|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חיפוי |
|
9/09/14 11:21
|
|
|
|
|
גולת הכותרת של "הבקרה העצמית" של בית המשפט היא מוסד הערעורים. אלא שבית המשפט עושה מלכתחילה כדי למנעו. במשפט אזרחי בית המשפט לוחץ על הצדדים לפשרה "משכין שלום" תכופות פשרה שהוא עצמו קבע ואין לצדדים כל אמירה לגבי טיבה. במשפט פלילי השופט/ים מניחים לתביעה לקבוע או להגיע עם הסנגור לעסקאת טעון "להקל", כשהברירה הרשעה ללא עסקא הינה גרוע לאין מונים. לאחר שבעל הדין "הסכים" לא ניתן לערער. גם ללא אלו על ערעור רבים חייבים לותר. בפלילים הערעור הוא או נגד ההרשעה או נגד העונש או חומרתו. אמנם הערעור הוכר כזכות בסיסית לכולם אלא שזכות זאת בדרך כלל או שאינה מתממשת או שאינה משפיעה בגלל מגבלות ואבני נגף רבים שבית המשפט הציב.
העלות – ישנה אגרה והעיקר הוצאות יצוג. לא כל טעון ניתן להעלות בערעור על כן ערעור חייב להעשות באמצעות עורך דין. בדחיית הערעור בית המשפט עלול לפסוק תשלום עבור הוצאות ההליך.
הזמן המוגבל - בכל מקרה ניתן זמן מוגבל מאוד לערעור בפלילים רשאי המורשע לערער רק תוך ארבעים וחמישה יום. שופטים מושכים משפט במשך שנים אך כאשר מדובר באזרחים אצה לבית המשפט הדרךאין זמן לתת לו לממש את זכותו כחוק. אם הבקשה צריכה להיות תוך ארבעים וחמישה ימים בבית המשפט, זה אומר שעם טווח בטחון הערעור צריך להיות שם קודם לכן, ויש להתחיל להכינו מיידית אחר סיום המשפט בערכאה הראשונה. לכן קשה עד בלתי אפשרי להחליף עורך דין גם אם לא מרוצים מאופן יצוגו או התנהלותו. גם זה עשוי לגרום לויתור על הגשת ערעור.
כך מלכתחילה בית המשפט מנפה פניות אם מלכתחילה מוציא מכלל אפשרות או באמצעות הגבלות אחרות. במילים אחרות אומר לציבור על תטריחו אותנו. ערעור גם אינו מעכב את בצוע גזר הדין אלא במקרים יוצאי דופן כאשר אי עיכוב ירוקן את הערעור מתוכן, למשל מאסר קצר ממשך הזמן עד תחילת הערעור.
השפעה מוגבלת מאוד – ערכאת ערעור אמנם דנה גם בפסיקה, ברוב המקרים ההלכה המשפטית היא היות ולא מתקימת שמיעת עדים ואין מתרשמים מהם ישירות, גם לא מובאים מוצגים, לכן העובדות אינן נבחנות, ולא נשקלת המהימנות ומשקלן של הראיות שהוצגו בעראה הדיונית. כעקרון כל טענה עובדתית או משפטית שנטענה כבר בערכאה הראשונה לא ניתן לטעון שנית בערעור. זה כולל גם מקרים בהם בית המשפט בערכאה הראשונה נתן אמון בעדות אשר אינה מתאימה לחומר החקירה. זאת כיון שהחשובה מכול לפי סעיף 53 לפקודת הראיות אשר בית המשפט דאג שיועבר ולפי ההלכה המשפטית בעקבותיו - היא ההתרשמות. לפי בית המשפט יתכן שתחושותיו של השופט בערכאה הדיונית אינן מבוטאות בפרוטוקול.
