|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ברוריה מקרית חיים |
|
26/03/12 18:20
|
|
|
|
|
(לשופטים) שום אפשרות אחרת לבחירה, לאור החלטות בגצ ברק ובייניש שקדמו להם. צריך להתאזר בסבלנות, ולראות מה יעשו גרוניס ואחרים בהחלטותיהם החדשות. מה שהיה היה - וצריך לעבור לסדר היום ולראות מה יקרה הלאה.
לגבי הפינוי עצמו - אם לנתניהו יש שכל (ואני מסופקת מאוד שבנושא זה הוא יפעיל שכל ישר לאור שותפותו החולנית עם ברק) הוא יורה למשטרה לפנות את הישוב וישאיר את הצבא מחוץ לנושא. כי אחרת אין לנו תקומה. זה יהרוס את הצבא לחלוטין. יש למשטרה מספיק כוחות לזה. לא צריך להפעיל את הצבא. הפעלת המשטרה ולא הצבא יוציא את האוויר מהבג"צ הזה שהשתלט על חיינו.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברוריה מקרית חיים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יאיר 3636 |
|
30/03/12 07:31
|
|
|
|
|
|
אם יש לנתניהו שכל, יעביר חוק עוקף בג"ץ להסדרת המשך ההתיישבות במגרון
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יאיר 3636
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
נועה גל |
|
26/03/12 19:34
|
|
|
|
|
|
וביבי הוא סתם סמרטוטון חסר אופי וחסר חוט שידרה...בקיצור, נתניהו סמרטוט המגבה ומיישם את מדיניות השמאל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נועה גל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגומי !!! |
|
5/04/12 23:33
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ביבי הסמרטוט |
|
26/03/12 23:04
|
|
|
|
|
ביבי הסמרטוט מגן על הבג"ץ מפני שינויים ובכך נותן לו רוח גבית ותמיכה בהמשך ההרס כלפי יהודים וכלפי הימין.
לא הבג"ץ אשם כי הבג"ץ הוא הרכב של שמאלנים קיצוניים מהקרן החדשה לחורבן ישראל.
האשם האמיתי זה ביבי נתניהו שתומך בשלטון השמאל הקיצוני בבית המשפט העליון ובניגוד לרוב מוחץ של העם היהודי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ביבי הסמרטוט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שאול אברהם |
|
27/03/12 12:54
|
|
|
|
|
הבעיה היא כי אנו כציבור האמנו בנתניהו ובחרנו בו כדי ליישם מדיניות לאומית.
ולצערנו נתניהו איכזב את הציבור שבחר בו ולמעשה הוא מיישם את מדיניות השמאל.
לא לילד הזה פיללנו...וחבל שבחרנו בו בכלל מלכתחילה.
טעות קשה כזו לא תתרחש שוב.
ביבי יודח בבחירות הבאות והכתובת של ההדחה רשומה על מצחו התבוסתני והכנוע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שאול אברהם
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
במו עיני ראיתי |
|
27/03/12 01:34
|
|
|
|
|
|
זה לא שגרוניס נשמה טובה, הדואגת לקניין בני אדם,
להיפך,
קריאת פסקי דינו מראים שהוא רע לבני אדם חלשים,
דוחף אותם בועט בהם וגם רומסם בגסות מטיל על אומללים הוצאות עתק עד להרעבתם, להלן איש רע,
אחרת זה כשהתקשורת בסביבה,
רק אז הוא מציג עצמו כשומר על קניינו של החלש,
שקר !
ומי שלא מאמין, מוזמן לקרוא בפסקי דינו כמה אומללים הוא גירש מעל פניו בתוך דקה, וכמה הוצאות פרועות הוא הטיל עליהם לטובת הגזלן החזק,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
במו עיני ראיתי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עו"ד |
|
27/03/12 13:06
|
|
|
|
|
|
לכאורה איש ,רע שטחי ואף רשלן כתב פסק דין שהרס משפחה שלמה כאשר ברור שלא קרא את החומר. אני מוכן לעמוד בפני כל ועדה ו/או משפטנים ו/או יואב יצחק ולספק את כל החומר, ולהוכיח חד משמעית על רשלנות חמורה של בג"צ בראשות גרוניס.שזכויות אדם ממנו והלאה!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עו"ד
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נער הייתי |
|
12/04/12 03:56
|
|
|
|
|
|
איזו חוצפה ואי יושר, יש לגרוניס הזה,
להציג מצג שווא שהוא דואג ל...חלשים
הנה סיפור בו גרוניס מציע לאדם מבוגר
להסיר עתירתו שעניינה גזילה צורמת בניגוד לחוק
של זכויות בסיסיות של עובד מבוגר,
האומלל הרואה שגרוניס כלל לא מבין (כנראה לא קרא)
ועומד לחרב עליו ועל משפחתו את עולמם מנסה להגיד משהו
אך גרוניס בולמו לאחר מספר מילים ופוסק -
האיש בא לפנינו בטרם ההליך הקודם הסתיים העתירה נדחית
האיש ישלם 20000 שקל (לתאגיד הגוזל !!)
