|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים  או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
|
|
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
|
|
|
|
|
אראל סג"ל
המשטרה והפרקליטות הפכו לציידות ראשים פוליטיות במקום שומרות החוק ויש להקים ועדת חקירה עצמאית לחשיפת התנהלות המשטרה והפרקליטות במשפט נתניהו. מכתב אזהרה נוקב לנשיא המדינה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
20/06/14 13:50
|
|
|
|
|
|
אפשר לתאר את המאמר הזה כ-4 ידיעות מסכמות על פעילות ארבעת הגדסרי"ם שפעלו במלחמת יום כיפור.
>>1>> מבחינה טכנולוגית בכוחות היבשה זו מלחמת תפר בין סגנון מלחמת העולם השנייה למלחמות המודרניות המאופיינות ביכולות איסוף והערכה מדהימות של מודיעין בדרכים אלקטרוניות וכלי נשק משוכללים היכולים להביא להשמדה של כוחות בשלמותם. את השלמת התפר הזה עשתה במלחמה העובדה שחלק מהצדדים הפעילו איומים גרעיניים ישירים ועקיפים שנתמכה בהיות העולם מקוטב בין 2 מעצמות יריבות חוששות ממלחמה גרעינית. רק כך הוגבלה המלחמה בזמן ובמטרות התקיפה.
>>2>> הגדס"ר אמור להיות כוח קל יותר משריון, לבצע סיור מתגנב או אלים בשטח אויב, לשרוד היתקלות עם כוח אויב עדיף, ולשגר מידע אמין לאחור שניצולו יכריע את האויב. זה הלחם והחמאה.
>>3>> לפעמים ישנם תאי שטח בהם קיימים מעברים הכרחיים, מארבים, ותנאים בלתי אפשריים למעבר שריון. תנאי טבע קשים, שדות מוקשים מורכבים, אזורים מוכי אב"כ, וכדומה. הגדס"ר צריך לבדוק אותם או לכבוש אותם עבור השריון. זה רובד הקומנדו של הגדס"ר.
>>4>> כיוון שהגדס"ר היה חלק לא אורגני מאימון והפעלת השריון. כיוון שמחטי"ם הם לרוב שיריונאים בעברם, לרוב אינם בקיעים בקומנדו. הם נוטים מיד בפרוץ המלחמה לפרק את הגדס"ר משיריוניו, ולבזוז אותם לטובת הגדודים שלהם כתוספת כוח. אח"כ הם שולחים את הרכבים הקלים שנותרו להוביל שיירות אספקה שנתקעו או התברברו בשטח, וכדומה.
>>5>> כאשר הגדס"ר כלול במערך שריון לרוב כנגמשי"ם , הגדסר"י הוא הרך יותר; חייליו נשחטים בכל התקלות שריון בשריון. לכן כתוספת אינו שווה הרבה.
>>>6>> הלקח העיקרי ממלחמת יו"כ הוא שיש ליצור פלס"ר קומנדו קטן ומעולה מבחינת כוח האדם והטכנולוגיה, ונטול שריון. אין לו טנקים, ולכן לא ניתן לפרקו לטובת שדרוג גדודי השריון. במקרה כזה המח"ט מניח לקמ"ן לשחרר את הפלס"ר שהוא כאב ראש פיקודי בגלל העופות המוזרים שבו. בהנחה שהפלס"ר מצא דרך לעצמו להיות יעיל הוא יספק מודיעין מתוך שטח האויב, ויפשוט בלילות על מעברים הכרחיים שעות אחדות לפני שכוח השריון צריך להגיע אליהם...
