רצון לשקר והשאיפה למיצוי המקורות. א-ת-י-ק-ה.
הפן האישי שלי. סביר להניח שאני בתוקף השקפה זו מגזים. יש לי "משגיח" - כלב שמירה טוב - ושמו אביתר. הוא נובח עלי. אני נובח עליו בחזרה ולבסוף משהו מופיע. לא תמיד. הקורא המתעניין מוזמן לקחת ספר, דוגמת "הסדיר יבלום" וימצא בו לא מעט ציטוטים בלי מראה מקומות.מי שכותב -יודע מדוע. מי שרק קורא (וכל שכן מי שסופר הערות שוליים) לא יבין. קשה להסביר את זה, לכן אני לא מסביר כאן.
יש לי תרגיל, כעין מבחן לכל אחד ובמיוחד למחבר הערה זו. אני מצהיר בזה שיש היגיון (ולא מסובך) בהכנסת מראה מקומות במאמר. התרגיל הוא - למצוא אותו.הפרס - תתקדם בהבנה.
שתי הערות נוספות שלי. ה"תרבות" הפוסטמודרנית קבעה שאין יותר חדש. רק הרכבות מהשברים של עבר. אי-לכך, באמת, לכל משפט אפשר (וצריך) לתת מראה מקומות (ראה לעיל לגבי החידושים).היה אחד (איני זוכר מי) אשר הקדים וטען שכל הפילסופיה כולה אינה אלא פירורים משולחנו של אפלטון. אמרה יפה, אני מסכים. אך שטחית, אני קובע.מי שאמר אותה, אינו מבין את המתח בין אתונה ואלכסנדריה, את חידושי הסכולסטים, של היגל ושל קאנט. כל שכן אין לו סיכוי להבין את העקרונות של החשיבה הסינית והיפאנית. כל אלה לא עלו על ה"טיש" של אפלטון. בקיצור חשיבתו - דלה. אבל יש לו מראות מקום לתפארת.יש על מה לחשוב.
זאת ועוד. בראש כל ספר המכבד את עמו מתנססת האזהרה: אין להעתיק, לצטט, לשמור העתק באמצעים האלטרוניים וכו'. כל אחד יודע, ומי שלא שם לב שיסתכל. ואני בא ואומר: אין זה אלא ניגוד גמור לדרישה המדעית.המחקר (ספר המחקר) נועד לשיח פתוח. מישהו מעלה על דעתו את השיח כאשר את הבסיס אסור לי להחזיק במחשב שלי (אמצעים אלקרוניים)? או שאיני יכול לצטט אלא אם כן המחבר מסכים, היינו מרוצה ממה שאכתו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
8/09/14 10:43
|
|
|
|
|
|
להפניות ומראי מקום יש תפקיד קריטי-לדעת על מה הכותב מתבסס. מסקנות ופרשנות חדשניים לעובדות קיימות הם עניין חשוב ביותר אך אי אפשר להתייחס להן ברצינות כשמוצגות "עובדות" ללא תימוכין וללא דרך לדעת אם מקורן בתיעוד רציני או בדמיונו של הכותב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
7/09/14 21:55
|
|
|
|
|
|
משה, כעורך דין, אתה לבטח יודע שקודם מאשימים ואחר מביאים ראיות לביסוס האשמה. מה שיש לנו כאן בסידרת הכתבות של חכמי "פורום אלפרדו" הוא שיש לנו המון ראיות לכאורה אבל לא אשמה. לכן זה לא משנה אם הראיות הובאו בצורה אחת או אחרת כי אין בהן תועלת כי, כאמור, אין אשמה. לכן קשה להבין לאן חותרים כותבי המאמרים ומה בעצם הם רוצים. בנוסף לבטח אתה יודע שקיים גם עניין ה"ספק". כלומר האם באמת הובאו כל העובדות או רק חלק מהם הובאו כדי לקדם את רעיון הכותב? האם יש הוכחה שאילו הן כל העובדות? כמובן שקשה לדעת כי בעצם אין אשמה. לכן כל אוסף העובדות שחכמי "פורום אלפרדו" מביאים כאן מזכירים לי שיטות בדוקות של דמאגוגים מקצועיים שמנסים לפנות לרגש במקום להגיון ומנסים בצורה כזאת להניע את מה שהם רוצים להניע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
יוסף אגמון |
|
5/09/14 17:27
|
|
|
|
|
|
דר' אורי מילשטיין הנכבד,
לצערי לא הזכרת את הגורם שאינו מאפשר לצה'ל "לספק את הסחורה"...
