s1 News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
דלג
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה    ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
אלי אלון
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20    על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
גדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פברוק כ"תום לב"
מאת: איתמר לוין  |  28/09/2014
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
כן, וגם לזהות השופטים שהינם
  כנתבעת....מושחתים   28/09/14 08:19
ביהמ"ש העליון שהיא פעלה בתום לב האם הקביעה התמוהה הזו קשורה לזהותם של התובע והנתבעת? כן, וגם לזהות השופטים שהינם כמו הנתבעת....מושחתים.
 כן, וגם לזהות השופטים שהינם כמו הנתבעת....מושחתים.
כתוב תגובה ל- כנתבעת....מושחתים
קשור גם קשור בעבותות פלדה
  צורי   28/09/14 09:01
לא ניתן לרפש השמאל להתיסר כפושעת במשפט של איש לא חשוב שהגן בגופו על קיומינו. יש להוקיע את "ד"ר למשפטים" עאלק והתרחק מאשה כוזבת זו.
כתוב תגובה ל- צורי
טעות לא מושחתים אלא מסממים
  גן שושנה   28/09/14 09:10
האליטה המשפטית החזקה בישראל זו האליטה המנוונת והמנוולת ביותר שידע העולם המערבי מאז היווסדו
אותה אליטה משפטית נותנת חסות ומחסה על פשעי השבט הלבן והחזק שלה
משחקת תפקיד של ליברלי ופתוח ולמעשה משתמשמת בכלי הציבורי החזק ביותר לצרכיה ולאג'נדה שלה
אלינה דיין אשת תקשורת שתפקידה היחיד הוא לסמם ולטמטם את אזרחי ישראל במידע שקרי דמיוני ופנטזיונרי מקבלת חליפת מגן מאותו שבט שאליו היא שייכת
מעולם מערכת החוק לא ניראתה מגוחכת בזויה ומכוערת יותר מפסק הדין הנלוז הזה
איזה מזל שהעם היושב בציון יותר חכם מהאליטה הרקובה הזו
כתוב תגובה ל- גן שושנה
קשה להשלים עם העובדה ש
  ישע   28/09/14 12:42
העם והמדינה נפלו קורבן לחבורה של בולשביקים עוכרי ישראל בחסות דקטטוראה תקשורתית פושעת בוגדנית: עד מתי עוכרי ישראל יעלוזו
כתוב תגובה ל- ישע
2
עבור מאחזי עיניים זה בסדר1
  לול   28/09/14 08:32
בית המשפט על שופטיו מאחז עיניים
אחיזת עיניים הינה מעשה רמאות המבוסס על הטעיה חזותית. קוסם, להטוטן גורם לקהלו להביט על דבר אחד, בעוד הוא עושה דבר אחר שהקהל אינו שם לב אליו. כך בהשאלה ניתן ליצור התרשמות מסוימת בעוד שהנעשה שלא במסגרת חזות זו הינו שונה. בית המשפט יוצר רושם כאילו יש בקרה על הליכים משפטיים בעזרת שגרות היוצרות חזות זו. אלא שאין להן השפעה כי אינן מלוות במנגנוני בקרה אמיתיים אלא באמצעי חבלה בכל מה שעשוי לגלות את המציאות האמיתית. פיקוח ובקרה על השופטים קיים רק כביכול.

פומביות הדיון – ככלל שמם של נאשמים בפשעים ועברות חמורים, האשמה המיוחסת ופסק וגזר הדין מתפרסמים. ברוב המשפטים מותר לציבור הרחב להיות נוכח בדיונים. במציאות הציבור אינו עוקב אחר הדיונים. גם לו רצה היה זה קשה מאוד, כי אלו אינם מתקימים באופן רצוף, אלא מפוזרים על פני תקופה ארוכה. בדרך כלל הנוכחים הם מי שמזומנים או מלוים במשפטים אחרים. כיון ששופטים הם הקובעים את מועד הדיונים ובתוכם את סדר תורי המתדינים, הם יכולים לסדר גם דיונים עם פחות נוכחים. מה שקורה בדיונים מתועד כפי ששופטים רוצים וזה אומר גם שכתוב הנעשה ללא קשר למציאות. זה כולל מצד השופט מצג שוא של התנהגות הוגנת ותגובות מתאימות לנעשה בעוד התעוד משמיט ומסלף את שהתרחש. הציבור גם אינו יכול להשות בין הנאמר לכתוב וגם אילו יכל, הוא חסר סמכות, אינו יכול להוכיח כיון שאסורות הקלטות ואין בפני מי להתלונן שיבדוק אי התאמות.