>>>7>> הפלסרי"ם החל מאמצע שנות ה-80 הם סיפור שונה לחלוטין. המזלטי"ם ואחריהם הלוויינים, ועוד אמצעי תצפית החלו לייתר את יכולות איסוף המודיעין הטיפוסי של הגדס"ר/פלס"ר. במקביל הטכנולוגיה שלו השתכללה בתחומים רבים, והוא החל לקבל על עצמו משימות קומנדו חדשות, ומשימות איסוף מודיעין אחר לחלוטין. הוא הצטמצם בגודל, אבל השתכלל באמצעים, כאשר אנשיו נדרשים להיות מיוחדים באיכויות, בגלל הסיכון הרב של משימותיהם.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
21/06/14 13:47
|
|
|
|
|
|
לפחות עד מלחמת לבנון השנייה למפקדים הטקטיים בצה"ל לא היה מודיעין קרבי למרות שהוא היה זמין. שתי דוגמאות בולטות: קרב החווה הסינית של גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים וקרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה. היו לכך שני טעמים עיקריים: א. לא פותחו צינורות תקשורת יעילים בין יחידות המודיעין לבין המפקדים הטקטיים; ב. המפקדים הטקטיים לא התאמצו להשיג מודיעין בהאמינם שיוכלו להכריע כל אויב ערבי בכל הנסיבות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
21/06/14 18:42
|
|
|
|
|
בספר שלך על אהוד ברק כתבת שהוא נתן את ההוראה להניע את הכוחות למלכודת ואילו היו אחרים שלא רצו לעשות את זה וכן הלאה אתה יכול לקרוא בספר שלך
לכן הקביעה שלך שלא היה "מודיעין קרבי" אין לה על מה להסתמך כי היו אחרים או שידעו על זה או שהבינו את זה. חוץ מזה על איזה מפקדים טקטיים אתה בדיוק מדבר? נראה לי לפי הספר שלך חלק ממפקדים ידעו או חשדו ולכן לא רצו לבצע את פקודת התנועה של אהוד ברק ואחר כך הודחו.
גם בקשר לחווה הסינית אינך יודע מה היה בזמן אמיתי. אינך יודע מה היה בדיוק דקה אחרי דקה בכל המצב העגום הזה וכל האילוצים והלחצים הנובעים מזה. הבדל גדול הוא להבין ולהגיב בזמן אמיתי קצר מאשר לקרוא לאחר הקרב.
בנוסף, אורי, בל תשכח שאפילו אם אתה מביא הוכחות אתה לא מוכיח שאילו הן כל ההוכחות ודבר אחר לא יכול להתקיים. מה שנקרה בלשון משפטית "ספק". לכן אי אפשר להיות כל כך החלטיים מבלי להוכיח שדברים אחרים לא יכולים לקרות.
כשאתה כותב שאהוד ברק נתן את הפקודה להכנס למלכות בסולטן יעקב זאת עובדה ואי אפשר להתכחש לה. כשאתה כותב שיצחק רבין ברח מהקרב זאת עובדה שאי אפשר להתכחש לה. דברים אחרים אינם בדיוק עובדות מהסוג הזה ובהחלט ניתן להסבירם בצורות שונות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
22/06/14 06:30
|
|
|
|
|
יואל,
אכן לאנשי המודיעין היה אז מידע מדויק על המצאות הסורים במשולש טובלנו, אבל למפקדים המבצעיים: מפקד הגיס אביגדור בן-גל (יאנוש), סגנו, אהוד ברק, מפקד האוגדה גיורא לב, ומפקד הגדוד עירא אפרון לא היה המידע ועל כך בוכה הנביא.
ואשר לנושא רמת הדיוק של הידע שעליו כתבת, אכן לעולם הידע אינו מדויק באופן מוחלט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבלוג השיקרי שלך |
|
22/06/14 12:49
|
|
|
|
|
|
מה אתה מבלבל את העגולים . מה לרב'ט חובש חי'ר מושתן כמוך ולתפקיד סיירות רכובות ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לבלוג השיקרי שלך
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
22/06/14 14:41
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
22/06/14 21:58
|
|
|
|
|
צריך להבין אותו בזמן אמת. צריך לדעת מה בדיוק הגיע ומתי. צריך גם להבין אם בזמן אמת למודיעין היה אמינות. האם היו אי דיוקים קודמים שגרעו מיכולת המודיעין.
בל נשכח שהמודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים נכשל לחלוטין ולכן יתכן שלא התייסו למודיעין כפי שצריך. מנקודה אחרת רואים מה שיש בשטח ולפי זה אפשר להחליט. אם המודיעין והשטח אינם זהים אז יש בעיה ולכן יש חשיבות למה שהיה בזמן אמיתי. לכן כל הערכה שלא לוקחת בחשבון אפשרויות שונות בזמן אמיתי לוקה בחסר.