ולא-מאפשר לצה'ל והאזרחים - לפתח תרבות-בטחון ולהפיק לקחים...- הנשיא ומימשל האמריקנים...!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף אגמון
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
6/09/14 20:28
|
|
|
|
|
|
א. אני מבין אותך ואף מסכים אתך ,בגדול"ץ. לנשיא ולממשל היה תםקיד שלילי מבחינתנו. אגב הנשיא ספק אם היה תפקיד והממשך הוא קיסינג'ר. אבל אני כותב על הנושא מוגדר ביותר: מודיעין (אחר-כך על "ימי הפתעה"). במסלולים האלה גם אותה השפעה מצומצת ל"רלוונטי", להבדיל מה"כללי". את הרלוונטי תמצא בהמשך. אבל אני חוזר - אני מבין אותך בהחלט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שמעון מהצפון |
|
5/09/14 18:45
|
|
|
|
|
|
על שלושה ועל ארבעה לא אבין
אם חוסיין בא והזהיר,ובלי קשר למודיעין ,שר הבטחון לא קפץ ?
אם "התרגיל " התקרב לאיזור התעלה,ובמטכ"ל לא זזו בכיסאות ?
אם כל קציני המודיעין הוצפו בנתונים,ואף אחד מהם לא קפץ,לפחות כמו יואל בן פורת ( שהוציא פקודת יום ב 1.6 על מלחמה..ודיווח ללסקוב ולקח אותו לסיור )??
אם ננעלו על 6 בערב, כאילו שזה מחברת ביטוח,ולא על עכשיו ??
כל זאת לגבי מודיעין..אבל לנושא מבצעים....
אם אלוף הפיקוד לא יודע מהי התכנית התורנית למלחמה ??
רמטכ"ל לא יודע שסדיר לא יכול לבלום בלי חיל אויר ??
שר הבטחון לא מבין את כושר הספיגה של הסדיר
ואף אחד לא יידע את גולדה ..מה הפירוש "ביוקר" ?? כמה משפחות יקבלו הודעה ?????
והיא נוסעת לאוסטריה ,כשכל המזרח התיכון ,לפי חוסיין, עומד להתפוצץ, ומטרדת בכוס התה החסרה ??
זה נשמע כמו חובבים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון מהצפון
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
7/09/14 23:30
|
|
|
|
|
|
העובדות בתגובה הקודמת לרבות שפע אזהרות של המוסד, לרבות אזהרות השאה הפרסי ומלך ירדן חשובות יותר ממיקום גדוד טנקים מצרי על פי תכנית כזו או אחרת. בעל המחקר טבע בנתונים ונתן להם משקל שלא בהתאם לחשיבותם. גולדה והעיתונות עסקו בכוס המים שלא קיבלה גולדה מברונו קרייסקי, והתעלמו למשל מהעובדה שכ=40 יום קודם למלחמה התנהל קרב אוויר עם סוריה והופלו להם 13 מטוסים! האירוע הזה הכניס את ישראל למצב מלחמה ודאי עם סוריה/רוסיה. מה חשבה גולדה? שמצריים תתעלם מההזדמנות להשתמש בסורים כחזית נוספת שכבר נמצאת במלחמה נגד ישראל!!!! הניתוח לא מציין עובדה זו, ולכן הוא חובבני ומתעלם מעובדות יסוד במלחמה רב זירתית. 'המחקר' התעלם לחלוטין מחזית סוריה כפי שהתעלם מסיכומים עם האמריקאים, ומעוד הרבה פרטים שבלעדיהם לא ניתן להבין את המלחמה. מחקר לא צריך לעשות השטחה והפשטה, ומחיקת עובדות יסוד שכל אחד יגלה בקלות. ד"ר בראונשטיין השתתפו במלחמה הזו צבאות רבים יותר מאלו של ישראל ומצרים....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/09/14 16:31
|
|
|
|
|
|
עם קצת סבלנות כולו יהיה בידי הקוראים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
5/09/14 20:18
|
|
|
|
|
או אולי אמ"ן ידע והבין מה שכל ש"ג היה מבין לו ראה את סדר כוחות האויב? האם לא פשוט יותר לומר שהדרג המדיני וצמרת צה"ל ראו וידעו אבל נמעו אבל נמנעו מתקיפת מנע והפקירו את לוחמי המעוזים ולכן כל זה בגידה באזרחי מדינת ישראל? בנתיים אין לך שום הוכחה לכל מה שאתה מציג.
אין לך שום הוכחה שגולדה הופתעה או שלא ידעה שצה"ל ינצח עד כמה שידוע לנו גולדה ושאר הדרג המדיני וצמרת צה"ל ידעו מה סדר כוחות האויב יכולים לעשות והם לא עשו דבר והפקירו את לוחמי המעוזים.