מה שגרוניס לא מספר לשומעיו ולקוראי פסקי דינו, זה שהחומר שלפניו מראה את ההיפך, ושגרוניס משקר בלא הנד עפעף,
ההליך עליו הוא מדבר הסתיים יותר משנה קודם לכן...
גרוניס יודע ששומעיו לא יודעים על השקר שהוא ממציא,
הוא גם יודע שלאומלל נותר עתה לפנות ל ...???
מה לך התנהלות בזויה מזו,
ומה נלין על רמתו של בית המשפט,
כשהציבור שמאס בו לא יודע כלל לאן הגיע "שיטת המשפט שלנו"
ואוי לציבור ולאזובי הקיר כשאלה "הארזים" הרקובים שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נער הייתי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
נדל"ן |
|
27/03/12 07:16
|
|
|
|
|
|
מה הקשר בין מגרון לקיבוצים ?!
ובכן הקיבוצים ע"ס פשיטת רגל והם חייבים מיליארדים למדינה (הלוואת, התחייבויות, ערבויות מדינה, אג"ח, מניות וכיוצ"ב) והמדינה בקשה החזר...שמתעכב ומתעב ומתעכב, אבל לקיבוצים יש שטחים ענקיים ברחבי הארץ...והמדינה בקשה אותם...אך הקיבוצניקים מסרבים...
הם לא מוכנים למכור קרקע חקלאית ושהמדינה תרוויח עליה הון (ועוד תחלק את הכסף לחובשי כיפות, ואלוהים ישמור...לעדות המזרח),
הקיבוצים והמושבים בעלי הקרקע (אגב, גם הצבא שייך להם לדעתם) מעדיפים להרוויח על הקרקע, להחזיר חובות (פחות מעניין אותם) ולהתעשר ע"ח המדינה. כיצד ?! עודף ביקוש....
אם הממשלה תאלץ את המתנחלים להתנקז למרכז, הם יאלצו לקנות שטחי קיבוצים/מושבים מופרטים... (ראה מקדונלד'ס שבהפסדים).
חנן ד' וייס
מנכ"ל, E-MBA
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נדל"ן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קיבוצניק קשיש |
|
18/05/12 18:45
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
ב-14 לחודש זה |
|
27/03/12 07:21
|
|
|
|
|
|
אל תהיו פרייארים ואל תתפנו ממגרון, קודם בקשו מפתחות ביד לבתים חדשים עם אישור של הטאבו...
מימי לא ראיתי הרס של בניה לא חוקית בקיבוצים....
חנן וייס, סא"ל (במיל')
מטכ"ל אגף מבצעים
קצין מודיעין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב-14 לחודש זה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
חוטר |
|
29/03/12 09:01
|
|
|
|
|
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים:
1.בחשש מפני הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, שמא יהפכו להססנים ולנטולי יוזמה. 2. בחשש מפני שיבוש בפעולת המנהל ולריבוי תביעות סרק ואיבוד השקעת זמן ומשאבים. 3. בחשש מפני עיוות השיקול הדעת. 4. בחשש בדבר עומס כבד על הקופה הציבורית ומפני הצפת בתי המשפט בתביעות. 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין :
"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
דודו עירן |
|
8/04/12 20:24
|
|
|
|
|
|
צודק במאה אחוז אנו שוכחים דבר אחד חשוב לא קם אדם שנעדר ממנו אנטרסים אישיים אלה ואחרים לתת לאדם כח שיפוטי ללא יכולת ערעור נותנת בידו כח משחית שלא תמיד משתמשים אתו לצדק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דודו עירן
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חוטר |
|
29/03/12 09:09
|
|
|
|
|
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תוכל מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות חוק זאת כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות זו אינה חלה על המעבידה, המדינה, ואינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
חוטר |
|
29/03/12 09:15
|
|
|
|
|
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרניצת שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. השופטת דפנה אבניאלי בעבודת המחקר לתואר דוקטור הסתייגה מהחסינות המוחלטת שהוענקה לשופטים. טוב שהסתייגות זו באה משופטת מכהנת כך זוכה להתיחסות מה שהשכל הישר של כל אזרח אומר. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עליון בכיר |
|
8/04/12 10:22
|
|
|
|
|
אין לשום גורם שלטוני חסינות מהעם. העם הוא השולח והוא הנהנה מהנאמנות והשליחות של כל עובדי הציבור ובעיקר מחזיקי סמכויות ציבוריות.