בנוסף יש גם את הדרג המדיני ולדעתי הערכה שאינה לוקחת בחשבות את הדרג המדיני לוקה בחסר רב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תקשורת ימנים |
|
25/06/14 12:12
|
|
|
|
|
|
שיח חרשים של שני קנאים שונאי פלמ'ח הגנה וכל אלה שהיו מגש הכסף עליו קמה המדינה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תקשורת ימנים
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
מוצי |
|
20/06/14 15:40
|
|
|
|
|
|
גדס"ר 189 התגייס והתארגן ברפיח ולא בבית דרס ככתוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוצי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
20/06/14 18:19
|
|
|
|
|
|
דבריך נכונים, ופליאתי היא על כך שהבאתי עובדות אלו לידיעת הכותבים, על פי ידיעתי האישית כמי שהשתתף באותו גיוס ברפיח - אך נראה שהם התעלמו מהמידע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
קוטי הקוטר |
|
20/06/14 16:40
|
|
|
|
|
|
במבצע טונים מים הקרוי שובו אחים מחפשים מערות לפי מפות. רק מה, בצבא הסורק אין מי שיודע להתמצא בשטח לפי מפה ולכן קראו לאזרחים מתנדבים להוביל כוחות. לא אזרחים שגרים במערות האלה, רק שלמדו לקרוא מפה כשהיו צעירים וחיילים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קוטי הקוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
20/06/14 18:26
|
|
|
|
|
|
צה"ל מפנק את חייליו ונמנע מהעמדתם בתנאי המחיה הבסיסיים השוררים במלחמה, שהם רבים מאוד וכוללים מחסור במזון, בציוד, בסיגריות, בדלק, בתחמושת ובשאר מצרכי יסוד, ונכללים בהם גם השבתת מערכות חיוניות ושאר קשיים, שמי שלא למד להסתדר בחיים בלעדיהם - הולך לאיבוד. חייל שהורגל לנווט כמעט רק בעזרת GPS, ולא התאמן רבות בניווט על פי מפה ומצפן, יושבת למעשה כאשר יהיה שיבוש או מיסוך השידורים של מערכת לווייני ה-GPS (מי יודע, אולי אפילו ארה"ב תעשה זאת כדי לאלץ את הצדדים להישמע להוראותיה). את הפינוק שהתבטא בזעקות שבר ואפילו בתחילתה של מרדנות וסירוב פקודה גלוי או סמוי, בשל מחסור במזון במשך יומיים בלבד, ראינו במלחמת לבנון השניה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
20/06/14 18:48
|
|
|
|
|
|
בפרק על גדוד 87, מצאתי קטעים הנראים לי מוזרים ולא-סבירים:
1. נכתב כי במשך שבוע, מאז 8 באוקטובר עד מבצע "אבירי לב", נשאר הגדוד ב"כישוף", צפה משם על היערכות המצרים וזיהה שאין אויב ממזרח לאגם המר. אם עובדה זו נכונה, נשאלת השאלה האם התצפית כללה גם משקפת ארוכת-טווח מסוג 20X120, ואם כן - האם תצפית זו זיהתה את המערך המצרי הגדול שהתחפר מצפון לציר "טרטור", ומאוחר יותר טבח בגדוד 890 בפיקודו של יצחק מרדכי. היכן היו דיווחיה של אותה תצפית, וכיצד זה לא הגיעו לידיעת מפקדת האוגדה השכנה 162. יתר על כן, אם היתה שם תצפית במשך שבוע ימים, ודיווחיה הועברו בהכרח למפקדת אוגדה 143, מדוע לא התערבו אנשי החמ"ל והחפ"ק האוגדתי כאשר דובר בקשר של אוגדה 162 על שליחת 890 לצוד ציידי טנקים כביכול, ולא התערבו להעמדת אנשי 162 על האמת בדבר הכוח המצרי באותה גזרה. הרי בכל חמ"ל ובכל חפ"ק אוגדתי יש האזנה מתמדת גם לרשתות המבצעים של האוגדות השכנות.
2. בכתבה נכתב כי הסיור שיצא מכישוף לעבר אזור התפר נמשך יום שלם ויצא מתחום החיפוי הארטילרי של צה"ל. דברים אלה מוזרים: "אזור התפר" היה ממש מתחת ל"כישוף", ובכתבה נאמר שבכישוף נמצאה סוללת תותחי 155 מ"מ של צה"ל. טווח הסוללה הזו, אם אומנם היתה שם, כיסה את כל האזור שאליו יכול כוח צה"לי לנוע באותו אזור, כל עוד לא חצה את תעלת סואץ.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חזקי שנאן |
|
21/06/14 13:43
|
|
|
|
|
|
השליחה של 890 הייתה לאחר ההיתקלויות של כוחות מ 143 בלכסיקון טירטור. השאלה איך לא עבר המידע מחמ"ל שרון ל 162 מעורר תמיהות בנוסף על תמיהות רבות אחרות בהתנהלות אוגדה זו ומפקדה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חזקי שנאן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
21/06/14 14:26
|
|
|
|
|
|
ראשית, לא ברור לאיזו אוגדה אתה מייחס תמיהה. לדעתי, אפשר לייחס תמיהות לשתי האוגדות.
