|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך  מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חיפוי |
|
8/09/14 10:43
|
|
|
|
|
גולת הכותרת של "הבקרה העצמית" של בית המשפט היא מוסד הערעורים. אלא שבית המשפט עושה מלכתחילה כדי למנעו. במשפט אזרחי בית המשפט לוחץ על הצדדים לפשרה "משכין שלום" תכופות פשרה שהוא עצמו קבע ואין לצדדים כל אמירה לגבי טיבה. במשפט פלילי השופט/ים מניחים לתביעה לקבוע או להגיע עם הסנגור לעסקאת טעון "להקל", כשהברירה הרשעה ללא עסקא הינה גרוע לאין מונים. לאחר שבעל הדין "הסכים" לא ניתן לערער. גם ללא אלו על ערעור רבים חייבים לותר. בפלילים הערעור הוא או נגד ההרשעה או נגד העונש או חומרתו. אמנם הערעור הוכר כזכות בסיסית לכולם אלא שזכות זאת בדרך כלל או שאינה מתממשת או שאינה משפיעה בגלל מגבלות ואבני נגף רבים שבית המשפט הציב.
העלות – ישנה אגרה והעיקר הוצאות יצוג. לא כל טעון ניתן להעלות בערעור על כן ערעור חייב להעשות באמצעות עורך דין. בדחיית הערעור בית המשפט עלול לפסוק תשלום עבור הוצאות ההליך.
הזמן המוגבל - בכל מקרה ניתן זמן מוגבל מאוד לערעור בפלילים רשאי המורשע לערער רק תוך ארבעים וחמישה יום. שופטים מושכים משפט במשך שנים אך כאשר מדובר באזרחים אצה לבית המשפט הדרךאין זמן לתת לו לממש את זכותו כחוק. אם הבקשה צריכה להיות תוך ארבעים וחמישה ימים בבית המשפט, זה אומר שעם טווח בטחון הערעור צריך להיות שם קודם לכן, ויש להתחיל להכינו מיידית אחר סיום המשפט בערכאה הראשונה. לכן קשה עד בלתי אפשרי להחליף עורך דין גם אם לא מרוצים מאופן יצוגו או התנהלותו. גם זה עשוי לגרום לויתור על הגשת ערעור.
כך מלכתחילה בית המשפט מנפה פניות אם מלכתחילה מוציא מכלל אפשרות או באמצעות הגבלות אחרות. במילים אחרות אומר לציבור על תטריחו אותנו. ערעור גם אינו מעכב את בצוע גזר הדין אלא במקרים יוצאי דופן כאשר אי עיכוב ירוקן את הערעור מתוכן, למשל מאסר קצר ממשך הזמן עד תחילת הערעור.
השפעה מוגבלת מאוד – ערכאת ערעור אמנם דנה גם בפסיקה, ברוב המקרים ההלכה המשפטית היא היות ולא מתקימת שמיעת עדים ואין מתרשמים מהם ישירות, גם לא מובאים מוצגים, לכן העובדות אינן נבחנות, ולא נשקלת המהימנות ומשקלן של הראיות שהוצגו בעראה הדיונית. כעקרון כל טענה עובדתית או משפטית שנטענה כבר בערכאה הראשונה לא ניתן לטעון שנית בערעור. זה כולל גם מקרים בהם בית המשפט בערכאה הראשונה נתן אמון בעדות אשר אינה מתאימה לחומר החקירה. זאת כיון שהחשובה מכול לפי סעיף 53 לפקודת הראיות אשר בית המשפט דאג שיועבר ולפי ההלכה המשפטית בעקבותיו - היא ההתרשמות. לפי בית המשפט יתכן שתחושותיו של השופט בערכאה הדיונית אינן מבוטאות בפרוטוקול.
