|
|
|
דן מרגלית
בקצה הדרך, במוצא הנהר היהודי אל הים האנושי, נמצא צידוק לדרכנו ונראה את אחינו באים אל הארץ המובטחת מי בלהט ההכרה ומי במנוסת אימה
|
|
|
|
|
דרור אידר
המכות שספגנו בגולה גרמו לפירוק החברה ליחידיה, לעומת זאת המלחמות והמכות בארץ גרמו לגיבושם של היחידים לעם  על משמעותו ההיסטורית של הקמת כוח מגן עברי לאור המלחמה הנוכחית
|
|
|
|
|
הרצל חקק
זו שירת הוקרה לינון ביילין, שהיה ראש השירות הבולאי של דואר ישראל במשך כשני עשורים. ביילין קידם את הבולאות העברית כמנהל השירות עד 2002 תקופתו בשירות הבולאי הייתה תקופה מכוננת, חשנ...
|
|
|
|
|
חיים רמון
נאום שנשא הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי בכנס בארה"ב כולל בדיות ומעשיות כוכבי הוא אחד הבכירים שהפיץ שחמאס מורתע - "חמאס לא מגיב לתקיפות שלנו ואפילו לא שוקל להגיב" בתקופת כהונתו של נפ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אחד שמבין |
|
27/10/14 09:16
|
|
|
|
|
|
מר לוין הנכבד.
מאמרך ראוי ונכון. כדאי לקרוא את ספרו של פרופסור דניאל פרידמן על מערכת המשפט.
הברדק הזה שבג"ץ מחליט איזה חוק מוצא חן בעיניו ואיזה לא ראוי שיעלם.
הגיע גם הזמן שהעם יבחר את שופטי ביהמ"ש כדי להפסיק את שיטת החבר מביא חבר.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד שמבין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
27/10/14 09:34
|
|
|
|
|
|
שום חוק "עוקף בג"ץ" לא יעזור, כי בג"ץ מתנהל כגוף עוקף חוקי המדינה ומתייחס לחוקים כהמלצה לא מחייבת. הדוגמה הטובה ביותר היא הבעיטה בישבן שהעניק בג"ץ(בד"ץ מרץ ?) לחוק ברור וחד משמעי,שמחייב פסילת מועמדות זועבי מבחירה לכנסת. שופטי בג"ץ הפכו עצמם למדעני אטום,כאשר קבעו כי: "לא נמצאה מסה קריטית של ראיות" שתחייב את פסילת זועבי. כל זמן שהמצאות יצירתיות מהגורן והיקב,שאין בינן לחוקים מאומה כמו : "מבחני סבירות","מבחני מידתיות","מסה קריטית של ראיות","אמת לשעתה" שולטות בבג"ץ,המשחק מכור ואבוד. בג"ץ מבצע פוטץ משפטי כנגד הדמוקרטיה ונבחרי העם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אהרון שחר |
|
27/10/14 10:18
|
|
|
|
|
|
יפה דיברת. הגיעה העת שמישהו יעמיד על מקומם את "חוטפי הדמוקרטיה המודאגים", אולי אני אתנדב לעשות זאת...