הפרוטוקול של הדיונים – לכאורה הפרוטוקול אמור לשקף נאמנה את הנעשה בדיונים. בפועל הפרוטוקולים משקפים רק את מה ששופטים רוצים שיהיה כתוב, כדי שיצדיק את החלטותיהם. על כן הם מתיחסים בכובד ראש אל הפרוטוקול, כי רק כך יהוה אסמתכתא. הסילופים בפרוטוקול מגיעים לדרגת מיומנות גבוהה ביותר. למען השגת התוצאה הרצויה ישנן שיטות שונות החל מהפשוטות ביותר השמטה של מה שלא רצוי והוספה של מה שרצו, תיקון הנאמר והפרעת והפסקת העדות במקום שמתאים לשופט דבר המקל ליצור רושם כאילו העד אמר את מה שהשופט רצה , עריכה מחודשת כמו יצירת רושם בכתוב כאילו העדות ניתנה ברצף ונסתימה, וגם שינוי סדר הנאמר לקבלת משמעויות חדשות ורצויות יותר. הם כמובן לעולם אינם רושמים את הערותיהם ואת התפרצויותיהם באמצע העדות. אם מתאים להם, הם רושמים רק את תגובת העד כדי ליצור את הרושם הרצוי מעדותו. כך כשלא מוברר מהכתוב שדברי העד היו במענה, יכולים הם להראות מחוץ להקשר, מבולבלים. זהו גם אמצעי ליצרת רושם מוטעה, למשל אם כיון שהושמטה התערבות השופט והעד כביכול מחוץ להקשר הכחיש מעשה כלשהו, יראה הדבר כביטוי לתחושת אשמה. אין שום גורם שיש לו יחדיו סמכות ורצון לאמת את מידת מהמנות הפרוטוקול למתרחש.

פסילת שופט – במקרה הטוב שופט לאור נסיבות אוביקטיביות מחליט לפסול את עצמו. בעל דין זכאי לבקש משופט לפסול את עצמו בשל אותן סיבות ולעיתים שופט נענה. אלא שבית המשפט העליון לא תמיד מגבה אותו, תכופות אף מתנגד בשל עיכוב הליכי משפט. הסיבה השכיחה לרצון לפסול שופט היא היותו נושא פנים. גם אז בעל הדין חייב לבקש זאת מלא אחר מהשופט עצמו שבידו גם ההחלטה. היה וכצפוי הוא מסרב, ניתן לערער על כך בבית המשפט העליון בתשלום והחלטתו נקבעת על פי הפרוטוקול שאותו שופט עצמו כתב. משמע קיים הליך של פסילת שופט, אך הכל נעשה כדי שלא יתממש. בית המשפט הלעליון אף מטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על המערער שבהתאם לאופן שבודק גם קובע שהערעור אינו מוצדק. המסקנה אין דרך להשיג פסילתו של שופט לא ראוי.
כתוב תגובה ל- לול
3
שופטים דרוזים ויהודי נאשם
  אזרח   28/09/14 08:35
והנה לך תוצאה הפוכה. אילנה דיין היא יהודיה, סלאב מי יפגע בה? התובע - הקצין הדרוזי - מי הוא בכלל, אף אחד לא סופר אותו. והנה לך, "משפט צדק". תהפוך את התפקידים ותקבל "משפט צדק" עם תוצאה הפוכה.
כתוב תגובה ל- אזרח
4
עבור מאחזי עיניים זה בסדר2
  לול   28/09/14 08:38
ערעור – עיקר הבקרה העצמית של בית המשפט הוא מוסד הערעורים. אלא שגם כאן בעוד רשמית קיים ערעור, נעשה הכל כדי להוריד מעוקצו ואף למנוע את קיומו.במשפט אזרחי שופטים לוחצים ללא לאות לפשרה כביכול כדי "להשכין שלום". הצד הצודק יוצא מקופח עוד יותר, ואיך יהיה שלום? תכופות מלבד ריב זה הצדדים אינם מכירים. במשפט פלילי שופטים מניחים לתובעים ללחוץ להודאה, בלי או עם עסקאת טיעון כביכול כדי "להקל" בעונש גם כאשר הנאשם כלל לא חטא. בשני המקרים באם בעלי הדין הסכימו הם אינם יכולים לערער. בנוסף להוצאות יצוג, אגרת משפט שלא כולם יכולים או מוכנים לעמוד בהם שופטים עוד עלולים לפסוק הוצאות משפט כבדות. ניתן זמן מועט להגשת ערעור פלילי תוך חודש וחצי כתב הערעור חייב להיות בבית המשפט. את עקר העקרים קביעת עובדות, ערכאת הערעור כלל אינה בודקת אלא מיחסת לערכאה הקודמת תקינות. כך רשמית קיים ערעור אלא שברוב המקרים אין לזה כל השפעה.