אין לך גם שום הוכחה לסיפור על תאטרון אגרנט כפי שאתה מביא ועל הקונספציה כפי שאתה מציג. עד כמה שידוע לנו תאטרון אגרנט נולד עם פסק הדין הסופי שלו. כלומר תאטרון אגרנט היה מוטה מלכתחילה. ברור הוא שאי אפשר היה להפריד בין פעולת צה"ל בימים הראשונים לבין בגידת הדרג המדיני. שופטים שאינם מוטים היו צריכים להעלות את העניין ולהראות שאי אפשר לחקור את צה"ל מבלי לחקור את הדרג המדיני הנותן את ההוראות לצה"ל. אם תאטרון אגרנט לא עשה את זה כי הוא היה מוטה. השופטים היו יכולים להחליט שצריך לבדוק את זה או להחליט שאי אפשר להאשים את צה"ל בעניין. אבל הם לא עשו את זה ולכן אינם אמינים. יש להצטער שחכמי "פורום אלפרדו" ממשיכים את תאטרון אגרנט ואין להם את האומץ האנטלקטואלי להצביע על בגידת הדרג המדיני.
גם בקטע המוצג תחת "שינוי בשלבים" אין לך שום הוכחה לכל מה שאתה מביא. לא ידוע שישראל התקשתה להבין את המהלך המיצרי כפי שאתה כותב כי ברור הוא שהמצרים הם האויב ולכן יעשו כל דבר לחסל אותנו. קשה לי להאמין שיש מישהו שאינו מבין את זה ולכן ברור הוא שהיתה כאן בגידה.
גם בקטע השינויים שאתה מביא לא ברור שהפיקוד החדש לא הבין מה קורה. בסופו של דבר הפיקוד החדש לא בא מהחלל החיצון אלה הם אנשים שבאופן מתמיד נלחמו בערבים ויודעים שזה האויב. לכן הם ידעו אבל נמנעו מתגובה עניינית בגלל שהדרג המדיני כפה אותה עליהם. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את כל זה.
מיכאל, לצערי, כמו כל דמאגוג מצוי, אתה מביא לכאן כל כך הרבה פרטים וסיפורים וכל זה בנסיון להסיט את הדיון לנושאים שאינם בגידת הדרג המדיני. אין לך שום הוכחה שמשהו מהסיפורים שהבאת גרמו לבעיה, יתרה מזה, אין לך שום הוכחה שהסיפורים שהבאת הם הדברים היחידים שהיו ולא היו דברים אחרים.
מיכאל, אין לך ולחבריך בפורום עדיין שום הסבר למצב בו האויב מתעצם מול המעוזים ואנחנו לא עושים דבר. ברור הוא שיש את נסיון מלחמת ששת הימים לעניין ולא צריך תו"ל ממלחמת העולם השניה או ציטוטים משם (ע"ע אביתר בן-צדף).
מיכאל שלא תהיה לך אשליה, הסיפור שלך אינו אמין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
מוטי מ. |
|
5/09/14 20:20
|
|
|
|
|
הרי לאחר רצח אל"מ ג'ו אלון
אשתו טענה שהיתה קונספירציה בין דיין סאדאת וקיסינג'ר
הטענה היתה שישראל תתעלם מתכניות המלחמה המצריות
תאפשר נצחון לסאדאת על מנת להשיב את הכבוד האבוד של המצרים
לדעת האלמנה ג'ו אלון ידע פלט דיבר ולכן נרצח...
אני מצטט חומר מכתבה שהיתה בטלביזיה
אם זה נכון - גם אלוף העולם בהערכה מודיעינית היה נכשל
אם היה מקבל גיבוי להערכה שגויה מהדרג המדיני = דיין,
לדעתי דיין עשה הכל לתמוך בכל דעה שלא תוביל להכנה למלחמה ומכה מונעת....
לכן, רב הנסתר על הגלוי ..כמו עוד דברים במדינת הצ-חוק ישראל.
כואב הלב על דדו שאכל אותה בגדול על לא עוול בכפו....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוטי מ.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
6/09/14 07:27
|
|
|
|
|
|
כי בכל מקרה, עם קונספירציה ובלעדיה צה"ל לא היה מוכן למלחמה ותפקד גרוע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
6/09/14 10:18
|
|
|
|
|
ואפשר לראות את זה בתוצאות בהם צה"ל עבר לצד השני של התעלה או התקרב די קרוב לדמשק וקהיר. דדו לא היה שונה מכל שאר צמרת צה"ל. תאטרון אגרנט פשוט הפיל על דדו את כל האשמה למרות שהאשמה היתה כולה על הדרג המדיני. ברור שצה"ל אינו יכול לעשות דברים כרצונו והוא תלוי בדרג המדיני. לכן צה"ל אינו אשם אלה הדרג המדיני אשם ועד עכשיו עדיין לא הצגתם דבר משכנע שצה"ל אשם. אמנם אתם מציגים המון פרטים ורכילויות על מיני דברים ומצבים אבל אין ביכולתכם להציג באופן חד משמעי מצב שבו צה"ל אשם באסון. העובדה היא שצה"ל התאושש לאחר כמה ימי לחימה לאחר שהמילואים הגיעו. עכשיו תאר לעצמך, אורי, איך כל התמונה היתה נראית לו נתנו לצה"ל הוראה למכת מנע הרבה ימים לפני הפלישה. כל האסון הזה היה נמנע. לכן יש להאשים את הדרג המדיני ולא את צה"ל. זה לא אומר שאין מה לשפר בצה"ל אבל בנתיים לא הצגתם שום דבר ממשי בו אתם יכולים להאשים את צה"ל באסון מלחמת יום הכיפורים.