שנית, לא ברור לי הקשר בין הסאגה של 890 להיתקלות בצומת לכסיקון-טרטור. גם אם היתה בכישוף תצפית של גדס"ר 87, מצוידת במשקפת 20X120, צומת זה נמצא במרחק די גדול משם, בזווית לא-נוחה (לפי זכרוני, יש שם גם תוואי-קרקע מסתירים) ובמקום שקשה לצפות אליו כאשר יש אובך. מכל מקום, 890 נשלחו לאזור טרטור 42, רחוק למדי ממזרח לאותו צומת, ועירנות של התצפיתנים שם אך בעיקר של חמ"ל אוגדה 143 והחפ"ק של שרון, היתה חייבת להעמידם על כך שכוח הצנחנים ת"פ 162 נשלח למשימה שגויה (איתור "ציידי טנקים", מונח זר לצה"ל), במקום שתצפית כזו היתה חייבת לעמוד על הימלאותו בכוח מצרי גדול ומחופר.
דבריך מהווים גיבוי לשיטה הקלוקלת, שבה כאשר מעמידים את פלוני על שגיאה ששגה, הוא אינו מתייחס לשגיאתו אלא משיב ב"קונטרה": ומה אתה עשית, הרי גם אתה שגית שגיאה גדולה!.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/06/14 20:19
|
|
|
|
|
עוזי בן-צבי, עמיתנו, מבקש להבהיר ולתקן: הפלוגה שעברה לטובת חטיבה 247 היא הפלס"ר של חטיבה 460, שהפכה בהמשך לפלוגת "גוב" בחטיבה 217.
שם פגשנו את פלוגת "גינדי", שהייתה אחותה של פלוגת "במבה", וגם היא הייתה עם שישה נגמ"שים, ומפקדה נהרג בקרבות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/06/14 21:01
|
|
|
|
|
לפי האוטוביוגרפיה של שרון (Warrior, שיצאה לאור באנגלית בשנת 2001), ניתן להבין, כי הסיור של גדוד 87 בתשעה באוקטובר הלם את תפיסתו המערכתית של אריאל שרון – ליזום, ולהפוך את הקערה על פיה.
שרון כותב, כי הסיור מצא את ה"תפר" בין הארמיות המצריות פנוי (כאמור, זאת ראו עוד קודם לכן בתצפיות), ״וזה הזמין ניצול הזדמנות״ כי הדרך לתעלה ״הייתה פתוחה ורחבה״ (עמ' 307).
שמואל גונן, אלוף פיקוד הדרום, תבע משרון במפגיע (כנראה, בתמיכת הרמטכ"ל) להחזיר את גדס"ר 87 לקווי אוגדתו, ולא להגיע למים (כלומר, לא להיכנס ל"מצמד").
עד "אבירי-לב" (משמונה עד חמישה-עשר באוקטובר) תבע שרון במפגיע ליזום, ולתקוף, ולא רק להגיב על מעשי המצרים. לדעתו, כל יום שעבר היה טעות, כיוון שהמצרים תגברו את כוחותיהם (עמ' 309).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חזקי שנאן |
|
21/06/14 14:00
|
|
|
|
|
|
מכל העדויות עולה שתכנונו של של שרון לצליחה מוקדמת נשקל ע"י הרמטכ"ל ונדחה. הטעם שבאותה עת צהל היה שחוק בסיני ולא היו מספיק עתודות מילואים לפעולות תגבור/חילוץ למקרה של הסתבכות.נוסף על כך כוחות שריון וחי"ר מצריים חנו/אבטחו בצפיפות את צידה המערבי של התעלה ונשקלה המתנה למעבר עיקר כוחות אלו למזרח מה שאכן קרה ב14 לאוקטובר בהתקפה מצרית שנכשלה והכשירה את היציאה לאבירי לב.
לדעתי שרון טעה ודדו צדק.
ישראל לא הייתה יכולה לקחת את הסיכון ההרפתקני שטווה שרון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חזקי שנאן
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
21/06/14 18:24
|
|
|
|
|
אם גדס"ר אחד או אחר היה פועל אחרת לא היתה פורצת מלחמת יום הכיפורים? אולי באמת תסבירו לי מדוע כל הפרטים האלה שאולי מענינים מישהו אבל מה הקשר שלהם עם פריצת מלחמת יום הכיפורים?