משפט חוזר - למראית עין קיים כאמצעי בקרה גם משפט חוזר. אלא שמאז קום המדינה וכינונה של המערכת המשפטית בארץ, היו משפטים חוזרים בודדים בלבד. כמעט בלתי אפשרי לנהל משפט חוזר היות וחומר החקירה מפוזר בין גורמים שונים וחלקו הגדול אובד או מושמד. מוצגים בהוראת בית המשפט מושמדים. בניגוד לפעילותם של שופטים בקידום חקיקה המקלה על הרשעות, שופטים מעולם לא פעלו לקידום חובת שימור החומרים, למרות הצהרות בית המשפט על שמירה על זכויות האזרחים. מה שבית המשפט כן מקדמים הינו תילי תילים של הגבלות על משפט חוזר. לדוגמא צריך להביא ראיות חדשות כי כידוע לא יתכן שבית המשפט הגיע למסקנות שגויות מהחומר שהיה לו שלא או שכן מרצון. הראיות צריכות להיות חדשות לא רק לבית המשפט אלא גם לנידון. אם ידע עליהן ולא הציגם, לא יזכה במשפט חוזר, גם אם זו היתה הבחירה של מיצגו ולא שלו וגם כשבית המשפט הוא זה אשר מגביל את כמות הראיות והטענות שהוא מוכן שיוצגו. גם לא מספיקה הוכחת חפות אלא צריך להוכיח טעותו של השופט! שופטים ממשיכים להמציא מני הגבלות בפני קיום משפט חוזר, אם כי רשמית הליך זה של "בקרה עצמית" קיים.
כתוב תגובה ל- לול
5
תמיהות ראויות, עיתונות אמיצה
  שוחר-שלום   28/09/14 08:38
אין דין אך יש (אילנה) דיין
כתוב תגובה ל- שוחר-שלום
6
חופש עיתונות לא ניתן לערוץ7
  השמאל סגר ערוץ7   28/09/14 08:42
כתוב תגובה ל- השמאל סגר ערוץ7
7
עבור מאחזי עיניים זה בסדר3
  לול   28/09/14 08:47
נציבות תלונות הציבור על שופטים - עוד אמצעי של "בקרה עצמית". מוסד שלא שופטים חשבו אי פעם ליזום. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק התנגד לו בתוקף והגיב כנעלב עמוקות מעצם הרעיון. הוא טען שבית המשפט מבקר את עצמו. בשלב מאוחר יותר הסכים לקיום נציבות כזו אך רק אם תהיה בחסותו ובפקוחו ולא בידי הכנסת כדברו "כדי לא לפגוע בהפרדת הרשויות". אולי אמירתו של היא מחוסר הבנה?... בשל עקרון הפרדת הרשויות, הפיקוח חייב להיות מטעם רשות אחרת ולא מאותה רשות עצמה. התוצאה היא שהנציב נבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שבית המשפט ונשיאו שולטים בה. הנציבות נמאת במרות הנהלת בית המשפט הנמצא במרות בית המשפט העלין. בית המשפט העליון הוא גם קובע אילו סוגי תלונות לבדוק ובאיזו דרך. כך נקבע שתלונה יש לברר רק מול השופט הנלון, ומה שקובע הוא תשובתו שלו. מובן שכך ניתן להתלונן רק על מה שניתן להוכיח בכתובים כמו המשכות ההליכים או צוים שהשופט רשם. כך לא ניתן לברר על התנהלותו מידת הגינותו וכדומה. כלומר השופט יודע שבעל הדין שאת ענינו הוא מברר התלונן נגדו. הוא זה אשר פוסק גם בענין המשפט וגם לגביו עצמו. בעל הדין כל אותה העת ממשיך להשפט אצל אותו שופט. כך גם אין שום הגנה על בעל הדין התלוי בשופט. זה גם מתקשר ל"אמצעי בקרה" אחר שהוזכר – פסילת שופט. נשיא בית המשפט העליון עשה הפרדה בין תלונה על שופט אצל הנציב לבין בקשת פסילת שופט אצל השופט עצמו או ערעור על סרבו רק אצל נשיא בית המשפט העליון. דבר זה הוא בנגוד לכל הגיון. אם הכונה היא באמת ובתמים לאפשר ברור בלא שהמתלונן יפגע מכך יש לקשור את שני ההליכים יחדיו.