חוץ מזה אורי, אין קונספירציה, יש עובודות בהן אתן לא נוגעים. למשל עובדת השתקת התעצמות האויב. איך זה שאף אחד לא ידע על זה? איך זה שהעיתונים לא ידעו על זה? מישהו החליט לא לספר ומנע פרסום ואתם עדיין לא יודעים מי ולמה. למה לא נתנו מכת מנע? זאת עובדה. במקום להבין את זה אתם מספרים לנו סיפורים על מרגלים וחסמבה. אני בטוח שיש עוד הרבה דברים לחקור והייתם מוצאים עוד הרבה עובדות אבל בחרתם לספר לנו סיפורים עם המון פרטים בתקווה שנטבע בים הפרטים. מה עם הפרוטוקולים של תארטרון אגרנט? האם לא היה עדיף להתחיל משם ולראות מה לא שאלו ולמה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
טור' מיל' רותי א. |
|
7/09/14 10:19
|
|
|
|
|
|
בין הדרגים כאשר אתה מכליל בשם "צה"ל". 3000 חיילים שילמו בחייהם את מחדלי דדו והקודקודים, ומנעו תוצאות גרועות יותר. חיילים, לא קודקודים. כך גם בצוק איתן הקיץ.פאשלת ראשי הצבא וראשי מערכת ה"בטחון", בהתעלמות מאזהרות על המנהרות, גרמה להרוגי חינם ולתוצאת אפס-מינוס, למרות בירבורי ה"נצחון".
באשר למאמר, מודה שחיפשתי בו לפני קריאה את שמו של משה דיין. הכותב אמנם טוען שיש למאמר המשך, אבל עצם התרכזותו בהפתעה שלא הייתה, גרמה לי לא לקרוא יותר מהתקציר. לא היה כאן, לא כשל מודיעיני ולא מחדל, אלא בגידה! מי שהיה שר בטחון, משה דיין בגד!עשה דיל עם מי שהיה שר חוץ של ארה"ב, היהודון קיסינג'ר: יישפך קצת דם יהודי (let them bleed) תמורת ניצחון קטן- "החזרת הכבוד" למצרים. על כל פשעי דיין לא תכסה שום ועדת חקירה מטעם ושום מאמרים כגון מאמר זה.למה בגד? אולי תסיקו משהו מהסיפור הבא: הושתלו מכשירים במטוס שהוזמנה בארה"ב בנייתו עבור נשיא סין. הוא הועבר לסינים אך לפני שהוכנס לשימוש, ערכו אנשי מודיעין סיניים בדיקות קפדניות של מערכותיו. בבדיקות, נתגלו לפחות עשרים ושבעה מכשירי האזנה, שהיו בין היתר בחדר השינה ואפילו בשירותים הנשיאותיים שבמטוס. מומחים סיניים אמרו כי הציוד שהתגלה במטוס היה ממוזער, מתוחכם ביותר ולא היה דומה כלל למכשירי הציתות הנמצאים בשוק. המכשירים, שהיו אמורים להעביר את המידע דרך לוויין, נחשפו מתחת לציפוי הקירות של תא המטוס.