במקרים מיוחדים כאשר לא ניתן היה להביא ראיות מסוימות והן עשויות לשנות את פסק הדין מותר להביאן. לא קיים איסור על בחינת הגיונה של עדות באם קימות בה סתירות באותה הדרך שהערכאה הראשונה יכולה לכן מותר לערכאת הערעור להתערב בשאלות של מהימנות. במקרים של עדות פגומה או סתירות בין גירסאות לראיות מותר לבחון באם לפי ההיגיון ולמרות ההתרשמות הערכאה הדיונית, את עמידות הקביעה העובדתית. באם אינה עומדת מותר לפי ראות עיניו של השופט בערכאת הערעור להתערב משיקולי צדק. מיעוט של שופטים חושב שזו חובה מבחינה מוסרית לבחון את שיקולי ההגיון ואם אין הם עומדים בפני עצמם על ערכאת הערעור להתערב משיקולי צדק. אין בית המשפט העלין מחייב זאת!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
חיפוי |
|
9/09/14 11:28
|
|
|
|
|
באופן חריג בית המשפט רשאי להתיר הבאת ראיות נוספות, לבקשת בעל דין, אם הדבר דרוש לעשיית צדק. על סנגורו של בעל הדין לבקש זאת באופן מיוחד בעת הגשת כתב הערעור! בית המשפט אינו מחויב לעשות זאת ואף אינו עובר על חומר הראיות הקיים אלא רק אם נענה לבקשה וגם כאן אינו חייב, על פי ההלכות המקובלות ערכאת הערעורים חייבת להצדיק את התערבותה בממצאי המהמנות במיוחד לאור הדגש על התרשמות ישירה ולא על ממצאים חסרי פניות.
בשים לב לכך שבכל מקרה בערכאת הערעור יוצאים מהנחה שכל מה ששופט עשה או החליט בערכאה הדיונית הינו תקין גם כשהעובדות סותרות את פסיקתו! על פי השכל הישר וביחס לכל אדם אחר שאיננו שופט המסקנה צריכה להיות הפוכה – אם ממצאים מורים על כיון הפוך ולאדם אין נימוק אחר מאשר "התרשמותו" כנראה שהעובדות הן אחרות (שנאמר אם זה נראה כברוז, הולך כברוז, משמיע קול ברוז – זה כנראה ברוז.) אמנם ישנו מיעוט של שופטים הגונים אשר רואים חובתם להתערב כאשר מתגלת טעות מהותית או התעלמות מהותית בחומר החקירה, אך רשמית מטעם המערכת אינם מחויבים לכך וברוב המקרים אינם עושים כך!
על כן ערעור נסוב בעיקר על "טעויות משפטיות". טענה משפטית יכולה להיות או הנמקה לקויה אלא שגם כאן כאשר ההרשעה נקבעה עקב "הודאה" גם אם המורשע התכחש לה או עקב "התרשמות" השופט ההנמקות הן בדרך כלל חסרות תוכן ממשי זולת הפרעה וסילוף עדותו. שכיחה התעלמות מראיה עובדתית בערכאה הראשונה. על כן ערכאת הערעור אינה משנה את פסק הדין. שני עקרונות אחרונים אלו מצביעים על גמישות רבה ביכולת ערכאת הערעור לנהוג על פי כללים שונים, כיון שישנה עמימות לגבי העקרון מתי לקבל את העדפת הערכאה הראשונה את עד התביעה על פני חומר החקירה ומתי להחליט שבערכאה הראשונה התעלמו או טעו משפטית בהערכה. מה שבטוח הוא ששופטים בערכאת הערעור יכולים לאמץ כללים שונים ובדרך כלל באופן שהפונה יפסיד. מכאן הסיכוי הקלוש להפיכת פסק הדין. במשפט פלילי על כן רוב הערעורים הם על חומרת העונש כשהטיעון שיכול להתקבל הוא סטיית בית המשפט ממדיניות הענישה המקובלת. אלא שגם כאן קיימת בעיה אם המורשע לא הודה במעשה ונגזר לו עונש חמור כעונש על אי הודאתו, אין סיכוי רב שגם בערכאת הערעור יפחיתו מעונשו.