סטטיסטיקה –כאשר בקרה חיצונית כמו תוצאות סטטיסטיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם לגבי השפיטה מאירות עיניים וגורמות לחשש לליקויים חמורים, גם כאן מנסה בית המשפט לאחז את עיני הציבור. לפי הסטטיסטיקה של הלשכה המרכזית שעור הזיכויים ירד עד כדי זיכוי אחד לאלף. לכך יש לבית המשפט פתרונות לסובבה בטענה שהסטטיסטיקאים בלשכה אינם משפטנים ולכן אינם בקיאים בתחום. הם לאומת זאת "יודעים יותר", מבחינתם הוחלט לא לכלול את המודים מרצונם או בדרך כלל באיומים, כיון שהודו, לשיטת בית המשפט אין להחשיב את הרשעתם כהרשעה. בדומה החליטו לחשב את שעור ההרשעות לא לפי נאשמים, אלא לפי סעיפי אישום. כיון שנאשמים אינם מורשעים בכולם, יחשב שעור ההרשעות עלפי הסעיפים בהם הורשעו. זה כמובן בלי להתיחס לעובדה שהתביעה מלכתחילה רושמת עודפי סעיפים כדי שתוכל מתוכם להוריד לצורך מיקוח לקבלת הודאה. כל בר דעת יחשב לפי סכויו של אדם נאשם לצאת זכאי. כאן לא תעזור כל אחיזת עיניים גם לא מיני חלוקות והסברים "סטטיסטיים" מוטים לפי התוצאה הרצויה. כפי ששופטים מתכחשים לאמת והם מכונים על פי תוצאות רצויות לטובת החזק ובמשפט פלילי לצד של מוסדות האכיפה. כך גם "הבקרה" בתוך בית המשפט לפי אותו הלך רוחות, המניח תקינות עבודתם של מוסדות האכיפה, הבקרה כולה נקבעת על פי מה שבית המשפט המבוקר קבע הווה אומר בקרה איתית אינה קימת. כל ההסדרים לא נקבעו כדי לממש את זכותו של הציבור למשפט הוגן, אלא כדי להגן על שופטים ולחזק את שלטונם המוחלט.
כתוב תגובה ל- לול
8
איתמר לוין מה לא ברור כאן
  צורי   28/09/14 08:48
הגברת זכתה להגנת החונטה השמאלנית העבשה של בית האבות העליון הדמנזים הללו לשמר את החונטה השמאלנית עדיין זוכרים. היה סיכוי לשנות את הרכב הרקב של בית במשפט העליון אבל ציפורה כדרכה בקודש לא תיגע בהמלצות "השופטים" על מינוי שופט, בקיצור זה מה שאנו יודעים לאורך זמן על ציפורה רפיסה מולדת.
כתוב תגובה ל- צורי
בית המשפט פוליטי לחלוטין1
  צרצר   28/09/14 09:08
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.

לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.

עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו מה עוד שישנם גם שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.

פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
כתוב תגובה ל- צרצר
בית המשפט פוליטי לחלוטין2
  צרצר   28/09/14 09:16
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.

מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.

בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
כתוב תגובה ל- צרצר
בית המשפט פוליטי לחלוטין3
  צרצר   28/09/14 09:22
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם! כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.

שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי עלידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור..
כתוב תגובה ל- צרצר
9
הרי ברור
  יוד70   28/09/14 09:14
איליה מורמת מהעם פוסקת נגד קצין שייכת לקליקה שלהם בדיוק כמו דרוזי כדי להגן על אילנה דיין ה
כתוב תגובה ל- יוד70
10
תמשיכו לשמרהחונטה השמאלנית !!
  ושה וחרפה   28/09/14 09:15
כתוב תגובה ל- ושה וחרפה
11
לא כשר ,ומסריח מריקבון
  הגנה תמוהה לאילנה   28/09/14 09:23
כל ההתנהגות של אילנה דיין, בין אם בכתבה, ובעיקר אחריה, כאשר היה ברור מהי האמת האבסולוטית ,והיא לא התנצלה , מעידה בקול רעם על האישיות,חוסר המקצועיות ,ובוודאי חוסר תום לב. ההד המוחזר של הרעם על חוסר התנצלות , וגיבוי שקיבלה..מראה שלא היה כאן שום מיקרה... יכול להיות שיש עוד עיתונאים כאלו ?
כתוב תגובה ל- הגנה תמוהה לאילנה
12
התשובה היא: "!" ולא "?"
  שאול א.   28/09/14 09:26
אין ספק שפסק הדין בפרשה הזו היא הביטוי הבוטה ביותר של השחתת מערכת המשפט לטובת "מקורבים". אלמלא אילנה דיין כנתבעת פסק הדין הזה וקודמו לא היו באים לאוויר העולם. מערכת שלמה סימנה את המטרה (לזכות את דיין) ובנו קונסטרוקציה שלמה ("אמת לשעתה") ולאחר מכן ("תום לב עיתונאי") רק למענה. אילו דיין הייתה התובעת, היא הייתה זוכה במשפט מטעמים הפוכים לחלוטין. רק טיפש כמו מנחם בגין נותר להאמין ש "יש שופטים בירושלים".
כתוב תגובה ל- שאול א.
הגזמת בכינוי מנחם בגין טיפש
  לול   28/09/14 10:04
הגזמת בכינוי מנחם בגין טיפש!
1. הוא היה נבוך כאשר שופטים הפכו את החלטתו ולא יכל בו במקום להפכה בחזרה!
2. אופיני לבוגרי משפטים חסרי נסיון כעורכי דין. מנחם בגין לא עבד יום מחיו כעורך דין! לימודי משפטים בהם מלמדים רק את הצדדים היפים, מותיר בוגרים תמימים המאמנים שמערכת המשפט היא מערכת צדק ומכבדים אותה מאוד - כמובן שלא בצדק.
3. בשנותיה הראשונות של המדינה וגם הרבה אחרי זה למעשה עד לא מזמן, המערכת המשפטית הצליחה לשטות בכולם.
כתוב תגובה ל- לול
13
פוליטיקה במשפט? ההיסטוריה תקבע
  בן שלמה   28/09/14 09:40
הביקורת על בית המשפט העליון נופלת על אוזניים ערלות של חברי הכנסת. ברם, הביקורת של איתמר לוין ושל אחרים תעזור בבו היום להיסטוריונים ללמוד את המשפטים של אילנה דיין, זאב שטרנהל ועזמי בשארה מצד אחד, ושל ערוץ 7, שמואל שניצר ומאיר כהנא מהצד השני, ולקבוע שבזמנינו הייתה העדפה פוליטית בפרשות מסוימות.
כתוב תגובה ל- בן שלמה
לא כל חברי הכנסת אלא של ה0מול
  בן סירא   28/09/14 10:13
הבקורת על בית המשפט אינה נופלת על אזניים ערלות של כל חברי הכנסת אלא על ה0מול המדיני הגלוי, כמו מפלגות שבראשם מרצ, העבודה, התנועה, יש עתיד. גם על ה0מול הפוליטי המתחזה ללאומי כמו ישראל ביתנו וכמה חפרפרות בליכוד שרובם כבר אינם שם. בראש כל אלו בליכוד היה דן מרידור המסריח, בני בגין, גדעון סער, רובי ריבלין.