החסינות ניתנה רק מפני גופים שלטוניים ביניהם ובשום פנים ואופן לא מפני העם.
שופטים נשבעים ומתחייבים בנאמנות לעם, מחוייבים לאינטרס הציבורי, כנאמנים הם חייבים לעם בשקיפות ובפעולות כדין בהתאם לאינטרס הציבורי.
שופטים ממונים בנפרד ואסור להם להתלכד ולתאם עמדות ביניהם - כפי שכיום קורה - שליחותם תחת הוראות חוק יסוד השפיטה הקובע כי אין מרות על שופט למעט מרות הדין, הכוונה היא שאסור לשופט לקבל מרות, כולל איסור מרות חבריו השופטים, והוא חייב לפעול עצמאית לחלוטין לפי שיקול דעתו שלו בלבד ע"פ הדין הקיים. אבל כיום אצלנו הם חבורה דביקה אחת בניצוח לשכת עוכרי הדין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עליון בכיר
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
פייגלין על מגרון |
|
29/03/12 09:32
|
|
|
|
|
|
איך העם מבטא את הריבונות שלו? בוחר פרלמנט שמייצג אותו. מה זאת אומרת לעקוף את בג"צ? יש לחוקק חוקים על פי המדיניות, ובג"צ אמור לפסוק על פי החוקים שמחוקק המחוקק. העובדה שבג"צ לא קיבל את הסכם מגרון עומדת לזכותו. הוא אמר לממשלה: אל תתחבאי מאחורי שימלתי. קחי אחריות וחוקקי את החוק הנדרש, ושילטי, כי לשם כך קיבלת את המנדט!
הגיע הזמן שהליכוד יתחיל לשלוט".
מה זה חוק עוקף בג"צ? מי הוא הריבון?
העם!
איך העם מבטא את הריבונות שלו?
הוא שם פתק.
בג"צ?
מה פירוש דבריו של ביבי "אנחנו לא נעבור על החוק"?
לא צריך לעבור על החוק!
זה מאד פשוט! יש לחוקק את החוק.
העובדה שבג"צ לא קיבל את הסכם מגרון עומדת לזכותו.
בג"צ אמר בכך שלא הוא השליט כאן.
בג"צ אמר בכך שכרגע יש חוק שעל פיו הוא נאלץ לפסוק כך, ושאם הממשלה שרק היא הריבון שנבחר לשלוט, סבורה שיש לשנות את המצב, עליה לחוקק את החוק החדש שעל פיו יהיה רשאי בג"צ לפסוק אחרת!
בג"צ אמר לממשלה: אל תתחבאו מאחורי השימלה שלי.
חוקקו חוק חדש.
ואין לומר עוד "חוק עוקף בג"צ", אין דבר כזה. בג"צ אינו מחוקק ולא קובע מדיניות. יש להתייחס לחוק כאל חוק שמיישם את יכולת הממשלה לשלוט, שכן לשם כך קיבלה הממשלה את המנדט מהעם בבחירות!
kr8.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פייגלין על מגרון
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רמי רצון |
|
4/04/12 23:52
|
|
|
|
|
|
שימו לב אנשי הימין, שימו לב כל מי שמרגיש שגנבו את קולו ובמקום ליישם מדינות ימנית מיישמים מדיניות מזגזגת, פחדנית, מבולבלת.
התפקדו לליכוד וחזקו את האגף הימני בליכוד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רמי רצון
|
|
|
|
|
|
|