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
טיל אוילנשפיגל |
|
27/10/14 10:45
|
|
|
|
|
|
טעות נפוצה: בדמוקרטיה מצוי השלטון בידי העם באמצעות נציגיו, ובמקרה שלנו - הכנסת. האמת היא שהשלטון איננו בידי העם כשהעם יותר גדול מכמה אלפים לכל היותר. אוסף פרטים שהוא גדול יותר איננו מסוגל לגבש החלטה משותפת שתבטא את מכלול הרצונות הפרטיים באופן צודק ואמיתי. לעולם יימצאו גורפי דעות שיטו את החלטות ההמון לטובת מטרות המטים. בדוגמה שלנו יש לפני ההיבחרות לכנסת כל כך הרבה חסמים ומסננים שבתיאוריה לא כולם קיימים אך בעולם העשיה הם פועלים ומונעים למעשה היווצרות רוב בכנסת של מי שאינם רצויים לחוג מחליטים הקטן הרבה יותר מששה מיליון או כמה שיש כרגע זכאים להצביע. אין בטחון מובנה שהכח המחליט בכנסת יעשה את מה שרוצה העם יותר משיעשה את זה הכח המחליט בבית המספח. גם שם, כידוע, נקבע ההרכב לא על פי הכישורים והוותק והמסירות לתפקיד הקודם בלבד. זכור: פושע קטן עובר על החוק, פושע גדול משתמש בחוק, אבל הפושעים הכי גדולים עושים את החוקים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טיל אוילנשפיגל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הג'וקר |
|
28/10/14 09:08
|
|
|
|
|
|
חובת התפקדות למפלגות בנוסף לבחירות כלליות. על מנת שלא לחייב את האזרחים לשלם מכיסם דמי התפקדות, ניתן לכרוך זאת יחד עם חוק מימון מפלגות. יותר מתפקדים, יותר כסף למפלגה.
מצב כזה יאפשר לציבור השתתפות פעילה יותר במשחק הפוליטי ועל ידי כך יהווה עוד מקור כח של האזרחים כנגד השלטון.
כל זה בלי לפגוע במבנה הדמוקרטיה הישראלית, תוך עלות לא גבוהה במיוחד(הכסף למפלגות כבר קיים, פשוט ההחלטה כיצד לחלקו משתנה. על כך יש להוסיף עלות תפעולית- כיצד יוכלו האזרחים להתפקד ביעילות וללא אפלייה לאוכלוסיות מיוחדות) וללא פגיעה בהתנהלות הרגילה של מוסדות השלטון. חשוב מאוד לא לזעזע את הספינה בתהליכים כאלו, כמובן. אך מרגע שהתחיל צפויה הפיכה דמוקרטית בשלטון. מפלגות עבר יעלמו ושחקנים חדשים יצופו כלפי מעלה. מפלגות אזוריות יתפתחו בגלל שיותר נוח לטפל וליחצן לאנשים שמסביבך. הקשר בין נבחרי הציבור לציבור יהיה חזק מאי פעם וכך נראה כיצד רצון הבוחר והעם מתממש. לא רצונן של קבוצות לחץ, לא רצון בית המשפט העליון, גם לא רצון הפוליטיקאים. רק העם יקבע ויחליט כיצד יתנהלו חייו ושאלות לגבי סמכות שלטונית ודחיקת רגליים יפטרו בקלילות על ידי כוחו האימתני של העם הריבון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הג'וקר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
צרצר |
|
27/10/14 15:23
|
|
|
|
|
לבית המשפט הפוליטי מליצי יושר בקרב האקדמיה. לדוגמא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה נעמה כרמי. במאמרה 'המטרה: בית משפט בשירות הפוליטיקאים' היא תוקפת את המדינאים המנסים לשנות ההסדר הקיים שהוא מעשית שלטונו המוחלט של בית המשפט. לדעתה של ד"ר נעמה כרמי "הצעת החוק לשימוע פומבי של מועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היא הצעה גרועה. גרועה כי היא תגרום לפוליטיזציה של המערכת המשפטית". "משמעותה היא העברת הבחירה למעשה מהוועדה לבחירת שופטים אל הכנסת". יש לידעה כי במדינות דמוקרטיות הפרלמנט כלומר נציגי העם מפקחים על הממשלה ועל בית המשפט, כי זו משמעותה של דמוקרטיה שלטון העם. לטענתה "יש שופטי בית המשפט העליון בדימוס הטוענים שמכל העולם עולים לרגל לישראל כדי ללמוד מאיתנו את השיטה לבחירת שופטים". זהו סילוף אמת. לאמיתו של דבר נאמר בגיחוך ולאו דוקא על ידי שופיטים, שלא ראו שעולים לרגל ללמוד את שיטת בחירת השופטים בישראל. מדוע אין הכותבת נעמה כרמי מביאה שמות של אותם "שופטים בידמוס" שלטענתה כך טוענים. ישנם שופטים בדימוס המנסים לשכנע כמו השופט טירקל אך בשום מקום לא קנו זאת.