מרוב פרטים לא ברור מה שרוצים לספר לנו. יחד עם כל הפרטים אין כאן הסבר מדוע נעשה כל מה שנעשה ומה היו התנאים בזמן אמיתי. האם האילוצים שהיו באותו הרגע, כלומר בזמן אמת, גרמו לפעולה שאולי באותם התנאים והזמן הנתון היתה הטובה ביותר?
האם יתכן שלאחר בדיקה מקיפה בנוחות בית קפה אלפרדו דברים נוספים לכאורה התבררו? בהחלט יתכן אבל אפשר היה לצפות שלכותבים יהיה אומץ אינטלקטואלי להודות שבתנאים שהיו זה הכי טוב שאפשר היה לעשות ואם לא חושבים כך אז אולי שיציעו מה לדעתם צריך היה לעשות.
מה היו האפשרויות האחרות? גם על זה אין הסבר. אמנם העלאת זכרונות זה נחמד במיוחד לאחר ארבעים שנים או יותר כשרוב הזכרונות הומעמו מעט או הרבה או נשכחו (זה דבר בהחלט טבעי) אבל זה לא מסביר דבר ומיוחד לא ברור אם מה שקרה היה טוב או לחילופין מה יכול היה לקרות או מה צריך היה לעשות.
מצד שני זה בהחלט מתאים לרמת הכתיבה והידע של חכמי "פורום אלפדו", כלומר חוסר ידע בהבנת המצב ויושרה אבל עם המון פרטים שלא לעניין. דמגוגיה מקצועית כבר אמרתי?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
21/06/14 18:52
|
|
|
|
|
שמתי לב שאין בכתבה שלך קישור לתגובות ליד השם שלך כפי שזה מופיע בכל כתבה באתר הזה אלא אם כן רוצים למנוע תגובות. בכתבות האחרונות שלך זה לא הופיע ולא שינית דבר.
יש לזה קשר כלשהו עם פרויד?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
ניצן ~ |
|
22/06/14 02:06
|
|
|
|
|
|
מבחר שגיאות מצוצמם -
1. ב-8 לאוק' גדס"ר 87 לא תקף ולא היה מתוכנן לתקוף את "חמוטל". אתם מתבלבלים עם "מכשיר". כך או אחרת, הגדס"ר לא השתתף בפועל בהתקפה (של גד' 410) על "מכשיר".
2. אין שום סתירה בין הטענה של מח"ט 14, אמנון רשף, שמטרת התנועה של הגדס"ר ב-9 לאוקטובר אחה"צ היתה, בין היתר, לבדוק מה עלה בגורל אנשי מעוז "מצמד" לבין העובדה שבפועל הגדס"ר לא לא נכנס ל"מצמד" כלל. הסיבה שהגדוד לא הגיע ל"מצמד" פשוטה - האוגדה לא אישרה תנועה מ"לקקן" ל"מצמד" (דו"ח חטיבה: עמ' 76).
3. מעוז "לקקן" לא ננטש בפרוץ המלחמה. שני המעוזים הסמוכים זה לזה, "מצמד" ו-"לקקן", קיבלו הוראה להתפנות בערבו של ה-7 לאוקטובר. אנשי מעוז "לקקן" התפנו דרך "עכביש" באמצעות הזחל"ם היחיד שעמד לרשותם. מפקד "מצמד" בחר שלא להתפנות, המעוז נפל בבוקר ה-9 באוקטובר ואנשיו הלכו לשבי.
4. הגדס"ר לא צפה מ"כישוף" לעבר ה"חווה הסינית" באופן רציף מה-8 לאוקטובר ועד ל"אבירי-לב" מהטעם הפשוט שהוא היה במהלך הזמן הזה כיומים בהתארגנות באיזור "מבדיל 71". אבל הנקודה החשובה יותר היא שלתצפיות הנ"ל לא היה ערך מודיעיני משמעותי. למרות שהמצרים ביססו מערך חי"ר וטנקים לאורך ציר "טרטור" כבר מבוקר ה-9 באוקטובר, תצפיות הגדס"ר לא הבחינו במערך ו/או לא הבינו את אשר ראו ו/או לא דיווחו באופן מסודר על מה שראו.
5. לסיור המפורסם של הגדס"ר ב-9 באוקטובר היה ערך מוראלי בלבד. כדי ל"אתר" את התוואי העוקף בנתיב החולות לא היה צריך בגדוד, מספיקה היתה מח' נגמ"שים או ג'יפים. מה גם שלא מדובר במדבר-המערבי באפריקה, ארץ לא נודעת, אלא בציר שאורכו 15 ק"מ בשטח שצה"ל הכיר היטב. לעובדה שהגדס"ר לא איתר כוח מצרי באיזור "לקקן" עד "נחלה" לא היתה משמעות בתכנון "אבירי-לב". הרי חלף לו שבוע מיום הסיור ועד המבצע, במהלך הימים הללו המצרים יכלו להתמקם אפילו ב"לקקן" ודרומה לו.