הסיכון שנטלה ארצות-הברית על עצמה, בשתילת מכשירים אלה במטוס נשיאותי מוזמן, סיכון יחסיה עם מעצמה כסין, גדול מזה שהייתה עלולה ליטול בשתילת מכשירי ציתות, אולי מלוּוים בעדשות מצלמות, בחדרים מוזמנים בבתי-מלון נייחים שבתחומהּ. האיום בציטוט לחשושיו וחשיפת שפת גופו של האורח דיין בסוויטה בה הוא מחלץ עצמותיו בתום יום של הרעפת לחצים לנסיגה, יכול לחולל נסים, שעין תם וכסיל לא תשער נפלאותיהם.(מתוך הספר תולעת יעקב ודוד ישמעאל)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טור' מיל' רותי א.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
7/09/14 21:19
|
|
|
|
|
|
זה מה שאני אומר כל הזמן. ברור הוא שראו את התעצמות האויב והשתיקו את זה כדי למנוע לחץ לפעולה מדעת הקהל. ברור שצמרת צה"ל ידעה מה סדר כוחות האויב מסוגלים לעשות. מכיוון שלא עשו דבר זאת בגידה. בנוסף בל נשכח שההדרג המדיני קובע את צמרת צה"ל, כפי שזה קורה בכל מדינה. לכן צמרת צה"ל חייבת תודה לדרג המדיני ולכן הדרג המדיני יכול היה להכתיב לצמרת צה"ל מה לעשות. הבגידה של צמרת צה"ל היא שלא התמרדו כאשר ברור הוא שהמעוזים לא מסוגלים היו להדוף או אפילו להאיט את ההתקפה. לכל הפחות צמרת צה"ל היתה צריכה לפנות את המעוזים אבל הם לא עשו את זה והפקירו את הלוחמים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רותי איזיקוביץ |
|
8/09/14 11:08
|
|
|
|
|
|
שנמצאה בו אז: מקום עבודה מתגמל, ולא חשוב מה התפוקה. הפנסיה דופקת והשחרור מבטיח מקום בפוליטיקה, בסחר מכוניות או נשק, בדירקטוריונים, בניהול (כושל, לא פעם) של חברות הזוכות בזה בקשרים בצמרת הפוליטית. זאת לא בגידה במובן הפשוט. הבגידה הממשית ביו"כ הייתה של משה דיין. כשמחברים 1+1 מקבלים עיסקה עם היהודון המנוול קיסינג'ר: אתה תאפשר הרג מוגבל של חיילים, ולא תפתח במלחמת מנע. כסיוע באו פינוי המוקשים, אי הפעלת ההצתה בקו ברלב ואי הסגת חיילי המוצבים. הסופרת נעמי פרנקל שירתה במפקדת חיל הים לפני מלחמת יום הכיפורים ולאחריה, ותפקידה היה לרשום ולערוך את "קיצור דיוני המטה" (קד"ם). ציטוט:"לקח לי שנה לערוך את הקד'ם. ערכתי אותו בבונקר בקריה בת"א. לא אשכח איך באחד הימים מפקד חיל הים נעמד מאחורי והסתכל על מה שאני כותבת. פתאום הוא צעק: 'אבל זו בגידה! מה שאת כותבת זו בגידה!' בדיוק כתבתי שהרמטכ"ל דדו בא אל דיין, שר הביטחון, וביקש ממנו לבצע פעולת מנע נגד הסורים, ודיין אמר לו 'יש לנו הסכם עם האמריקאים שאנחנו הפעם לא פותחים במלחמה אלא רק מתגוננים'. וזה קבע את גורל החיילים שנהרגו שם".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רותי איזיקוביץ
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
10/09/14 07:55
|
|
|
|
|
|
ביטחון למרות 135 שנות מלחמה, מאז ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, אין לצפות שצמרת הביטחון וצמרת צה"ל יתפקדו כהלכה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מוטי מ. |
|
6/09/14 11:35
|
|
|
|
|
דיין היה אחראי לא פחות מדדו...
היו עוד שותפים ל"קונספציה" ל"קונספירציה"
הם יצאו זכים כשלג בעוד שאשמתם במחדל היתה לא פחותה.
דוגמא נוספת לפוליטיזציה והאינדוקטרינציה במדינה הבולשביקית הכמעט אחרונה בעולם. פוליטיזציה המוגנת על ידי רשויות החוק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוטי מ.
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חשדנית |
|
5/09/14 20:23
|
|
|
|
|
מקור:
rotter.net
"...המונוליטיות הזו - ההנחה הכוזבת בדבר סבירות נמוכה למלחמה - מבית היוצר של ראש אמ"ן אז, אלי זעירא, היא שהכניסה את צמרת הצבא והשלטון לשאננות. "זעירא היה צריך לעשות חרקירי מיד אחרי המלחמה או לסכור את פיו", אומר לנגוצקי. "ובמשך 20 שנה הוא באמת סתם את הפה, אלא שאחר כך התברר לי שבמסגרת יחסי הציבור שלו לעצמו הוא חשף בפני גורמים אמריקאיים את סודות הביטחון הכמוסים ביותר שלנו. את ענת קם הכניסו לבית סוהר לכמה זמן? היה צריך לנהוג בו כפי שאבא שלי היה נוהג לומר: לתלות אותו בכיכר העיר.
"היו לנו אמצעים מיוחדים במצרים, שנועדו לתת התראה למדינת ישראל, שמחמת היכרותו של זעירא איתם ועם איכותם, הוא זה שאמר למדינת ישראל - אני אתן לכם התראה של שתיים־שלוש יממות על בטוח אם עומדת לפרוץ מלחמה. והוא לא הפעיל אותם. הדבר השני עוד יותר חמור, שבא אליו דיין, שבא אליו דדו, ואמרו 'תגיד, זה עובד?' הוא השיב: 'כן'. שקרן ברמה הגבוהה ביותר שיכולה להיות. שקרן מועד".