גולת הכותרת של "הבקרה העצמית" של בית המשפט אינה משפיעה במיוחד על עיקר העיקרים במשפט – קביעת עובדות לאשורן על פיהן נפסק הדין! כלומר ההבדל בין זוכה למפסיד בין זכאי למורשע/נידון. "בקרה עצמית" זו גם אינה בוחנת באם השופט עשה עבודתו נאמנה או שחלילה שיקר, רימה – מה שרוב השופטים אכן עושים באין מפריע. ערכאת הערעור גם אינה בוחנת אם שופטי הערכאה הראשונה מנעו זכויות דיוניות הפריעו לעדות ולחליפין הדריכו עדים ושפרו את עדותם. ממילא שופטים סדרו לעצמם חסינות מוחלטת לכל דבר זדוני ופלילי שנעשה על ידי שופט תוך כדי שפיטתו, לכן גם אין טעם לבחון זאת. נקודת המוצא של "בקרה עצמית" זו, היא שכל שנעשה על ידי ערכאה נמוכה יותר הינו תקין לחלוטין. ערכאת הערעור בהתנהלותה מיתרת את עצמה, פה ושם יש חריגה מהרגל זה ומקרה כזה הינו חדשה! בעתונות מדווח כאשר באופן חריג שופט בחן ונבר המסמכים וכתוצאה מכך החליט להפוך את הפסיקה על פיה ולמשל לזכות את המורשע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
חבושה התורכי |
|
9/09/14 15:33
|
|
|
|
|
|
אחד השופטים החכמים שהיו כאן והסתלקו בטרם עת, השופט ברוך ז"ל, הרצה פעם בכנס באוניברסיטת תל אביב והמליץ על הסיפור של השופט פוט מאת פיטגרילי. בפתיחת הספר מתואר מצב שהיה נכון לצרפת של המאה ה - 19 ונכון ביתר שאת גם בישראל של היום. הדברים נאמרו בהקשר למשפט פלילי אך נכונים גם בקשר למשפט אזרחי בשינויים המחוייבים ואוסיף רק כי דברים דומים כתב דרשוויץ בספרו הנחיות לסניגור המתחיל (או משהו כזה).
השופט היושב בערכאה הדיונית מאמץ את כתב האשמה ומרשיע את הנאשם מתוך הסתמכות על כך שהדברים נבדקו על ידי התביעה הכללית וייבחנו לאחר מכן על ידי ערכאת ערעור אז הוא יכול לישון בשקט. ערכאת הערעור מצידה מסתמכת על כך שהדברים נבחנו הן על ידי התביעה והן על ידי שופט מקצועי של ערכאה דיונית שהתרשם מהעדים ולכן משאירים את פסק הדין על כנו ודוחים את הערעור של הנאשם.
הדברים נכונים בעיקר בישראל כשכל יום נעשה עוד כרסום ועוד כרסום בזכות הערעור - לא לערער על ממצאי מהימנות, לא לערער על קביעת עובדות, לא לערער על התרשמות השופט. על מה נשאר לערער? על טעות משפטית...
הבה תודו שופטים נכבדים (בעיקר בעליון) - אין לכם כח ואין לכם חשק לדון בערעור. נאשמים מעניינים אותכם כקליפת השום ואתם מעדיפים את יציבות המערכת על פני האמת.
מצב בו שופט מחוזי זוכה לגיבוי מלא בכל החלטותיו מבית המשפט העליון הוא מצב פגום ורקוב. בעיקר כשמדובר בשופט הבית של הרשות לניירות ערך, שחדשות לבקרים מוזמן להרצות בכנסים מטעמם, שנשלח מטעם הרשות לניירות ערך להשתלמות בארה"ב... במצב כזה לא צריך כלל שופטים - לא בעליון ולא במחוזי. צריך פשוט חותמת גומי חזקה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חבושה התורכי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
דב1 |
|
9/09/14 19:25
|
|
|
|
|
הבעיה העיקרית הינה שהערכאות למיניהן מגבות את אלו שתחתיהן. השאלה היא למה. התשובה היותר הגיונית היא חסכון בעבודה. למה לשבור את הראש בתיק כבד. מצמצמים את הקריטריונים הנידונים ודוחים ככל האפשר כל תיק ואז יש שקט ואפשר לנוח (זהו אגב גם מה שקורה במשטרה שנוהגת לסגור תיקים פליליים בשיטת הסרט הנע בטענה של חוסר ענין ציבורי ). בעיה שניה הינה השוחד שמקבלים השופטים. נשיא בית המשפט ה"אגדי" אהרן ברק קיבל תמלוגים יפים מגופים משפטיים חיצוניים תמורת "הרצאות". מדובר בסכומים בני 5 ספרות. זה בא לידי ביטוי ביחס הגומלין שלו לגופים אלו כפי שהתברר בדואל ששלח לחו"ל על אודות הישגיו בכיפוף המשפט למצופה ממנו. אם השופט מכבוב מוזמן על ידי הרשות לניירות ערך לסיורים בחו"ל הרי מהו אם כן ההבדל בין שוחד לבין המעשה הזה?!