6. ובאותו הקשר - לא ברור איך שרון תיכנן "לממש את רעיונותיו, ולנצל הזדמנות כדי לצלוח את התעלה". לא היה גשר מצרי באיזור "מצמד" ולגדס"ר לא היה טנקים אמפיבים.
7. הטענה כאילו במהלך אותו סיור "יצא הגדוד מתחום החיפוי הארטילרי של כוחותינו" היא מגוחכת. הארטילריה הצה"לית כיסתה באותם ימים את איזור "אמיר", צומת "טרטור" ומעוז "מצמד" (שקיבל כל העת סיוע ארטילרי).
8. משום מה, המחקר "היסודי" הזה, התעלם מקרב ה-14 באוקטובר. הקרב הראשון בו הגדוד השתתף בפועל.
9. בעוד שהסיור של ה-9 לחודש התנהל באור יום, זה של "אבירי-לב" התבצע בחשיכה ולא היה מחוסר תקלות. הגדוד סטה מנתיבו המתוכנן, מכשולים לא סומנו כראוי (ומבעוד מועד), מה שגרם לאובדן טנקים (הגדס"ר עצמו איבד 3 טנקים במהלך התנועה) ולעיכוב בלו"ז.
10. המשפט "הגדסר הכניס את הכוחות, שנעו בטור זה אחר זה, לפי סדר הפעלתם, למקומותיהם" - צ"ל "הכניס את כוחותיו". הרי הגדס"ר לא הציב נקודות שליטה לאורך הציר או הצמתים ולא כיוון שום כוח אחר למקומו.
11. הגדס"ר לא נשלח לסייע לצנחנים (גדס"ר ונ"ט 582) אלא נשלח לכבוש את צומת "טרטור"-"לכסיקון" ולטהר את ציר "טרטור" מזרחה. למעשה, הצנחנים היו צריכים לסייע לגדס"ר ולא כמתואר.
12. "בתנועתו נקלע [הגדוד] לצומת החסום "לכסיקון"-"טרטור", נתקל, והסתבך בלחימה". נו באמת. מה זה "נקלע"? הוא נקלע לשם בטעות? הגדוד ניהל אש עם איזור הצומת ממרחק קילומטר, אז מה פירוש "נתקל"? ואיך גדוד שנשלח לכבוש צומת שהיה ידוע שתפוסה ע"י אוייב "הסתבך בלחימה"? הוא התכוון לכבוש את הצומת מבלי "להסתבך" בלחימה?
13. סך אבידות הגדוד בקרב על הצומת היו 3 הרוגים ו-3 טנקים. ולכן
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניצן ~
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יאיר ליטביץ |
|
22/06/14 09:34
|
|
|
|
|
ניצן ידידי,
מצטרף לניתוח שלך.
תיאור פעילות הגדוד רצופה בשחזור ההיסטוריה (למשל במקום מכשיר כתוב חמוטל יותר מפעם אחת, למשל תיאור שלא היה ולא נברא - אחרי נפילתו של המג"ד רפי מצפון מינה עצמו למפקד הגדוד ולא היה ריכוז נגמ"שים או שבירת מסגרות.... רק לא זה).
לגבי קרב הצומת, רק מי שלא היה שם יכול כה לתאר אותו, שוב ורסיה חדשנית עם עיצוב מחדש.
ורק טעות אחת בידך, הגדס"ר לחם זמן קצר ב 8 לחודש מול כוח מצרי שנע לתגבר את מכשיר (כאו נהרג המג"ד) ואם אתה קורא לארטילריה לחימה אז זה נמשך על רכסי חמדיה וכישוף.
ורק לסבר את האוזן, כל אותו זמן היה איתנו בחמדיה סגן מפקד האוגדה שמן הסתם פקח עין על התנהלות הגדוד.