לנגוצקי הוא זה שהגיש יחד עם תא"ל (מיל') עמוס גלבוע (מאוחר יותר הצטרף אליהם ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר) תלונה לרשויות אכיפת החוק נגד זעירא, בטענה שהוא חשף בפני גורמים שונים את זהותו של הסוכן הכי טוב שהיה לישראל מאז ומעולם: "בבל" או בשמו המקורי מרואן אשראף, חותנו של גמאל עבד אל־נאצר. אשראף מת בנסיבות מסתוריות בלונדון בשנת 2007, שבועות ספורים לאחר שנקבע במסמך משפטי ישראלי רשמי (פסק בוררות בין זעירא לזמיר) כי זעירא חשף את זהותו של הסוכן הבכיר, שהתריע על המלחמה באוזני זמיר, יממה לפני שפרצה. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סגר כעבור שנים ארוכות את התיק הזה אחרי "התלבטות קשה ומורכבת".
"מישהו שקוראים לו אלי זעירא הסגיר סוכן צמרת. המשמעות של זה היא לא סוכן הצמרת, אלא שכל גנרל היום בכל צבא מצרים וסוריה, אם אתה רוצה לגייס אותו אלינו, יגיד היהודים משוגעים, הם מסגירים את המקורות שלהם. איך אני אבוא? ראש אמ"ן מפטפט על סוכן בכיר ומספר שהוא היה סוכן כפול רק כדי לנקות את שמו ולהפחית מאשמתו החמורה. ואותו לא מעמידים לדין? לית דין ולית דיין", מסכם לנגוצקי את שיעור הנזק ההיקפי שחולל לטענתו מי שהיה אחראי על ההערכה הלאומית בשנות ה–70 המוקדמות."
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שבץ חלובה |
|
6/09/14 12:58
|
|
|
|
|
|
זעירא. הוא כבר בן 86-88 ומחכים לזמן שיעשה את שלו. אם יועמד לדין אז זאת תהיה הודאה שאשרף היה מרגל שלנו ואת זה בכ"ז רצים להסתיר. מחדל מלחמת יום הכיפורים הוכנס כבר למגירות ההיסטוריה ואין לשלוף אותו משם אלא לתת לחוקרים והיסטוריונים לפשפש בו ולכתוב עליו דוקטורטים. מה שנשאר מהמלחמה הזאת אלה זכרונות קשים של מי שחי אז בתקופה ההיא ומצבות הנופלים שאיבדו את חייהם בגלל מחדלם של גולדה ודיין שאני רואה בהם את האשמים הראשיים. למרות שנהוג לומר שסאדאת רצה בסך הכל להתניע את המהלך המדיני אז האמת היא שאם היה מרגיש שנפלה בידיו ההזדמנות הוא היה ממשיך הלאה עד הסוף כלומר עד לחיסולה של המדינה. המלחמה הזאת קיצרה את חייהם של שני האחראים לה והם גולדה ודיין וגם ניפנפה את מפלגת העבודה מהשלטון להרבה שנים. היום ביבי יכול להכשל או לפשל אבל העבודה לא תרויח מזה. הם את השלטון כבר לא יקבלו for good כמו שאומרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שבץ חלובה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יסודו של דבר |
|
6/09/14 13:54
|
|
|
|
|
|
סוכן כפול שסרח אפשר לחשוף בתנאים מסוימים, אבל:
מרואן אשרף היה ככל הנראה סוכן משולש (כמו אוזן המן)
מטעם פעולות מטעם בריטניה ובעצם אנגלו-אמריקה,
הן מול ישראל והן מול מצרים,
כלאמר היה קצין תיאום בלונדון בין השגרירויות
של מצרים ושל ישראל.
כלאמר תיאם את הכוראוגרפיה הלחימתית והמדינית,
כמו מפגשו המפורסם של שרון עם הגנרל המצרי.
כולו דאווין בחארטה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יסודו של דבר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
shaul sela |
|
5/09/14 23:56
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
ערן גפני |
|
6/09/14 18:37
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
ערן גפני |
|
6/09/14 18:57
|
|
|
|
|
|
מיכאל, כתבת כי תכנית "גרניט" היתה בידי צה"ל כבר באפריל 1972, אבל בספרו "רעידת אדמה באוקטובר", זאב שיף ז"ל כתב כי סאדאת החל לתכנו את "גרניט" רק לאחר שסילק את היועצים הסובייטים ביולי 1972; שר המחמה שלו, אחמר צאדק, הגיש לו תכנית "גרניט 1" באוקטובר 1972 שלא ספקה, לדעת סאדאת, מענה הולם לעליונות חיל האוויר שלנו והיתה בעצם תמונת ראי של מבצע קדש - חטיבת צנחנים מצרית תוצנח בשארם א-שייח ותחזיק מעמד עד שיגיעו לשם כוחות מצריים או עד שתיכפה הפסקת אש כשהחטיב המצרית עדיין שוהה בעומק סיני. סאדאת הדיח את צאדק ומינה במקומו את מוסטפה עלי, שביחד עם הגנראל שאזלי הכינו את "גרניט 2" שהיא זו שבהתבצעה בסוף.