במקרים מיוחדים כאשר לא ניתן היה להביא ראיות מסוימות והן עשויות לשנות את פסק הדין מותר להביאן. לא קיים איסור על בחינת הגיונה של עדות באם קימות בה סתירות באותה הדרך שהערכאה הראשונה יכולה לכן מותר לערכאת הערעור להתערב בשאלות של מהימנות. במקרים של עדות פגומה או סתירות בין גירסאות לראיות מותר לבחון באם לפי ההיגיון ולמרות ההתרשמות הערכאה הדיונית, את עמידות הקביעה העובדתית. באם אינה עומדת מותר לפי ראות עיניו של השופט בערכאת הערעור להתערב משיקולי צדק. מיעוט של שופטים חושב שזו חובה מבחינה מוסרית לבחון את שיקולי ההגיון ואם אין הם עומדים בפני עצמם על ערכאת הערעור להתערב משיקולי צדק. אין בית המשפט העלין מחייב זאת!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חיפוי |
|
8/09/14 11:04
|
|
|
|
|
באופן חריג בית המשפט רשאי להתיר הבאת ראיות נוספות, לבקשת בעל דין, אם הדבר דרוש לעשיית צדק. על סנגורו של בעל הדין לבקש זאת באופן מיוחד בעת הגשת כתב הערעור! בית המשפט אינו מחויב לעשות זאת ואף אינו עובר על חומר הראיות הקיים אלא רק אם נענה לבקשה וגם כאן אינו חייב, על פי ההלכות המקובלות ערכאת הערעורים חייבת להצדיק את התערבותה בממצאי המהמנות במיוחד לאור הדגש על התרשמות ישירה ולא על ממצאים חסרי פניות.
בשים לב לכך שבכל מקרה בערכאת הערעור יוצאים מהנחה שכל מה ששופט עשה או החליט בערכאה הדיונית הינו תקין גם כשהעובדות סותרות את פסיקתו! על פי השכל הישר וביחס לכל אדם אחר שאיננו שופט המסקנה צריכה להיות הפוכה – אם ממצאים מורים על כיון הפוך ולאדם אין נימוק אחר מאשר "התרשמותו" כנראה שהעובדות הן אחרות (שנאמר אם זה נראה כברוז, הולך כברוז, משמיע קול ברוז – זה כנראה ברוז.) אמנם ישנו מיעוט של שופטים הגונים אשר רואים חובתם להתערב כאשר מתגלת טעות מהותית או התעלמות מהותית בחומר החקירה, אך רשמית מטעם המערכת אינם מחויבים לכך וברוב המקרים אינם עושים כך!
על כן ערעור נסוב בעיקר על "טעויות משפטיות". טענה משפטית יכולה להיות או הנמקה לקויה אלא שגם כאן כאשר ההרשעה נקבעה עקב "הודאה" גם אם המורשע התכחש לה או עקב "התרשמות" השופט ההנמקות הן בדרך כלל חסרות תוכן ממשי זולת הפרעה וסילוף עדותו. שכיחה התעלמות מראיה עובדתית בערכאה הראשונה. על כן ערכאת הערעור אינה משנה את פסק הדין. שני עקרונות אחרונים אלו מצביעים על גמישות רבה ביכולת ערכאת הערעור לנהוג על פי כללים שונים, כיון שישנה עמימות לגבי העקרון מתי לקבל את העדפת הערכאה הראשונה את עד התביעה על פני חומר החקירה ומתי להחליט שבערכאה הראשונה התעלמו או טעו משפטית בהערכה. מה שבטוח הוא ששופטים בערכאת הערעור יכולים לאמץ כללים שונים ובדרך כלל באופן שהפונה יפסיד. מכאן הסיכוי הקלוש להפיכת פסק הדין. במשפט פלילי על כן רוב הערעורים הם על חומרת העונש כשהטיעון שיכול להתקבל הוא סטיית בית המשפט ממדיניות הענישה המקובלת. אלא שגם כאן קיימת בעיה אם המורשע לא הודה במעשה ונגזר לו עונש חמור כעונש על אי הודאתו, אין סיכוי רב שגם בערכאת הערעור יפחיתו מעונשו.