יאיר
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יאיר ליטביץ
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
עוזי בן צבי |
|
22/06/14 08:28
|
|
|
|
|
|
ברצוני לציין שעניין הקמתם של שתי פלוגות הסיור המנוגמ"שות שהוקמו ב 1973 ועברו אימון הקמה בצאלים, האחת של חטיבה 14 והשניה של חטיבה 460 - לפחות באימון ההקמה שלנו, נכח אל"מ גבי עמיר (אז מח"ט 460), הוא נושא מעניין שיש לדון בו, בדיון נפרד, לשתי הפלוגות, שהיו פלוגות מובחרות שכול החיילים היו לפחות בוגרי קורס מ"כים, או מש"קי סיור, הקצינים היו מהצנחנים ומהפלס"רים הסדירים, החיילים היו כאלה שרכבו על נגמ"שי 113 M בסדיר, וזה היה נדיר ביותר, כי לצה"ל לפני מלחמת יום הכיפורים היה מספר קטן ביותר של כלים מסוג זה.
ללא קשר, הקמת ואי הפעלת הפלוגות הללו כשם שאומנו, במלחמת יום הכיפורים, שווה דיון ומחקר, הנגמ"שים שלנו יחד עמנו כמפעילים דווקא פעלו במלחמה, אין לפלוגות שלנו שום קשר לפלוגות "במבה" "ארנב" ו"גינדי" מגדוד 189.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עוזי בן צבי
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
יאיר ליטביץ |
|
23/06/14 10:09
|
|
|
|
|
א. בנצי כרמלי נהרג באוכף שבין חמדיה למכשיר ולא כמו שנכתב.
ב. הגדס"ר לא תקף את חמדיה אלא הגן בנוכחותו ותחת הפגזות ארטילריה בגזרת חמדיה כישוף מפני הנסיונות המצריים לתפוס את הרכסים כאשר האוגדה היתה בתנועה דרומה.
ג. החלפתם את מכשיר עם חמוטל (לא הגענו לגיזרה זו).
ד. אחרי נפילתו של בנצי כרמלי רפי מצפון החליף אותו ופיקד על הגדוד כולו כאשר המבנה הפלוגתי נשמר (לפחות בכל הקשור לפלוגה ג)).
ה. התנועה באבירי לב היתה בנתיב אחר מאשר הציר בו ירדנו מכישוף לאיזור לקקן (צפוני ממנו).
ו. טעות סופר, רפי בר לב נהרג בנסיגה מציר אושה דרומה ולא מציר שיק כפי שכתבתם.
קרב הצומת
ז. הסמג"ד לא היה איתנו בצומת (לפי עדותו הוא היה אחרי שיח עבות כ 800 מטר מערבית לצומת)
ח. במאמר אתם מתעלמים מלחימה קשה שניהלנו מול המתחם המצרי מאיזור הצומת משך כשלושת רבעי שעה (פשוט דילגתם עליה)
ט. ניתוק המגע והתנועה מערבה היתה בחסות הערפל הסמיך שירד (אצבע אלוהים).
י. לא היה חילוץ ולא נזקקנו לחילוץ, מה שכן היה זה ניתוק מגע והוא נעשה ביוזמה שלי דקות ואולי פחות לפני שהמח"ט נן פקודה לסמג"ד לפי תמלילי רשת הקשר (יכולנו לבצע זאת בכל שלב)
יא. הפקודות שהסמג"ד קיבל מהמח"ט לא עברו אלינו (כשהמח"ט לא מודע לכך וכמעט זה הביא לאסון)
יב. ערן שורק ז"ל נע ראשון מהצומת לכוון הרמפות לבקשתי כדי לוודא שהציר פנוי ולכן לא ניהל את פעולת החפוי כפי שכתבתם.
יג. התנועה לרמפה היתה בזוגות טנק ונגמ"ש מחשש שהמצרים הצליחו לאגף אותנו ולחסום את הציר מערבה או שיתגברו את החוליות שהיו בתעלה המערבית.
יד. אני נשארתי בחפוי ראה תחקיר אבירם מ 1973 (ולא רק). הייתי אחרון באיזור הצומת מהגדס"ר לפנות הבוקר.
מתוך עדות צבי אבירם נובמבר 1973
"יאיר ניהל שם את החיפור העיקרי. הוא כבר היה בצומת כשאיציק כהנא נפצע- מ"ע ג'. יאיר החליף אותו ולקח את הפיקוד ...כשאנחנו עוד לא גמרנו עם התעלה שלנו. זה לקח כשעה עשינו דילוגים כשהמחפה שלנו היה יאיר עם המחלקה שלו, כל פעם תפס עמדה והזיז טנק – טנק..."
קרב הצומת
ז. הסמג"ד לא היה איתנו בצומת (לפי עדותו הוא היה אחרי שיח עבות כ 800 מטר מערבית לצומת)
ח. במאמר אתם מתעלמים מלחימה קשה שניהלנו מול המתחם המצרי מאיזור הצומת משך כשלושת רבעי שעה (פשוט דילגתם עליה)
ט. ניתוק המגע והתנועה מערבה היתה בחסות הערפל הסמיך שירד (אצבע אלוהים).
