"בית המשפט המחוזי צדק משהפעיל את פקודת ביזיון בית משפט נגד המערער". כך קבע (יום ג', 13.10.09) הרכב בית המשפט העליון, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, השופט אדמונד לוי והשופט אשר גרוניס, בהחלטתו בעניין ערעורו של אלי רייפמן על עונש מאסרו בגין בזיון בית המשפט. השופטים קובעים: "מפתחות הכלא נמצאים בידי רייפמן,.

לאור ההחלטה, רייפמן ימשיך לרצות את עונש המאסר שלו עד לתום 45 הימים שנקבעו. מנגד, החליטו השופטים לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי לפיה לאחר תקופת 45 הימים, יישב רייפמן יומיים נוספים בכלא על כל יום נוסף של הפרה, כפי שקבעה במקור השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב. "ההוראה לפיה בגין כל יום של הפרה ייאסר המפר במשך יומיים מהווה ענישה ואינה מתיישבת עם תכלית של אכיפה", הסבירו השופטים. "ראוי שכאשר בית המשפט מורה על מאסר בגין ביזיון, תיערך ביקורת תקופתית על-מנת לוודא שאכן המאסר הנמשך ממלא את מטרתו, שהיא אכיפתו של הצו שניתן על-ידי בית המשפט".

השופטים כתבו בהחלטתם כי "התרשמנו כי המערער לא נקט אפילו צעדים מינימליים כדי לקיים את הצו".

השופטים ציינו כי צו בית המשפט המחייב את רייפמן להעביר את המניות ניתן ב-1 ביולי ואילו רייפמן נאסר ב-21 בספטמבר. כלומר, היה באפשרותו לפעול במשך שבועות לא מעטים להעברת המניות עוד טרם כניסתו לבית המאסר, אך הוא לא עשה כן.

באשר לטענה כי אין באפשרותו של רייפמן לפעול מבין כותלי הכלא לשם ביצוע הצו כתבו השופטים כי היא אינה משכנעת. "המערער נמצא בקשר שוטף וקבוע עם פרקליטיו, המבקרים אותו לעתים תכופות. על כן, אין מניעה לבצע את הפעולות הנדרשות להעברת המניות גם בעת השהות בכלא", כתבו.

השופטים ציינו בהחלטתם כי "יש לקוות כי רייפמן יתעשת ויעשה את כל הנדרש על-מנת שהמניות יועברו לידי המנהל המיוחד. מפתחות הכלא נמצאים בידי רייפמן. ברגע שיעשה את שחויב לעשות בצו בית משפט, ישוחרר מן הכלא".