היא מודה שישנם פגמים כי יש לה "ביקורת נוקבת על הקרטל, הלכה למעשה, שמפעילים נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המצביעים כבלוק אחד" - יפה! והיא גם יודעת ומודה ש.."לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, הרשו לי לנחש כי היה נפסל על-ידם".. נכון שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו. אך מייד כדי להצדיק את בחירת השופטים בידי עצמם טוענת נעמה כרמי "בשום פנים ואופן אין להחליף את הבלוק השיפוטי בבלוק פוליטי". וכי הגוש השיפוטי אינו פוליטי? השפיטה מתערבת בענייני ניהול המדינה שאינם נוגעים לבית המשפט. ואילו חברי הכנסת מייגים את העם לגבי כל הנושאים הציבוריים כשבית המשפט הוא אחד הנושאים החשובים בהם על העם לומר את דברו! את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. אלו עושים כמצוות השופטים. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון כי עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו, כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים. אחר כך מוסיפה "אסור אפילו להטות את מרכז הכובד בוועדה לכיוון הפוליטי" לאיזה כיון פוליטי היא אינה מפרטת הרי הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה לא יצביעו כגוש אחד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
צרצר |
|
27/10/14 15:37
|
|
|
|
|
"ודאי שלא להוציא את ההכרעה החוצה, אל הפוליטיקאים בכנסת. ההרכב הנוכחי של הוועדה נועד למנוע שליטה פוליטית במינויים לתפקידי שיפוט, ובצדק".... מכאן שלמרות שהיא מודה שהסדר כזה לו היה מתקבל על ידי השופטים לגבי כל גוף ציבורי אחר, היא מצדיקה אותו כאשר מדובר בשופטים עצמם! לתשומת לב, הנחת יסוד מובלעת: שליטת הפוליטיקאים – אלו שנבחרו על ידי העם לעסוק בעניני המדינה לדעתה כפי שלמדה מהשופטים, זהו דבר שלילי! ואילו שופטים אינם פוליטיקאים כלומר שליליים, לכן מותר להם לבחור את עצמם ואחר כך גם לעסוק בנושאים מדיניים כי הם אינם מדינאים – לא שליליים. כמו כן מותר להם במשך לפסוק בעניני מדיניות כי לטענתם זהו עניין משפטי- חיובי! מה שחמור הוא שכלל אינו מיצג את העם אלא נוגד לו. השקפתם וכך פעילותם מנוגדת לשאיפות הלאומיות כפי שבאו לביטוי במגילת העצמאות ומנוגדת לציונות למרות שנשבעו לה. היא מודה שישנן "מדינות שבהן שופטים נבחרים בבחירות, או ממונים על-ידי פוליטיקאים ואז עוברים שימוע". תיקון: באף מדינה זולת ישראל אין שופטים בוחרים את עצמם. חמור מכל הוא שרק לועדה זו הסמכות גם להרחיק שופט! שופטים כידוע אינם מרחיקים זה את זה. כלומר לעם אין כל שליטה כנגד שופטים פושעים. היא מוסיפה.. "אך שיטות המשטר שלהן מספקות איזונים ובלמים באופן אחר" טוענת – "למשל בארה"ב, על השיטה הפוליטית המורכבת מאוד שלה".... "השיטה היא מערכת שלמה". אינה מפרטת במיוחד את חסרונם של הבלמים כלפי בית המשפט בישראל. ועוד ...."אי אפשר לייבא ממנה רק חלק חילוף אחד" זהו טיעונה של בייניש, אך דוקא ברק את בייניש הם שמעדיפים את החלקים הנוחים להם בלא האיזונים והבלמים. למשל החליטו לפסול חוקים בלא שהוסמכו לכך ובלא קיומה של חוקה, וממילא בלא שבית המשפט הוכרז כבית המשפט לחוקה ובלא שייצג את מגוון הדעות בעם.