הבקורת איננה רק על בית המשפט העליון אלא על בית המשפט בכלל (החרא יורד). כל זמן שחלק ניכר מהעם ימשיך להצביע עבור ה0מול המדיני - אין תקוה. כמו העם הרוסי שאינו יודע דמוקרטיה מהי אך הוא לכל הפחות לא מדבר בשמה כמו ה0מול הישראלי הצבוע.
כתוב תגובה ל- בן סירא
14
פס"ד לקוי ובעייתי
  אורי יהודה   28/09/14 09:52
פס"ד לקוי ובעייתי לדעת משפטנים רבים וטובים.
כתוב תגובה ל- אורי יהודה
15
משחק מכור
  ברור בשמש   28/09/14 09:53
ההחלטה העקרונית הייתה לזכות את דיין לא חשוב העילה כאשר התירוץ המגוחך של "אמת לשעתה" נפל בלחץ ציבורי שלפו מה"בוידים" משהו אחר זה כל הסיפור שנה טובה (לשעתה ובתום לב)
כתוב תגובה ל- ברור בשמש
השופטים: שניצר - לא, דיין - כן
  בן שלמה   28/09/14 17:05
על מנת לבטל מתן פרס ישראל לשמואל שניצר השופטים לא רק שלא התייחסו ל-("אמת לשעתה") אלא דרשו לבדוק את "עמדתו של מר שניצר כיום בהתייחס לכתוב במאמר".
כתוב תגובה ל- בן שלמה
16
מערכון על השתלת מידע לא רלבנטי
  דוד ש   28/09/14 09:59
youtube.com
כתוב תגובה ל- דוד ש
17
אני פשוט מחרים אותה.
  בוקיסריקי   28/09/14 10:14
היא יכולה לשדר מה שהיא רוצה אבל לא יכולה לחייב אותנו לצפות ולהקשיב. אני פשוט עובר לערוץ אחר כשהגברת בשידור. מרוב גועל.
כתוב תגובה ל- בוקיסריקי
18
אילנה דיין: חרפה עיתונאית
  בוץ'   28/09/14 10:21
אמרתי? האישה הזאת פשוט חרפה בכתבות הדלוחות והשטחיות שלה. אולי תתנו לשרה גבאי לעשות את העבודה במקומה? היא פשוט גדולה!
כתוב תגובה ל- בוץ'
19
תגובה
  צנחן   28/09/14 10:23
הכי חשוב שאנו כילדים יהודים בארץ ישראל לומדים ומתרגשים מסיפור הקצין הצרפתי דרייפוס העוול שנעשה לו והצדק המאוחר שקיבל.כולנו חשים את הכאב הצורב והמשפיל של הקצין היהודי המסור ואת גבורת העיתונאי והסופר האמיץ אמיל זולא אשר העלה שוב את הפרשה לתודעה ציבורית ולמשפט חוזר שבסופו זוכה הקצין היהודי.ואילו כאן בישראל אין אנשי ציבור אמיצים דיים כדי לקרוע המסיכות מעל פניהם של שופטים לא מוסריים ואנשי שררה מושחתים.אף לא אחד קם כנגד העיוות המשפטי מוסרי וערכי שנעשה במשפטו של הקצין הדרוזי סרן ר׳.האם בגלל מוצאו? האם בגלל הפחד מהמאפיה המשפטית השולטת בממשלה ובעם?האם שוב מותר לנו ללעוג למוסדות ה״צדק״ ברוסיה או בסין?היכן שופרי המוסר של העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות?איך נאלמו מבקשי החירות והצדק מפני מבקשי הכוח והשררה? הישנו אמיל זולא אחד בארץ היהודים?
כתוב תגובה ל- צנחן
20
לא מאמין בגרוש לאילנה דיין.!!!
  מינכנהאוזן   28/09/14 10:29
ראיתי את הכתבה וברגע הראשון האמנתי לה. בהרהור שני כבר היו לי אי-אלו ספקות.
היא אישה שחצנית ויהירה.
כתוב תגובה ל- מינכנהאוזן
21
ויקו למשפט והנה משפח (ישעיהו ה
  אין שופטים בירושל   28/09/14 10:37
ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה (ישעיהו ה') משל הכרם. אין שופטים בירושלים פרט לצדיק אחד בסדום. הקטעים החשובים ביותר בכתבה מפוברקים אליבא דכולם אבל השופטים הלא נכבדים לא מתביישים לדבר על תום לב. אין פה שום עניין משפטי רק שכל ישר" אבל החונטה המשפטית מנסה לשכנע אותנו שחור הוא לבן ולבן הוא שחור. אין אמון בבית המשפט, הכל פוליטי. שערוריה!
כתוב תגובה ל- אין שופטים בירושל
חדלו לפרסם את שעור אי האמון
  בן סירא   28/09/14 16:54
חדלו לפרסם את אחוזי האמון ויותר נכון את אחוזי אי האמון במערכת המשפט, כרגיל בלחץ בית המשפט. כפי שבית המשפט אינו רוצה שיפרסמו יותר את שעור ההרשעות/זיכויים! על זיכויים כבר אי אפשר כל כך לדבר על אחוזים כי אחוזים הם כמה למאה וכאן מדובר על פרומילים כמה לאלף!
כתוב תגובה ל- בן סירא
22
"ההלכות נכונות; היישום מוטעה"
  54אכר224עאכ   28/09/14 10:53
דפים על גבי גפים נכתבו ע"י השופטים בדנ"א דיין. ניתוח משפטי מבריק, אסמכתאות רבות ומגוונות, פילפולים על גבי פילפולים. בהחלט יפה. דא עקא, כי ההלכות שנכתבו יפות להם בתאוריה, ברמה העקרונית. יישום ההלכות הנ"ל על אילנה דיין תוצאה אחת - קבלת התביעה. בפסק הדין אין התעמקות בכתבה עצמה, בכתבה שהוציאה לשון הרע על בן מעוטים.