לדברי שיף, סאדאת לא רצה שהסובייטים, שהיו בעיצומן של שיחות ה"דטאנט" והסכמי "סאלט" עם ארה"ב, יפריעו לו בביצוע תכניתו לכן סילק את היועצים הסובייטים ברעש גדול תוך שהוא מניח, בצדק, שישראל תראה בזה דווקא מהלך של "גול עצמי" שמחליש אותו.
לדברי שיף סאדאת לא האמין שביכולתו לכבוש את כל סיני במהלך צבאי, אבל קיווה שהפסקת האש תיכםה על ישראל כשצבא מצרים אוחז בכל הגדה המזרחית של התעלה עד המעברים (הוא הניח, בטעות, שהקו המדולל הישראלי יקרוס ביום הראשון לצליחה וכי ישראל לא תצליח לגייס מילואים ביום הכיפורים, שבו מושבתת התנועה ומושבתים שירותי השידור, וכמו כן שיער כי גם את תגייס מילואים הם יגיעו לחזית רק ביום שני (כי הנחת העבודה שלו היתה שנחוצות 72 שעות לגיוס והנעת חטיבות המילואים ממרכז הארץ עד התעלה) ובאותו זמן כבר ישלוט בחלק המזרחי של התעלה עד המעברים ובגדה המזרחית של מפרץ סואץ.
אלא שתכניתו השתבשה ולמרות שמספר ההרוגים המצריים בצליחה היה זעום לעומת ההנחות הראשוניות (כ-190 חיילים מצריים נהרגו בשלב הזה), הרי העקשנות של כוחות הבלימה הישראליים מנעה ממנו להשלים את ההשתלטות על קו התעלה כולו ולמפרץ סואץ לא הגיע, בעת שראשוני כוחות המילואים שלנו הגיעו לקו בבוקר יום א'.
ועוד: בניגוד לציפיותיו, האו"ם והמעצמות לא עשו כל מאמץ לכפות הפסקת אש בימים הראשונים למלחמה (והוא, בטיפשותו, דחה גישוש ישראלי להפסקת אש ב-10 באוקטובר כשעדיין היה במלוא השגיו הקרקעיים בסיני).
נוטים אצלנו, משום מה, להעניק עשרה קביו חוכמה לסאדאת ו"פיקחותו" הנפלאה ולהעניק עשרה קבין טיפשות וקוצר ראות למנהיגינו. אך, במבט מפוכח של 41 שנים, ניתן לומר כי לא זה נכון ולא זה נכון. סאדאת שגה בהרבה דברים ולא השיג את מטרותיו. עובדה היא, כי רק לאחר שהסכים לעבור למחנה האמריקני השיג את הסכם ההפרדה בו קיבל את כל תעלת סואץ חזרה, ואחר כך את הסכם ההפרדה השני.
בניגוד לתפיסת העולם הבסיסית שלו (סאדאת היה מעריץ גדול של היטלר כל חייו) נאלץ להגיע פיזית לישראל ולנהל שיחות על שלום עימה בירושלים ("הכבושה") תחת דגל ישראל ולנאום בכנסת ישראל, ובהסכמי השלום שנחתמו במארס 1979 נאלץ להסכים לפירוז כל סיני מקו המעברים מזרחה.
כלומר, סאדאת לא היה פיקח כמו שהיה אדם שמסתגל במהירות למציאות המשתנה ומצליח להפיק ממנה את המיטב. בזה הוא מנהיג טקטי יותר טוב מרוב הממשלות הישראליות שלנו, אבל בסופו של דבר גם היום מצרים היא עדיין מדינת עולם שלישי בדרג ג' בעוד ישראל מתקדמת במהירות להיות מעצמה כלכלית וגורם יציב שלא ניתן להתעלם ממנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
shaul sela |
|
7/09/14 14:08
|
|
|
|
|
|
מלחמת אוקטובר כיצד הסתיימה ?
מלחמת לבנון הראשונה היתה עליונות מוחלטת של ישראל שהביאה לגרוש ערפאת ואש"ף לתוניס . למרות העליונות הצבאית מלחמת לבנון הראשונה היתה מלחמה אסונית.
מה קרה במלחמת אוקטובר ?
הארמיה השלישית כותרה, אומרים שהיתה אופציה לנוע לכיוון קהיר.
אלא ש הכיתור הביא למתיחות בין המעצמות עד כדי העמדת צבא ארה"ב בכוננות, במקביל לכשלון בנסיון לכבוש את העיר סואץ.