י. לא היה חילוץ ולא נזקקנו לחילוץ, מה שכן היה זה ניתוק מגע והוא נעשה ביוזמה שלי דקות ואולי פחות לפני שהמח"ט נן פקודה לסמג"ד לפי תמלילי רשת הקשר (יכולנו לבצע זאת בכל שלב)
יא. הפקודות שהסמג"ד קיבל מהמח"ט לא עברו אלינו (כשהמח"ט לא מודע לכך וכמעט זה הביא לאסון)
יב. ערן שורק ז"ל נע ראשון מהצומת לכוון הרמפות לבקשתי כדי לוודא שהציר פנוי ולכן לא ניהל את פעולת החפוי כפי שכתבתם.
יג. התנועה לרמפה היתה בזוגות טנק ונגמ"ש מחשש שהמצרים הצליחו לאגף אותנו ולחסום את הציר מערבה או שיתגברו את החוליות שהיו בתעלה המערבית.
יד. אני נשארתי בחפוי ראה תחקיר אבירם מ 1973 (ולא רק). הייתי אחרון באיזור הצומת מהגדס"ר לפנות הבוקר.
מתוך עדות צבי אבירם נובמבר 1973
"יאיר ניהל שם את החיפור העיקרי. הוא כבר היה בצומת כשאיציק כהנא נפצע- מ"ע ג'. יאיר החליף אותו ולקח את הפיקוד ...כשאנחנו עוד לא גמרנו עם התעלה שלנו. זה לקח כשעה עשינו דילוגים כשהמחפה שלנו היה יאיר עם המחלקה שלו, כל פעם תפס עמדה והזיז טנק – טנק..."
קרב הצומת
ז. הסמג"ד לא היה איתנו בצומת (לפי עדותו הוא היה אחרי שיח עבות כ 800 מטר מערבית ל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יאיר ליטביץ
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
29/06/14 12:34
|
|
|
|
|
כותב סא"ל (מיל') דודו הלוי:
במאמר יש כמה שגיאות בסיסיות, ואסמן אותן.
הטנקים של גדס"ר 189 היו בימ"ח רפיח עם כל ציוד החירום של הגדוד.
הטנקים שלנו נלקחו על-ידי [סא"ל עמרם] מצנע, מג"ד 196, שרץ להילחם וכשלא היה ברור אם המילואים בכלל יתגייסו.
...
לגדעון מדנס לא היה מינוי חירום אצלנו.
המג"ד שלנו היה יואב ברום ז"ל, שבפרוץ המלחמה היה בירח דבש בארה"ב. לכן, הביאו מפו"ם את מנשה ענבר, שנסע במקום לרפידים לבלוזה, ושם [אל"ם דב] תמרי, סגן-מפקד אוגדה 162, החליף גד"סרים. גדס"ר 189 הלך עם אוגדה 162 והגדס"ר של 162הלך לאוגדה 252.
שום השתלטות לא הייתה כאן. תמרי הכיר את כולנו ולכן הלכנו אתו בכיף, רק לא ידענו לאיזה ... נכנסנו.
בפועל פורק הגדוד לפלוגות בשבעה באוקטובר בלילה. פלוגה א' עם חטיבה 500, פלוגה ב' עם חטיבה 460 (כולל מפקדת הגדוד, שבפועל הייתה עוד פלוגה) ופלוגה ג' עם חטיבה 217. פלוגת הג'יפים הייתה צמודה ל"עיקרית" של אוגדה 162.
בשמונה באוקטובר הפעילה אותי (מ"פ ב' עד הצהריים, ומהצהריים סמג"ד) מפקדת האוגדה – דב תמרי, סגן-המפקד וגדעון אבירם, קצין האג"ם של האוגדה.
רס"ן ימס נהרג בשבעה-עשר באוקטובר, והחלפתי אותו ...
מרגע שקיבלתי פיקוד [על הגדס"ר] היה ציוות טנקים+נגמ"שים – בעיקר, לטובת הפשיטות על סוללות הטילים [נ"מ}, פריצת הדרך לכיוון קהיר ואחר כך הובלה ל[עיר] סואץ וכיבוש חצי [העיר] סואץ בלי נפגע אחד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שרה |
|
4/10/18 14:35
|
|
|
|
|
|
בשר תותחים היו במלחמת יום הכפורים ממשלת המחדל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שרה
|
|
|
|
|
|
|