אין ספק שאין מדו בכר בעיתונאית אחראית. כל מי שצפה שבכתבה יודע כי עבר מסר מרשיע. לא איזון ולא בטיח. הרשעה.

לפחות בוטלה ההלכה שענייננה: "בשקר לשעתו"

כתוב תגובה ל- 54אכר224עאכ
23
אל תבלבלו אותם עם עובדות
  היא משלנו   28/09/14 11:27
אם נצא מהנחה( שזקוקה להוכחה) שהשופטים הם ישרים ,לא מוטים פוליטית ואפילו כולם דורשי צדק ואמת נגיע למסקנה שדעתם שווה בערכה לדעתו של כל פרשן ושל כל אדם סביר.השופטים טועים כמו כולם,רשלנים וחפיפניקים כמו האדם הממוצע, דחינים (דוחים כל דבר) יותר מהאדם הממוצע ודעתם הסופית, נובעת מאוסף התכונות הללו.ובסופו של דבר דעתם נובעת מדעות קדומות ושייכות חברתית והם לא נוטים לשנות אוה בגלל העובדות
כתוב תגובה ל- היא משלנו
24
פרשת דרייפוס הישראלית
  איפה אמיל זולא?   28/09/14 12:14
כתוב תגובה ל- איפה אמיל זולא?
25
הקורא לא מתפלא על התוצאה
  בני בנקר   28/09/14 12:19
הסופית, בדיוק כמו שהוא לא מתפלא על ביטול שני של החוק לעצירת מסתננים,חוק שאיננו שונה במהותו ואפילו הומני יותר מחוקי אוסטרליה ואיטליה. זהו בג"ץ מוטה בצורה קשה לשמאל ולליברליזם מעוות,או במילים שלי: ילחם על זכויות אויבנו להשמידנו,כי זה מהות הדמוקרטיה בעיניו. איך אמר השופט העליון חשין ? אהרון ברק יעדיף שיהרגו 50 איש בפיצוץ אוטובוס, כדי שישמרו "זכויות" האזרח של המחבלים בהגיון המעוות שלו. נאמר כעת: בבג"ץ, "מבחן בוזגלו" הוחלף ב"מבחן אילנה דיין" שהיא "משלנו",כלומר עם האג'נדה שלנו. אין לי ספק שאם בג"ץ זה היה קיים ב 1948,לא הייתה לנו מדינה יהודית עצמאית,אבל הוא מנסה היום בכל כוחו לתקן את "המעוות",להפוך את המדינה ממדינת העם היהודי ל"מדינת כל אזרחיה",אלה המכונים "פלסטינים",אריתראים,סודנים ושאר מרעין בישין.
כתוב תגובה ל- בני בנקר
26
קיויתי למשפט והנה מספח
  אבי כהן   28/09/14 12:33