טוב ששיטת הוותק, לבחירת נשיא/ת ביה"מ העליון, אינה עקרונית בעיניה ומודה היא כי היא "זהה להטלת מטבע"... עד כה נבחרו גם נשיאים לא ראויים למשל אהרון ברק הרודן ובייניש גם היא רודנית בהרבה פחות ידע משפטי, או מאיר שמגר שהפך את בית המשפט כעיקרו לתביעה. היא תומכת בהפקדת הבחירה לנשיא בידי השופטים... זהו מתכון בטוח לעסקאות כוחניות, מלבד זאת אין זה מקובל בשום מקום. פוליטיקאים, עיסוקם הוא ניהול ענייני המדינה לכך הם נבחרו ובית המשפט הוא עניין חשוב שאסור להם להזניח. היא טוענת נגד קביעתם של מדינאים "מי שיהיה נוח בעינהם (המדינאים)" אכן שמדינאים שלא יפריעו לבית המשפט להתערב ולקבוע מדיניות משלו בניגוד לרצון הבוחר. היא טוענת נגד נסיונם של פוליטויקאים מסוימים "להשתלט על בית המשפט העליון" שכחה שאין הם מתערבים במשפט שלא כמו בית המשפט המתערב בכל.
לשיטתה "מהלך זה הוא חלק נסיונם של פוליטיקאים מסוימים להשתלט על בית המשפט העליון הוא רק חלק מחזית רחבה יותר, המבקשת לבצע סיכול ממוקד בדמוקרטיה הישראלית. המהלך משולש : פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בארגוני החברה האזרחית ועכשיו בבית המשפט" – מי שהרס את הדמוקרטיה הישראלית הוא זה שהשתלט על כל הסמכויות: השפיטה הביצוא והחקיקה. טוענת בחוצפה "פגיעה בחופש הביטוי" ומהי יותר פגיעה בחופש הביטוי מסעיף 'זילות בית המשפט' האוסר כל ביטוי ששופט יטען שפוגע בו בלא התחשב באמיתות הדברים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
צרצר |
|
27/10/14 15:52
|
|
|
|
|
"פגיעה בארגוני החברה האזרחית"... מי פגע באילו "ארגוני החברה האזרחית"??.. וכאן מטעה במפורש, איש לא פגע באף אירגון. האם התכונה לאילו הממומנים על ידי עוכרינו הנוכרים המתערבים בריבונותה של מדינת ישראל? כמה מאירגונים מסוג זה: אגודה לזכויות האזרח בישראל; שלום עכשיו; עדאלה - מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; גוש שלום; די לכיבוש; יש גבול; נשים בשחור; כביסה שחורה; הוועד נגד גבולות; פורום שמאל; קול אזרחיה; רבנים לזכויות אדם; דו שיח; האם החמישית; המרכז למידע אלטרנטיבי המרכז לקידום פליטים אפריקאים; א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל; אסואת - נשים פלסטיניות לסביות; שוברים שתיקה; הפורום לדו-קיום בנגב; מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח; אג'יק המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרי בנגב; שוברים שתיקה; בצלם-מרכז מידע לזכויות האדם; יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם; מחסום ווטש, ישנם עוד רבים. עד כה מה שבקשו הוא לדעת מי מממן אותם. זו זכותה של הכנסת זו זכותו של העם לדעת מי מתערב בענייניו. בכל שאר העולם אירגונים הפועלים במימון זר רשומים כאירגונים זרים. כנראה פוחדת מגילוי האמת, אילו גורמים עוינים עומדים מאחוריהם למשל קרן רוזה לוקסמבורג", המוסד גרמני נאצי התומך בכל למען השמדת מדינת היהודים, ומסרב בכל תוקף להתיחס לגזענות הערבית-מוסלמית, או למשל קרן פורד הידועה לשימצה. מי מגביל את המרחב שבו מתורגלת אזרחות פעילה לשכנוע, דיון, ביקורת, מחאה והתנגדות? התקשורת הינה ממלכה של השמאל בה אין למחנה הלאומי יכולת ביטוי. ישנה בתקשורת רשימה שחורה ארוכה של אישים שאסור לתת להם במה כי הם מסבירים טוב מדי דעות הפוכות שאינם לרוחה. בתקשורת מתוסכלים מאי הצלחתם בשכנוע.
