|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אידאית |
|
5/10/14 12:59
|
|
|
|
|
|
אחרי שקיבל השעיה מלישכת עורכי הדין כדאי שבמשך התקופה של ההשעיה לא יציף אותנו הכותב בהגיגיו
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אידאית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הבודק בכתובים |
|
5/10/14 15:17
|
|
|
|
|
|
ומצאתי אותה שקרית.
באתר לשכת עורכי הדין ברשימת עורכי הדין המושעים הוא לא נמצא, וברשימת עורכי הדין (שלא מושעים) הוא כן נמצא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הבודק בכתובים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פחדן חסר שם ושקרן |
|
6/10/14 05:56
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אידיאית חסרת בינה |
|
5/10/14 16:09
|
|
|
|
|
|
הוא לא הושעה שכן השעייתו עוכבה עד לבירור הערעור שהגיש. אז מה אתה דיסלקטי?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אידיאית חסרת בינה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
המום |
|
5/10/14 17:17
|
|
|
|
|
|
את מטומטמת ויהירה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המום
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שלמה לוין |
|
5/10/14 14:34
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אריק ר. |
|
5/10/14 14:49
|
|
|
|
|
|
את השופטים העבריינים מטאטאים מתחת לשטיח, שולחים אותם הביתה ונגמר הסיפור.
אבל יש גוף חשוב פי כמה מבית המשפט. הלא היא הבוסית, הפרקליטות.
רגע. לא שמעתם על פרקליטים עבריינים?
אהה.
אז עכשיו תחשבו למה לא שמעתם על פרקליטים ופרקליטות, עבריינים ועברייניות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אריק ר.
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
5/10/14 15:00
|
|
|
|
|
|
מכירת לקוח והפקרתו לצד השני נפוצה מאוד בבית המשפט. כמובן השופטים כמעט ולא רואים דבר כאשר זה מתרחש מול עיניהם בגלוי. לשכת עורכי הדין הזמינה רכבות של טייח כדי לטייח אין ספור תלונות מוצדקות. מה לנו כי נתפלא שהשופטים לקחו לעצמם חסינות לזייף פרוטוקולים.?!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוטר |
|
6/10/14 04:36
|
|
|
|
|
לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים: בחשש מפני 1. הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, 2 שיבוש בפעולת ולריבוי תביעות סרק ואיבוד זמן ומשאבים. 3. עיוות שיקול הדעת. 4. עומס כבד על הקופה הציבורית והצפת בתי המשפט בתביעות 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית אחת בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" לרבות בורר - חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוטר |
|
6/10/14 04:53
|
|
|
|
|
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תכול מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות נחוק כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא נעשה חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות לא חלה על המעבידה, המדינה, או הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוטר |
|
6/10/14 05:22
|
|
|
|
|
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרנית שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי.
שר המשפטים הראשון - פנחס רוזן (פרוגרסיבים) בנה את היסודות הרקובים ביותר של בית המשפט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אורי"ה זמיר |
|
5/10/14 15:28
|
|
|
|
|
|
האמירה כי אין איש מעל החוק, הינה קלישאה נבובה כיום. נבובה וריקה מאחר ובוודאי שישנם אנשים שחרב החוק והמשפט -
מעולם לא הונחה על צווארם, בין אם עוו, או חטאו, ורב מכך אם פשעו.
וההכרזה כי "איש אינו מעל לחוק" שגורה בפיהם ונמצאת מוכרזת בכל עת שאחד משועיי הארץ נחשד בדבר, או מואשם ו/או מוכרע דינו.
יוצא שהאדם מהשורה יודע בוודאות כי אין באמירה זו ממש,
אלא שהיא נאמרה בפה החזק על מעשיי החלש, שמוסרות החוק אינן בידיו.
שנאמר "מי יבקר את המבקר, ומי ישפוט את השופט ?"