מנסיוני, בשעתו עוד לפני שהתקבל החוק על איסור הקלטת מהלך דיונים בבית משפט הקלטתי מהלך משפט בו הייתי מעורב מה שהוכיח שהחלטת השופט מנותקת מן המשפט לגופו. נשיא בית המשפט אז, למרות שהחוק התיר את ההקלטה, לא רצה לשמוע ופסל ראיה זו מלכתחילה.
האם בנסיבות אלו ניתן לומר שמערכת המשפט שלנו אכן טובה נקיה הוגנת ויעילה. לדעתי לא. זאת בנוסף לעינויי הדין הגורמים לעיתים קרובות לחוסר רלוונטיות של פסק הדין לכשיתקבל.
לענ"ד יש לשנות את סדרי המשפט כלהלן:
א. לבטל את ערכאת הערעור.
ב. כל משפט ישקל על ידי שלושה שופטים לפחות.
ג.מהלך הדיונים יוקלט ויותר גם לצדדים להקליט את הדיונים.ההקלטה תהיה בלתי חסויה כדי שהציבור יוכל להעריך מי הם השופטים הגרועים/שקרנים/מושכים משפטים ללא סוף וכיו"ב ולהעיף אותם. ביקורת על מערכת המשפט הינה ענין הכרחי.
ד. לשנות את הרכב ועדת מינוי השופטים. בועדה צריך שיהיו נציגי הציבור ולא אינטרסנטים. השופים בועדה מעונינים בשופטים נאמנים למערכת שהיא אולי מושחתת בהתנהלותה. עורכי הדין בועדה נמצאים בסימביוזה עם השופטים כך שקשרים חברתיים מקצועיים קובעים הרבה יותר במינוי מאשר כישורים.
ה. בג"ץ צריך להתנהל כמשפט עם חקירה וראיות אחרת זוהי ערכאת משפח ולא ערכאת משפט.
ו. כל שופט שמוצעת לו טובת הנאה בעבודתו חייב יהיה לדווח על כך לכנסת כדי שועדה מיוחדת בכנסת תחליט אם יש לאשר קבלת ההטבה.
ז. מה שחסר יותר מכל לשופטים לדעתי זו יראת שמים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב1
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
ערעור ב- 2 דקות.. |
|
9/09/14 19:45
|
|
|
|
|
|
מציע שתסיר את הערעור, אומר גרוניס לאדם מבוגר
שממתין שנה ורבע רק לגרוניס.. ועניינו הוא גזל
זועק ונפשע שעושה תאגיד לאחד מעובדיו כנקמה,
האיש מנסה להגיד משהו גרוניס בולם אותו בתוך דקותיים
מרים ראשו לקהל וקורא.. האיש בא לפנינו בטרם ההליך הקודם הסתיים, ולכן תביעתו נדחית והוא ישלם (לתאגיד הגוזל..)
20,000 שקל הוצאות, קריאות תדהמה בקהל, גרוניס מקריא את התיק הבא...
מה שגרוניס לא מספר ולא כותב זה שהוא מבלף את שומעיו וקוראיו
כי על שולחנו מול עיניו החומר המראה שההליך הקודם כן הסתיים שנה לפני ויש שם תאריך...
גרוניס יודע שהציבור לא יודע...
גרוניס יודע שהאומלל יוכל לערער אצל הלמפה...
אין תימה שמהדוברות שלו יצאה הודעה כי כמות הערעורים
בזמנו ירדה ב - 25% ...
ולחשוב שמי תבוא לתקן את תעשיית הבלופים היא ... נאור ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערעור ב- 2 דקות..
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
יודע ומתבייש |
|
10/09/14 17:44
|
|
|
|
|
|
לבדוק התנהלותו התמוהה על גבול הפלילית של עו"ד רונן מטלון. זה אותו מטלון שבמסגרת חקירת אולמרט פשטה המשטרה על משרדו. לא יאמן. שופט בכיר פונה ללשכה, באמצעות וכחלק מפסק דין, סומך עליה שתבצע עבודתה, ולא יודע שזו אינה מצליחה במשך כל אותן שנים מפסהד, לקיים דיון בעניינו גם אחרי שהגישה נגדו קבלנה... שששששש שאף אחד לא יספר לשופט כאבוב. ששששש
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יודע ומתבייש
|
|
|
|
|
|
|