שופטי העליון, מרגישים את עצמם באמת עליונים מנותקים מן העם ומן המציאות ומנסים לנהל אותנו. אחר כך הם מתבכינים שלא נותנים להם את הכבוד הראוי להם לדעתם. אמת לשעתה = בזיון. אמת של עיתונאי "בתום לב" אם היא היפך המציאות כתוצאה מבישול, אזי אותו עיתונאי צריך להחזיר את תעודת העיתונאי שלו ולהיות מפוטר ללא פיצויים. אם אותו עיתונאי גם עורך דין שעשה התמחות בעליון, אזי הוא צריך לשבת בבית סוהר
כתוב תגובה ל- אבי כהן
27
שופטים? בדיחה עצובה
  אמת לשעתה   28/09/14 14:24
אם הם לא היו שופטי ישראל גם אני הייתי צוחק. מדובר באוסף של שופטים שנבחרו על פי קו אידיאולוגי,אנשי שמאל קיצוני שמגינים על חבריהם בעיתונות. דמיינו לעצמכם שבמקום אילנה דיין מהפמיליה היה עיתונאי ימני או דרוזי היו קורעים לו את הצורה.
שופטי אמת לשעתה הם לדאבון הלב שופטי בית משפט הלעיון, אוי למדינה שאלה שופטיה
כתוב תגובה ל- אמת לשעתה
28
משה דיין, חזר תמיד בדמן. דיין,
  מדמוני אסף   28/09/14 14:39
כלום לא השתנה עם השם והאופי של דיין.
כתוב תגובה ל- מדמוני אסף
29
צריכים מהפיכה בסיגנון צרפתי
  רובספייר   28/09/14 16:18
הציונים מוליכים את כולנו לאבדון. המדינה שהם בנו לא תחזיק עוד הרבה זמן מעמד בנינים יפים טיילות יפות טפטפות וכל השטויות היו גם בסוריה וגם בעיראק היום לא נשאר מזה כלום אם אין מהות ותוכן ואין אלוהים אין סיכוי שנשרוד במזה'ת שסביבנו 500 מיליון ערבים שרק מחכים שאלוהים ישחרר את הרסן,יהודים יקרים גם לאלוהים יש סף של סבלנות שלא כדאי לנו לעבור אותו.
כתוב תגובה ל- רובספייר
30
את בית המשפט עליון יש לפזר
  קאטו   28/09/14 17:03
את בית המשפט עליון כמו את פרקליטות המדינה יש לפזר, ויפה שעה אחת קודם!
כתוב תגובה ל- קאטו
31
חרפת עולם של בית המשפט
  מתבייש בהם   28/09/14 17:40
כתוב תגובה ל- מתבייש בהם
32
אילמה דיין בתכנית עוותה
  דוד ש   29/09/14 04:50
youtube.com
כתוב תגובה ל- דוד ש
33
יש דין. ויש דיין...
  אריאל י   29/09/14 09:30
כתוב תגובה ל- אריאל י
34
לכל השאלות: התשובה היא "לא"!
  בית משפט של חברים   29/09/14 16:06
כתוב תגובה ל- בית משפט של חברים
35
שופטים לשעתם?שופטי לפימיליה
  רן5   30/09/14 10:15
כתוב תגובה ל- רן5
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il