האם הכיתור או תנועה לכיוון קהיר לא היו עלולות להפוך לחרב פיפיות ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
shaul sela
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ערן גפני |
|
8/09/14 12:23
|
|
|
|
|
|
שאול, אני מסכים עמך שתוצאות מלחמות יום הכיפורים ושלום הגליל התבררו כ"ניצחון פירוס" ולא תאמו את ציפיות ישראל מהן.
אולם, הדבר תלוי בנחישות הישראלית לקראת המלחמה שאחרי המלחמה. לצערי, בכל מלחמות ישראל מטרת העל היתה ממש כמו זו ששל "צוק איתן" - השגת שקט לזמן מה ותו לא.
משום כך, אם נתבונן אחורה, אחרי מלחמת השחרור ישראל לא דרשה פתיחת מו"מ מיידי על כל נושאי הליבה (פליטים, פיצויים ליהודים שגורשו מאדמתם בארץ ישראל ובארצות ערב, ירושלים, גבולות) אלא הניחה למצב של "לא שלום ולא מלחמה" לשרור, כולל למשטר שביתת הנשק ובעצם קידשה את גבולות שביתת הנשק של 1949. זה אמנם עזר לה אחרי מבצע קדש שבו העולם קידש אף הוא את הגבולות הללו (אחרי שישראל כבשה כמעט את כל סיני ואחרי שעד 1956 עסק בנסיונות לקרוע מאיתנו את הנגב והאיזורים המפורזים לאורך גבול סוריה).
לאחר מבצע קדש, ישראל הסתפקה בחזרה למצב הקודם + הצבת כח בינלאומי וקבלת "ערבויות" לחופש השיט במפרץ אילת וים סוף (בלא שנלחמה להשגת חופש שיט בתעלת סואץ)בלי בעצם לנסות לשפר את מצבה הגיאו-אסטרטגי.
כך הגיעה ישראל למלחמת ששת הימים בחוסר רצון (כרגיל) ורק כשלא היתה ברירה צה"ל התגבר על היסוסי הדרג המדיני וקיים את תכניות המלחמה המלאות שלו. אלא שמייד לאחר שוף הקרבות ישראל שוב עמדה כמו ילדה קטנה מהורהרת עם אצבע בפה, בלי דיון מסודר במצבה החדש. כך, במקום לספח מייד את כל השטחים החדשים ששוחררו על ידה, הסתפקה בסיפוח מזרח ירושלים (אך בלי הר הבית) ובעצם נתנה לעולם, שכבר קידש כבר קודם לכן את גבולות שביתת הנשק, תירוץ ללחוץ עליה לסגת חזרה לגבולות הקודמים (כי בעצם ה י א לא דרשה שינוי כלשהו בהם). כך נגררה ישראל גם למלחמות ההתשה ויום הכיפורים.
בסיום המלחמה לא ידעה ישראל לשמור על הישגיה ולדרוש פיצוי על התוקפנות הערבית אלא היא זו ששילמה פיצויים בשטח לתוקפנים ובכך הוכיחה לעולם שהיא אינה ראויה לשלוט בשטחים שכבשה ב-1967.
ישראל נגררה אחרי אינטרסים זרים של ארה"ב ובמיוחד של שר החוץ שלה, הנרי קיסינג'ר ולא קוים פעם אחת דיון רציני על האסטרטגיה הישראלית. לכן מדיניות הזיג-זג של רבין הביאה לאבדן שדות הנפט בסיני ובסופו של דבר דבקה גם בבגין, שכשכבר עלה לשלטון, ב-1977, התברר כי גם לו אין אסטרטגיה מעשית (זולת הצהרות שהתבררו כשקריות לפיהן יספח את השטחים המשוחררים).
אריק שרון היה בין הבודדים שניסו לגבש אסטרטגיה ישראלית לאחר 1977, וכשנפלה בידו ההזדמנות להגשימה, התברר כי בגלל שעשה זאת לבדו, היא היתה מלאת חורים (כמו שת"פ עם הנוצרים בלי לקיים מסגרת דומה עם הדרוזים והשיעים המתונים של אמל) וכמובן, בגלל ששאר שרי הממשלה לא שותפו בניסוח האסטרטגיה הזו, שרון הצטייר כמי שבעצם הוליך שולל את בגין ואת הממשלה. כך כשל הניסיון היחיד, והאחרון לפי שעה, של ישראל לעצב את המציאות האסטרטגית שלה.
שמעון פרס ויוסי ביילין ניסו אף הם, מהצד השני, לעצב מציאות אסטרטגית שונה, אבל בגלל שביססו את כולה על החייאת ארגון טרור מושחת, חסר מוסר ורצון לסיים את הסכסוך, הניסיון שלהם כשל כבר מיומו הראשון (כוונתי, כמובן, ל"הסכמי אוסלו").
וכך עד היום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