גולת הכותרת של "הבקרה העצמית" של בית המשפט אינה משפיעה במיוחד על עיקר העיקרים במשפט – קביעת עובדות לאשורן על פיהן נפסק הדין! כלומר ההבדל בין זוכה למפסיד בין זכאי למורשע/נידון. "בקרה עצמית" זו גם אינה בוחנת באם השופט עשה עבודתו נאמנה או שחלילה שיקר, רימה – מה שרוב השופטים אכן עושים באין מפריע. ערכאת הערעור גם אינה בוחנת אם שופטי הערכאה הראשונה מנעו זכויות דיוניות הפריעו לעדות ולחליפין הדריכו עדים ושפרו את עדותם. ממילא שופטים סדרו לעצמם חסינות מוחלטת לכל דבר זדוני ופלילי שנעשה על ידי שופט תוך כדי שפיטתו, לכן גם אין טעם לבחון זאת. נקודת המוצא של "בקרה עצמית" זו, היא שכל שנעשה על ידי ערכאה נמוכה יותר הינו תקין לחלוטין. ערכאת הערעור בהתנהלותה מיתרת את עצמה, פה ושם יש חריגה מהרגל זה ומקרה כזה הינו חדשה! בעתונות מדווח כאשר באופן חריג שופט בחן ונבר המסמכים וכתוצאה מכך החליט להפוך את הפסיקה על פיה ולמשל לזכות את המורשע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אייל, תל אביב-יפו |
|
8/09/14 15:49
|
|
|
|
|
|
מחמירה מדי בענישה? למה לא להגיד ההפך, שבית המשפט העליון מוכיח רפיסות? זה הרי ידוע שקורבנות הפשע בישראל ומשפחותיהם מתפלצים שוב ושוב בגלל שהצדק לא נעשה והעבריינים נשלחים לקייטנה. סוף סוף יש שופטת שנחושה למצות את הדין עד תום עם בני עוולה, ואז מקבלת על כך על הראש?! הכתבה הזו מעוותת לגמרי, כמו האסכולה הליברלית הרקובה שהפכה את ישראל למקום בו אין לעבריין מפני מה לחשוש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אייל, תל אביב-יפו
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
פצל |
|
10/09/14 02:50
|
|
|
|
|
|
זה שהוא ערכאת עליון זו עובדה,
אבל זה שהעליון דוחה או מקבל
ערעור לא אומר כלום על טיב המשפט
של עצמו ושל המחוזי,
הכל קשקשת ופטפטת פלצנית..
הנה הוא עניין רצח החייל שייחט ז"ל
שם "בדק" העליון ערעור של העצורים
שטענו כי ההודאה הוצאה בדרכים נילוזות
המחוזי לא שם פס לא בדק אמיתות הטענות
וזרק לכלא,
העליון היה צריך לבדוק מדוע המחוזי לא בדק,
אבל ברוב רפיסותו גם הוא עצמו לא בדק
והורה לזרוק אותם לכלא..
אבל אז התערב הגורל כדי להראות כמה רדודים
ונחשלים השופטים בכל הדרגות,
והפושעים פעלו שוב ונתפסו יחד עם הנשק
של החייל,
ובמילים אחרות הבסטה המשפטית צולעת
ומדאיג שהיהירות שלה מונעת השלכת
השופטים/ות הגרועים הביתה .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פצל
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
בעל דין |
|
11/09/14 18:17
|
|
|
|
|
|
מה אתם מתפלאים פתאום כאילו ומדובר בתופעה חדשה? לשחיתות המשפטית יש וותק, מוניטין ושורשים עמוקים בדרך למינוי ובעיקר קידום שופטים שהוכיחו את כשלונם, חוסר יעילותם, רפיסותם ובנזק הבלתי ישוער שגרמו לאזרחים טובים ותמימים. קחו את בן ציון גרינברגר שקודם מבית משפט למשפחה למחוזי. תבדקו את הרקורד שלו, אבל באמת וביסודיות ותראו מה יעלה ממנו. כל כך יעיל שמחזיק תיקים פשוטים 12 שנה ויותר, ובסוף נותן פסק דין שעליו חייבים להדיחו. אך יש ״ וועדה״ למינוי וקידום שופטים, וועדה שלאור אופן עבודתה צריכה והיתה אמורה לתת הרבה הסברים שהוכח שאין לה , בשל כשלונותיהם הכל כך חמורים כתוצאה של בחירתם. אבל למי באמת זה איכפת ואת מי זה מעניין? הם נהנים מכוח אדיר שאין לו גבולות, ולציבור אין שום יכולת חוקית להשפיע כי חוקית שללו זאת מן הציבור, כדי שהכל ישאר במועדון הסגור והמפוקפק הזה שכבר קנה לו ביושר ובצדק את שמו המושמץ. לציבור כגורם החשוב והעליון בקביעות שכאלה אין זכות ציוץ. זו הדמוקריה , וזו האנרכיה המשפטית במדינה ״ דמוקרטית״.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בעל דין
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