היא טוענת ל"סירוס בית המשפט שבין השאר תפקידו לבחון את חוקתיות החוקים ובכך את התאמתם לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה" איש לא מינה את בית המשפט באף חוק! טוענת שמסכימה ל"ביקורת על בית המשפט העליון – שיכולה וצריכה להמשיך ולהישמע באופן הראוי" בית המשפט העליון מתנגד לכל ביקורת על בית המשפט. השופטת עדנה ארבל אף התבטאה כך שאין זה ראוי לבקר את בית המשפט העליון אלא יש להסכים להחלטותיו! (הדוצ'ה תמיד צודק) – טוענת שיש "נסיון להשתלט עליו ולהכפיפו לכנסת" המשתלט הוא בית המשפט, ואילו העם צריך לשלוט בגורלו ולהיות מסוגל לבחור ולהרחיק את שופטיו. נעמה כרמי חוזרת על המנטרה של בית המשפט כי "בית משפט עצמאי וחזק הוא המפלט האחרון להגנה על זכויותינו". במיוחד כאשר נחקקים חוקים הפוגעים בהן. עצמאי במקום שבית המשפט צריך להיות ראינו במיוחד נוכח שעור ההרשעות או שעור הזיכויים שירד לפרומיל אחד. בית המשפט עצמאי רק בניהול מדיניות משלו במקום מדינאים ונגד העם.
"מי שהיום רוב יכול להיהפך מחר למיעוט ולהיפך". לכן דואגים לכך שבית המשפט יהיה תמיד בידי הגוון הפוליטי השמאלי, השמאל לא חדל לצעוק "זכויות מיעוט" כשהוא לאמיתו של דבר דואג לא למיעוט במובנו המקורי כי אם לו עצמו המיעוט הפוליטי רוצה זכויות להתגבר על הכרעת הבוחר ולהפוך החלטות מדיניות. לכן טענתה ש"לא מדובר “בהם" ועוד איך מדובר בהשארת השפיטה הפוליטית הנוכחית וכך בכוח לשנות החלטות מדיניות על ידי מיעוט שלא נבחר. עוד מתלוננת "כולנו נפגעים פוטנציאליים מחקיקה הפוגעת בזכויותינו" – אכן כולנו נפגעים מהתערבות בריבונותנו ומחסרונה של חקיקה מתאימה שתאפשר לנו לדעת מי העומדים מאחרוי כל אלו וחקיקה שתאפשר פיקוח על בית המשפט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
צרצר |
|
27/10/14 15:57
|
|
|
|
|
|
לשיטתה חקיקה כזאת שטרם נתקבלה "מצרה את צעדיו של בית המשפט או כופפת אותו לערכאה פוליטית"... בית המשפט בישראל הינו בעל עמדות פוליטיות המסרב לקבל את החקיקה של מי שתפקידו לחוקק! בעיניה השארת החקיקה למדינאים שלכך נבחרו, יוצרת "דמוקרטיה רעועה, פגועה ומסורסת צריכה להדאיג את כולנו". מתאים לה יותר שבית המשפט ימשיך לשלוט גם בחקיקה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