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי"ה זמיר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
עוד א.ב |
|
5/10/14 22:16
|
|
|
|
|
|
את לקוחותיהם, הסוגרים מחיר ודורשים ומאלצים לשלם יותר, עם עורכי דין שלא באים א באים בלתי מוכנים למשפטים והם מפסידים ואת המחיר משלם הלקוח, עם עורכי דין הסוגרים עסקאות עם חבריהם המיצגים את הצד השני עם עורכי דין של עולם הפשע המיעצים ושותפים לדבר עבירה וכיצד לרמות את המשטרה ומערכת המשפט . עם עורכי דין המקבלים כסף שחור בארץ ובחו"ל. וביניהם יש שאחר כך מתמנים לשופטים. יש למצוא אתה דרך לבלום תופעות מכוערות אלה שמתפשטים כמו אש בשדה קוצים ביום חמסין. הציבור יודע ולכן איבד אמונו במערכת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עוד א.ב
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
רודף צדק |
|
6/10/14 06:07
|
|
|
|
|
|
מיכל שריר הייתה שופטת מוצלחת במערכת וסגן נשיא בית משפט בהרצליה. נשיאת השלום, עדנה בקנשטיין, לא אהבה אותה. כשחזרה שריר מחופשה בחו"ל, מצאה שמונה לה מחליף והיא הפכה לשופטת שלום מן המניין בתל-אביב. בסיכום עם דורית בינייש סוכם ששריר תקודם למחוזי ותפרוש. בינייש הפרה הסיכום ובצעד אמיץ ונדיר עתרה נגדה שריר לבג"ץ. בדיון מתח השופט, אדמונד לוי, ביקורת חריפה על העוול שעוללו לשריר, אולם מאומה - אומה לא נכתב על כך בפסק-הדין בעתירה. נותר רק התיעוד בעיתונות. כך מנעו תיעוד בעייתי ותקדימי נגד ראש המערכת השיפוטית דאז, דורית בינייש. בפסק-הדין הסופי נדחתה העתירה ושריר פרשה מהמערכת. אכן כן. בית-משפט העליון בשבתו לדין כבית משפט גבוב לצדק ובקצרה - בג"ץ. ממש צדק - מלוא העול צדק. צדק בהתגלמותו ובמלואו ואם לא שכנו, כוכב מאדים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רודף צדק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צרצר |
|
6/10/14 09:10
|
|
|
|
|
|
בתוך בית המשפט הכל רפש כיעור ורשע. את בייניש זה לא הטריד כלל. מה שהטריד אותה הן החלטות מדיניות של מדינאים. היא תחבה אפה לעניינים לא לה וקראה לזאת ""דמוקרטיה"".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
צרצר |
|
6/10/14 07:13
|
|
|
|
|
"עתירת ...נגד היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ שסירב להעמיד שופטת זו לדין פלילי, נדחתה בידי בג"ץ בנימוק של אי-התערבות בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה"
נימוקו של בית המשפט "אי-התערבות בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה" הוא יןצא מהכלל פשוט מדהים. ומה עושה היועץ המשפט לממשלה אם לא את כל מה שבית המשפט רוצה???
ועדת אגרנט בהשפעת הכובש האנלי בשנת 1962 אימצה את הדגם המרכז סמכויות יעוץ ותביעה יחדיו עבור משרת היועץ המשפטי לממשלה. למותר לציין כי באנגליה עצמה אין דגם זה מתקיים. אם לא די בכך השופט אגרנט אף החליט להכפיף את תהפקיד לבית המשפט. גם בכך לא די, הסמכות לבחור את היועץ המשפטי הופקעה מידי הממשלה והועברה לידי ועדת משפטנים הנמנית עם הקליקה המשפטית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אכיפה-ומטים משפט |
|
11/10/14 10:47
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
האורוות במשפט |
|
11/10/14 10:53
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
סהר שוקר |
|
14/12/14 11:42
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
פגוע מנהיים |
|
8/02/15 14:44
|
|
|
|
|
|
חוות דעת שנערכה ע"י ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע קובעת שחובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, חוות הדעת וחומרים נוספים מפורסמים בבלוג:
shaulmanheim.com
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פגוע מנהיים
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
סהר שוקר |
|
12/04/15 21:11
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
סהר שוקר |
|
21/04/17 17:17
|
|
|
|
|
|
ביום 21.4.17 נשלחה בדואר אקספרס תביעה קובלנה פלילית נגד דויד רוזן ועוד 3 שופטי עליון. הקובלנה צפוייה להיות בבי המשפט השלום ביום 23.4.17. כל המידע והאסמכתאות באתר MSP-INTL.COM. האגרה שולמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סהר שוקר
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
סהר שוקר |
|
16/09/17 17:58
|
|
|
|
|
|
ביום 15.10.17 יתקיים דיון בשעה 13:00 במחוזי ירושלים תיק 52766-06-17 בפני הרכב: יעקובי דורות, לומפ. שוקר נגד : אליקים רובינשטיין, מני מזוז, דנציגר, מנדלבליט, דויד רוזן, מדינת ישראל, בעילת קובלנה פלילית אישית לשון הרע. לבירורים 0523944942
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סהר שוקר
|
|
|
|
|
|
